בספטמבר 2017 אירחה רוסיה את סאלח ערורי, בכיר הזרוע הצבאית של חמאס, מי שרק חודשים ספורים קודם לכן הוגדר על ידי שר הביטחון אביגדור ליברמן "טרוריסט מסוכן". ערורי נועד במוסקבה עם סגן שר החוץ הרוסי לענייני המזרח התיכון, מיכאל בוגדנוב. ישראל זעמה על המפגש הזה ומחתה בפני הבוס של בוגדנוב, שר החוץ הרוסי סרגיי לברוב, בחריפות בלתי שגרתית. השר לענייני ירושלים זאב אלקין, שמסייע לראש הממשלה בנימין נתניהו במגעים מול רוסיה, העביר ללברוב מסמך מפורט על כל מעללי ערורי, והוא גם טרח להעניק למחאה ממד אישי. אלקין סיפר ללברוב ששלושת הנערים מגוש עציון שנרצחו בקיץ 2014 - רצח שערורי נטל עליו אחריות בשם חמאס - נחטפו מתחנת האוטובוס בצומת אלון שבות, באזור שבו חיה בעבר משפחתו. בני, סיפר אלקין ללברוב, פקד את אותה תחנה כמעט מדי יום.
עכשיו, בחלוף שנה, בעיצומו של סבב טרור נוסף, ישראל היא זו שעושה הנחות לערורי. היא אמנם אינה מארחת אותו, אבל זו הפעם הראשונה זה כמה שנים שהיא מאפשרת לאיש - שעל פי ליברמן: "אחראי לפיגועים קטלניים של חמאס נגד ישראל" - להיכנס לעזה לימים אחדים ולהיות שותף למגעי חמאס מול ישראל ומצרים, להסדרה של המצב ברצועה. כניסתו לרצועה של ערורי, שנושא כיום בתואר "סגן יו"ר הלשכה המדינית של חמאס", אף מלווה בהבטחה ישראלית בלתי שגרתית, שלפחות בפעם הזאת לא תיפול שערה משערות ראשו.
השותפות של ערורי בדיוני ההסדרה, וקרבתו הרבה ליחיא סנוואר, מנהיג חמאס ברצועה, מזמינות עיון באסטרטגיה שלו ובדרכו, בעיקר מכיוון שהן משפיעות ישירות על התנהלות חמאס במגעיו עם ישראל. השורה התחתונה של ערורי וסנוואר שבה ראוי לפתוח, היא סירוב מוחלט להשיב לישראל את גופותיהם של הדר גולדין ואורון שאול שנהרגו במבצע צוק איתן, במסגרת ההבנות לטווח הקצר; אותן הבנות שהמצרים והאו"ם משתדלים עתה להגיע אליהם. ערורי וסנוואר גם אינם מוכנים לכלול במסגרת ההבנות הללו את השבתם ארצה של אברהם מנגיסטו והישאם א־סייד, שני אזרחים ישראלים שחצו את הגבול לעזה בשנים 2014 ו־2015.
ככל שהדברים תלויים בסנוואר ובערורי, השיחות על השבת הגופות והאזרחים צריכות להתקיים בנפרד, רק לאחר השגת שקט וסיוע הומניטרי בסיסי לעזה. המחיר שלהם להשבת האזרחים הישראלים וגופות החיילים הוא גבוה: שחרורם מהכלא של 80 ממשוחררי עסקת שליט, שישראל עצרה מחדש, לאחר ששבו לעסוק בטרור, ושחרורם מהכלא של אנשי חמאס שנותרו שם, ובכלל זה טרוריסטים כבדים דוגמת עבדאללה ברגותי, שמרצה בכלא הישראלי 67 מאסרי עולם. ברגותי אחראי לביצוע עשרות התקפות טרור ופיגועים נגד ישראלים, שבהם נהרגו 66 בני אדם ונפצעו כ־500, ובהם הפיגועים הקשים בראשית שנות האלפיים, במסעדת סבארו, במדרחוב בן־יהודה ובקפה מומנט בירושלים, והפיגוע ברחוב אלנבי בתל אביב.
חמאס דורש לשחרר את האחראי לפיגוע בסבארו ב־2001 // צילום: אי.פי
ההתעקשות של השניים בעניין האסירים אינה מקרית. סנוואר עצמו, שנידון בישראל לחמישה מאסרי עולם, הוא משוחרר עסקת שליט. הוא הותיר אחריו בכלא הישראלי חברים רבים, מחבלים כבדים כמוהו, עם דם על הידיים, והוא רואה עצמו מחויב להם. לערורי היסטוריה דומה. הוא ישב שנים ארוכות בכלא הישראלי ושוחרר ב־2010 במסגרת הסכם גירוש שנחתם עימו, ובתנאי שיעזוב את הארץ. ערורי עצמו ליווה מקרוב את המו"מ שהביא לשחרורו של גלעד שליט, ואף היה מופקד לזמן קצר מטעם חמאס על תיק האסירים הפלשתינים.
החשש של אבו מאזן
לאחר גירושו מישראל ניסה תחילה ערורי להשתקע בירדן, אך שם חששו ממנו, וסירבו לאפשר לו להישאר שם. אחר כך נדד לסוריה, אך בעקבות מלחמת האזרחים עקר לטורקיה. ארדואן ואנשיו אירחו אותו יפה. ערורי שהה שם כשש שנים והכווין מאיסטנבול ניסיונות רבים לחולל טרור בשטחי יהודה ושומרון. רק בעקבות לחץ ישראלי ואמריקני, טורקיה סילקה אותו מתחומה. תחנתו הבאה היתה קטאר, אך לחץ נוסף מצד ארה"ב וישראל אילץ אותו "לעבור דירה" פעם נוספת, הפעם - ללבנון. בביירות התקבל ערורי בזרועות פתוחות על ידי חיזבאללה והידק את קשרי חמאס עם איראן, "המדינה היחידה", לדבריו, "שמוכנה להעניק סיוע ממשי ופומבי לחמאס, הן סיוע ישיר והן ברמת המומחים".
לפני שנים רבות אמר ערורי ש"ההתנגדות היא עיקר הקיום של חמאס", והסביר שחמאס־עזה נמצא תמיד באחד משני המצבים: "או הכנות לקראת מערכה או השתתפות במערכה. שום דבר אחר לא מעסיק את חמאס". ההגדרה הזאת, כך נדמה, נאה גם לערורי עצמו: שום דבר אחר אינו מעסיק אותו: או הכנות לקראת מערכה או השתתפות במערכה. הוא הוכיח זאת במעשים, כאשר עמד בשנים האחרונות בראש מרחב יו"ש של מפקדת חמאס בחו"ל ולא חדל מניסיונותיו ליזום פיגועים ברחבי יו"ש ולשקם את התשתיות הצבאיות של הארגון בגדה.
מעטים זוכרים, אך לתוכניות הגדולות של ערורי, ששב"כ חשף ב־2014, היו שני חלקים. הידוע יותר חשף שורה של תוכניות לביצוע פיגועי טרור קשים, שהיו עלולים לגבות מחיר דמים כבד. אנשיו של ערורי תכננו פיגועי חטיפה של ישראלים ביו"ש ובחו"ל, שורה של פיגועי חדירה ליישובים ישראליים, פיצוץ מכוניות תופת במרכזי ערים בישראל וכן תקיפות של הרכבת הקלה ושל אצטדיון טדי בירושלים. החלק השני שנחשף היה תוכנית לבצע הפיכה ברש"פ, כדי להעלות שם לשלטון את חמאס. על פי השב"כ, רבים מ־93 החשודים שנעצרו אז, תושבי 37 כפרים בגדה, תכננו להחליף את הרשות, כשערורי עצמו אף דואג לפזר ביו"ש כספים בסכום של יותר ממיליון שקלים ולרכוש אמצעי לחימה לביצוע פיגועים.
מקומו המרכזי של ערורי - מי שתכנן לכאורה להפיל את אבו מאזן - במהלכי המו"מ בין חמאס לבין ישראל שמתנהל עתה, אינו מוסיף בריאות לאבו מאזן ובעיקר אינו מעניק לו עודף מוטיבציה לסייע להסדרה. במסגרת ההבנות שמצרים ושליח האו"ם מנסים להגיע אליהן, גם לאבו מאזן יש תפקיד. הוא צריך להסיר את הסנקציות שהטיל על חמאס באפריל אשתקד, בעקבות ניסיון חיסולו בעזה של ראש הממשלה הפלשתיני ראמי חמדאללה. אבו מאזן קיצץ אז בתקציבי הרש"פ למערכת הבריאות ברצועה, וכן בתקציבים שנועדו לקניית חשמל ומים עבור תושבי הרצועה.
אבו מאזן כרגע הוא אכן אחד המכשולים המרכזיים בדרך להסדרה. יו"ר הרש"פ מתעקש שחמאס יקבל את תנאיו לכל מעורבות של הרש"פ ונטילת אחריות מצידה על הרצועה. הוא מתעקש גם לבסס כל סיכום עם חמאס על חידוש מוסדות אש"ף ולא על פיוס עם חמאס או על בחירות חדשות לנשיאות. אבו מאזן גם אינו מסתיר את חששו שההסדרה בין חמאס לישראל תביא לניתוק סופי של עזה מהישות הפלשתינית בגדה. ערורי מבחינתו הוא "סמרטוט אדום", שרק מזכיר לו עד כמה חמאס מסוכן בעבורו; מעין נמשל שמגלם את כל חששותיו.
רקטות מיהודה ושומרון
גם בישראל אין תמימות דעים בנוגע לערורי, ולתפקיד שהוא ממלא במו"מ על ההסדרה מול חמאס בעזה. העבר של ערורי ובעיקר החתירה המתמדת שלו לחידוש הטרור החם ברחבי יו"ש העלו בצד הישראלי למו"מ את התהייה - האם אין מקום להציב לחמאס - במסגרת ההסדרה - דרישה נוספת? התחייבות מצד ערורי ומנגנון חמאס חו"ל, שערורי עדיין קשור אליו, לחדול מהפעילות שנועדה לייצר טרור גם ביו"ש. עדיין לא ברור אם הרעיון התקבל, ואם הדברים אכן עלו מול חמאס, אבל ההיגיון שמאחוריהם ברור למדי:
כאמור, מאז שוחרר מהכלא הישראלי לא חדל ערורי מניסיונותיו לייבא טרור למרחבי יו"ש. הוא נטל, בשם חמאס, את האחריות לחטיפת ורצח שלושת הנערים. הוא היה מעורב בארגון והכוונה של תשתיות חמאס הגדולות ששב"כ חשף בגדה בשנים האחרונות. הוא אפילו ניסה ליזום מערך ייצור של רקטות וטילים, שאותם יירה חמאס מהגדה לעבר ערי השפלה והחוף בישראל. פעם הוא אף התבטא בעניין והביע תקווה ש"ההתנגדות" ביו"ש תצליח להשיג רקטות, וכאשר נשאל אם הדבר אפשרי, הבהיר כי "ברצועת עזה יוצרו רקטות בזמן מצור, ולכן גם ביו"ש יהיה אפשר להתגבר על הקשיים ולייצר רקטות".
נאמן לחבריו בכלא הישראלי. יחיא סנוואר // צילום: אי.פי
ערורי, יליד הכפר ערורה שבאזור רמאללה, נעצר בפעם הראשונה על ידי ישראל ב־1992 ונידון לחמש שנות מאסר בגין חברות בארגון טרור. מאז ריצה תקופות מאסר שונות, עד ששוחרר ב־30 במארס 2010 במסגרת הסכם גירוש. נסיבות שחרורו מהכלא וגירושו לוטים בערפל עד היום. בעבר פשטו שמועות (שהוכחשו) שנעשה עימו דיל, ושתמורת שירותי התיווך שלו בעסקת שליט הוא שוחרר מהכלא וגורש מישראל, אך קרוב לוודאי שהאמת מורכבת פחות, ושפשוט לא היו מספיק ראיות כדי להאריך פעם נוספת את המעצר המינהלי שבו שהה.
מה שבטוח הוא שבישראל מתחרטים היום על שהרחיקו את ערורי הרחק מגבולות המדינה. "בדיעבד, ברור היום שהיה קל יותר להשגיח עליו בתחום הגדה", אומר גורם ביטחוני ומתאר: "הוא מכיר מצוין את ישראל, דובר עברית שוטפת, דתי מאוד, חסיד מגמת ההתקרבות המחודשת בין חמאס לאיראן וניחן בראייה כוללת". הגורם הביטחוני גם מעדכן שבחסות חיזבאללה, ערורי קבע לאחרונה את משכנו ברובע דאחייה בביירות, אחד המקומות היותר מאובטחים בלבנון".
להוריד את המחיר
קודם להידרדרות בדרום, התנהל המו"מ בין ישראל לבין חמאס בשני רבדי זמן. הרובד המיידי שבו מוקדו המגעים נועד להשיג הפסקת אש יציבה. הפסקת אש שכזו – אם תושג – תכלול מצד חמאס את הפסקת הפגנות הגדר ואת הפסקת השיגור של עפיפוני ובלוני התבערה, ותביא כנראה מצד ישראל לפתיחה מחודשת ומלאה של מעבר כרם שלום. אלא שחמאס אינו מסתפק בכך. הוא דורש "להגביר את זרם החשמל לרצועה" ו"להסיר את המצור הכלכלי מעליה".
לטווח הזמן הרחוק יותר דובר גם על הסדרה רחבה, שתכלול את השבת גופות החיילים גולדין ואורון ואת השבת האזרחים הישראלים שחמאס מחזיק בהם. במסגרת "ההסדרה הרחבה" עלתה בשיחות האפשרות של הקמת נמל ימי באלכסנדריה שבמצרים ותחנת כוח ושדה תעופה בסיני, הכל בחסות האו"ם, בפיקוח מצרי ובמימון של קטאר, האיחוד האירופי וארה"ב, שישקיעו שם בשלב ראשון 650 מיליון דולר. חמאס היה מעדיף שהמתקנים הללו יוקמו בתוך הרצועה, אך ישראל מסרבת לכך. היא חוששת ששם, ללא פיקוח, חמאס ינצל אותם להתחמשות מחודשת.
משפחות שאול וגולדין, שמבקשות להחזיר את גופות יקיריהן, אינן מקבלות את ההפרדה בין ההסדרה המיידית לזו הרחבה. פרופ' שמחה גולדין, אביו של הדר, שגופתו מוחזקת על ידי חמאס, הזכיר השבוע שנשיא ארה"ב דונלד טראמפ דאג לשחרר את השבויים והנעדרים שלו ולהשיבם לארה"ב, קודם שפתח במו"מ עם צפון קוריאה. "אף אחד לא יכול לספר לנו שחמאס יותר קשוח מצפון קוריאה", טוען גולדין.
בראיון לערוץ 20 אף דחה את הטענות שלחץ המשפחות על הממשלה פוגע במו"מ, והדגיש שבסיפור מול חמאס "אין כלל שאלה של מחיר", ומכיוון שכך לחץ המשפחות אינו מזיק. "איננו דורשים לשחרר מחבלים. כל שאנו דורשים הוא להגיע למו"מ מתוך עמדה של עוצמה, מתוך עמדה של לחץ על חמאס; להביא לכך שחמאס יחוש שהמשך החזקתו בהדר ובאורון הוא נטל. מי שלצערי מעלה את המחיר זה ארבע שנים בכל פעם שהוא נכנע לדרישות חמאס, הוא ראש הממשלה. אנחנו, משפחת גולדין, היחידים שמורידים את המחיר, כאשר אנו מציגים עמדה נוקשה מול חמאס...".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו