רחבת האירועים שלמרגלות מערת המכפלה בחברון מלאה כמעט עד אפס מקום. מאות חברי ארגון "ישראל לנצח" של הקהילה הצרפתית בישראל ישובים סביב שולחנות עגולים, שעליהם חמגשיות פלסטיק עם שאריות ארוחת הצהריים. ממתינים בשקט לבואה של הנואמת המרכזית באירוע שנערך לכבודם, שרת התרבות והספורט מירי רגב.
כשכמה מהמארגנים מבחינים בשיירת רכבים משוריינים במעלה הכביש הצר אל המערה, הם ממהרים לכיוון עמדת ההגברה, כדי לקדם את פני השרה בשיר "ישראל שלי". שירם של ירדנה ארזי וליאור נרקיס, שכתב יוסי גיספן לכבוד חגיגות ה־70 למדינה.
ארזי לא מסיימת לשיר את המילים "ארץ שמיים וים" ורגב (53) פורצת מתוך אחד הרכבים, עוד לפני עצירתו הסופית. מאבטחיה דולקים אחריה בבהלה כשהיא משלבת זרועות בזרועותיהן של שתי צעירות נרגשות מהקהל, ויחד הן מדלגות אל במת האירוע.
השלישייה המחוללת הופכת במהרה למעגל רוקדים צפוף וסוער. השיר מושמע כבר בפעם השלישית, ורגב שרה במלוא גרון, מניפה ידיים ורגליים, מאושרת. באי האירוע, שסברו כי צפוי להם נאום ממלכתי, מקבלים במקומו מופע מחול ישראלי בכיכובה של השרה.
"לתל אביב אין זכות קיום ללא המקום הזה". עם תומכות ליד מערת המכפלה
בתום הריקודים מתחילה רגב לנאום. בדבריה, שמתורגמים סימולטנית לצרפתית, היא מדגישה את מסרי הליבה שלה. "גם אם יחפרו כאן בלי הפסקה לא ימצאו מטבע פלשתיני אחד", היא קוראת אל הקהל. "זוהי ארץ התנ"ך וחברון היא עיר אבותינו ואימהותינו. את מערת המכפלה קנה אברהם אבינו בכספו. לתל אביב אין זכות קיום ללא המקום הזה. שפתנו תישאר תמיד השפה העברית. על דגלנו תמיד יתנוסס מגן דוד, בהמנון תמיד נשיר 'נפש יהודי הומייה', ובירת המדינה תמיד תהיה ירושלים המאוחדת".
לאחר האירוע היא עולה לתפילה קצרה במערת המכפלה, ומשם ממשיכה לביקור בישיבת שבי חברון. המועצה לשימור אתרים, הכפופה למשרד התרבות, סייעה לשקם את המבנה ההיסטורי שבו שוכנת הישיבה. "עד לכניסתי לתפקיד, המועצה לשימור אתרים לא שיקמה אתרים היסטוריים וארכיאולוגיים בשטחי יהודה ושומרון", אומרת רגב.
הישיבה היא התחנה האחרונה בסיור שהחל בשעות הבוקר ברחבי גוש עציון, בין היתר ביישוב תקוע ובמאחז נתיב האבות, ש־15 מהמשפחות שהתגוררו בו פונו מבתיהן בחודש יוני האחרון, בהתאם להחלטת בג"ץ.
את אחת המשפחות, משפחתם של נעמה ודרור יחזקאל, היא מבקרת באתר הקרווילות שהקימה המועצה עבור המפונים שבתיהם נהרסו עד היסוד. שם, ובמקומות רבים שאליהם היא מגיעה, מודים לה התושבים על כך שהיא "שומרת הכבוד הלאומי שלנו" ו"חברה בממשלה הטובה ביותר כלפי תושבי יהודה ושומרון", כפי שמגדיר זאת שלמה נאמן, ראש מועצת גוש עציון.
נאמן הוא אמנם איש הליכוד, אבל לדברי רגב התמיכה בה עמוקה ונרחבת הרבה מעבר להשתייכות המפלגתית. "הפכתי לסמל של הימין", היא אומרת. "התחזקתי מאוד בקרב הימין באופן כללי, ובקרב תושבי יהודה ושומרון בפרט".
איך את מסבירה את זה?
"קודם כל בזכות ההיבט המקצועי. בשלוש השנים שלי במשרד התרבות והספורט ניתבתי המון תקציבים ליישובים ביו"ש, שבעבר קיבלו פירורים מהתקציבים. יהודה ושומרון, וגם יישובי הפריפריה, המגזר הערבי והמגזר החרדי הסתפקו כל השנים בשאריות קטנות מהעוגה. כמעט כל העוגה נאכלה על ידי תל אביב, ואת המצב הזה שיניתי.
"והתחזקתי גם בזכות ההיבט היהודי. אני אמנם לא מקפידה קלה כחמורה, אבל חונכתי בבית מסורתי, ובעשייה שלי תמיד יש הרבה כבוד ודגש על המסורת היהודית. אני מנשקת מזוזות ומבקרת בקברי צדיקים בלי להתבייש. בשבת אני לא לוקחת חלק באירועי ספורט ותרבות, כולל אלה שמוביל המשרד שלי. באולימפיאדת ריו לא צפיתי בתחרויות בשבת. אני לא משתתפת ב'שבתרבות'. יודעים וזוכרים לי את זה.
"וכמובן התחזקתי בגלל ההיבט הלאומי. חוק ההסדרה ('החוק להסדרת ההתיישבות ביו"ש', שמטרתו להסדיר את מעמדם של בתי יהודים שנבנו על קרקעות פרטיות שבעליהן פלשתינים; נ"ל) וחוק הלאום הם חוד החנית. שני הישגים עצומים של הממשלה שלנו".
חוק ההסדרה עדיין לא עבר. הוא נבחן בבג"ץ, בעקבות עתירות שהוגשו נגדו.
"אני לא מודאגת מזה. חוק ההסדרה יעשה צדק עם אלפים מאזרחי המדינה, שגרים ביהודה ושומרון. ממשלות ישראל שלחו אותם לשם במשך שנים, גם ממשלות השמאל, כולל אלה של רבין ופרס.
"לא ייתכן שיש בעיה עם שטח שהממשלה יישבה, והתושבים צריכים לשלם את המחיר. כשבקריית שמונה, בראש העין או בתל אביב רוצים לסלול כביש, דואגים להסדרה. מפצים את התושבים, מעבירים אותם למקומות אחרים. אז למה לא ביהודה ושומרון? כי מפלגה מסוימת או אליטה מסוימת חושבות שהם 'מוקצים'? ההתיישבות ביהודה ושומרון מבטאת את הזכות שלנו על הארץ, ויש בה מרכיבים אסטרטגיים ביטחוניים ולאומיים. למרבה המזל, גם פרס ורבין הבינו את זה".
עם חוק ההסדרה, איזו תקווה נותרה להגיע להסדר כלשהו עם הפלשתינים שיביא לסיום הסכסוך?
"לגבי יהודה ושומרון חשוב לעשות את ההבחנה בין מעמד השטח לבין מעמד התושבים. כל כולו של השטח הוא בריבונות מדינת ישראל לעד. לגבי מעמד התושבים יש מנעד של אפשרויות, מאוטונומיה ועד תושבוּת, כפי שבגין הוביל במזרח ירושלים.
"פינוי יישובים הוא לא פתרון לכלום. אני מתנגדת לפינוי יישובים, מעולם לא הרמתי יד בעד פינוי. ההתנתקות היתה טעות גדולה מאוד, ואת זה מבינים כולם.
"הסיפור הפלשתיני רודף וירדוף אותנו עוד הרבה מאוד שנים. מה שבטוח, מבחינתי, הוא שלעולם לא נהפוך למדינת כלל אזרחיה, ולעולם לא יהיו כאן שתי מדינות לשני עמים. בשום פנים ואופן.
"תחשבי רגע מה הח"כים הערבים רוצים? מדינה פלשתינית בעזה, מדינה פלשתינית ביהודה ושומרון, ושישראל תהיה מדינת כלל אזרחיה. כי לא נוכל, כמוהם, לעבור לאחת מ־21 המדינות הערביות שסביבנו. אז שיהיה ברור לגמרי. ישראל היא מדינת הלאום של העם היהודי, עם מלוא הזכויות למיעוטים. אני אדם חברתי, מכיל, רגיש, ומאוד דמוקרטי כלפי כל קבוצות האוכלוסייה במדינה. אבל חשוב לשמור על הגבולות וההגדרות שלנו. שנדע מי אנחנו ולאן אנחנו הולכים".
"הפכתי לסמל של הימין". מירי רגב בגוש עציון
את שלמה עם ההתבטאות שלך שרבין היה מתהפך בקברו אילו היה רואה את ההפגנה נגד חוק הלאום בכיכר על שמו?
"בהחלט. עומדים בכיכר בלב תל אביב, מנופפים בדגלי אש"ף ואומרים, 'בדם ואש נפדה את פלשתין' ו'שאהידים יעלו לירושלים'. שאהידים הם מחבלים רוצחים שמתפוצצים באוטובוסים ובקניונים. יצחק רבין ממש לא האמין ותמך בדברים האלה".
אחרי ההתבטאות הזאת ביקרו אותך שאולי שכחת מהעובדה, שרבין בקבר כי הוא נרצח בשיא ניסיונותיו להוביל פתרון של שלום.
"אני לא שוכחת למה רבין בקבר, כלומר איך מצא את מותו. אני מגנה כל אלימות באשר היא. השמאל, שלקח חלק בהפגנה הזאת נגד חוק הלאום, חצה קו אדום והוכיח שאיבד כל דרך. שורשיה של מפלגת העבודה במפא"י ההיסטורית, שהקימה את המדינה. אני לא חייבת להסכים עם דרכה של מפא"י כדי להסתכל על מה שקרה ולהבין שאבדה לשמאל הדרך. אבד המצפן. גם אם השמאל והציבור הערבי לא צפו שכך תתנהל ההפגנה, מדוע לא גינו את הדברים האלה בדיעבד? להבדיל, ההפגנה שערכו הדרוזים הסתיימה בשירת 'התקווה'. זה אומר הכל".
הציבור הדרוזי, ולא רק הוא, הביע התנגדות רבה לחוק. נטען שזה חוק לאומני, מסוכן ולא דמוקרטי, שמקבע היררכיה בין אזרחי המדינה.
"הדרוזים ככלל לא התנגדו ולא נפגעו מהחוק. שניים וחצי אנשים אמרו שתיים וחצי אמירות, שאותן ניפחו בשמאל ובחלקים מהתקשורת. תא"ל (מיל') אמל אסעד עשה טעות גדולה כשהוביל מהלך לא נכון ולא תקין מול אוכלוסייה שחיה פה בשלום, שוות זכויות, ויש לנו הערכה גדולה מאוד אליה. הם כנראה לא קראו את החוק, או לא הבינו את החוק. הוליכו אותם שולל.
"החוק תואם את מגילת העצמאות, שגם בה מובהר ומוצהר שזוהי מדינת הלאום היהודי. הוא משלים חקיקת יסוד שהיתה חייבת להיחקק לפני 70 שנה. שלא רק זכויות פרט יוגדרו בחוק, אלא גם הזכויות הלאומיות. בית המשפט העליון שם את מלוא כובד המשקל על חוק כבוד האדם וחירותו ולא מתייחס לזכויות הלאום, כי הן לא מעוגנות בחקיקה.
"ראינו את זה היטב בחוק המסתננים, שבוטל שלוש פעמים על ידי בית המשפט העליון. זה דבר הזוי שבית המשפט מתערב בחקיקה. הכנסת היא זאת שמייצגת את הציבור, לא בית המשפט. אילו היה לנו את חוק הלאום, היה קל יותר להגן על חוק המסתננים, כי באמצעותו, בין היתר, שומרים על צביונה של המדינה.
"לא צריך להוריד את הראש ולהתהלך במסכנוּת כשזאת האמת שלנו. הדרוזים לא ביקשו מעולם דבר ברמה הלאומית. והמוסלמים בישראל, כמו המוסלמים בצרפת, לא אמורים לדרוש זכויות לאומיות.
"מרקם החיים בישראל מורכב אבל המציאות מאוד ברורה. חלקי הפאזל ברורים. מדינת ישראל נותנת את מלוא הזכויות למיעוטים, אבל היא מדינה של לאום אחד, הלאום היהודי. זה הכל. הדגשת הזכויות הלאומיות של העם היהודי לא תפגע במאום בזכויות הפרט של המיעוטים. מה מפריע לחברי הכנסת מהשמאל שמתנגדים לחוק? השפה העברית כשפה רשמית? מגן דוד על הדגל? ההמנון? מה? ברור להם שהם לא יכולים להפיל את ממשלת הליכוד בקלפי. אין להם ולאף מפלגה שום סיכוי מולנו גם בבחירות הבאות, אז הם מנסים כל דרך אחרת. קופצים על כל רכבת מזדמנת".
אין להם סיכוי?
"ממש לא. שום סיכוי, חד וחלק. ראש ממשלת ישראל הבא יהיה נתניהו, ריד מיי ליפס. הוא ירכיב את הממשלה הבאה, שבה הליכוד שוב תהיה המפלגה הגדולה ביותר. נקבל לפחות בין 32 ל־36 מנדטים, אין בכלל ספק. הציבור הישראלי חכם, ונתניהו הוא בלתי מנוצח. כל מי שיתמודד מולו לא ישתווה אליו, בשום היבט".
מפריע לך שמתייחסים אלייך כאל השכפ"ץ שלו?
"אני נלחמת בשבילו, כי אני מאמינה בו ובדרך שלו. למרות שמנסים, אף אחד לא יצליח להיכנס בינינו ולסכסך בינינו. גם עם רעייתו אני בקשר מצוין".
איזה תפקיד תמלאי בממשלה הבאה?
"אני רוצה למלא תפקיד שבו ההשפעה היא גדולה. מובן שחינוך, ביטחון הפנים וביטחון מעניינים אותי במיוחד".
ימנו אישה להיות שרת הביטחון בישראל?
"לצערי אני לא חושבת שיש בשלות למנות אישה לשרת הביטחון. כמובן שנשים יכולות למלא תפקיד כזה, אין בכלל שאלה. הבעיה היא בתפיסות של החברה.
"יש סיפור על גולדה מאיר, שבמהלך ישיבת ממשלה כתבה הערה על פתק וביקשה מאחד השרים שלה שיאמר את הדברים במקומה. היא היתה ראש הממשלה, אבל הרגישה שאם הדברים ייאמרו בקולו של גבר, הם יתקבלו אחרת. זה שגוי, וזה עצוב וכואב. כי אנחנו, הנשים, מרובות יכולות. יש בנשים שילוב מדהים של אינטליגנציה רגשית ויכולות ביצועיות אדירות".
את אפילו לא חברה בקבינט, למרות שכל חברי הקבינט הם בדרגה צבאית נמוכה משלך.
"נכון, אני תא"ל. וכולם בקבינט גברים, למעט איילת שקד, שהחברות שלה היא מתוקף תפקידה כשרת המשפטים. שר המשפטים חייב להיות חבר קבינט. בעיניי, אין שום סיבה שלא אהיה חברת קבינט. כבר הוזמנתי לכמה מהישיבות כמשקיפה".
מה עמדתך בסוגיית חוק הפונדקאות?
"מה שקרה עם חוק הפונדקאות הוא טעות. אין בכלל ספק שגם להומואים מגיע להיות הורים, ומגיעות להם כל הזכויות בהקשר הזה, בדיוק כמו כולם. אי אפשר להחריג אותם בחוק. אני שמה בצד כרגע דיון לא פחות חשוב שנוגע לפונדקאות עצמה, שבמידה רבה זאת השכרת רחם. יש שאלות גדולות שנצטרך להתמודד איתן, אבל לגבי כל האוכלוסייה, ללא חריגים. מדינות רבות אסרו את הפונדקאות ויש לכך סיבות. נדרש פה דיון ציבורי. בינתיים, אני רוצה ומקווה מאוד שנצליח להעביר תיקון לחוק הזה. החסם הוא החרדים".
• • •
מבחינת רגב, מערכת הבחירות כבר החלה. בשבועות האחרונים היא מגויסת למען חברי הליכוד המתמודדים בבחירות לרשויות המקומיות, שייערכו בסוף החודש הבא. באופק כבר נראים הפריימריז והבחירות הכלליות לכנסת, שמועדן ייקבע על פי האופן שבו ייפתר המשבר הקואליציוני סביב חוק הגיוס.
יומיים לאחר הסיור ביהודה ושומרון היא מסיירת בצפון. בעפולה היא מבקרת בסניף הליכוד, בכנס שעורך כפיר סרוסי, המתמודד בבחירות למועצת העיר. בבית שאן היא חוברת אל חבר הכנסת ז'קי לוי, סגן שר הבינוי, המתמודד על ראשות העירייה. תחילה היא משתתפת במפגש עם קבוצת צעירים וצעירות פעילי ליכוד, השותפים לקמפיין של לוי, ואחר כך מסיירת עם לוי במרכז המסחרי, עוברת איתו חנות חנות ומעודדת את הציבור להצביע עבורו. לבסוף היא נואמת באירוע שמקיים לוי באחת הגינות במרכז העיר.
מירי יונה, תושבת רעננה ותומכת נלהבת של רגב, מרבה להתלוות לסיורים הפוליטיים של השרה, בהתנדבות, כשהיא מצוידת ברמקול נייד המשמיע בקולי קולות שיר אחד בלבד: "מירי רגב נשמה". אלה מילות השיר, שכתבו רון שלום וברק קיסר, ומבצעת סיון גור:
"איך הופעת כמו חלום, ליבנו מלא גאווה / אם תרבות זה השמאל, הימין כמובן עם סגולה / אמיתית היא ולא צבועה, היא השרה של כולם / והעם את דברו הוא צעק ואמר: / לכי תספרי לכולם שאת מירי רגב ואת לא דופקת חשבון לאף אחד / לכי תספרי לכולם שאת מירי רגב, וכולם יודעים שאת אחלה בן אדם".
"ובכלל, שכל אישה תעשה מה שמתחשק לה". רגב
בסיורים הפוליטיים רגב חוזרת על מסריה. "אל תנוחו לרגע", היא קוראת לפעילים. "תעברו מבית לבית. מאיש לאישה. תנעלו נעלי ספורט וצאו לעבוד. אוי ואבוי לכם אם תירדמו. אנחנו פה במלחמה".
משם היא עוברת למסרים הנוגעים למערכת הארצית. מבהירה את חשיבותו של חוק הלאום, את החשיבות שהיא מייחסת להשקעה ביישובי הפריפריה, ואת איכויותיו של ראש הממשלה.
"זוכרים שהיה מישהו בשם בוז'י הרצוג?" היא שואלת את הקהל שגודש את סניף הליכוד בעפולה. "הוא אמר שישראל במצב קשה, מבודדת מדינית. איזה מבודדת מדינית? אוטוסטרדה של מנהיגים וראשי ממשלות מכל העולם הגיעה לישראל, וראש הממשלה ביקר ויצר קשרים ושיתופי פעולה עם מנהיגי מדינות בכל העולם".
את סוף דבריה היא חותמת בקביעות בהתייחסות לפריימריז בליכוד. בפריימריז הקודמים של המפלגה זכתה במקום הרביעי, ודורגה חמישית ברשימת הליכוד לכנסת, אחרי נתניהו, גלעד ארדן, יולי אדלשטיין וישראל כץ. הפעם היא מכוונת גבוה יותר.
"אל תגידו, 'מירי רגב מספיק חזקה, אז לא צריך לכתוב אותה בפתק'. חס וחלילה. אתם רוצים את מירי רגב? אתם רוצים שאמשיך לפעול למענכם? תכללו אותי ב־11 השמות בפתק".
• • •
כפי שכבר הורגלנו, גם בשנה החולפת סערו הרוחות סביב רגב. הסערה הגדולה מכולן התרחשה אחרי ביטול הגעתה של נבחרת ארגנטינה לישראל. הסיבה המרכזית לביטול, כך נטען, היתה התעקשותה של רגב לקיים את המשחק בירושלים ולא בחיפה, כפי שתוכנן בשלום מסוים. רבים בישראל, ובהם חברים בגרעין אוהדיה של רגב, ביקרו אותה על "ההתעקשות המיותרת".
"איך אני אשמה בזה?" אומרת רגב בכעס. "עם כל הכבוד למסי, ויש הרבה כבוד, הוא עשה טעות, והוא זה שצריך להתנצל. אני לא עשיתי טעות, ואין לי על מה להתנצל. מסי נכנע לטרור. אני לעולם לא אכנע לטרור.
"חשוב לעשות סדר בדברים אחת ולתמיד. מסי ביקש להגיע לירושלים, לנשק את הכותל ולבקר בכנסיית הקבר לפני שהוא משחק במונדיאל, כמו שעשה מראדונה ב־1986. היוזמה היתה כולה שלו.
"אני כמובן אמרתי, אהלן וסהלן. מדובר בשנת ה־70 למדינה, למסי יש כאן אלפי אוהדים, במהלך הביקור ייערך משחק ידידות בין הנבחרות ומשחק כדורגל שבו ישתתפו ילדים יהודים וערבים. מה יותר טוב מזה? כל העולם יצפה בנו, כך שטמון בביקור היבט הסברתי נפלא. הנהלת נבחרת ארגנטינה התנהלה מול מפיק פרטי, דני בן נעים, והכל היה סגור חודשים מראש. רק ימים מעטים לפני המשחק נודע לי שיש איומים קשים על שחקני הנבחרת ובני משפחותיהם. הראו לי תמונות שהופצו ברשת, של חולצות הנבחרת מגואלות בדם. השחקנים לא רצו להגיע, ומסי נכנע לטרור. .
כל זה לא היה קורה אם לא היית מתעקשת שמשחק הידידות יתקיים בירושלים ולא בחיפה, לא?
"ירושלים לא היתה הנושא. הטרור היה הנושא. גם אם המשחק היה מתקיים בחיפה, הארגנטינאים היו מבטלים. קיום המשחק בחיפה היה יותר משתלם כלכלית והיה פשוט יותר מבחינה ההתאמות הטכניות. נכון שאמרתי שנתאים את אצטדיון טדי למשחק ונשקיע בכך את המשאבים הנדרשים, כי זה מספיק חשוב. זה שווה את הערך ההסברתי האדיר.
"אני עדיין חושבת שנבחרת ישראל צריכה לשחק משחק כזה בירושלים. אם מסי מגיע כחלק מהנבחרת הלאומית של ארגנטינה, כמובן שהמשחק צריך להתקיים בירושלים. אם הוא יבוא בעתיד עם ברצלונה, שישחקו איפה שבא להם. שישחקו בסכנין, מצידי. אבל שוב, מסי בלאו הכי רצה ותכנן לבקר בירושלים.
"ובכלל, למה אנחנו צריכים להתנצל על החשיבות שאנחנו מייחסים לירושלים? איזו מדינה בעולם מתנצלת על החשיבות שהיא מייחסת לבירה שלה? יש לנו עיר בירה יפהפייה, מפוארת, שמקיימת בתוכה בהרמוניה את שלוש הדתות. מה קורה לכם? אנחנו צריכים להיות גאים בבירה שלנו, לא להתנצל על כלום. הדבר היחיד שדורש התנצלות ותיקון הוא שיהודים לא יכולים לומר 'שמע ישראל' בהר הבית.
"כל הסיפור הזה הוא דוגמה ומופת לצביעות הבלתי נגמרת של חלקים בתקשורת, בשמאל, ובחיבור של התקשורת והשמאל אל הח"כים הערבים, שמייד התנפלו על הסיפור הזה. איזו טיפשות, איך הם לא מתביישים? את יודעת כמה ילדים ערבים התכוונו לצפות במשחק? לשחק במשחק עם הילדים היהודים?
"ממה הח"כים הערבים מבסוטים? ממה ג'יבריל רג'וב, יו"ר ההתאחדות הפלשתינית לכדורגל, היה כל כך מבסוט? עכשיו אני מקווה שהוא פחות מבסוט, אחרי שפיפ"א נתנה לו סטירת לחי, השעתה אותו לשנה וקנסה אותו ב־20 אלף פרנקים שוויצריים. והסיבה שהנהלת פיפ"א, לא מירי רגב, נקבה בה היתה בפירוש שהוא פעל והסית וקרא לשרוף חולצות של נבחרת ארגנטינה כדי ששחקניה יחששו להגיע לישראל. אני מברכת את פיפ"א על ההחלטה הזאת בכל ליבי. טוב עשו".
רוני דניאל אמר עלייך בעקבות הפרשה הזאת: "מירי רגב היא עפיפון תבערה. בכל מקום שהיא נמצאת היא מציתה תבערות. אדוני ראש הממשלה, אתה מחזיק בחוט של העפיפון הזה. למען השם, תרגיע קצת את התקלה הזאת".
"עם רוני דניאל יש לי היסטוריה ארוכה, עוד מהשירות הצבאי שלי. יש לי הרבה ביקורת על איך שהוא מתייחס לנשים ומתבטא כלפי נשים. על השוביניזם שלו. על זה שהוא חושב לעצמו שהוא יודע ומבין בהכל. אני לא אפתח את הפה שלי יותר מזה, כרגע, ולא ארד לרמה שלו. אני לא נפגעת ולא מתרגשת מרוני דניאל. הוא אדם ממורמר ושוביניסט, ומעולם לא הערכתי אותו, לא כדוברת צה"ל, לא כצנזורית הראשית ולא היום. אני לא סופרת אותו, הוא לא מעניין אותי".
היתה בך שמחה שארגנטינה הודחה מהמונדיאל? בפוסט בפייסבוק כתבת ש"הכדור הוא עגול. כשמדובר בעם ישראל - מי שמתעסק מתרסק".
"זה היה פוסט שנכתב על פרשת 'חוקת' וכלל קריצה קטנה להדחה של ארגנטינה מהמונדיאל. בכל סוף שבוע אני מפרסמת פוסטים על פרשת השבוע ומחברת אותם לאירועים אקטואליים. לא כאב לי על ההדחה, נאמר כך".
צפית במשחקים?
"צפיתי בחלק מהמשחקים, כשיכולתי. היה טורניר מדהים בעיניי. הקבוצות הגדולות הלכו הביתה, ומדינות קטנות כמו קרואטיה הגיעו להישגים אדירים. מבחינתי, זה אומר שגם מדינת ישראל, עם הרבה עבודה קשה ונכונה, תוכל להגיע למונדיאל".
את עדיין חושבת שהאירוויזיון צריך להתקיים בירושלים?
"בהחלט. אבל אני לא מתעסקת עם האירוויזיון. יש שר תקשורת, שממונה על תאגיד השידור, שמו איוב קרא, והוא יתמודד עם זה. שהאירוויזיון יהיה איפה שיהיה. אם לא יהיה בירושלים, אז לא. אני הבעתי את עמדתי באופן ברור. במה שנמצא תחת סמכותי אני נלחמת. ג'ירו ד'איטליה הוא אחד מאירועי הספורט הגדולים בעולם, שלא יצא מגבולות איטליה עד השנה. סילבן אדמס, שהוא איש מופלא, אוהב ישראל, השקיע כסף רב בהבאת המרוץ לישראל. המדינה השקיעה 20 מיליון שקלים, והוא השקיע פי שישה ושבעה יותר.
"כשהנהלת הג'ירו הוציאה הודעה שמרוץ האופניים יוזנק מירושלים המערבית, פניתי אליהם מייד. האם על מרוץ בפריז היו מציינים שיוזנק מפריז המערבית? ירושלים היא אחת, נקודה. והנה, למרות שתוקנה הטעות ונכתב שהמרוץ יוזנק מירושלים, ולמרות שנקודת הזינוק היתה מגדל דוד, השמיים לא נפלו. כולם הגיעו והיה נפלא".
• • •
שרת המשפטים, שקד, מכונה לא אחת "היורשת של נתניהו". אפילו יו"ר הקואליציה לשעבר, ח"כ דוד ביטן, שנחשב למקורבה של רגב וזכה לתמיכתה הפומבית לאחר שהחלו חקירותיו, טען לאחרונה שאם שקד תתמודד בליכוד, היא תגיע למקום הראשון ותעקוף גם את רגב. "בסדר, אז ביטן אמר", מגיבה רגב לדברים. "מותר לו. אני לא אחראית על הפה שלו. זה לא מעליב אותי, אני יודעת מצוין מה מקומי בשטח. ואגב, אני עדיין מחבבת את ביטן מאוד.
"שקד, שאני מסכימה עם הרבה דברים שעשתה כשרת המשפטים, פועלת במסגרת מפלגה מגזרית. מפלגה שלא קיבלה לשורותיה את אלי אוחנה. כדי להצליח בליכוד היא צריכה ללמוד איך לעבוד במפלגה גדולה ועממית. היא לא מהווה איום עלי. יש לי הרבה מאוד כוח בליכוד. אני אמנם לא מתבשמת מסקרים, אבל רואה גם מה הסיפור שהם מספרים ובטוחה בעצמי לגמרי. אני לא מאמינה שנראה את שקד או את בנט בליכוד, ובלי להיות בליכוד, אף אחד מהם לא יגיע לראשות הממשלה. אם שקד, בנט, או כל אדם אחר מאמין בערכי הליכוד ומעוניין להצטרף - ברוכים הבאים".
מה חשבת על האמירות של ביטן בהקלטות שפורסמו מחקירותיו, שבהן הוא אומר שנתניהו התכוון למנות אותו לשר לביטחון הפנים במקום ארדן ולהדיח את המפכ"ל אלשיך כדי למנות מפכ"ל "נוח יותר"? "הזוי וחמור מאוד שדברים מודלפים מהמשטרה. כאזרחית אני רוצה להיות שקטה שניתן לתת אמון במשטרת ישראל, שהיא מנהלת את חקירותיה באופן נקי. הדליפו חומרים מתוך חקירה פעילה, כחלק מסדרת הדלפות שנוגעות למעשה לחקירות ראש הממשלה. ניסו להראות שלכאורה נתניהו רוצה להביא להחלפת המפכ"ל כדי להגן על עצמו בחקירותיו".
מה יותר חמור בעינייך, ההדלפה מהחקירות - או תוכן הדברים שאמר ביטן?
"ההדלפה היא ההזויה והחמורה, והיא פוגעת קודם כל במשטרה. אני לא מאמינה לתוכן הדברים, כי הם הוכחשו על ידי ראש הממשלה וביטן. מה גם שארדן מבצע את תפקידו בסדר גמור. אני לא יודעת באיזה הקשר הדברים נאמרו על ידי ביטן. אלה כמה משפטים שלא ניתן ללמוד מהם כלום".
והעובדה שמתנהלות חקירות פליליות נגד ראש הממשלה ונגד ביטן לא מטרידה אותך?
"החקירות נגד ראש הממשלה התחילו בהיקפים עצומים וברעש עצום, ועם הזמן ההיקפים הצטמקו והרעש נעלם. אני מאמינה לגמרי לראש הממשלה שלא יהיה כלום כי אין כלום. לגבי ביטן, חשוב לזכור שלכל אדם עומדת חזקת החפות. אני לא מקבלת את התלייה הציבורית שלו בראש חוצות. אני מקווה שגם חקירותיו יסתיימו בלא כלום".
חוסר היכולת להביא לרגיעה בגבול עזה לא יפעל לרעת ראש הממשלה והליכוד בבחירות הקרובות?
"ראש הממשלה ושר הביטחון מתנהלים בצורה מאוד אחראית. המציאות היא מורכבת וקשה. בעיניי, מוכרחים לחשוב אסטרטגית לטווח הרחוק. להגיע להסדר הפסקת אש לשנה זה הזוי, כי המשמעות היא שכבר יש תאריך לסבב הלחימה הבא. אי אפשר להמשיך עם המציאות הזאת, שברצות חמאס יש לחימה וברצות חמאס יש הפסקת אש.
"אני תומכת בחזרה למדיניות הסיכולים הממוקדים. אני לא בעד הריגת חפים מפשע, חס וחלילה. אבל כשיורים עלינו ממסגד יש לפגוע במסגד מייד, בלי לעצור ולחשוב מי אולי מתפלל בתוכו. כשיורים עלינו אנחנו מוכרחים להוריד מכת אש קשה מהאוויר.
"אני לא חושבת שנכון להיכנס מייד קרקעית, אבל לא שוללת את זה. הרי אין שאלה מי חזק יותר. חייבים להחזיר את יכולת ההרתעה מול חמאס. ובכל מקרה, כל הסדר וכל מגע וכל שיח מחייבים הצבת תנאי של החזרת חיילי צה"ל הביתה. זאת המחויבות שלנו".
הקלה של הסגר על הרצועה לא תרגיע את השטח?
"זה רק יכניס יותר טרור לרצועה. תכניסי דלק - הוא ישמש לעפיפוני תבערה. תכניסי מלט - יבנו מנהרות. הציבור בעזה צריך לשנות בעצמו את המציאות, כדי לייצר לעצמו תקווה. גורלם בידם. אלא אם כן יצלחו מהלכים בינלאומיים מקיפים, למשל כאלה שיובלו על ידי טראמפ. כרגע, כל הכספים שאנחנו וגם העולם הערבי מעבירים לעזה מנותבים ללחימה נגדנו. ליבי על העם בעזה, אבל אני חייבת לשמור על האינטרסים של האזרחים שלי, מעל לכל. המנהיגים בעזה היו יכולים להפוך את הרצועה לריביירה של הפלשתינים. אני הסתובבתי שם הרבה, יש להם רצועת חוף יפהפייה, מלאת פוטנציאל. אבל מה שמעניין אותם הוא הטרור".
• • •
עוד לפני פרשת לאו מסי כיכבה רגב בסערה ציבורית נוספת, סביב השתתפותו של נתניהו בטקס הדלקת המשואות. רגב, שעליה הוטלה האחריות הכוללת על חגיגות ה־70, התעקשה על השתתפותו של נתניהו. יו"ר הכנסת אדלשטיין התנגד, ועמד על כך שתישמר המסורת ארוכת השנים שלפיה יו"ר הכנסת משמש הדמות הממלכתית שמובילה את הטקס. תוך כדי כך, הוא כינה את רגב "מטרד" והאשים אותה בניסיון לסכסך בינו לבין ראש הממשלה.
"בין יולי לביני התנהל ויכוח אחד נוקב, האם ראש הממשלה מוסיף לממלכתיות או גורע ממנה", אומרת רגב. "אני חושבת שיולי הבין מזמן שהוא טעה טעות גדולה כשנלחם שראש הממשלה לא יהיה חלק מחגיגות ה־70 למדינה. זה אירוע של הממשלה ושל החברה הישראלית, לא של הכנסת. אז יש נוהג שיו"ר הכנסת עומד במרכז הטקס. הממשלה יכולה לקבוע אחרת.
"אחת לעשר שנים אני חושבת שזה ממש בסדר גמור שראש הממשלה ישתתף בטקס הזה. ומרגע שהוכחתי שראש הממשלה נאם גם באירוע ה־50 למדינה, יולי הבין שאבד לו הטיעון למאבק".
ידעת מראש שנתניהו ינאם במשך 14 דקות, כמעט כפול מאדלשטיין?
"לא ידעתי. נתניהו נאם כמה שנאם, וזה בסדר גמור. נתניהו הוא נואם דגול. באו"ם רק מחכים שהוא יעלה לנאום. בכל מקום בעולם מחכים לשמוע אותו נואם. לצערי, האגו של יולי ניהל אותו. האגו גבר על הממלכתיות. זה הסיפור כולו. מכוער מאוד שיו"ר הכנסת, ועוד אדם מתוך הליכוד, מתנגד לראש הממשלה ולא מבין שנוכחותו רק מוסיפה לחגיגיות.
"כאנשים מבוגרים אנחנו צריכים לדעת לשים את האגו בצד. אם הייתי רוצה לשים את האגו במרכז הייתי יכולה בקלות, כיו"ר ועדת טקסים וסמלים, להאדיר את עצמי ולדבר בכל מקום ובכל טקס. זה לא מעניין אותי".
ובכל זאת, הופעת בקליפ החדש של "הללויה".
"הקליפ נועד לחשוף ולהפיץ את השיר לציבור. שהציבור ילמד את השיר. המשרד לא מימן את שיווק השיר בתקשורת. הכל היה מאושר על ידי הייעוץ המשפטי.
"אבל אני באמת לא מבינה למה עושים כזה סיפור משניות ספורות שאני מופיעה בקליפ, כחלק מקהל גדול. למה כשבנט מופיע בטקס חלוקת פרסי ישראל הכל בסדר? הוא עומד, נואם, מחלק פרסים. אני לא מדברת באף טקס ממלכתי שאני אחראית עליו. לא עושה שום דבר. האירוע היחיד שבו נאמתי היה 'כתר המזרח' בשנה שעברה, ועל פי הנחיות היועץ המשפטי, ברגע שעליתי, הערוץ ששידר את הטקס יצא לפרסומות.
"אני אגיד לך מה באמת העניין. לא השוט הקצר שלי בקליפ של 'הללויה', אלא זה שפירות העשייה שלי נמצאים בכל מקום. בשלוש השנים שאני בתפקיד יצרתי שפה חדשה לחלוטין. חופש הביטוי מול חופש ההסתה. כור ההיתוך מול רב־תרבותיות. בן־גוריון מול ז'בוטינסקי. הנושאים האלה מופיעים במבחני בגרות באזרחות, במבחני ההסמכה של לשכת עורכי הדין. שלא לדבר על התקשורת ועל תוכניות שלמות שנבנות על השפה שאני יצרתי, כמו 'אביב או אייל'.
"יצרתי שיח אחר, בלי להתנצל. נגעתי בעצב הכי חשוף של החברה הישראלית, שפחדו לגעת בו עשרות שנים. אני עושה ועושה ועושה, מחוללת מהפכות, והקנאה מעבירה אנשים על דעתם".
מיהם האנשים?
"כל המבקרים שלי, כולל כמה דמויות מתוך המפלגה שלי. אני יודעת שגם בליכוד יש מי שרואים בי איום גדול. העשייה וההצלחות שלי מוציאות אנשים מהדעת.
"אני לא מתעייפת. לא עוצרת. יש מי שלא יכולים לשאת את זה. אומרים, 'זאת עושה גם בספורט, גם בתרבות, גם במורשת, גם בפוליטיקה'".
היו טענות שתקציב חגיגות ה־70 לא נוהל בשקיפות ולא היה נתון לביקורת ציבורית.
"טענות של סתיו שפיר, שרצתה לעשות עלינו סיבוב. אני לא הייתי מוכנה שהיא תעשה עלינו סיבוב.
"היא רצתה לדעת איך נחלק את 100 מיליון השקלים עוד בטרם יצאנו למכרזים, ואני לא נתתי לזה לקרות. סתיו שפיר, שלא עשתה שום דבר בחיים שלה, לא תבוא ותלמד אותי איך לעבוד. יש לה עוד הרבה מאוד ללמוד על עשייה, בניגוד לדיבורים.
"סתיו היא ילדה. באמת ילדה. היא לא מתוחכמת ולא מבינה את עבודת המשרדים הממשלתיים. אם היתה מבינה קצת בעבודה שלנו, היתה יודעת שהכל חייב לעבור את אישור האוצר, את אישור החשב. יש המון מנגנוני פיקוח. בסדר, היא תגדל. וגם אחרי שתגדל, היא תישאר לשבת באופוזיציה. בתקציב של 100 מיליון שקלים עשינו דברים אדירים. מלבד טקס המשואות התקיימו ועדיין מתקיימים עשרות אירועים לכבוד שנת ה־70, כולל האירוע המדהים בטיימס סקוור בניו יורק. פעם ראשונה בהיסטוריה שקורה דבר כזה. השוטרים שם לא האמינו, הם השתגעו. אני אמרתי: במרכז העצבים של העולם אנחנו נחגוג את מדינת ישראל. להצדיע למדינה דווקא שם זה דבר אדיר".
• • •
לפני חודש פורסם שפליקס סיבוני, אביה של רגב, נחקר במשטרה בעקבות מכירת אלכוהול מזויף. רגב התייחסה לבולטות שלה זכה סיקור הנושא כאל עוד ניסיון לפגוע בה.
"הנושא מאוד חשוב, בהחלט, ואני מקווה שהמשטרה תמצה את החקירה ותבצע את עבודתה כמו שצריך", היא אומרת. "אבל אין לי ספק שהסיפור זכה לחשיפה גדולה במיוחד בגלל שמדובר באבא שלי.
"אני אוהבת את אבא שלי. הוא אדם ישר, שנפל קורבן, עם השותף שלו, לנוכל שמכר להם אלכוהול מזויף. במשך הרבה שנים הוא והשותף שלו היו בעלים של קו חלוקה למשקאות קלים, קריסטל. הם ביקשו לעבור לתחום של מכירת אלכוהול, ועסקו בזה שלושה חודשים בלבד. הם לא היו מודעים לכך שהאלכוהול מזויף, והבינו את זה רק בחקירה במשטרה. בחקירה הם סיפרו את האמת כולה, ואני יודעת שאבא שלי דובר אמת.
"אבל כשמדברים על מירי רגב, יש רייטינג. אז כל מי שרוצה למשוך תשומת לב מדבר על מירי רגב. בכל ראיון, בכל תוכנית. מראיינים אמנים, אנשי תרבות? מדברים על מירי רגב. מראיינים שרים וחברי כנסת? שואלים על מירי רגב, ומזה מוציאים כותרות. גם כשאני לא קשורה לדברים. רבקה מיכאלי אמרה שההחלטות שלי כשרה קשורות בעניין ביולוגי. שחסר לי תא בגוף, שנקרא תרבות. ומייד מה קרה? דיברו עליה, התייחסו אליה. האמירה שלה חמורה, מבישה, פוגענית ונמוכה, ומעידה בעיקר על רבקה מיכאלי ועל חוסר היכולת שלה לקבל את השונה ממנה".
במושב הקרוב של הכנסת מתכוונת רגב להעביר שני חוקים: חוק הקולנוע וחוק הנאמנות בתרבות.
"תחום הקולנוע בארץ מתנהל כמועדון סגור. הוא מנוהל על ידי מספר קרנות, שמקבלות עשרות מיליוני שקלים ממשרד התרבות, וכל קרן מחליטה מה היא עושה בכספים האלה. בלי פיקוח, בלי ביקורת, בלי שיש ליוצרים אפשרות לערער על פסילות תסריטים, ובלי כתובת לתלונות על האופן שבו נוהל ההליך. תסריטאים שולחים תסריט וזהו. אין קריטריונים ברורים, אין הנמקה לפסילה. מועדון סגור עם חוקים משל עצמו.
"את כל זה אני מחסלת, משנה מהיסוד. לפי החוק החדש יוקם מאגר של לקטורים, שיביא לידי ביטוי את הגוונים השונים בחברה הישראלית. למשל, לפחות 30 אחוזים יהיו נשים, ו־40 אחוזים תושבי הפריפריה. אני מתעקשת שבחירת הלקטורים תיעשה באופן רנדומלי.
"15 עד 20 אחוזים מתקציב הקולנוע יופנה למסלול 'עוקף קרנות'. כלומר, יושקע בדיעבד בסרטים שזוכים להצלחה מסחרית בקופות, שמשקפים את טעם הקהל. זה יפתח את התחום לתחרות, יכניס יזמים חדשים.
"הכהונה של יו"ר הקרנות תהיה קצובה. גמרנו עם אנשים שיושבים 20 שנה על הכיסא. מה שעשיתי בתחומים אחרים יבוא לידי ביטוי גם פה. אם זה היה תלוי רק בי ולא היינו לקראת בחירות, הייתי מבטלת את כל קרנות הקולנוע. סוגרת אותן ומקימה במקומן תאגיד קולנוע, כמו בצרפת. אבל הקמת תאגיד היא תהליך שאורך שנים, ואני לא רוצה לחכות שנים. לא בטוח שבעוד שנה מהיום אהיה בתפקיד הזה".
למה החוק לא עבר במושב האחרון?
"כי אדלשטיין פיזר את הוועדות לפני סוף המושב, ובכך מנע דיון של ועדת החינוך על החוק. בתוך שעה אחת של עבודה היינו גומרים את העניין".
במילים אחרות, אדלשטיין נקם בך?
"נפגעתי ממה שעשה ברמה האישית, אבל יותר מאשר במירי רגב, יולי פגע באזרחי המדינה. בתושבי יהודה ושומרון והפריפריה, במגזר הערבי, במגזר החרדי. לא יעזור לאף אחד כלום, החוק הזה יעבור במושב הקרוב. וגם חוק הנאמנות בתרבות.
"הסעיפים של חוק הנאמנות בתרבות כבר קיימים בחוק יסודות התקציב. הם מכונים 'חוקי הנכבה' וקובעים שתקצוב של גוף ציבורי ייפגע אם הפעילות שלו כוללת פגיעה בדגל ישראל ובסמלי המדינה, כוללת הסתה נגד המדינה ודה־לגיטימציה נגד צה"ל וחייליו.
"אבל סמכות האכיפה היא בידי משרד האוצר, שלא עושה שום דבר כדי לאכוף את הדברים החשובים האלה. העברתי שורת מכתבים לשר האוצר בעקבות הפרות של חוקי הנכבה, והוא לא עשה עם זה כלום. שר האוצר לא יכול להיות אמון על נושאי תרבות. משרד התרבות יאכוף את זה מעכשיו.
"אני לא כספומט שמוציא כספים על יצירות שכוללות עשיית צרכים על דגל ישראל. נגמר, לא יהיה. אני מקווה שאגיע עם כחלון להבנות, ואם לא, אכנס בו ראש בראש. ואני אומרת לך שהחוק הזה, שכל כך מדאיג את מגיני חופש הביטוי, יתממש אולי בארבעה מקרים. למה? כי הרוב הם בסדר גמור. הבעיה שלנו היא הקומץ הקטן, שבכוונה פועל וחותר כאילו הוא הרוב וסוחף אחריו אחרים".
• • •
ובתוך כל העשייה הזאת, מצאה רגב גם זמן להתייחס להערות על עור הפנים שלה. במהלך ביקורה בחברון, היא קיבלה פנייה טלפונית ממגזין נשים, שביקש לדעת אם עברה ניתוח פלסטי. "התלבטתי אם לענות להם. אחרי מחשבה החלטתי שחוסר תגובה יתפרש כבושה, כהסתרה. אני לא מתביישת בטיפולי היופי והאסתטיקה שאני עוברת. אם הנושא עולה, אני לא צריכה לברוח ממנו. למה שאסתתר?
"נכון שזה לא היה קורה לגבר. אבל אלה חלק מהאתגרים לנשים בתפקידים בכירים. אין לי בעיה להיות בשיאו של סיור ביהודה ושומרון וגם להסביר איך אני מטפלת בפנים שלי. אני עוברת מדי פעם טיפולי מזותרפיה וטיקסל (הזרקות עדינות של תרכובות הומיאופתיות וטיפולי לייזר ממצקים לעור הפנים; נ"ל). פשעתי בכך שאני דואגת לטפח את עצמי? אני מציעה לכל הנשים לשמור על עור הפנים שלהן ולהקפיד על אסתטיקה. הלוואי שיכולתי לעשות יותר.
"ובכלל, שכל אישה תעשה מה שמתחשק לה, כל עוד היא עושה את הדברים מתוך בחירה. שתמתח, תמרח, תזריק, תסדר, תתלוש, תסיר, תלבין.
"אם הייתי עוברת ניתוח פנים הייתי מספרת. אני מתארת לעצמי שבשלב מסוים אעבור ניתוח פנים, עם השנים אני מתבגרת ולא נעשית יותר צעירה. אם זה יקרה, לא אתבייש ולא אסתתר. אני מבטיחה. בסופו של דבר, כולם מתעניינים בי. זה עצם העניין. אני מעניינת את כולם, בכל היבט שהוא".
צילומים: פיני מ. סילוק
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו