אמנם השריפות בעוטף עזה שנגרמות כתוצאה מבלוני ועפיפוני התבערה לא פסקו, אך כעת, כשכמותם פחתה, ברשות הטבע והגנים (רט"ג) החלו בהערכות הנזקים הכספיים והאקולוגיים שנגרמו לשמורות הטבע. כמו כן, מתבצעת עבודה על תוכנית למזעור הנזקים למקרה שטרור ההצתות מעזה יימשך בעוצמה גם בחודשי הקיץ של השנה הבאה.
עד כה נשרפו יותר מ־32 אלף דונם: 12,086 אלף דונם שמורות טבע וגנים, 9,873 דונם של שטחי קק"ל, 4,237 דונם שטחי חקלאות, ו־6,085 דונם שטחים פתוחים. בחמשת החודשים שעברו מתחילת גל ההצתות נשרפו 14% מכלל שטחי השמורות בעוטף עזה.
השמורה שנפגעה באופן הקשה ביותר היא מכתש בארי, ש־78% משטחה נשרף, ואחריה שמורת כורכר נירעם (77%), כרמיה (50%), גברעם (30%), נחל גרר עליון (27%) ושמורת הבשור (21%).
בחמשת החודשים האחרונים חמאס פתח במערכה חדשה במלחמה נגד ישראל - טרור נגד הטבע שבו נשרפו אינספור בעלי חיים, שמורות טבע, עצים וצמחייה. אנשי חמאס הפגינו אכזריות בלתי נתפסת כאשר שלחו לישראל בזים שאליהם חוברו פתילי תבערה.
בשמורת הבשור אוכלוסיית השרקרקים נעלמה, בשמורת בארי אוכלוסיית הצבים נפגעה באופן אנוש, ולמרות הפיגועים נגד הטבע קולם של הארגונים הירוקים והארגונים שתפקידם להגן על זכויות בעלי החיים לא נשמע.
ברשות הטבע והגנים מעריכים שעלות הנזקים בשמורות הטבע בלבד היא כ־15 מיליון שקלים. השטחים הנרחבים שנשרפו מקשים על התאוששות השמורות ועל כן בחלק מהשמורות יהיה צורך בהתערבות חיצונית בשביל לשקם אותן.
"אנחנו נחשפים לגודל הנזק שנגרם לשמורות ומדובר בהיקפים מאוד גדולים. רובה של שמורת בארי נשרפה ואין לה כמעט מאיפה להביא מעצמה את האנרגיה להתחדשות. זאת מכה מאוד קשה, אנחנו צריכים לעשות פעולות אגרסיביות שלא עשינו בעבר, אנחנו חייבים להתערב לעומת מקומות אחרים שבהם אנחנו מגינים על המערכת מבחוץ ושומרים עליה שתתאושש באופן טבעי", מסביר מנהל מחוז דרום ברשות הטבע והגנים, גלעד גבאי.
שריפה בעוטף עזה כתוצאה מטרור ההצתות // צילום: יהודה פרץ
בשמורת הבשור נעלמו השרקרקים, שהקינים שלהם נשרפו, ובשמורת בארי רובם של הזוחלים בשמורה נשרפו. מבחינת הנזק לצמחייה, ברשות הטבע והגנים מודאגים בעיקר ממינים פולשים של צומח שמשתלטים על השטחים שנפגעו ועשויים לגרום לנזקים גדולים, משום שהם מחליפים את המינים המקומיים שצומחים באזור.
נוסף על העבודה שמתבצעת כעת, כגון עקירת הצמחים הפולשים, באביב הם יבצעו סקרים כדי לראות אם יש שינוי באוכלוסיות צמחים שנמצאים בסכנת הכחדה ויבדקו את השינויים בגודל אוכלוסיות בעלי החיים שנפגעו כתוצאה מהשריפות.
"השיקום ייקח עשרות שנים". שדה חמניות ליד נחל עוז // צילום: מירי צחי
"אנחנו זקוקים פה לתקציבים די גדולים גם לטיפול במינים הפולשים. מדובר בעבודה יקרה וזאת נוסף על תוכנית הניטור, שיכולה לעלות מיליון שקלים בשנה. אם אני רוצה תוכנית כזאת לחמש שנים, הנגזרת הכלכלית רק של הניטור היא חמישה מיליון שקלים ואני לא מדבר על כל הדברים האחרים", אמר המדען הראשי ברשות הטבע והגנים, ד"ר יהושע שקדי.
"אם יהיו שריפות בשנה הבאה השיקום ייקח עשרות שנים. אם השריפה הבאה תהיה עוד עשר שנים אז אולי בתוך כמה שנים יהיה אפשר לשקם את הנזק. זה גם תלוי איך מגדירים שיקום, כי זה אף פעם לא יחזור להיות מה שהיה", הוסיף שקדי.
כחלק מההכנות לקראת השנה הבאה, ברט"ג מפיקים לקחים מהשנה הנוכחית. לדוגמה, בשנה הבאה שמורות אשר נפגעו קשה יותר יקבלו עדיפות מבחינת הכיבוי.
"הדברים המרכזיים הם להיערך לצמצום הפגיעה בשריפות בשנים הבאות, לעשות בדיקה בשטח מה נפגע, ובאותו מקום שאין השתקמות עצמית לעזור לטבע להשתקם", מסכם ד"ר יהושע שקדי.
העדכונים הכי חמים ישירות לנייד: בואו לעקוב אחרינו גם בערוץ הטלגרם החדש שלנו!
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
