כ- 306,600 סטודנטים צפויים לפתוח החודש (אוקטובר) את שנת הלימודים תשע"ט ב-62 המוסדות להשכלה גבוהה הקיימים במדינה. דו"ח ה- OECD שפורסם בחודש ספטמבר האחרון דירג את ישראל במקום השני בעולם בשיעור האזרחים ילידי הארץ בגילאי 25-64 בעלי השכלה על תיכונית ואקדמית (48.5%).
לשם השוואה, בשנת 1948 למדו בישראל רק 1,600 סטודנטים ב-3 אוניברסיטאות: הטכניון, האוניברסיטה העברית ומכון ויצמן. עם זאת, העלייה המשמעותית במספר הסטודנטים שהתרחשה בעשורים הקודמים נבלמה לאחרונה ובשנים האחרונות ישנה התייצבות והאטה בגידול במספר הסטודנטים- בין היתר בשל התייצבות בשיעור הזכאות לבגרות וגם בשל שינויים הדמוגרפיים הבאים לידי ביטוי בהאטה בקצב הגידול של קבוצת הגיל הרלוונטית לכניסה למערכת ההשכלה הגבוהה.
לאורך השנים חל גידול גם במספר הסטודנטים שלומדים לתואר שני. מאז תחילת שנות ה- 2000 מספר הסטודנטים לתואר שני כמעט והוכפל, כאשר על פי הנתונים בשנת הלימודים האחרונה (2017/2018) למדו בישראל 60,355 סטודנטים לתואר שני לעומת 30,915 בלבד בשנת הלימודים תש"ס (1999/2000).
ספריית הר הצופים באוניברסיטה העברית // צילום: אורן בן חקון
לפי נתוני המועצה להשכלה גבוהה בשנה הקרובה ילמדו 230,800 סטודנטים לתואר ראשון, 63,400 סטודנטים לתואר שני, 11,400 סטודנטים לתואר שלישי ו-1,000 סטודנטים יקחו חלק בלימודי תעודה.
תקציב מערכת ההשכלה הגבוהה עומד כיום על כ-11.5 מיליארד שקלים, ובמל"ג טוענים כי מדובר בתקציב הגבוה ביותר מאז קום המדינה. שר החינוך ויו״ר המל״ג, נפתלי בנט אמר לקראת פתיחת שנת הלימודים: ״יום פתיחת שנת הלימודים הוא יום חג לאקדמיה בישראל. מאות אלפי סטודנטים יבואו בשבוע הבא בשערי האוניברסיטאות והמכללות, אני מאחל לכולם שנה אקדמית מלאת אתגרים והגשמה עצמית".
ומה לומדים הסטודנטים?
כפי שפורסם בשבוע שעבר, הסטודנטים הישראלים זנחו את מדעי החברה והרוח לטובת לימודי הנדסה ומדעי המחשב. זאת לאחר, שבשנה האחרונה (תשע"ח) לימודי הנדסה היו לראשונה מסלול הלימודים הנלמד ביותר (18.3% מהסטודנטים), ועקפו את מדעי החברה (17.9% מהסטודנטים) שלאורך שנים נחשבו למסלול הלימודים הגדול ביותר בישראל.
אילוסטרציה // צילום: Getty Images
במקביל נרשמו ירידות חדות במספר הסטודנטים הבוחרים ללמוד משפטים ומנהל עסקים, כך שבשנת הלימודים הקרובה, אחד מכל ארבעה סטודנטים ילמד במסלולי הנדסה או מדעי המחשב ו-17% מהסטודנטים ילמדו חינוך והכשרה להוראה.
הסטודנטים יתחלקו בין 61 מוסדות להשכלה גבוהה הכוללים 8 אוניברסיטאות מחקר, 20 מכללות אקדמיות מתוקצבות, 12 מכללות חוץ תקציביות ו-21 מכללות אקדמיות לחינוך.
כוח נשי, סטודנטים מהפריפריה
על פי נתוני המועצה להשכלה גבוהה, נשים מהוות כ-60% ממספר הסטודנטים באקדמיה, לאחר עלייה משמעותית בהשתתפותן בלימודים אקדמיים, בעיקר בשנות התשעים. הנשים מהוות כיום רוב בכל אחד מהתארים: בתואר הראשון – 58%, בתואר השני – 63% ובתואר השלישי – 53%.
עם זאת, יש לומר כי במקצועות המדעים וההייטק שילובן של נשים אינו מספק- שיעור הנשים הלומדות במקצועות ההיי-טק נמוך יותר והגיע בתשע"ז ל-25%. כפועל יוצא מכך, שיעור הנשים המועסקות בתעשיית ההיי-טק הוא 26% בלבד.
"יום חג לאקדמיה בישראל" // צילום: יהושע יוסף
הגידול החד במספר הסטודנטים בעשורים האחרונה הביא לגידול גם בסטודנטים המתגוררים בפריפריה או כאלה שנמנים עם קבוצות אוכלוסייה חלשות. בשנת הלימודים האחרונה, 28.2% מסך הסטודנטים לתואר ראשון הגיעו מיישובים המצויים באשכולות חברתיים-כלכליים נמוכים (אשכולות 4-1), והוא גבוה משמעותית מחלקה של האוכלוסייה המתגוררת ביישובים אלו, שעומד על 19.6%.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
