בשבוע הבא, 26 באוגוסט, ייפתח באילת פסטיבל הג'אז בניהולו האמנותי של אלי דג'יברי, שיימשך עד 28 בספטמבר. אם אתם חובבי ג'אז, יש כמה מופעים השנה שמושכים תשומת לב מיוחדת. קבלו המלצות.
הרבי הנקוק
זהו לא ביקורו הראשון של אגדת הפסנתר החיה הזו בישראל, אבל מוזיקאי בסדר גודל כזה אסור לפספס בשום הזדמנות. הנקוק היה חבר ב־Second Great Quintet של מיילס דיוויס, שנחשב עד היום לאחד האנסמבלים הטובים של הג'אז בכל הזמנים, אבל מאז עבר התפתחות אינסופית והפך למוזיקאי שההערצה וההערכה אליו חורגות בהרבה מגבולות הג'אז. בעקבות הדחיפה של דיוויס, הוא החל לנגן בפסנתר חשמלי ונפתח לכיווני יצירה חדשים. באלבומי הסולו שלו כבר אפשר למצוא גם נוכחות של רוק, Fאנק וסגנונות נוספים שזכו לעיבוד החכם והיצירתי שלו. במשך כמעט 60 שנות קריירה הוא זכה ב־14 פרסי גראמי, באוסקר, היה חלק מכמעט כל התפתחות מוזיקלית ושיתף פעולה עם אמנים מכל הז'אנרים דוגמת ג'וני מיטשל, סנטנה, אנני לנוקס, כריסטינה אגילרה ועשרות אחרים. בקיצור, אם אי פעם נהניתם ממוזיקה שנמצאת בין ג'אז להיפ הופ, כדאי מאוד שתהיו שם!
כשג'אז פוגש היפ הופ
אם החיבור בין שני הז'אנרים האלה לא היה ברור מספיק, האלבום האחרון של קנדריק לאמאר הפך אותו למובהק ולחד־ משמעי. עכשיו, כשההיפ הופ הישראלי בשיאו של קאמבק מבורך והג'אז נחשב לאחד מענפי היצוא המוזיקליים המוצלחים ביותר שלנו, מגיע מופע שמחבר את העולמות האלה בשם "Keep it Real: מנגנים ג'אז, עושים היפ הופ". את הצד של ההיפ הופ מייצגים שאנן סטריט, קרולינה, נצ'י נצ' וטונה. את החיבור בין העולמות עושה יוסי פיין, הבסיסט האגדי, שגם יוביל את שישיית הנגנים מצד הג'אז. את התוצאה קשה לנחש מראש, אבל ברור לחלוטין שהיא מסקרנת לא רק חובבי ג'אז, אלא גם כאלה שמגלים את מקורות המוזיקה השחורה בדיעבד, דרך ז'אנרים מודרניים כמו היפ הופ. איך כל זה עובד בעברית ובישראל? זו עוד שאלה מעניינת שתקבל תשובה בהופעה.
קצת אחרת
השלישייה המוכשרת והוורסטילית הזו, שכללה את שלמה גרוניך, שם טוב לוי ושלמה יידוב, פעלה יחד כלהקה רק כשנה ושחררה אלבום אחד בלבד, ב־1975, אבל הפכה עם השנים לקלאסיקה מקומית עם שירים כמו "הנסיך הקטן", "שיר בין ערביים" ו"שניים סינים". השלושה פנו מאז לקריירות סולו במגוון סגנונות, ועכשיו הם חוזרים אל אותה הנקודה בזמן שבה התיכו ליצירה אחת רוק מתקדם, פופ וג'אז בפרץ יצירתיות חד־פעמי. חוץ משירי האלבום האייקוניים, הטריו יבצע גם שירים מקריירות הסולו של כל אחד מהם בעיבודים חדשים.
שלישיית קצת אחרת // צילום: יוסי אורבך
עומר אביטל קאנטר
"גדלתי באותו רחוב של עופרי נחמיה בגבעתיים, וכשהייתי נער ניגנתי כמה פעמים עם אבא שלו, שהוא גם מתופף. הכרתי את אסף יוריה מאז שהוא היה בתלמה ילין, ואלכסנדר לוין הגיע לניו יורק בגיל 20 רק כדי להצטרף אלינו. לא יודע איך שכנעתי את הצבא הישראלי שישחררו אותו, אבל הם עשו את זה. את עדן לאדין פגשתי לפני שמונה שנים, וכש'קאנטר' התגבשה ידעתי שמה שהיינו צריכים זה את עדן". ככה עומר אביטל מספר על התהוות החמישייה שלו, ג'אזיסטים ישראלים שחיים בניו יורק ומייצרים יחד ג'אז פאנקי עם גרוב מזרח־תיכוני.
דן מאיו // צילום: אריאל עפרון
ג'ונתן בלייק ודן מאיו
בלייק מגיע לאילת מפילדלפיה עם הטריו שלו, מאיו עולה להופעת סולו. בלייק מושפע מסול ומהיפ הופ, מאיו שואב מדאנס, מג'אנגל ומאמביאנט. שני מתופפים שונים מרקעים שונים ועם סגנונות שונים, אבל כאלה שמעבירים את מערכת התופים מאחורי הבמה אל החלק הקדמי ומציגים, לצד יכולת טכנית פנומנלית, גם מוזיקליות ייחודית. שתי הופעות שונות, אבל חוט ברור מאוד מחבר ביניהן: אם אתם חובבי קצב, לא תוכלו לפספס אותן.