איש העסקים נוחי דנקנר, שנדון ב-2016 לשנתיים מאסר בפועל בגין הרצת מניות, ירצה מאסר באורך שלוש שנים - כך הכריע היום (רביעי) בית המשפט העליון בדיון על הערעור שהגיש דנקנר נגד העונש. על יועץ ההשקעות איתי שטרום נגזרו שנתיים בכלא.
יחד עם דנקנר, הבעלים לשעבר של קבוצת IDB, נדחה גם ערעורו של יועץ ההשקעות איתי שטרום, שעליו גזר בית המשפט בתחילה שנת מאסר. באופן חריג, גזר הדין נשלח במייל ולא הוכרע בבית המשפט.
בהחלטה זו של בית המשפט התקבל למעשה ערעור המדינה על גזר דינם של השניים, ויתר המרכיבים בגזר דינו של בית המשפט המחוזי יישארו על כנם: מלבד המאסר בפועל, על דנקנר נגזרה ב-2016 שנת מאסר על תנאי וקנס על סך 800 אלף שקלים, ועל שטרום נגזרה גם כן שנת מאסר על תנאי וקנס של 500 אלף שקלים. דנקנר ושטרום הורשעו גם בעבירות של הלבנת הון ודיווח. ריצוי העונש יחל בתאריך 2 באוקטובר.
מפרקליטות מיסוי וכלכלה נמסר כי "בית המשפט העליון העניק היום חיזוק משמעותי לחשיבות תקינות המסחר ולשמירה על שוק ההון הישראלי, בו מושקעים כספי הציבור כולו. במקרה זה, בעל שליטה בחברת האחזקות הגדולה במשק באותו זמן, ביד אחת פנה והזמין את הציבור להשקיע מאות מיליונים במניות החברה, וביד השנייה, מאחורי הקלעים ובהסתר, חולל מהלך מרמתי שנועד לצייר תמונת מסחר אטרקטיבית למשקיעים. העבירות בהן הורשעו שני הנאשמים הן חמורות ביותר – מניפולציה בהיקף עצום ודיווח תרמיתי אגב הנפקה לציבור".
דנקנר מתפלל במערת המכפלה, אתמול // צילום: חנני בלייך
עד לשנת 2012 נחשב נוחי דנקנר לאחד מסמלי ה"טייקונים", שניצלו את הפרצה החוקית שאפשרה להם להקים אימפריות של חברות אחזקה. מדובר במבנה של פרמידת שליטה, המאפשר לשלוט בחברות בנות באמצעות מינוף גדול מאוד. כך הצליח דנקנר להגיע לשליטה בכמעט 100 חברות ממגוון תחומים - קמעונאות, פיננסים, תעשייה, תקשורת ועוד.
אלא שבאותה שנה החלו להתגלות בקיעים בניהול האסטרטגי של החברות, בשל כמה החלטות שגויות, ומחיר המניה של הקבוצה החל לרדת. דנקנר, לפי ההרשעה בבית המשפט המחוזי מ־2016, חבר לברוקר איתי שטרום ולחברת הברוקרז' ISI, ויחד הם יזמו הרצת מניות שתבלום את הידרדרות המניה ותאפשר הנפקת מניות נוספת. דנקנר נדרש באותה עת להחזיר הלוואות של מאות מיליוני שקלים, והדרך היחידה לעשות זאת היתה באמצעות אותה הנפקה.
אלא שלפי הרשות לניירות ערך, למרות מצבה העגום של חברת האחזקות של דנקנר ולמרות ההיצע גדול, המניה ירדה רק ב־19 אחוזים, וזאת בשל פעולות ההרצה שלהם. לפי אותה הרשעה, המניות מומנו מהלוואות שדנקנר סידר לשטרום בתנאים מועדפים. ב־2016 הרשיע השופט חאלד כבוב את השניים וגזר על דנקנר מאסר של שנתיים בפועל וקנס של 800 אלף שקלים, ועל שטרום נגזרה שנת מאסר.
כבוב, שופט מוערך בידיעותיו בתחומים אלה, נחשב גם לשופט מחמיר שאינו מהסס לשלוח לעונשי מאסר בגין עבירות צווארון לבן. דנקנר, ואחריו גם שטרום, ערערו לביהמ"ש העליון על הרשעתם ועל גזר דינם, וכאמור - היום תתפרסם ההחלטה בעניינם.
ביום שני האחרון הודיעה מזכירות בית המשפט העליון לבאי הכוח של הצדדים שהם רשאים לבחור בין קבלת פסק הדין באי־מייל לבין קבלתו בדיון, כמקובל. הצדדים החליטו לקבלו באי־מייל. באופן רגיל בית המשפט משמיע פסקי דין בדיונים, ולכן ההחלטה הזו לא מובנת למדי. אפשר להניח שבית המשפט אינו מעוניין ברעש התקשורתי שילווה את הקראת ההחלטה - תהא אשר תהא.
התזה המסחרית
עו"ד אלחנן מירון, המתמחה בליטיגציה מסחרית ובדיני ניירות ערך, אמר ל"ישראל היום" כי "ראש ההרכב, השופט ניל הנדל, ידוע כשופט בעל קו ייחודי משלו, וכעת נותר לראות אם ההרכב אכן יקבל את 'התזה המסחרית' שלפיה רכישת המניות נבעה מהיגיון כלכלי, מאמונה כנה ביכולת החברה להשתקם ולשגשג, או כפי שקבע השופט כבוב. לכל הכרעה שתתקבל תהיה משמעות דרמטית. קשה גם להבין את המשמעות של החריגה במסירת פסק הדין באופן די ייחודי, כאשר לא יינתן באולם ביהמ"ש, אלא יישלח באי־מייל".
