הזמר וחתן פרס ישראל, יהורם גאון, מבקש לתקן עיוות היסטורי, כהגדרתו, ולהשיב אל ספרי הלימוד ואל המסכים את הפרקים החסרים בתולדות העם היהודי - הפרקים החסרים לפני הסדרה ההיסטורית "עמוד האש".
בראיון מיוחד ואישי שיתפרסם במוסף יום הכיפורים, ביום שלישי השבוע, ב"ישראל היום", מגלה גאון כי הוא עוסק בימים אלו בהחייאה של ספרו המונומנטלי והלא ידוע של אביו, משה דוד גאון, "יהודי המזרח בארץ ישראל".
לא קיפוח, צדק
בספר פרש האב דורות שלמים של חלוצים ובונים, אנשי רוח ומדינאים, רבנים ואנשי ספר - כולם בני ספרד ועדות המזרח, שפעלו בארץ ישראל ולמענה במאות הקודמות.
אלה נעלמו מדפי ההיסטוריה, אף על פי שבפעילותם המדינית, הכלכלית והחברתית היוו את הבסיס והתשתית להצלחת המפעל הציוני.
הטיעון המוכר של קיפוח? לא אם תשאלו אותו. במשך השיחה הוא מדגיש שאינו בא ממקום כזה, אלא של צדק. לא לסלק את זכויותיהם של אחרים, אלא לפנות מקומות נוספים בשולחן הכבוד ההיסטורי של העם היהודי בעת החדשה.
"צריך להרחיב את בסיס הידע של כולנו", סבור הזמר שמשפחתו היא מצאצאי ספרד.
קונסולים ערבים
"הציונות - על גלי העלייה השונים - לא היתה מצליחה להרים את מפעל האדירים של הקמת המדינה, לולא היו בארץ קהילות ספרדיות ומזרחיות שקיימו חיי מסחר ענפים, כלכלה ותרבות ביחד עם פוליטיקה מקומית ובינלאומית. כך שכאשר הגיעו חלוצי העלייה הראשונה והשנייה, היה מי שקיבל אותם", מאבחן גאון.
"האמת היא שעדות המזרח קיבלו את גלי העליות", אומר גאון. "הן אפשרו את העלייה הראשונה, הן היו התשתית. המלחמה היתה בין רוסיה לטורקים. החלוצים שבאו מרוסיה היו צריכים את עזרת הקונסולים בני עדות המזרח, כי איש שבא מרוסיה היה פרסונה נון גרטה".
גאון מספר כי הרעיון שלו הוא להקים שני מפעלים גדולים. האחד, סרטים דוקומנטריים על כל אותם אנשים שתרומתם הוצנעה במהלך השנים. השני - להכניס אותם לספרי הלימוד, או לכתוב ספר נוסף שייכנס למערכת החינוך.
"שהתלמידים יידעו", הוא מסביר, "שעוד לפני העלייה הראשונה כבר היתה פה תשתית של עדות המזרח. הם היו הקונסולים של המדינות, המממנים והיזמים".
ההדתה וחוק הלאום
פרט לספרו של אביו, מתייחס הזמר בן ה־79 בראיון עמו גם לסוגיות בוערות שעל סדר היום, דוגמת ההדתה ושאלת חוק הלאום, שלא מותיר אותו אדיש לנעשה כאן.
"אני מוכן לדבר על לאום פלשתיני בארץ ישראל", הוא מפתיע, "אבל בתנאי שיהיה מוסלמי אחד בעולם שיסכים לחתום על הכרה בדין בריבונות יהודית על הרחוב שאני מתגורר בו, שיסכים שרק הרחוב הזה, למשל, יהיה מדינת הלאום היהודי בארץ ישראל. בסדר?".
הראיון המלא יתפרסם במוסף יום כיפור, ביום שלישי הקרוב
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו