"ראש בתי הדין טענה שאני ממלכתי מדי"

בשבוע שעבר פורסם פסק דינו של הדיין מנחם פשיטיצקי מבית הדין לעררים בירושלים, בו המליץ להחזיר מסתננים מאריתריאה למולדתם. פסק הדין עורר סערה רבה, וסמוך לכך נודע כי המשך עבודתו של הדיין בבית הדין לעררים מוטל בספק, וכי פסק הדין התקדימי שפרסם היה אחד מפסקי דינו האחרונים.

במהלך סוף השבוע טענו גורמים במשרד המשפטים, כי הרקע לכך היו בעיות מקצועיות בתפקודו של פשיטיצקי, וכי ההחלטה על העברתו מתפקידו התקבלה על רקע מקצועי וענייני. אלא שמשיחות עם גורמים בסביבתו של הדיין עולה תמונה שונה לגמרי. כפי שנודע ל"ישראל היום", בחודשים האחרונים מופעל לחץ על פשיטיצקי לעבור לתפקיד אחר, בשל חילוקי דעות עם ראש בתי הדין לעררים עו"ד מיכל צוק שפיר, שנכנסה לתפקידה ביוני אשתקד. על פי המקורות, צוק-שפיר התערבה בעבודתו והעירה על תוכן פסקי הדין שלו, בטענה שהם לא ארוכים דיים וכי הוא "מערכתי" מדי ונוטה לקבל בפסקיו את עמדות מערכת הביטחון ורשויות ההגירה. 

בית הדין לעררים הוא הערכאה שבה נידונים ערעורים על החלטות רשות האוכלוסין וההגירה, והוא עוסק רבות בתיקים של איחוד משפחות פלסטיניות, מסתננים לא חוקיים ואחרים שנשללת מהם הכניסה לישראל. במובנים רבים, בית דין זה הוא למעשה חלק משער הכניסה לישראל. מנחם פשיטיצקי (48) נמצא במערכת יותר משמונה שנים, מתוכן שש שנים בבית הדין למשמורת ושנתיים בבית הדין לערעורים, ונחשב לדיין יעיל, מהיר ואיכותי. לדברי גורמים מסביבתו של פשיטיצקי, "מדובר בדיין מנוסה העוסק בתחום העובדים הזרים כ-14 שנה (שנתיים בבית הדין לעררים, 6 שנים בבית הדין למשמורת של שוהים שלא כדין ו-6 שנים כתובע במשטרת ההגירה). במשך כל השנים האלה, לא הוטל דופי בהתנהלותו המקצועית; אדרבא, הוא זכה לשבחים מקיר לקיר מכלל הגורמים שעבדו אתו, על תפקודו ובעיקר על יעילותו". לדברי הגורמים, "מתוך היכרותו המעמיקה את הנושא סבר הדיין, כי על מדינת ישראל לעשות כל שביכולתה כדי לצמצם עד למינימום את מספר הזרים השוהים בה ללא אשרה, ובעיקר להחזיר את המסתננים למדינות מוצאם".

"צוק-שפיר מונתה ואז החלו הצרות"

ביוני 2017 מונתה עו"ד מיכל צוק-שפיר לראש בתי הדין ואז, על פי הגורמים, החלו הצרות. "לפני כשנה נכנסה הגברת צוק לתפקידה כראש בית הדין. מהרגע הראשון הביעה עוינות קשה כלפי הדיין, וכל זאת, בשל פסקי הדין שלו שנטו לרוב כנגד אוכלוסיית הזרים והמסתננים. בשיחה שנערכה בין הגב' צוק לדיין בחודש מרץ האחרון, הביעה את חוסר שביעות רצונה מתפקודו, בשל פסקי הדין שלו, שלדבריה הם "ממלכתיים מדי" ונטו ברובם כנגד אוכלוסיית הזרים, ובשל כתיבתו הקצרה. אלא שבשל העובדה שבית הדין לעררים מוצף בתיקים, מצא פשיטיצקי לנכון לכתוב פסקי דין תמציתיים ומנומקים, ולא נהג להאריך היכן שניתן לקצר. כך יכול היה לעמוד ביעד של "אפס תיקים ממתינים לכתיבת פסק דין".  

"השרה שקד מקפידה ותמשיך להקפיד על עצמאות שיפוטית בכל סוגי המשפט בישראל" // צילום: נעם ריבקין פנטון

מסביבתו של פשיטיצקי גם משיבים לטענות שנשמעו במהלך סוף השבוע מצד גורמים במערכת המשפט.  לדבריהם, "לא הוגשו כנגד פסקי הדין של הדיין ערעורים באחוזים גבוהים, יותר מאלו שהוגשו כנגד פסקי הדין של שאר דייני בית הדין". עוד מסרו כי "תמוה הדבר, שהגברת צוק סברה כי אין כל מניעה להעבירו לערכאת בית הדין לביקורת משמורת, שעה שהטילה דופי במקצועיותו. פסק הדין שפורסם בשבוע שעבר העלה את חמתה של הגב' צוק בשל העובדה שעמדתה בעניין המסתננים מנוגדת לחלוטין לעמדת הדיין, ומכאן אפשר להסיק על הפרשה כולה". בסביבתו של הדיין הובע צער, על כי במקום להתמודד עם מהותו של פסק הדין בחרה הגברת צוק להגיב באופן אישי, לא מכובד ולא ראוי. לדבריהם, בסופו של יום, הדיין אינו מעוניין לגרור את הפרשה לפסים אישיים אלא להתמקד בסוגיית מדיניות "אי ההרחקה" כפי שפורט בפסק הדין.  

נכון לעכשיו, מכיוון שפיטוריו של הדיין מחייבים את אישורה של שרת המשפטים, ניסו במערכת למצוא פתרונות ביניים. הוצעו כמה אפשרויות לשיבוץ מחדש, ופשיטיצקי סירב להצעות השונות. לעת עתה הורתה צוק-שפיר שהוא יפסיק לשבת בדיונים, ויכתוב פסקי דין שנותרו על שולחנו, כ-16 במספר. את פסק הדין האחרון פרסם פשיטיצקי במסגרת חובות אלו, לאחר שכבר הוחלט להעבירו מתפקידו. בניגוד להרגלו לכתוב פסקי דין קצרים ומהירים, הוא ישב על פסק דין זה כארבעה חודשים ונימק אותו באריכות ובפרוטרוט. 

"לא הייתה התערבות מצד משרד המשפטים"

כזכור, פסק הדין ניתח באריכות את המצב המשפטי בישראל ובאירופה והסביר, שכבר אין מניעה להחזיר אריתראים לארצם, גם אלו שערקו מהצבא שם. מעבר לכך, פשיטיצקי שלל את אחת מטענות היסוד של המסתננים וארגוני הסיוע שלהם, לפיהן מדובר בפליטים ומבקשי מקלט. הוא קבע כי "בית הדין נחשף לאלפי עדויות של נתינים אריתראים, שנשאלו עם כניסתם לישראל באשר לסיבות בגינן הגיעו לישראל דווקא, ורובם ככולם סיפרו כי באו על מנת לעבוד, לאור 'השמועה שעשתה לה כנפיים' בקרב המסתננים, כי יש בישראל מקומות עבודה למכביר".

 מהנהלת בית הדין נמסר בתגובה לדברים כי "אנו מכחישים בתוקף את הנטען בכתבה ולפיו הנהלת בתי הדין התערבה בתוכן פסיקותיו של הדיין. טענה זו היא כוזבת לחלוטין. יובהר בזאת כי דייני בתי הדין נהנים מעצמאות שיפוטית. כך היה גם במקרה זה. אנו נימנע מלנהל את יחסי העבודה בבית הדין מעל דפי העיתון. נבהיר רק, כי ההחלטות שנתקבלו בעניינו של הדיין נעשו מטעמים מקצועיים הנוגעים להתנהלותו ועל תלונות שנתקבלו וביקורת שנמתחה עליו, בין היתר בפסיקת בתי המשפט המחוזיים".

ממשרד המשפטים נמסר בתגובה: "איננו רואים לנכון להתייחס לסוגיות פנימיות של ניהול ויחסי העבודה בבתי הדין. למעלה מן הצורך נציין את המובן מאליו, כי דייני בית הדין נהנים מעצמאות שיפוטית ואין עליהם מורא למעט הדין".

מלשכת שרת המשפטים נמסר כי "שרת המשפטים איילת שקד איננה עוסקת ביחסים בין-אישיים. לאחר בירור, הובהר לשרה כי לא הייתה התערבות מצד אנשי משרד המשפטים בפסיקות. השרה שקד מקפידה ותמשיך להקפיד על עצמאות שיפוטית בכל סוגי המשפט בישראל. גם דיווחים שונים כאילו הדיין הודח מתפקידו הם אינם נכונים".

העדכונים הכי חמים ישירות לנייד: בואו לעקוב אחרינו גם בערוץ הטלגרם החדש שלנו!

 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו