הבור בקריה: ביקור מיוחד והצצה לסודות (שאפשר לספר)

עמוק, במתחם "הבורות" בקריה, לא רואים כלום, אבל למעשה רואים הכל. מהרגע שבו הרמטכ"ל והאלופים יורדים אל מתחת לאדמה במחנה המטכ"ל, הם "נפרדים" אמנם מהעיניים ומהאוזניים שלהם, אבל נפגשים עם התוצרים שהפיקו העיניים והאוזניים המשוכללות ביותר שיש לצה"ל. מפקד חדר המלחמה של הרמטכ"ל, רס"ן מ', ומפקד הבור של חיל הים, סא"ל ל', מספרים, במסגרת ביקור מיוחד, על המתח הרב שמבעבע מתחת לאדמה בלב ת"א, וכיצד ניתוח עדין של המידע הרב שזורם לחמ"ל עלול לעשות את ההבדל בין מבצע מוצלח - לתקרית שעלולה להבעיר את האזור כולו.

אחת הדוגמאות לכך התרחשה כאשר גולש במצנח רחיפה חצה את הגבול לסוריה ב־2015. "אנחנו בפעילות שגרתית יומית בבור, שגם היא ענפה מאוד, ואז 'בום', תצפית שלנו ברמת הגולן מדווחת לנו שרחפן ישראלי שעליו אדם עבר את הגדר ונחת בתוך שטח סוריה באזור שבשליטת המדינה האסלאמית", משחזר רס"ן מ', שמפקד על החמ"ל בעשור האחרון.

"התצפית, שתפקידה להביט החוצה, לא יודעת כמובן מהיכן הרחפן מגיע ומי נמצא עליו - האם זה אזרח ישראלי שטעה? האם זה אזרח זר? האם זה גורם שחוצה מרצונו את הגבול? אתה לא יודע כלום - ובבת אחת אתה צריך לבחור בין המון אפשרויות בתוך שניות. הרי אם זה אזרח שטעה או אדם זר שטעה - אתה צריך להציל אותו. זה אומר להקפיץ בתוך שניות כוחות שייכנסו לסוריה ולהעביר נוהל קרב מסודר שיש לנו במגירה מסוימת.

"מנגד, אם זו חציה של גורם מרצונו, למשל גורם עוין, אז רמת היחס והלחץ היא אחרת ודפוס הפעולה הוא אחר. צריך להבין: אתה לא יודע כלום, אבל אתה צריך להעביר מידע מדויק לרמטכ"ל ולהכין עבורו בצורה מסודרת את הפקודות הנכונות שנקבעו מראש ושאושרו על ידיו".

הפתרון לחוסר הוודאות הוא קודם כל איסוף מידע יסודי. "מאות אנשים באותו רגע בבור מבררים במהירות שיא מהיכן יצא הרחפן, באיזה סוג של רחפן מדובר ומי היתה החברה שהפעילה אותו. צריך בשביל זה המון משאבים וקשרים שאין לפיקוד צפון, זו הפעלה משולבת של 1,000 גורמים שמהר מאוד מגיעים אל נקודת היציאה לדרך של הרחפן, שבמקרה הזה היתה הר הגלבוע".

רס"ן מ' ממשיך ומספר על המותחן המתגלגל, שבמקרה הזה התנהל כמו מבצע בילוש משטרתי: "הגענו מייד גם לחברה שהפעילה את הרחפן ולאנשים שהיו שם, והתברר לנו שמדובר בתושב ג'לג'וליה. מהר מאוד הגענו לאנשים סביב האיש והתברר שהוא ערבי־ישראלי שתומך בדאעש, וכך התברר לנו שהוא עבר את הגבול מרצונו וחבר בתיאום מראש למחבלים של המדינה האסלאמית בצד השני. את כל זה אתה עושה תוך הפעלה של כל הזרועות בצה"ל ומחוץ לצה"ל - עם משרדי ממשלה ועם המוסד, השב"כ והמשטרה. בבת אחת אתה מתכלל קשר עם 1,000 גורמים, מפרק את העובדה הראשונית לפרטים ומנסה להביא לקברניט, קרי: לרמטכ"ל, ולדרג המדיני תמונה אמינה ככל האפשר. במקביל כבר הוצאת מהמקומות שצריך את כל התרחישים לכל סוג של החלטה, עדכנת את כל הגורמים שייקחו חלק בהפעלת האירוע במקרה שתתקבל החלטה מבצעית, וכל גורם יודע היטב מה מצופה ממנו. זה מסביר על קצה המזלג מדוע חמ"ל הרמטכ"ל הוא הצומת הכי קריטי בצה"ל: לכאן זורם כל המידע מכל הגורמים בשטח, כאן נעשה תרגום של הכל לשפה אחת ומכאן גם יוצאות הפקודות לשטח בשפה מובנת ואחידה שמשלבת בין החילות השונים".

רס"ן מ' מדגיש כי "אנחנו לא מחליפים את פיקוד הצפון בניהול האירוע אלא ניתן לו מטרייה רחבה, נקשר אליו את כל הגורמים ונחבר אותו לכל גורם לא צבאי. אצלי יושבים כל נציגי משרדי הממשלה, ובמקרה חירום מהבור הזה הממשלה וצה"ל יתפקדו ללא הפרעה גם במצב של מטחי טילים בלתי פוסקים על כל אזור המרכז".

דוגמה נוספת שממחישה את החשיבות של חמ"ל הרמטכ"ל היא ההפלה של כלי הטיס הבלתי מאויש האיראני שחדר לישראל בפברואר השנה. לדברי רס"ן מ', "את הכטב"מ לא תפקידנו להפיל, בשביל זה יש את חיל האוויר - מפקד חיל האוויר והכוננים יודעים טוב מאוד מה לעשות. אבל אנחנו במצב כזה מכינים לרמטכ"ל מגוון של תוכניות תגובה. הרמטכ"ל והקברניטים מגיעים מהר לבור, ויש להם על השולחן ארסנל שלם של חוברות מוכנות שאפשר להפוך בשנייה לפקודה. מדובר בשאלות, כגון באיזו עוצמה להגיב? איפה להגיב? ומי מגיב? כלומר הקברניטים והרמטכ"ל מגיעים, מחליטים ואז אני מפיץ פקודה ישירה לכל מי שצריך ובודק שאין קצר, שהכל קורה לפי הפקודה.

"מעבר לכך, אני מתאם תוך כדי האירוע כוח שמגיע לשרידי הכטב"מ שהופל כדי לבודד את הזירה, לאסוף את החלקים. צריך גם לעדכן ראשי רשויות, משטרה, מכבי אש, מד"א ואת שאר הגורמים באירוע שקרה וכולם ראו. הרי אם עף טיל באוויר, למשל באזור צפת, לעבר כלי טיס שחודר לישראל, כל הצפון רואה את זה וצריך לעדכן את כולם. כל ההליך הזה קורה כאן, וכל המידע והשאלות זורמים לכאן. זה המון חומר ועוצמה שמגיעים ואני מנהל את זה עם מאות האנשים שכאן, כשבמרכז הרמטכ"ל והקברניטים שמחליטים מה עושים הלאה, איך מגיבים וכו'". רס"ן מ' מסכם ואומר: "אני לא מחליט, אבל אני מציג את כל האפשרויות ומנצח על התזמורת שתוציא אל הפועל את הפקודה של הרמטכ"ל".

מתמקדים בעובדות

אחת הנקודות הקריטיות בתפקודו של רס"ן מ' היא בשאלה עד כמה לעדכן את הרמטכ"ל במידע גולמי, קרי: מתי להקפיץ לבור את מפקד צה"ל, ומתי להסתפק בעדכון שגרתי או אפילו בעדכון מאוחר יותר על התרעה שנכנסה. "זורמות לכאן התרעות מכל הזרועות של מדינת ישראל בארץ ובחו"ל, כל שגרירות, כל איש מוסד, כל מידע שב"כ, משטרה, מכבי אש ומד"א. יש פתאום הפרות סדר אדירות בדרום, יש פצוע בתרגיל של צה"ל, מישהו בצבא התייבש או עשה תאונה - הכל זורם לכאן, ואתה צריך לקבל החלטות מהר מאוד לגבי רמת הפעילות של הבור ומה להעביר הלאה".

"לא מחליפים את הפיקוד בניהול האירוע, אלא מעניקים לו מטרייה רחבה". אנשי הבור בפעולה // צילום: דובר צה"ל

לדבריו, הפתרון לשטף המידע הוא פשוט ממה שנדמה: "אני תמיד מתמקד בעובדות עצמן בלי פרשנות. קודם כל מה קרה באופן הכי מדויק. על בסיס המידע הכי פשוט והכי ישיר אתה יכול לקבל החלטה ולדעת מה לעשות הלאה". רס"ן מ' מביא דוגמה למציאות כזו מהחדירה שהיתה לאחרונה ליישוב אדם, שבו נרצח יותם עובדיה ז"ל. "מגיע מידע על מחבל שחדר לאדם ויש פיגוע ביישוב. לא יודעים מי או מה קרה ומה המצב בשטח. אני לא מחליף את הגורם האחראי באיו"ש שכבר נמצא בנוהל קרב ופועל ביישוב, אבל אני מסייע מרחוק: אני יוצר קשר בין מד"א, המשטרה והצבא, מסביר לכולם מה ידוע כרגע, ומקפיץ בשניות ממקום אחר כוחות נוספים לעבות את השמירה ביישובים הסמוכים. כלומר אני פועל כמו כינור שני, שמארגן מאחורי הקלעים את הכל כשהכוחות בשטח פועלים לזיהוי המחבל ולנטרולו. במקביל אני מעלה את הדיווח לרמטכ"ל, שמעדכן את מי שצריך משרי הממשלה.

"צריך להבין שאחרי פיגוע גם הרמטכ"ל יכול לקבל, עם ראש הממשלה או שר הביטחון, החלטה על יצירת כתר על הרשות הפלשתינית או על יישובים מסביב. אז כבר לפני שאני מקבל פקודה אני מוציא מהמגירות את כל התוכניות לתגובה אפשרית, וכן את כל התחזיות שלנו לתגובה אפשרית של הרשות ושל גורמים אחרים. הכל כבר מוכן על השולחן, והרמטכ"ל רק צריך לבחור את התוכנית המדויקת שהוא רוצה ולהפוך אותה לפקודה. מובן שכדי להיות עם כל האפשרויות ועם כל המידע על השולחן, צריך לתרגל בלי סוף ולהכין מראש המון תרחישים שכל המערכת מכירה ובשפה כוללת שכולם יודעים בעל פה. במילים אחרות, זה תרגול אינסופי כדי להגיע לחדות ולדיוק הכי גבוהים. זה המון כוח בידיים, ולכל החלטה בבור של הרמטכ"ל יש אינסוף השפעות בשטח. מובן שיש לעדכן המון בכירים במערכת הציבורית שיש להם נגיעה לעניין ושנציגים שלהם כבר יושבים כאן או נמצאים במקום שממנו הם יכולים להגיע לכאן בקריאה מהירה".

איך הבור יגיב, למשל, במקרה שמגיעה ידיעה מעורפלת על פיגוע בדמשק שמחק את ההנהגה הסורית? זה תרחיש אפשרי?

"תתפלא, במזרח התיכון שבו היעלמות של קברניט משליכה על כל המערכת ועלולה להפוך למלחמה נגד ישראל, גל טרור או מהומות אדירים, אנחנו מוכנים לכל. חשבו כאן על אפשרויות קיצון, ויש מומחים ואנשים עם המון ניסיון שמתרגלים ושלוקחים חלק בכתיבת תרחישים רבים מאוד. צריך להבין שכל מה שקורה מסביב לישראל או בתוך איו"ש או אפילו במדינה, מייצר שרשרת אינסופית של אדוות ותגובות. צה"ל צריך להיערך במשולב עם כל המערכת לתת מענה לכל תרחיש.

"אני גאה להגיד שכאן, במנותק ממה שקורה מעל השטח, יש צוות ענקי ומוכשר שיכול להפעיל ולפעול במצבים הכי קשים ברוגע מוחלט ולתת לרמטכ"ל ולקברניטים אפשרות לקבל כל החלטה ולבצע כל החלטה. הבור בנוי כבועה מנותקת כדי שיהיה בו רוגע. הוא ממוגן בצורה מבודדת, ויש בו נציגים של כל המערכים בארץ ממש בשביל כל תרחיש בלהות".

אחד הצמתים החשאיים בישראל, האחראי בין השאר לשייטת 13, לצוללות ולגורמים עלומים אחרים, הוא בור חיל הים בפיקודו של סא"ל ל', הכפוף ישירות למפקד חיל הים. לקראת סיום תפקידו נפגשנו עם סא"ל ל' לשיחה על הפעילות העלומה הזו. למרבה הצער, רוב הפרטים חסויים, אך עדיין אפשר לספר מעט על אחד המקומות המעניינים והרגישים במדינה.

כדי לתת טעימה מהשגרה הזו, שמתבצעת 24 שעות, שבעה ימים בשבוע, כל השנה, מספר סא"ל ל' על סיכול פיגוע מהחודשים האחרונים. "כמו שכולם יודעים, בשנתיים האחרונות עיקר העבודה שלנו הוא בצפון מול המתחולל בסוריה וכניסת הצי הרוסי לאזור. לכן באותו שבוע היתה מיפקדת השליטה הימית (משל"י) עסוקה באירוע שהתחולל בצפון ושעקבנו אחריו. תוך כדי קיים חשד לפיגוע איכותי נגד ספינות דבורה.

"מדובר על ספינות שמסיירות מול חופי הרצועה כדי למנוע כניסת מפגעים מן הים. הן גם מונעות כניסת נשק עוין לרצועה, ולכן הן יעד רציני לפגיעה. לא ידענו אם סירת נפץ תצא מהרצועה ותתנגש בדבורה, או שיירו עליה טיל. זו היתה מציאות מורכבת, כי העיניים שלנו התרכזו בצפון. לכן פתחנו במשל"י חדר מיוחד.

"בינתיים כולנו יושבים במתח מאחור ומחכים. הכוח השתלט בהפתעה על הספינה עם המחבלים ב־22:00. ההשתלטות היתה ללא קרב. מהר מאוד הלוחמים עם הספינה היו בנמל אשדוד והמחבלים הועברו לשב"כ. שם התברר שהכל היה נכון, והם כבר נשפטו ועכשיו בכלא. זה פרט שמאפיין את המציאות אצלנו, שמתחוללת תוך כדי שגרה ומבצעים עלומים אחרים. חשוב להבין שלהוציא מעכשיו לעכשיו כוח לוחם, זה לא דבר מובן מאליו. היה צריך לשכנע הרבה גורמים, שאמרו: 'למה אתם ממהרים? הפיגוע עוד על הנייר, למה לסכן לוחמים של השייטת?'".

הערכת מצב בראשות הרמטכ"ל, רא"ל איזנקוט, בבור חטיבת המבצעים בספטמבר

מעכבר ים לעכבר יבשה

סא"ל ל', נשוי ואב לארבעה, נמצא בחיל 21 שנה שבהן מילא מגוון תפקידים החל בקורס חובלים, דרך סגן מפקד דבורה בגזרת לבנון, מפקד דבורה בים סוף, הדרכה, פיקוד על ספינת טילים, לימודים במכללה צבאית מיוחדת בארה"ב, תואר שני ולבסוף מפקד פלגת הכשרות ומפל"ג בבסיס באשדוד.

את רוב חייו בילה בים ולא בחדר הקטן שהוקצה לו כמפקד הבור. כשהוא נשאל אם לא מפריעה לו העבודה שהפך ל"עכבר יבשה", הוא צוחק ואומר: "בהתחלה אתה בהלם מהירידה הזו אל החוף, אבל מהר מאוד התאהבתי בתפקיד. כל מבצע של החיל, כל אירוע חירום, כל ההגנה על אסדות הגז של ישראל - הכל נעשה מכאן. אתה הצומת. זה שואב אותך פנימה: יש תחתיי מאות לוחמים ואנשי קשר וגורמי מקצוע מדויקים מאוד, אבל צריך מעליהם איש ים שיידע להביא את הצד של הים ולתווך בין המוצב ששולט על הכל למציאות עצמה. לילות שלמים כאן לא ישנתי. יש מבצעים שמפקד חיל הים וקברניטי המדינה יושבים בבור ויש מבצע עוצר נשימה. אתה מנהל את כל האירוע מסביב לאנשים האלה, מפעיל אותו. לפעמים באירועים האלה נעלם הקשר ברגע הכי קריטי. הכוח שלנו אי שם ופתאום אין קשר. אתה שומר על קור רוח במצב כזה, סומך לגמרי על הכוח שהכין את עצמו הכי טוב שאפשר וממשיך להפעיל את המערכת בלי להראות סימן. אחר כך, כשהקשר חוזר והכוח בדרך חזרה, אתה חש גאווה עצומה. קשה להסביר את הסיפוק שיש כשאתה נותן תמיכה לכוח מיוחד שיצא לדרך וחזר בעזרתך. היו לי המון מבצעים כאלה וקשה להסביר את התחושה. אני לא יכול להרחיב, אבל בשנתיים האחרונות היתה התמקדות גדולה בצפון ומול רצועת עזה. אלו שתי זירות שצה"ל פועל בהן סביב השעון".

יושב קברניט בבור במבצע מורכב הרחק מגבול ישראל והקשר ניתק. כל האחריות עליו, איך מרגיעים אותו?

"ליד הקברניט יושב מפקד חיל הים וזה למעשה התפקיד שלו. צריך להגיד שגם כשמגיע קברניט עם ניסיון קרבי עשיר, וחלקם שירתו שירות ארוך בצה"ל, יש הבדל בין הפעילות ביבשה לפעילות בים, שהיא יותר עדינה ומרוחקת. לכן מכינים את הקברניט, מסבירים לו על כל הניתוקים האפשריים בקשר, ובזמן אמת יש כאן מערכות שמגבות אחת את השנייה. מדינת ישראל וצה"ל השקיעו בטכנולוגיות הכי מתקדמות בתחום, עד שכמעט לא קורה היום מצב של אובדן קשר. אבל אחרי הכל כבר היו מצבים כאלה, ואז מפקד החיל יושב בבור ומסביר מה קורה ואנחנו מסביב עמלים להחזיר את התקשורת. צריך לדעת שבחיים תמיד יש מצבים שעשית הכל, ובקצה משהו כרגע מונע את קשר עם הכוח. זה אכן לא פשוט".

הדוב הרוסי חזר

כשסא"ל ל' מדבר על זירת הצפון ועל המתחולל בסוריה, הוא מודה כי בשנתיים שהוא מפקד על בור חיל הים, הוא חזה בכניסתו העצומה של הדוב הרוסי לאזור, על כל ההשלכות של כניסת המעצמה הזו לסוריה. "בשנתיים שלי ראיתי את הכוח הרוסי נבנה מהספינה הראשונה. זו מעצמה, על כל מה שמתפרש מכך בכוח הימי וביכולות הקשר והטכנולוגיה. אבל הרוסים הם שכנים טובים מאוד והקשר איתם טוב. אנחנו מתקשרים איתם בזמן אמת ויודעים להתנהל מולם. אנחנו גם צנועים ויודעים שהם מעצמה, ועם זאת אנחנו יודעים להיות אסרטיביים כשצריך. כשכוח ימי רוסי נכנס לשטח ישראל, אנחנו שולחים ספינה שלנו ומודיעים לו על החדירה וגם מתשאלים את הכוח. למעשה הגענו להבנה טובה איתם ויש שיתוף פעולה טוב. אבל זה אתגר ענקי. זו מעצמה על כל המשתמע מכך, והעמידה מולה היא סביב השעון".

סא"ל ל' הוא איש חיל הים האחרון שיהיה מפקד הבור בדרגת סא"ל, והמחליף שלו יהיה כבר אל"מ. הסיבה לכך היא גידול היקף הפעילות של החיל וההגנה על אסדות הגז במים הכלכליים של ישראל. "היו לחיל הים שלוש זירות עיקריות מרכזיות: ים סוף וחופי המדינה בצפון ובדרום. כעת המדינה וצה"ל הגדירו לחיל הרחבה משמעותית של השטח, והוא כולל הגנה על אסדות הגז של ישראל במים הכלכליים שלנו. החוק הימי קובע שעד 12 מייל זה שטח ריבוני של המדינה, ואחרי כן יש מים כלכליים של עד 200 מייל. למעשה, מול קפריסין בחלוקה איתה יש לנו מים כלכליים בשטח של 75 מייל ובמקומות אחרים הגדרנו עד 110 מייל. כל האזור הזה באחריות החיל, שמפעיל המון אנרגיה מודיעינית והגנתית על האסדות. יש לנו אמצעי מודיעין על החוף, במים, ספינות ומל"ט של חיל הים באוויר. יש לנו גם כיפת ברזל על הספינות. אנחנו גם מתרגלים כל הזמן ניסיון של חיזבאללה ואחרים לפגוע באסדות. צריך להבין שנכנסו לאחריות שלנו עוד 28 אלף קמ"ר. הגזרה של חיל הים גדלה משמעותית ומצריכה שליטה רחבה מאוד, ולכן שכנענו את צה"ל שמחליפי בתפקיד יהיה בדרגת אל"מ. גם ככה מפקד הבור הוא בסגל הפיקוד הבכיר של החיל והסמכות שלו היא על כל קצין וכלי של החיל בים".

כשהוא נשאל על ספינות נשק כמו "קארין איי", וספינות אחרות כמו "פרנקו" ו"ויקטוריה", אומר סא"ל ל' כי "חיל הים רואה כמעט בצורה מוחלטת כל ספינה, כל כלי טיס וכל גורם על הגלובוס שנמצא בים. אנחנו יודעים הרבה לפני מצרי גיברלטר על ספינה שיש עליה נשק. נעשה עליה מבצע מודיעיני מרגע היציאה שלה ונבנה עבורה ספר. זו עבודה של חודשים מראש לפני שהספינה בכלל באזור שלנו.

"בתחום הצוללות יש דיוק מוחלט. כל פסיק נקבע מראש". צוללת צה"ל
// צילום: יהושע יוסף

"ברגע שיש כלי שיט שהיעד שלו הוא למשל נמל לטקיה בסוריה, אנחנו נדע מראש מי הוא, מה יש עליו ומה המטרה שלו - זה מאפשר עבודה סדורה ומאפשר לנו להתכונן אליו כמו שצריך. כלומר, בכל הקשור לאמצעי לחימה נדע על כך מראש ונעדכן את כל מי שצריך, כולל גורמי מודיעין רלוונטיים מחוץ לצבא.

"כיום יש לוויינים ועוד אמצעים ואפשר לדעת הכל על כל יאכטה, ספינת סוחר או כלי שיט צבאי באזור שלנו. עם זאת, צריך להגיד שחיל הים מתרכז באזורנו מבחינת עיקר הפעילות שלו. אנחנו לא ארה"ב או רוסיה שרוצות לשים דגל בכל מקום בעולם. לנו יש שכנים מספיק מורכבים, ועיקר הפעילות שלנו הוא במזרח התיכון".

תחום חשאי שפעיל בחיל ונחשב לזרוע האסטרטגית של ישראל הוא הצוללות, שפועלות במעטה חשאיות כבד. בכל הנוגע לכך אומר סא"ל ל': "אנחנו יכולים לתקשר עם מפקדי הצוללות בכל רגע נתון. יש לנו יחידה שלמה שהמשרתים בה, מעבר לכל יכולות הקשר האדירות שיש, למדו גם חצי שנה מורס כדי להיות בכל מצב בקשר עם הצוללות. זה קשר מאתגר כי צוללת לא תמיד עונה לך מייד. היא נמצאת בלב ים ואתה שולח לה הוראה או פקודה ממפקד החיל או מבקש דיווח, ואז אתה מחכה לפעמים כמה ימים עד שאתה מקבל תשובה.

"אגב, בתחום הצוללות יש דיוק מוחלט. כל פסיק נקבע מראש ויש לנו שליטה מוחלטת עליהן מרחוק ככל האפשר. יש מערך קשר משוכלל, וכל מידע שמגיע מצוללת עובר מייד לקבוצה של אנשים שחותמים עליו. לעיתים מפקד חיל הים מתקשר ורוצה מידע מיידי על צוללת וקשר איתה, ולכן חדר הקשר עם הצוללות אף פעם לא שובת. בגלל אופי הפעילות שלנו אין אצלנו הפסקה, יש פעילות כל השנה".

בתחום הצוללות החיל תרגל רק לאחרונה מתווה של תקלה בצוללת, וזאת לבקשת סא"ל ל'. "מהרגע שהתמניתי לחצתי שנתרגל תקלה בצוללת, ואכן לאחרונה היה תרגיל פתע שהתחיל ב־6:00 בבוקר, שבו צוללת הודיעה על בעיה. התרגיל הסלים ותרגלנו אותו עד אמצע הלילה. הוא כלל בקשות עזרה משותפים: לחיל הים יש הסכמים עם נאט"ו, צבאות אחרים וחברות אזרחיות שיסייעו במקרה שצוללת נמצאת על הקרקעית במקום מרוחק והצוות שבה עדיין חי. לנו הרי אין יכולת להגיע לכל נקודה בגלובוס, ואנחנו חתומים בחוזים עם גורמים אזרחיים שמתמחים בחילוץ מצוללות ועל אמנות בינלאומיות והסכמים עם צבאות ידידותיים שיסייעו לנו".

האמירות על טרגדיות בצוללות מביאות אותנו להיזכר באסון הדקר. בהקשר לכך אומר סא"ל ל' כי "חיל הים למד מאז וביצע המון לקחים. כל ההשקעה שלנו בתקשורת היא חלק מהלקחים האלה". לגבי הדקר עצמה והשאלה אם תחולץ פעם מהים, מעבר לגשר הפיקוד שחולץ והפך לאנדרטת זיכרון, הוא אומר כי "העומק של הצוללת וכן הקורוזיה של מי הים גורמים לכך שכמעט אי אפשר להוציא עוד חלקים. לכן הדקר תנוח על משכבה בים".

ההנחיה: אפס חדירות

מעבר לפעילות החשאית ולביטחון השוטף החיל מתרגל, כל הזמן, הגנה על חופי ישראל ועל אסדות הגז. כשאני שואל אם בעימות עם חיזבאללה החיל ערוך לניסיון חדירה לתל אביב ולערי חוף אחרות, משיב סא"ל ל' כי "מפקד חיל הים הגדיר שאפילו ספינה אחת לא תחדור. אפס מחבלים על החוף או פגיעה באסדות הגז. זה בראש סדר האימונים והפעילות שלנו. ההגדרה היא קודם כל למנוע לחלוטין חדירה לישראל, ואז להעביר את הלחימה לתקיפת האויב עצמו. גם כיום יש כל הזמן רצון מעזה להכניס מחבלים דרך הים לישראל. לכן בסבב הלחימה האחרון מול הרצועה פגענו אנושות בכוח הימי של חמאס והג'יהאד האסלאמי".

לקראת סיום תפקידו מציין סא"ל ל' כי "הגעתי לארץ לא נודעת ונשאבתי פנימה. הייתי כאן המון לילות, הרבה יותר ממה שחשבתי. אני גם חייב לציין שכוח האדם כאן הוא איכותי לגמרי והוא מורכב מ־50 אחוז גברים ומ־50 אחוז נשים שמחזיקים על הכתפיים הצעירות שלהם את אחת הזירות הגדולות והמורכבות של ישראל. זה תפקיד מאתגר סביב השעון בלי מנוחה".

אגב, בור חיל הים נמצא בקריה כבר 40 שנה - זאת לאחר שמטה החיל עבר מסטלה מאריס שבחיפה לקריה. ב־40 השנים האלה הבור עבר כל שדרוג אפשרי, וכיום הוא ממוגן בקדמת הטכנולוגיה, גם בכל הקשור לתחלופת אוויר. כך, בכל חודש נשאב כל האוויר החוצה והאוויר שמוכנס חזרה מנוקה וממוחזר במשך החודש כולו. כך הדבר גם מבחינת המיגון נגד טילים חודרי בונקרים. מובן שהבור מחובר גם לבורות הפיקוד האחרים בצה"ל.

העדכונים הכי חמים ישירות לנייד: בואו לעקוב אחרינו גם בערוץ הטלגרם החדש שלנו!

 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו