"אימה במצולות", ארה"ב/סין 2018
כריש פרהיסטורי באורך 30 מטר מנסה לאכול את ג'ייסון סטיית'האם ב"אימה במצולות" - זוועתון דלוח ומשעשע שלא בכוונה, שהופק בשותפות הוליוודית־סינית.
מצד אחד, הצלחתו הכלכלית המפתיעה של הסרט, גם בארה"ב וגם בסין, גורמת לי לשמוח עבור כוכב הפעולה החרוץ סטיית'האם. בכל זאת, הבנאדם עבד כמו מכונה בעשור האחרון, ואחרי שורה של סרטי אנסמבל (כמו "הבלתי נשכחים" ו"מהיר ועצבני"), כיף לראות אותו סוף סוף מככב בלהיט משל עצמו.
אבל באותה נשימה, ההצלחה של "אימה במצולות" גם די מטרידה, וזאת מהסיבה הפשוטה שמעתה כל הקופרודוקציות ההוליוודיות־סיניות צפויות לנסות לחקות אותו בתקווה לשחזר את ההצלחה. והמחשבה על כך גורמת לי לצמרמורת.
בכל מקרה, סטיית'האם מגלם כאן צוללן נועז בשם ג'ונאס טיילור, שמתמחה בחילוצים ממעמקי האוקיינוס. כמה שנים לאחר חילוץ טראומטי ולא מוצלח, שבמהלכו מצאו את מותם מספר אנשי צוות, גיבורנו המדוכדך מוזעק לתחנת מחקר תת־ימית כדי להציל את אשתו לשעבר שלכודה בצוללת זעירה.
מפה לשם, מתברר שמלבד דגים מגניבים, מתחת לקרקעית האוקיינוס גם מתגורר כריש ענק במיוחד, וכפי ניתן לנחש,, הוא מאוד נרגש לגלות שכל כך הרבה מדענים מטומטמים החליטו לבוא לבקר אותו.
למרבה הצער, "אימה במצולות" מתברר כסרט חסר כל דמיון או מקוריות שלא ממש יודע מה לעשות עם הסיטואציה המבטיחה שבמרכזו. קודם כל, למקרה שתהיתם, למרות שזה הכי מתבקש בעולם, בשום שלב סטיית'האם לא הולך מכות עם הכריש (שזו ממש טעות, אם אתם שואלים אותי). שנית, מכיוון שהסרט מיועד ל"כל המשפחה" אין כאן טיפה של זוועה או מיליגרם של דם. ממש כלום. ההפחדות מסתכמות בכמה הקפצות זולות וצפויות. וכשמישהו מהדמויות הסתמיות שמאכלסות את המסך כן נאכל - זה בדרך כלל קורה אוף סקרין.
שלישית, הכריש נראה כאילו הוציאו אותו מ"להציל את נמו". רביעית, מערכת היחסים ה"רומנטית" והמביכה רצח שמתפתחת בין טיילור לבין בתו הגרושה של המדען הראשי של תחנת המחקר התת־ימית (לי בינגבינג), שוברת שיאים שליליים של כימיה, כריזמה והומור. חמישית, הבת הצעירה וה"חמודה" של הגרושה הנ"ל היא אחת הילדות המעצבנות ביותר שאי פעם הופיעו בסרט קולנוע.
אפשר להמשיך, אבל נראה לי שהבנתם את הרעיון. "אימה במצולות" הוא B Movie מהסוג הכי טראגי. הוא אינו מספיק טוב כדי להיות גרוע, והוא אינו מספיק גרוע כדי להיות טוב. תראו את "פיראנה" שוב, במקום.
ציון: 4