"יש גלישה של פלשתינים משטחי A ו־B לשטחי C, חלקה טבעית וחלקה מכוונת. אנחנו בונים מערך אכיפה, בונים כלים משפטיים אפקטיביים יותר. הם מעלים הכל לבג"ץ, ובג"ץ עובד לפי כללי השיפוט של בג"ץ, וזה לוקח המון זמן. הפלשתינים מתישים את המערכת כי זה מצריך המון משאבים, ואנחנו ממש במחסור במשאבים. אי אפשר לטפל בכל". כך אומר ראש המינהל האזרחי, תת־אלוף בן־חור אחוות, בראיון מיוחד ל"ישראל השבוע".
אולם הזליגה המדאיגה אינה הדבר היחיד שמעסיק את אחוות. "בשנת 2018", הוא אומר, "יש עלייה באירועי הפשיעה הלאומנית, פי שניים מאשר בשנת 2017. אני חושש שיהיה פה אסון שיצית את השטח כולו. פרשת דוואבשה הבאה היא רק עניין של זמן". לפי תא"ל אחוות, הפשיעה הלאומנית איננה עוד "תג מחיר", כפי שכונתה בעבר. נתוני המינהל האזרחי מעידים על כך שהשנה, עד חודש ספטמבר, היו יותר מ־90 אירועי פשיעה לאומנית, לעומת 58 אירועים בתקופה המקבילה אשתקד.
"זה נושא מאוד כאוב", הוא מדגיש. "השם 'תג מחיר' בא מהרעיון שהיה פיגוע, וגובים 'תג מחיר' מהפלשתינים. הרעיון היה - עשיתם פיגוע? רצחתם? אנחנו נעשה פיגוע נגד. בפועל, לפחות מעל פני השטח, המצב הביטחוני ב־2018 הרבה יותר טוב. אז לכאורה, אין סיבה לפשיעה לאומנית מוגברת. אבל יש פגיעה בעצי זית, בכלי רכב, ניקוב צמיגים ברמה יומיומית כמעט. מדובר בקומץ קיצוניים, בדרך כלל נוער צעיר, שממש לא מאפיין את ההתיישבות. ההתיישבות ברובה מוקיעה אותו, חלק מהמקומות מנסים לשקם אותו. חלק מהנוער הזה בכלל לא מאיו"ש, לא מתוך הקו הירוק".
איך ייתכן שרשויות האכיפה הישראליות לא מצליחות להתמודד עם התופעה הזו?
"הקושי של שרשרת האכיפה גדול מאוד. זה לא אצלי, אבל אני צריך לסוכך ולשים שמן בין הפלשתינים שנפגעים, לבין הישראלים. יש פה משטרה ושב"כ, שרשרת שלמה שלא מצליחה להתמודד עם התופעה בצורה אפקטיבית. התופעה מתרחבת, וזה הרה אסון.
"המערכת שיושבת על העולם הפלשתיני מאוד 'כבדה'. פה, מדובר בקומץ, שהיתה תקופה שכן הצליחו לצמצם דרמטית את פעילותו, אבל לצערי, 2018 נראית לא טוב. התנגשויות יש כל הזמן, והצבא באמצע. עד היום זה נגמר בפציעות קלות, למזלנו. ראשי ההתיישבות כועסים על זה, כולם מנסים להתמודד, אבל לצערי לא מספיק. אני מאמין שנצליח בסוף גם בזה".
אכיפה מוגברת
בין שלל התחומים שבהם עוסק המינהל האזרחי, אמון הגוף תחת פיקודו של תא"ל אחוות לעסוק גם בסוגיית אישורי הבנייה ובאכיפה נגד בנייה בלתי חוקית. התקשורת הישראלית מסקרת בהרחבה כל פינוי בית בלתי חוקי שמקימים מתנחלים בשטחים, ולעיתים גם פינוי מבנים בלתי חוקיים שמקימים פלשתינים. לפי תא"ל אחוות, המערכה הגדולה של המינהל האזרחי בהקשר זה בתקופה האחרונה היא דווקא נגד תוכנית סדורה של הפלשתינים להשתלט, כאמור, על שטחים בתוך שטחי C - שטחים בשליטה ישראלית מלאה, ביטחונית ואזרחית.
בהתיישבות מתלוננים על עיכוב באישורי הבנייה, ומחסור חמור בדירות.
"יש ביקוש לדירות ביהודה ושומרון, גם ריבוי טבעי, אבל הרבה מעבר לכך, יש הגירה ליהודה ושומרון. בחציון א' של 2018 אנחנו בתהליכים מתקדמים ב־52 תוכניות ליותר מ־2,000 יחידות דיור. לכל תוכנית יש ארבעה שלבים. צריך אישור מדיני לכל שלב ושלב בתכנון ובבנייה. הממשלה יכולה לעצור בכל אחד מארבעת השלבים. אני עושה את המקסימום במסגרת המשאבים המצומצמים שיש לי. לפעמים לא ברור מה מעמד אדמה מסוימת, אם מדובר באדמות מדינה או שלא. זה תהליך שמצריך משאבים, ולוקח שנים. הדרג מדיני נותן הנחיות איפה להשקיע את המשאבים. כך גם לגבי בנייה פלשתינית, הפלשתינים מגישים תוכניות, וכל תוכנית צריכה לעבור אישור של דרג מדיני".
יש גורמים מהצד הימני של המפה שסבורים שאתם אוכפים בצורה נוקשה התיישבות יהודית בלתי חוקית, ומעלימים עין מהתיישבות פלשתינית.
"זה ממש לא נכון, וזה מגובה בנתונים. יש יותר אכיפה בצד הפלשתיני, בגלל שהיקף הבנייה הבלתי חוקית בצד הפלשתיני גבוה יותר. האכיפה בצד הישראלי מאוד מובנית ומונחה על ידי הדרג המדיני, שמתעדף את המשאבים כדי שלא נשקיע אותם במקום שמבחינת הדרג המדיני אין מה להשקיע בו.
"הבעיה המרכזית היא הצד הפלשתיני, שנמצא, מבחינתו, במערכה על שטחי C ופועל בצורה סיסטמתית בנושא, עם הקמת רשות שעוסקת במקרקעין בשטחי C, שר לענייני הגדר שעוסק בזה".
מעבר לכלים המשפטיים, מה אתם עושים נגד תוכנית ההשתלטות הפלשתינית על שטחי C?
"אנחנו מתעדפים טוב יותר, ועוסקים בטכנולוגיות, ובין השאר הכנסנו רחפנים שיפקחו על בנייה בלתי חוקית ויבצעו גיחות צילום".
"התיאום מעולה"
תא"ל אחוות, בן 53, מתגורר במושב ירחיב ולו ארבעה ילדים. בן־חור הוא שמו הפרטי, שניתן לו על ידי אביו בעקבות הסרט "בן־חור". "אבא שלי אמר לי שאהיה גנרל בצבא, ולכן קרא לי כך", ציין. גם שם משפחתו, אחוות, איננו שגרתי. מדובר בעברות של מילה בפרסית, שהיא המילה הראשונה בצמד המילים "אחוות אחים".
תא"ל אחוות פרש מהצבא בשנת 2010 ופנה לעסקים. לפני כשנתיים הוא שב בנסיבות טרגיות לשירות קבע ונכנס לתפקידו כראש המינהל האזרחי - לאחר שתת־אלוף מוניר עמאר ז"ל, ששימש בתפקיד, נהרג בהתרסקות מסוק קל. קודם לכן היה תא"ל אחוות לוחם ביחידה 504 של אגף המודיעין, המתמחה בהפעלת סוכנים, ושירת שנים ארוכות במינהלת התיאום והקישור.
"יש לי פרספקטיבה טובה על מה שקורה", הוא מציין. "שני הדברים ששומרים על רגיעה בשטח הם הרגל הביטחונית והרגל האזרחית. המח"טים כבר ממש מבינים את העולם האזרחי, חלקם חושבים שהם מבינים יותר מדי ומקבלים החלטות שאסור להם לקבל. לפעמים מח"ט יושב עם פלשתיני, שאומר לו שהוא רוצה לשפץ ציר כי זה מקשה עליהם, והמח"ט אומר להם 'קיבלתם אישור'. מה אתה מבין בכלל? איפה ההיתרים? עכשיו הפלשתינים באים ואומרים - אבל המח"ט אמר לנו.
"כשהרמטכ"ל אומר שהיום יש איקס גדודים באיו"ש, ופעם היו פי חמישה, מה שעושה את ההבדל הוא המאמץ האזרחי ומאמץ התיאום. מטרת־העל היא שמירה על היציבות הביטחונית וקידום איכות חיים".
לדבריו, המצב הביטחוני קשור לשלושה מאמצים שמקיימת ישראל בשטחים: הראשון הוא סיכול טרור קבוע ויומיומי של צה"ל ושב"כ; השני הוא המאמץ האזרחי לשיפור איכות החיים והכלכלה הפלשתינית, שמרחיק את ערעור היציבות. השלישי הוא התיאום האזרחי והביטחוני מול הפלשתינים. "התיאום מתחבר גם לאינטרס הפלשתיני. אם הרשות הפלשתינית תנתק את התיאום הביטחוני ותעשה בלאגן, התיאום הוא לא עוגן. היום, כשהרשות הפלשתינית לא מעוניינת בטרור ובהסלמה, התיאום במקום מאוד טוב. יחד עם הדברים האחרים, זה מה שמייצר את כל תמונת המצב ביהודה ושומרון".
התיאום ידע גם ימים קשים, למשל סביב סוגיית המגנומטרים לפני כשנה.
"היום התיאום מעולה. פרשת המגנומטרים היתה גל קטן, שלקח כמה שבועות. גם אז התיאום הביטחוני נמשך, אבל מתחת לרדאר".
מה דעתך על מדיניות "המקלות והגזרים" של ליברמן כלפי האוכלוסייה הפלשתינית?
"אם יש פיגוע מכפר מסוים, מונעים היתרים לקרבה ראשונה, שנייה, ולעיתים לחמולה כולה. זו 'מניעת הרתעה', זה משפיע. אפשר לקרוא לזה 'מקל', ולכל פרויקט אזרחי שאנו עושים אפשר לקרוא 'גזר'. נתנו לזה כותרת, אני לא אוהב אותה. האמירה של 'מקלות וגזרים' היא אמירה שאתה מסתכל מלמעלה, ואני אוהב להסתכל לפלשתינים בגובה העיניים, ולעבוד מולם בגובה העיניים.
"אחת ההצלחות הגדולות בשנים האחרונות היא שלא עשו ענישה קולקטיבית, ולא עשו סגרים. מנסים להתעסק כמה שיותר בפינצטה עם מה שמחייב מבחינה ביטחונית, ומה שבאמת תורם לביטחון".
הריסת בתי מחבלים אפקטיבית במניעת טרור?
"אנחנו מסתכלים ביטחונית. ככל שאני יודע, הריסת בתי מחבלים מרתיעה, אבל אין לי מחקר אמפירי. זו עמדת גורמי הביטחון, וזה עובר בכל פעם מחדש את בג"ץ".
ביקוש, היצע ושב"חים
בניגוד לתחזיות השחורות, ולפוטנציאל ההתלקחות הסביר, שנת 2018 עברה בשקט יחסי ביהודה ושומרון. השקט מפתיע במיוחד נוכח ההפגנות האלימות ברצועת עזה, עשרות ההרוגים על הגדר, וכמובן גם לאור הוויכוח סביב העברת השגרירות האמריקנית לירושלים.
איך אתה מסביר את השקט היחסי?
"זה קשור למאמץ האזרחי. בצד השני יש ישות מקבילה כמעט לכל ארגון מדינתי אחר, שמנהלת את חיי 2.7 מיליון הפלשתינים ביו"ש. אפשר לראות את ההבדל בין עזה לאיו"ש בכל פרמטר. באיו"ש שיעור האבטלה הוא 18 אחוז. בעזה - 54. התמ"ג באיו"ש מתקרב ל־4,000 דולר. זה יותר טוב ממצרים, כמעט כמו ירדן".
לשקט, מציין תא"ל אחוות, תורם גם השינוי העמוק בחברה הפלשתינית. "הציבור ממוקד יותר בכלכלה, בקידום האישי. הוא מנוכר לרשות הפלשתינית, בין השאר כיוון שבהקשר הלאומי, היא לא מביאה אותו לשום מקום, הוא לא רואה את הנרטיב הפלשתיני שמתגשם עוד רגע, להפך. בנוסף, השטח לא מתעורר בגלל היציבות הכלכלית, מרקם החיים והאזרחים שתופסים את החשיבות של זה. זה דור צעיר שחשוב לו עצמו. זה דור משכיל שחי ברשת. הבעיה היא שיש 30 אחוז אבטלה בקרב הצעירים, בעיקר אקדמאים.
"הכלכלה הפלשתינית היא תלותית שנסמכת לחלוטין על ישראל. 58% מכל מה שהם מייבאים הם מייבאים מאיתנו, ו־90% מהיצוא הוא לישראל. אם מוסיפים את זה לפועלים, מבינים את המחוברות לישראל".
לישראל יש אינטרס להמשיך את התלות של הרשות הפלשתינית?
"התלות מורכבת. הפועלים בישראל תורמים לכלכלה. ואם אלה לא פועלים פלשתינים, אלה פועלים מסין או מהודו. אם שואלים אותי, אני מעדיף פועל פלשתיני, על אף הסיכון הביטחוני. כמעט שום פועל פלשתיני שהיה לו אישור לא עשה פיגוע. בנוסף, הכסף של אותו פועל פלשתיני נשאר פה, הפועל הסיני שולח את הכסף לסין".
אז לגישתך, צריך להגדיל את מספר הפועלים הפלשתינים שמקבלים היתרי עבודה בישראל.
"הסיפור של העבודה בישראל מחזיק יותר ממיליון פלשתינים, מתוך 2.7 מיליון פלשתינים ביו"ש. אם מוסיפים לזה את הפלשתינים שמועסקים ברשות, אפשר להבין איך מוחזקת הכלכלה. לכן זה כל כך דרמטי".
יש כיום 40 אלף שב"חים בישראל. מרבית הפיגועים בתחומי הקו הירוק מתבצעים על ידי שב"חים.
"נדרשת השקעה גדולה למנוע את זה, זו שאלה של מדיניות. החלק השני של העניין הזה הוא ביקוש והיצע. אם ישראלים לא היו רוצים את הפועלים, לא היתה להם עבודה. אני מנסה לייצר את הביקוש הזה באופן חוקי. ככל שיהיו יותר היתרים, יהיה פחות ביקוש לשב"חים והם יגיעו פחות. הרמטכ"ל מדבר על כ־150 אלף אישורי עבודה. זה יעד ריאלי ביחס ל־100 אלף ההיתרים שיש היום, ויכול לסגור את הפער של הביקוש".
היום שאחרי אבו מאזן
מאז נכנס אחוות לתפקיד, הוא שינה גם את תפיסת המינהל כלפי הפלשתינים. לפי הגישה החדשה, למינהל האזרחי יש "לקוחות", שהם המתיישבים, הפלשתינים, והארגונים הבינלאומיים. עוד שינה תא"ל אחוות את ההסתכלות ארוכת הטווח על איו"ש, ובמסגרת זו הוא מתכנן תוכניות ל־25 שנים קדימה. מצד שני, קובל ראש המינהל האזרחי על כך שלמרות שמשימותיו רק גדלות - מאז הסכמי אוסלו, חל קיצוץ עקבי בתקנים בארגונו.
"ב־1995 היו כ־100 אלף מתיישבים, היום 450 אלף. הפלשתינים היו מיליון, היום 2.7 מיליון. לא היה בכלל עולם של היתרים כי לא היה מרחב תפר. המינהל האזרחי רק הולך ומצטמצם, כי אמרו שעוד רגע כבר לא יצטרכו אותנו. ואני אומר - חבר'ה, כשיחליטו - תצמצמו, אבל בינתיים אני צריך לתת שירות. צריך כמעט להכפיל את הארגון כדי לתת מענה".
הדיווחים על מצב בריאותו של אבו מאזן מתרבים, והשטח עוסק ביום שאחרי. השטח יתעורר?
"יש שם הרבה מאוד מורכבויות פוליטיות ומבניות. אף אחד לא יודע להגיד לאן זה הולך. אחד התרחישים שאנחנו מביאים בחשבון הוא שתהיה חוסר יציבות".
יש כל מיני דיווחים על העברת נשק נוספת לפלשתינים. מה אתה יכול לומר על כך?
"אני לא יכול להתייחס לכך".
עד כמה עזה משפיעה על איו"ש?
"בשנה האחרונה אנו עדים למאבקי הכוחות העזים בין הרשות לחמאס. אבו מאזן אומר או הכל, או כלום. או שאני שולט כמו שאני שולט באיו"ש, או שאני לא שולט בכלל. אני לא אכנס פנימה, אקבל שליטה, ואתם תירו טילים ויאשימו אותי. חמאס לא מוכן לוותר על השלטון וההתנגדות, אבל נמצא במצוקה קשה מבחינת מה הוא נתן לציבור ב־11 השנים מאז ההפיכה".
בשנים האחרונות התפרסמו כמה פרשיות שחיתות שבהן היו מעורבים קצינים במינהל האזרחי, של מכירת אישורים תמורת תשלום, ואפילו פרשיות מין.
"זה גוף שנמצא בחיכוך ישיר עם מקבלי השירות. החשיפה והסיכון בעולמות של טוהר מידות הם גבוהים כי זה מאוד נגיש. אנחנו ערניים לכך, ולשמחתי אין לנו שום עדות כזו מאז שאני בתפקיד, מקווה שזה ימשיך כך".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו