"עלות מחיר למשתכן עלולה להגיע לעשרות מיליארדי שקלים"

הרבה יותר מהמצופה: עד כה ידענו שעלות תוכנית הדגל של שר האוצר משה כחלון, "מחיר למשתכן", מסתכמת ב־3.9 מיליארד שקלים, אך מתברר שהנתונים הם אחרים לחלוטין.

בפרק בדו"חות הכספיים ל־2017 שפרסם אתמול החשב הכללי באוצר, רוני חזקיהו, מופיע בפרק "מידע נוסף" העוסק בנושאים שונים, ומהם עולה שעלות מחיר למשתכן מסתכמת לפחות ב־5.3 מיליארדי שקלים - עלות מלאה של 3,500 דירות ממוצעות. זה עוד לפני ההגרלה השישית שנפתחה לראשונה גם לגרושים וגם להורים שילדיהם אינם בחזקתם.

לזה צריך להוסיף עוד 630 מיליון שקלים סבסוד לפיתוח קרקע ותשתיות, ועוד 750 מיליון שקלים "מענקי מקום" לרוכשי דירות מחיר למשתכן. אם לא די בכך, משרד האוצר התחייב לערבויות מדינה במיליארדי שקלים בגין משכנתאות מסובסדות לרוכשי דירות בתוכנית. במקרה של התממשות תרחיש קיצון, שלפיו הרוכשים לא יעמדו בפירעון המשכנתאות, העלות הסמויה הזו תהפוך לעלות בפועל לקופת המדינה, כפי שאירע במשבר המשכנתאות בארה"ב.

עלות נוספת בסך שיא של כ־18 מיליארד שקלים קשורה ל־15 "הסכמי גג" שהאוצר ומשרד השיכון התחייבו בהם לעיריות ולרשויות מקומיות לטובת פיתוח תשתיות, כבישים, בתי ספר ומבני ציבור - בשכונות ובערים שבהן נבנות דירות מחיר למשתכן.

ההתחייבויות תופחות

חיבור כל המספרים יחד מביא לעלות ישירה ועקיפה של מחיר למשתכן בסך 20 מיליארד שקלים, ואפילו ל־25 מיליארד שקלים (עלות מלאה של כ־14 אלף דירות ממוצעות בארץ). 

"חוק הנומרטור" אוסר על הממשלה להתחייב להוצאות מעבר לשנת 2020-2019 מבלי להצביע על מקורות הכנסה ברורים למימון ההתחייבויות. אלא שמתברר שהוא לא חל על משרד האוצר עצמו, וכך גם לא על מחיר למשתכן שמתגלה כ"בור ללא תחתית". יודגש כי הנתונים אינם חלק אינטגרלי מהדו"חות הכספיים לשנת 2017 שפורסמו על ידי החשב הכללי. הנתונים "מוחבאים" ומפוזרים בשולי הדו"חות הכספיים תחת הכותרת הלא מחייבת "מידע נוסף".

עלות "הסכמי הגג" - 18 מיליארד שקלים. החשב הכללי, רוני חזקיהו // צילום: יוסי זליגר 

עוד עולה מהדו"חות שפרסם אתמול החשב הכללי באוצר כי שיאני הפנסיה בשירות המדינה הם שופטים ודיינים, עם פנסיה ממוצעת של 40,926 שקלים לחודש, המובטחת לכל חייהם (פנסיה תקציבית). 20 שיאני הפנסיה מקרב השופטים מקבלים פנסיה שמגיעה ל־92,978 שקלים לחודש.

בתחתית סולם הפנסיה נמצאים עובדי הוראה, שהגבוהות שבהן נעות בין 16,196 שקלים ל־17,196 שקלים לחודש. בתחתית סכומי הפנסיה נמצאים עובדי מערכת הבריאות, שפורשים עם פנסיה ממוצעת של 6,827 שקלים לחודש. 

סך ההתחייבויות האקטואריות של המדינה בגין הפנסיה התקציבית זינקו בשנת 2017 לשיא כל הזמנים בסך 761 מיליארד שקלים. כרבע מההתחייבויות האקטואריות הן בגין התחייבויות גדלות והולכות לפנסיונרים של מערכת הביטחון. סך ההתחייבויות האקטואריות לפנסיות מערכת הביטחון הגיע בשנת 2017 לשיא של 211 מיליארד שקלים, וזה הולך ותופח משנה לשנה, גם בשל הסכמת משרד האוצר לכסות עלויות פנסיית גישור לפורשי מערכת הביטחון וצה"ל.

המחיר עלול להגיע ל-25 מיליארד שקלים. משה כחלון // צילום: קוקו

הנתונים שפורסמו על ידי החשב הכללי על ממוצע היקף הפנסיה בשנת הפרישה הראשונה לגמלאות של עובדים מן השורה ממחישים את גודל הבעיה: במערכת הביטחון פורשים עם פנסיה של לפחות 16,302 שקלים. אחריהם בטבלה נמצאים פורשי צה"ל עם 16,222 שקלים. נבחרי ציבור נהנים מפנסיה ממוצעת של 14,766 שקלים, שוטרים וסוהרים עם 13,943 שקלים, ואחריהם עובדים במשרד מבקר המדינה עם 13,870 שקלים. ממוצע הפנסיה החודשית לגמלאי בשירות המדינה הוא 6,254 שקלים. מחצית מגמלאי שירות המדינה מסתפקים בפנסיה חודשית הנמוכה מ־6,209 שקלים.

20 שיאני הפנסיה בצה"ל ובמערכת הביטחון מקבלים פנסיה חודשית בסך שבין 60,586 ל־64,056 שקלים. 20 שיאני הפנסיה מקרב נבחרי הציבור (שרים וחברי כנסת) פורשים עם פנסיה חודשית בסך שבין 51,867 ל־56,086 שקלים. רופאים בשירות המדינה ייאלצו להסתפק בפרישה בפנסיה חודשית שבין 18,289 שקלים ל־21,090 שקלים בלבד.

"המיוחסים" בשירות המדינה - מרביתם ממשרד המשפטים והצמודים לשכרם - יפרשו לגמלאות עם פנסיה יפה שבין 64,146 ל־69,696 שקלים בחודש. מחצית מהמיוחסים בשירות המדינה יפרשו עם פנסיה חודשית הגבוהה מ־40,690 שקלים.

העדכונים הכי חמים ישירות לנייד: בואו לעקוב אחרינו גם בערוץ הטלגרם החדש שלנו!

 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו