הזייפנים

לקראת חצות, בזמן שמ' ישבה עם בעלה מול המחשב בביתם, החלו אצלה לפתע רעידות לא רצוניות, הפרעות בדיבור וגמגום. מ' בת 28 ואם לארבעה, החלה לבכות ולצחוק ללא שליטה, ואז התלוננה על חולשה והתמוטטה. בעלה הזעיק מייד את אחיו הרופא, שגר בקרבת מקום, וזה המליץ לא להמתין ולפנות אותה מייד למיון. 

מ' הובהלה במכונית המשפחתית לחדר המיון בבית החולים מאיר בכפר סבא, אחד מחדרי המיון העמוסים בארץ. היא טופלה במשך כל הלילה על ידי הצוות הרפואי בחשד לאירוע מוחי, אולם ככל שחלפו השעות כך הלך מצבה והידרדר. בדיעבד, התבררה הסיבה להידרדרות: חרף מצבה, מ' לא קיבלה טיפול תרופתי שממיס את קרישי הדם במוח (TPA), שעל פי הנחיות משרד הבריאות, צריך להינתן עד ארבע שעות וחצי מתחילת האירוע, כדי למזער ככל האפשר את הפגיעה המוחית.

מאז אותו ערב ביוני 2012 נותרה מ' נכה, עם פגיעה גופנית וקוגניטיבית קשה ובלתי הפיכה. חלקים גדולים מגופה משותקים, וכיום היא אינה יכולה לעבוד ותלויה לחלוטין בעזרה לביצוע כל הפעולות היומיומיות. בעלה של מ' החליט לתבוע את קופת חולים כללית, הבעלים של בית החולים, בגין רשלנות.

פרקליטי המשפחה, עו"ד עמיקם חרל"פ ועו"ד מיכאל אלנתן, גילו בתיק הרפואי של מ' רישום חריג ומעורר חשד, שהעלה תהיות קשות על מהימנות התיעוד הרפואי כולו. לדבריהם, הגיליון הרפואי שהעביר להם בית החולים היה שונה מזה שקיבל בעלה של מ' בחדר המיון.

בטופס הבדיקה שקיבל הבעל בחדר המיון, נכתב בכתב יד כי הציון שנתנו הרופאים למ' בבדיקת התפקודים המוחיים עם הגעתה היה 22 (כש־0 הוא הציון הטוב ביותר ו־30 הגרוע ביותר). ואולם, בהעתק המסמך שהוגש לבית המשפט מופיע הציון 24.

השוני המספרי נראה אולי קטן, אבל משמעותו קריטית. פרופ' נתן בורנשטיין, מבכירי הנוירולוגים בישראל ומי שחיבר חוות דעת מטעם ההגנה, מסביר כי מעל ציון 22 יורד הסיכוי שהטיפול התרופתי יצליח, ועולה רמת הסיכון לחולה. "אי מתן טיפול בציון 24 הוא שיקול דעת הגיוני וזהיר, אבל אי מתן טיפול בציון 22 הוא רשלנות מסוכנת", אומר בורנשטיין.

בנוסף, יש במסמך מחיקה של מידע ותוספת של מידע בין השורות הכתובות, כשכל התוספות קשורות לפרמטרים שמרכיבים את הציון הנוירולוגי. כך הפכה שאלת הזיוף למרכזית.

בתביעה, שהוגשה בנובמבר 2015, ציינו התובעים כי יש להם "השגות קשות באשר לרישומים הרפואיים, ויש חשש ממשי שהם אינם אותנטיים ומהימנים, עד שיש לפסול את הרשומה הרפואית כולה". לטענתם, הרופאים פעלו "בניגוד להנחיות בית החולים עצמו ולהנחיות האיגודים הרפואיים, ובכך גרמו למ' להפסיד את חלון הזמן הקריטי שבו היתה צריכה להיות מטופלת, דבר שגרם לה נזק בלתי הפיך".

בעקבות מסמכים חדשים, שהגיעו לעורכי הדין וחיזקו את החשדות לגבי מהימנות הרישומים בתיק, הם הגישו לפני שבועיים חוות דעת נוספת לבית המשפט, מטעם מנהל המחלקה הנוירולוגית בבית החולים אסף הרופא, פרופ' כרמל ערמון. בחוות הדעת מתייחס המומחה לשינויים החריגים שבוצעו לכאורה ברשומה הרפואית וקובע כי אילו ניתן למ' הטיפול בטווח השעות המקובל, סיכויי ההחלמה שלה ומניעת הנזקים היו גבוהים מאוד.

בית החולים מאיר בכפר סבא. לדברי התובעים, הגיליון הרפואי שהעביר להם בית החולים היה שונה מזה שקיבל בעלה של מ' בחדר המיון // צילום: רמי זרנגר

א', בעלה של מ', היה המום מהחשדות בדבר זיוף אפשרי של הרשומה הרפואית. "אנחנו מזועזעים ממה שהתגלה. אנחנו מרגישים שבית החולים ממש רמס אותנו ברגל גסה. החיים התהפכו עלינו ברגע. אנחנו מקווים שהתביעה תביא לחשיפת האמת, כל מה שאנחנו מבקשים הוא צדק".

בית החולים מאיר דחה את הטענות נגדו. "לא היתה כל רשלנות בטיפול", נטען בכתב ההגנה. "הצוות פעל בזהירות, במיומנות, בשיקול דעת מלא ומעמיק, במקצועיות ובהתאם לפרקטיקה המקובלת". עם זאת, מהתגובה שמסר בית החולים ל"שישבת" עולה כי גם שם מבררים את מהות השינוי החשוד בטופס הרפואי. "בגיליון המיון נמצא משפט אחד שנמחק ונתון מספרי, שכנראה שוּנה מ־22 ל־24. במסגרת ההליך המשפטי יתברר אם מדובר בשינוי שנעשה בתום לב בזמן אמת ובסמוך לבדיקת החולה, או ניסיון לשנות את הרשומה בדיעבד".

•  •  •

מ' לא לבד. תחקיר "שישבת" מגלה כי זיופים, שינויים מגמתיים ורישומים חלקיים, שנועדו לכסות ולחפות על התנהלות לא תקינה של הצוות הרפואי, אינם תופעה נדירה במערכת הבריאות. התופעה הפסולה הזו מתקיימת כמעט בכל מוסדות הבריאות, החל מבתי החולים הציבוריים, דרך בתי החולים הפרטיים וכלה במרפאות קופות החולים. שותפים לה רופאים בכירים, אחיות ועובדי רפואה בכל התחומים, והיא פוגעת, על פי ההערכות, במאות חולים מדי שנה.

את המספרים המדויקים קשה לדעת, משום שרק מיעוט הזיופים מתגלה - לרוב כשנגרם לחולים נזק ומוגשת תביעה. הציבור לא נחשף לתביעות כאלו, משום שרובן מסתיימות מחוץ לבית המשפט, בפשרה על פיצוי כספי ותוך התחייבות של שני הצדדים לסודיות מוחלטת.

הזיופים, שנועדו להעלים או לטשטש ראיות לטיפול רשלני או שגוי, פוגעים בראש ובראשונה בחולים עצמם. הרופא המטפל מסתמך על התיעוד הרפואי שביצעו קודמיו כחלק משגרת עבודתו, ומהימנות התיעוד היא תנאי למתן טיפול נכון. הסתמכות על תיעוד מסולף או שקרי עלולה להוביל לפגיעה של ממש בחולים, לעיתים בלתי הפיכה. "אובדן האמון של החולים במהימנות התיעוד הרפואי פוגע למעשה בבסיס פעולתה של מערכת הרפואה כולה", אמר לנו רופא בכיר.

פרופ' אליק אבירם. קשה לעלות על הזיופים // צילום: אסנת קרסננסקי

הזיופים גם פוגעים באפשרותם של חולים שנפגעו לקבל פיצויים על נזקים שנגרמו להם. ואולם, יש לתופעה גם השלכות חמורות על המערכת: היא פוגעת ביכולת לגלות מחדלים וכשלים בטיפול הרפואי, ללמוד מכשלי עבר ולמנוע אותם בעתיד, ולסנן אנשי צוות שעושים טעויות קריטיות.

מטבע הדברים, רוב המקרים לא מתגלים כלל על ידי המטופלים, וכך נותרת הסכנה חבויה מעין הציבור. התחקיר מבוסס על שיחות עם עשרות רופאים, מנהלים רפואיים ועורכי דין, וחושף שורה של פרשות רפואיות, ששוברות מעט את קשר השתיקה.

"הדברים הללו נעשים כמובן במחשכים", אומר כירורג בכיר. "אבל התופעה קיימת. הרבה פעמים, הרופאים המתמחים רואים את זה בעצמם. יש מקרים שבהם אתה רואה את הפרטים המתועדים בתיק הרפואי וממש מריח את הטיוח והזיוף. לפעמים האחראים לכך הם רופאים בכירים מאוד, שעושים את זה כדי לחפות על מחדלים שלהם או כדי להגן על בית החולים".

זיוף או סילוף של תיק רפואי יכול להגיע לכדי עבירה פלילית, ובכל מקרה מהווה הפרה של הוראות משרד הבריאות ושל כללי האתיקה הרפואית. חובת הרישום והתיעוד בתיק הרפואי מעוגנת בחוק זכויות החולה ובשורה ארוכה מאוד של תקדימים משפטיים מחייבים. על פי הוראות משרד הבריאות מ־1966, "הרשומה הרפואית הינה הכלי לתיעוד כל המידע הרפואי הנוגע למטופל. רופאים שאינם מקפידים לערוך רישום נאות בתיק הרפואי פוגעים ברמת הטיפול, בהמשכיותו, בבקרה על איכות הטיפול וגם בהגנה המשפטית על הגורמים הרפואיים הנתבעים".

ההוראות קובעות במפורש כי "הרישום צריך להיעשות עד כמה שאפשר בזמן אמת, תוך כדי התהליך הרפואי המתועד או בסמוך אליו, ובצורה כרונולוגית, כדי למנוע תוספות בשלב מאוחר יותר. צריך להימנע ממחיקות ומתיקונים שנועדו 'לייפות' את התמונה.

"במקרה שחייבים לתקן, יש לבצע זאת כך שניתן יהיה לקרוא גם את הרישום המקורי וגם את התיקון, כאשר תיקון או תוספת מאוחרים צריכים אף הם לשאת את התאריך והשעה שבה נערכו".

על פי כללי הלשכה לאתיקה בהסתדרות הרפואית, חובה על הרופאים ליידע ביוזמתם את המטופלים על תקלות ברישום הרפואי.

לדברי הכירורג הבכיר, בשטח המצב שונה לחלוטין. "אני זוכר מקרה אחד שהיה בוטה במיוחד. באחד מבתי החולים הגדולים ניתחנו חולה סרטן שעבר כריתה של איבר חיוני, והוא היה במצב קשה ומבולבל. ביקשנו שתוצמד אליו השגחה צמודה של אחות מאחת המחלקות, כדי להימנע מלקשור אותו בידיו.

"האחות אכן הוצמדה אליו, אבל אז עבר במקום מנהל בכיר מאוד, שהחליט לבטל את ההשגחה של האחות ולקשור את החולה. לצערי, החולה נפטר כעבור כמה שעות. בתיק הרפואי לא נכתב שום דבר על ההוראה של המנהל הבכיר, שעמדה בניגוד להנחיות שלנו, הרופאים שטיפלו בחולה. המשפחה תבעה את בית החולים, וההנהלה מיהרה להגיע לפשרה, בלי לקחת אחריות על המקרה ובלי לחקור את המחדל הנוראי".

•  •  •

פרופ' אליק אבירם, שניהל שורה של בתי חולים וכיהן כמנהל הרפואי של קופת חולים מכבי, סבור כי תופעת הזיופים בתיקים רפואיים אינה מוכרת לציבור "משום שאין הרבה רופאים שמעזים לעשות את זה, וגם כי קשה לעלות על הזיופים.

"מהניסיון שלי, חלק הארי של הזיופים היה דווקא לצורך דיווח על פעולות רפואיות שלא בוצעו, כדי לגרוף כספים. יש גם מקרים של זיוף כניסיון לכסות על פשלות רפואיות אמיתיות, אם כי להערכתי, הם הצטמצמו בגלל המעבר לתיקים ממוחשבים. הבקרה הממוחשבת נועדה בדיוק כדי לטרפד מקרים כאלה. תביעות רבות עוסקות דווקא בהימנעות מרישומים רפואיים חשובים, ולאו דווקא בזיופים".

"תופעת זיוף הרשומות הרפואיות היא נפוצה למדי", מעיד עו"ד ד"ר שי פויירינג, בעצמו רופא, שמייצג נפגעי רשלנות רפואית. "מדובר בתופעה שהיא כמעט יומיומית, אבל מתגלה לעינינו רק כשמקרה מסוים מגיע לערכאות משפטיות. בחלק מהמקרים יש עדויות ברורות לשינויים מגמתיים שנעשו ברשומה - למשל, כשמופיע רישום מפורט ומדוקדק של בדיקת הדמיה במועד מסוים, ולמרבה המבוכה מתברר שהבדיקה בוצעה רק כמה ימים לאחר מכן, כך שהרופא לא יכול היה לדעת את תוצאות הבדיקה בתאריך המצוין. מאליו ברור שמדובר ברישום מאוחר ומזויף.

"בשנים האחרונות, עם עליית השימוש בסמארטפונים כאמצעי הקלטה וצילום, יש יותר ויותר מקרים שבהם העדויות המוקלטות מלמדות על מציאות שונה מזו שמתועדת ברישומי הרופאים. למשל, יש מקרים שבהם ההקלטה מוכיחה שהחולה לא קיבל שום הסברים לפני הניתוח, בזמן שבגיליון נרשם שניתנו הסברים ושהחולה הבין אותם".

עו"ד מיכאל אלנתן. תיעוד מגמתי // צילום: יהושע יוסף

עו"ד מיכאל אלנתן, שמייצג את מ' בתביעה נגד בית החולים מאיר וקופת חולים כללית, אומר גם הוא שמדובר בתופעה. "אנחנו מטפלים שנים רבות בתיקי רשלנות רפואית, ונתקלים שוב ושוב במקרים שבהם בתי חולים או מרפאות מזלזלים בהנחיות ופועלים בניגוד גמור להן.

"פעמים רבות הרשלנות מתגלה לעיני המסגרת הרפואית המטפלת בזמן אמת, וזו נקודת זמן קריטית עבור המטופל, שכן אותה מסגרת שטיפלה בו היא גם זו שאחראית לתיעוד הדברים, כך שאם התיעוד התבצע בצורה מגמתית, המטופל עלול למצוא את עצמו לא רק נפגע מהרשלנות, אלא גם ללא יכולת לתבוע את נזקיו.

"לא פעם אנחנו נתקלים בסיכומי מחלה שנערכו בדיעבד, לאחר שנודעה התוצאה הקשה. משרד הבריאות חייב לפעול בעניין הזה במרץ, כדי שאירועים כאלה לא יקרו יותר".

גם עו"ד דני סרור, המתמחה בייצוג נפגעי רשלנות רפואית, מעיד שמדובר ב"אחת התופעות החמורות והמקוממות שבהן נתקלנו. פעולות של זיוף ומרמה ברשומה הרפואית מגלמות עבירה פלילית ואתית גם יחד, ויש בהן כדי לגרום נזק קשה למטופל. לרוב, הזיוף או ההסתרה נועדו לסכל את יכולתו של המטופל להוכיח כי רשלנות גרמה לנזקיו, אבל חשוב לזכור שרישום רפואי בלתי נאות, ובפרט רישום מידע מסולף במכוון, עלול בראש ובראשונה לסכן את בריאותו של החולה.

"לדוגמה, טיפלנו בעבר במקרה שבו נותרה בטעות תחבושת בבטנו של המטופל לאחר ניתוח בבית חולים ציבורי. מעבר לרשלנות הברורה, הדהימה אותנו העובדה שבשלב מוקדם לאחר הניתוח הרופא כבר ידע על הכשל שמסכן את בריאותו של המטופל, אבל הסתיר זאת ממנו, למרות דלקות חוזרות ונשנות.

"כתוצאה מכך הוחמר מצבו של החולה בתוך שעות, עד שנאלץ לעבור ניתוח דחוף נוסף. בשום שלב לא יידעו את המשפחה לגבי הסיבה לסיבוך, ולא סיפרו שבצילומי ההדמיה נראתה בבירור תחבושת מהניתוח הקודם.

"גם לאחר הניתוח השני, שבו הוצאה התחבושת שנשכחה, לא נרשם על כך דבר בגיליון הרפואי. החולה ובני המשפחה גילו את העניין רק אחרי שפנו אלינו ונדהמו.

"בשני מקרים נוספים שבהם טיפלנו נותרו בגופם של מנותחים אלקטרודות בצורת תיל דק באורך כ־15-10 ס"מ. המנתחים ידעו בזמן אמת, באמצעות צילומי הדמיה, שהאלקטרודות לא הוצאו מגופם של החולים ונותרו בגדר פצצה מתקתקת - אולם הצילומים הללו הוסתרו מהם. זה נודע להם רק לאחר שקיבלנו את התיק הרפואי מבית החולים. היתה שם הסתרה מכוונת, אישית ומערכתית, גם במחיר פגיעה בבריאותם של החולים. התביעה הסתיימה בפשרה כספית".

עו"ד דני סרור. עבירה פלילית ואתית // צילום: לירון אלמוג

עו"ד אופיר בן משה, המתמחה בתביעות רשלנות רפואית, אמר ל"שישבת" כי "שינוי רשומה בדיעבד, הוספה או גריעת פרטים כדי להימנע מחשיפת האמת הם דבר חמור מאוד. לצערי הרב, נתקלתי במספר מקרים כאלה בתיקים שבטיפולי. מדובר בתופעה חמורה שיש להוקיע באמצעות נקיטת הליכים פליליים נגד אנשי צוות שנתפסים בביצוע שינוי רשומה.

"ל'בישול' של רשומות יש גם השלכות הרות גורל כלפי המטופל, כי הרשומה הזו מלווה אותו ועלולה לגרום לו לנזקים אם אינה משקפת נאמנה את השתלשלות האירועים או את מצבו האמיתי".

•  •  •

אחד מפסקי הדין החריפים והחריגים ביותר בסוגיית זיוף רשומות רפואיות ניתן בנובמבר שעבר. ראשיתה של הפרשה בתביעת רשלנות, שהגישה תושבת הדרום נגד בית החולים סורוקה בבאר שבע וקופת חולים כללית.

על פי התביעה, חרף הבדיקות הרבות שעברה האישה לפני הריונה ובמהלכו, בגלל רשלנות ומחדלים בביצוע ובפענוח הבדיקות נולדה לה ולבן זוגה ב־2004 ילדה פגועת מוח באופן קשה ובלתי הפיך. התביעה הסתיימה, כמו מרבית תביעות הרשלנות, בהסדר שכלל פיצוי כספי. 

ואולם, דווקא לאחר מכן הגישה קופת חולים כללית תביעה נגד משרד הבריאות, בדרישה שישלם חלק מהפיצויים לתובעת - בטענה שחלק מהמחדלים נעשו בבית החולים הממשלתי וולפסון בחולון. השופט רפאל יעקובי מבית המשפט המחוזי בירושלים דחה במארס 2017 את דרישת הכללית, ובעקבות הערעור שהגישה הקופה לבית המשפט העליון התבקש השופט לנמק ביתר פירוט את החלטתו.

בהחלטה שהתפרסמה בנובמבר חשף השופט כי פסק לרעת הכללית בגלל "זיוף חמור ביותר לכל דבר ועניין", שנעשה על ידי הרופאים בסורוקה.

הזיוף נוגע לרשומה שמיוחסת לתאריך 7 ביולי 2004, שבה נכתב בכתב יד כי "הומלצה לאישה אפשרות של הפסקת היריון, והיא סירבה". על פי קביעת השופט, הדברים עומדים בסתירה מוחלטת לעמדתם של הרופאים שטיפלו באישה בסורוקה באותה עת, שסברו שיש להמשיך בהיריון ולא הביעו בפני האישה את האפשרות להפסיקו.

השופט הדגיש כי מנהלת מכון האולטרה־סאונד המיילדותי והגינקולוגי בבית החולים, פרופ' רלי הרשקוביץ, היא דמות מפתח בפרשה הקשה. "הרשקוביץ היתה הרופאה המרכזית שטיפלה בי, היא היתה בשבילי אלוהים", העידה האישה בבית המשפט. "היה ברור שמי שנותן את התשובות הסופיות זו היא".

לדברי השופט, אין לקבל את עדותה של הרשקוביץ על השתלשלות האירועים, "מאחר שהיא עצמה מאשרת שלא תיעדה בזמן אמת עניינים שהיה חיוני לתעד. גם המומחה מטעם בית המשפט, ואפילו המומחים מטעם סורוקה וכללית, מתחו ביקורת על התיעוד הלקוי אצל הנתבעים". יש לייחס חוסר מהימנות לפרופ' הרשקוביץ ולנתבעים בכלל, שכן התנהלותם היתה בעייתית".

השופט ציין כי הרשקוביץ אישרה בעדותה ש"קופת החולים שילמה בגלל החשש מהטענה לזיוף מסמך". הוא הוסיף כי אפילו בית החולים הודה בבית המשפט ש"מצאו לנכון להתפשר כשלא האמינו שיצליחו להוכיח את אמינות הרישום בהסתברות הנדרשת בבית המשפט".

עו"ד אופיר בן משה. תופעה חמורה // צילום: יהושע יוסף

מבית החולים סורוקה נמסר בתגובה, בשם ההנהלה ופרופ' הרשקוביץ: "הנהלות הכללית וסורוקה מגבות את פרופ' הרשקוביץ, מכירות אותה שנים רבות כרופאה מקצועית, ישרה, אמינה ומובילה בתחומה. אנו מצרים על קביעותיו של בית המשפט הנכבד, שלמיטב הבנתנו אינן נכונות.

"במקרה המדובר, החשש לתקינות ההיריון עלה לראשונה ותועד בתיק הרפואי בבדיקות שביצעה פרופ' הרשקוביץ למטופלת. בעקבות חשש זה, פרופ' הרשקוביץ היא זו שהפנתה אותה לביצוע בירור מקיף, בין היתר לביצוע בדיקת MRI עוברי ואף לקבלת חוות דעת נוספת אצל מומחים בתחום.

"חרף חששות אלו ועמדתה של פרופ' הרשקוביץ כי יש להפסיק את ההיריון, בחרה המטופלת להמשיך אותו".

•  •  •

בפרשה נוספת שחושפת את חומרת תופעת הזיוף הועלו טענות קשות נגד גנטיקאי בכיר. על פי תביעת הרשלנות נגדו, שהוגשה גם נגד קופת חולים כללית, בינואר 1997 מסר הגנטיקאי לבני זוג שהגיעו אליו לייעוץ כי "באופן ברור והחלטי" אין חשש שהעובר שהאישה נושאת ברחמה לוקה בתסמונת דאון. לטענתם, חרף העובדה שהאם נכנסה להיריון בגיל 39, הרופא אמר להם כי על סמך הבדיקות שביצעו, הם "יכולים לוותר על דיקור מי שפיר בלב שקט".

האם סיפרה לרופא כי רופאה שעבדה במרפאתו דווקא המליצה לה לבצע את הבדיקה, שנחשבת לאמינה ביותר לגילוי תסמונת דאון. ואולם, לדבריה, הוא הגיב בביטול. ביולי 97' נולדה לזוג בת בבית החולים בילינסון, כשהיא סובלת מתסמונת דאון ומפיגור שכלי קשה.

על פי התביעה, לאחר הלידה הגיע הרופא לחדרה של היולדת בבית החולים. "כשנשאל על ידי ההורים ובנוכחות קרובי משפחתם כיצד ייתכן שלמרות כל מה שאמר להם עדיין נולדה ילדה הלוקה בתסמונת דאון, הוא שתק, לא הכחיש את הטענות ולא השיב להאשמות שהוטחו בו.

"הוא אמר לבני המשפחה שהמקרה מנוגד לכל הידוע לו מהספרות הרפואית, ושעל פי הטבלאות של הגנטיקאים, זה לא היה צריך לקרות.

"באותו מעמד, באופן תמוה ומנוגד לכל נוהל, מסר הרופא לתובעים כי הם יכולים להשאיר את התינוקת בבית החולים ולא לקחת אותה לביתם, ואף הציע את עזרתו בסידור העניין מול בית החולים".

על פי כתב התביעה, "הרופא שינה בדיעבד את הרשומה הרפואית בתיקה של התובעת, וזאת על ידי הוספת רישומים שונים, כך שהתרשומת תתאים לגרסה שאותה מסר למחלקת ניהול הסיכונים בקופה (המטפלת בחקירת מקרים של חשד לטעויות ולתקלות בטיפול הרפואי; ר"ר).

"עוד קודם לכן מסר הרופא לאנשי המחלקה מידע שקרי על הייעוץ הגנטי שהעניק לתובעים. לפי גרסתו השקרית, לאחר ביצוע בדיקת אולטרה־סאונד נוספת החליטו התובעים על דעת עצמם שלא לבצע בדיקת מי שפיר, וזאת אף שהתובע לכאורה העמיד אותם על הסיכון ללדת תינוקת עם תסמונת דאון".

עו"ד עמיקם חרל"פ. רישום מעורר חשד // צילום: יהושע יוסף

על פי כתב התביעה, שהוגש על ידי עו"ד דני סרור, בתיק הרפואי המקורי נכתב שהסיכוי ללדת תינוק בריא עומד על 99.8%. בני הזוג טענו כי הרישומים המאוחרים נועדו להסוות את הכשלים והטעויות, שבעקבותיהם נרשמה הערכה לא נכונה זו.

"זיוף המסמכים מעיד כאלף מונים שהייעוץ הגנטי שניתן להורים היה רשלני, חסר ומטעה", נטען. "הרופא מנע מההורים את המידע על הסיכון ללדת ילד הלוקה בתסמונת דאון וגרם להם לחשוב כי לאור תוצאות הבדיקות האחרות שעשו התבטל הסיכון כליל, ולפיכך החליטו לוותר על בדיקת מי השפיר, שאותה היו זכאים לבצע על חשבון משרד הבריאות.

"הייעוץ הגנטי שניתן להורים לא עומד בקריטריונים של מתן ייעוץ סביר וראוי, ומנע מההורים לבצע בדיקה שלוּ בוצעה, היתה מובילה להפסקת ההיריון ולמניעת לידתה של בתם".

בכתב ההגנה הכחיש הרופא הבכיר את ההאשמות וטען כי "המניע המרכזי והאמיתי להגשת התביעה הוא תחושת האשם הכבד של ההורים, שבמודע, בראש צלול ובשיקול דעת, לאחר שקיבלו הסברים מפורטים בדבר מהות בדיקת מי השפיר ומטרותיה, החליטו על דעת עצמם ובאחריותם שלא לבצעה".

לטענתו, "הרשומה הרפואית משקפת את העובדות כפי שהיו בפועל. במהלך המעקב הגנטי בוצעו כל הבדיקות והמעקבים הנדרשים בישראל. כתב התביעה כולו הוא מסע הכפשה נגד בכיר הגנטיקאים בישראל, רווי בטענות מגמתיות ובהאשמות חסרות בסיס".

התביעה הסתיימה בהסדר, שבמסגרתו שולמו להורים פיצויים כספיים משמעותיים.

עוד לפני הגשת התביעה ניהלה המשטרה חקירה מסועפת בנושא, בעקבות תלונה שהגישו ההורים. בתום החקירה הוחלט לסגור את התיק בהיעדר אשמה פלילית, ובני הזוג פנו לאפיקים המשפטיים. עו"ד סרור ערער על החלטת המשטרה, אבל בפרקליטות החליטו שלא להפוך את ההחלטה, חרף הקשיים העולים מהבדלי הנוסחים ברשומה הרפואית.

"מהחומר המצוי בתיק עולה ספק של ממש בדבר כוונתו הפלילית של הרופא", נימקה הפרקליטות. "אף אם המספר 99.8 אחוז אינו מופיע במסמכים שהגיעו לידי ההורים, המסקנה שהמספר נוסף בזדון, בכוונה לזייף, ולאחר הלידה, אינה המסקנה האפשרית היחידה. קיימת אפשרות סבירה שהמספרים האלו נרשמו ללא כוונה פלילית".

•  •  •

בתביעה נוספת, שהוגשה השנה נגד אחד מבתי החולים בארץ, עולות טענות קשות על שינויים ותוספות שנערכו בתיק רפואי, לכאורה כדי לטשטש ולהעלים מחדלים שהביאו להולדתו של תינוק כשהוא משותק ובעל פגיעה מוחית קשה ובלתי הפיכה.

על פי התביעה, "במקרה הזה היתה רשלנות חמורה, על גבול הפושעת, בניהול הלידה של התינוק, מאחר שלא בוצעה בניתוח קיסרי, כפי שהתחייב מהמצב, אלא בלידה רגילה, שהיתה טראומטית וגרמה לאסון טרגי. קיים חשד שגורמים בצוות הרפואי והסיעודי שביצע את הלידה ניסו להוסיף או לשנות בדיעבד את הרשומה - מעשה חמור שלא ייעשה".

בין היתר, נטען כי לפי התיק הרפואי, ממש שניות לפני הלידה נרשם שהיולדת חזרה בה מההסכמה לביצוע הניתוח וביקשה לידה רגילה. ואולם, באותה עת היתה בחדר הניתוח המולה, והיולדת לא היתה מסוגלת אפילו לחתום על טופס הסכמה.

בנוסף, התגלו סתירות משמעותיות ברשומה: בחלקה נכתב כי הלידה עברה "חלק" וללא קושי בחילוץ העובר, בעוד בחלקה האחר נכתב שהלידה היתה טראומטית, תוך קושי בחילוצו.

עו"ד ד"ר שי פויירינג. זלזול בהנחיות // צילום: דודו גרינשפן

כתב התביעה מגולל גם טענות קשות על המעקב והטיפול שקדמו ללידה, החמורה שבהן היא התעלמות שהובילה לאי ביצוע הניתוח הקיסרי. "כשעתיים לפני הלידה הזעיקה היולדת את האחות עקב הופעת צירים מכאיבים", נכתב. "האחות אכן חיברה אותה למוניטור, אך הרופא הגיע למקום רק כעבור שעה, וחרף רישום הצירים התכופים בפלט המוניטור (שנמצא בידי התובעים), לא מצא לנכון לבדוק את היולדת".

על פי חוות הדעת הרפואית שצירפו התובעים, "אין ספק כי לו היתה היולדת נבדקת, היה הרופא נוכח שהאישה בלידה פעילה, היא היתה מועברת בדחיפות לחדר ניתוח להוצאת היילוד בלידה קיסרית בהולה, והנזק הכבד היה נמנע". בית החולים טרם הגיש כתב הגנה.

פרשה דומה נחקרת בימים אלה על ידי ועדת בדיקה של משרד הבריאות. גם בתיק זה עולות טענות על רישום כוזב, שנעשה לכאורה בתיק רפואי של יולדת שילדה בשנה שעברה תינוקת ללא רוח חיים בבית חולים במרכז הארץ.

לטענת עו"ד סרור, המייצג את המשפחה, "היולדת היתה צריכה להיות מחוברת באופן רצוף למוניטור, וזאת משום שבשתי הלידות הקודמות שלה נקלעו העוברים למצוקה ממשית, ועל כן הוגדרה כיולדת בסיכון מאוד. עם זאת, בתיק הרפואי רשמה האחות המיילדת ש'היולדת אינה מעוניינת להתחבר למוניטור'.

"הרישום הזה הוא שקרי", אומר סרור. "היולדת, אמה שליוותה אותה וגם דולה שהתלוותה ללידה בתשלום מעידות שהיולדת מעולם לא סירבה להתחבר למוניטור, ושהיא דווקא הפגינה משנה זהירות בלידה".

הפרקליט הציג לוועדה את הרישום הרפואי עצמו, ולדבריו, עולה ממנו החשד שהשורה שבה נכתב שהיולדת סירבה להתחבר למוניטור היא תוספת מאוחרת ונכתבה באופן שונה משאר התיעוד הרפואי בתיק. ועדת הבדיקה עדיין לא סיימה את חקירתה בתיק. 

ranr@israelhayom.co.ilטעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו