לקראת הסדרה? הממשלה השלימה עם שלטון חמאס ברצועה

ההסדרה המסתמנת מול חמאס מצביעה על עובדה אחת – ממשלת ישראל השלימה דה פקטו עם שלטון עוין ברצועת עזה, ואין שום כוונה אמיתית לבצע מהלכים שיובילו לשינוי המצב מן היסוד. בהינתן האסטרטגיה הזו הבידול בין הרצועה ובין הגדה יישמר, דבר שימנע הקמתה של מדינה פלשתינית בעתיד הנראה לעין.

בשעות הקרובות יוצג לקבינט המדיני-ביטחוני מתווה ההסדרה מול חמאס. על פי דיווחים ראשוניים מדובר על הפסקת אש תמורת הקלות במצור, ובאופן שישפר את המצב ההומניטארי ברצועה. במילים פשוטות המשוואה "שקט ייענה בשקט" חוזרת לתמונה, וחמאס כאן כדי להישאר, ולעוד הרבה שנים.

מדוע ממשלת-ישראל בראשותו נתניהו, שהבטיח את מיטוט שלטון החמאס, ושר הביטחון ליברמן שנתן להנייה 48 שעות לחיות, משלימה עם משטר עוין ואלים בגבולנו הדרומי? שתי סיבות יש להחלטה הזו, מדינית ואסטרטגית.

מבחינה מדינית, והיא המהות של ההחלטה, נתניהו מעוניין בבידוד רצועת עזה מהגדה. הוא לא חפץ במצב בו הרשות חוזרת לשלוט בעזה. הסיבה המרכזית לכך היא שבהינתן שליטת הרשות בעזה לא, יהיה מנוס מלהיכנס למו"מ על מדינה פלשתינית. במצב בו חמאס שולט בעזה כל הלחץ הבינלאומי על ישראל אינו רלבנטי, שכן לא ניתן להעלות על הדעת מדינה ריבונית שחמאס שולט בה. לישראל יש טיעון מחץ נגד כל יוזמה מהסוג הזה.

לא רוצה לראות את הרשות שולטת בעזה. רה"מ נתניהו בסיור בשדרות, יולי 2018 // צילום: יהודה פרץ

מבחינה אסטרטגית, ממשלת ישראל החליטה שאין בכוונתה להשתלט על הרצועה. החשש מפני לקיחת האחריות על שני מיליון פלשתינים עושה את שלו, כולל דילמת "היום שאחרי", והם מרתיעים מאוד את נתניהו מפני מהלך צבאי שיוציא את חמאס מהמשוואה. 

כך, אנו צפויים להמשך הדינמיקה בה אנו חיים בעשור האחרון מול עזה, שנים ספורות של רגיעה יחסית שאחריהן סבבי הסלמה ועוד חוזר הניגון. זו לא בשורה עבור תושבי הדרום.

המסר הבעייתי

ומה עתיד להיות? ראשית, בהבדל מהסבבים הקודמים, הפעם יש לנו משטר בן ברית מדרום לרצועה, והוא ממשל א-סיסי. המצרים בעידן הנוכחי הרבה יותר מפוכחים סביב השלכות ההתעצמות של חמאס, והם לא יאפשרו כניסה של אמצעים ותשתיות בעתיד. זו אינה הדלת המסתובבת של משטר מובארק, וגם לא ההפקרות של משטר האחים המוסלמים. חמאס יישאר מוחלש.

שנית, זירה דרומית במצב מתון מאפשרת לממשלת ישראל לרכז את המאמץ בצפון, שם עדיין לא ברור כמה איראן הצליחה לשתול אלמנטים צבאיים בגבול סוריה, וגם הלחימה כנגד המורדים בסמוך לגבול בגולן עדיין בעיצומה, עם פוטנציאל זליגה לשטחנו. הצפון מתוח מאוד ופוטנציאל ההתלקחות שם מסוכן עשרות מונים מאשר בדרום. ממשלת ישראל, אם כן, הבטיחה לעצמה זירה רגועה יותר לטווח הקצר.

חמאס כאן כדי להישאר לעוד הרבה שנים. אסמעאיל הנייה // צילום: Getty Images

עד כאן ההגיונות לכאורה חיוביים לפשרה מול חמאס, ועם זאת לא ניתן להתעלם מכמה עובדות שליליות. הפשרות ההולכות וחוזרות עם ארגון הפושעים ברצועה מקנות דימוי בעייתי למשטר בירושלים. מי שמתפשר עם חבורת הצוררים בעזה מקבל אוטומטית דימוי של חולשה בסביבה בה אנו חיים. מי שלא מסוגל לרסק ארגון קטן כמו הזרוע הצבאית של חמאס, שממררת שנים את חיי התושבים בדרום, למה הוא כן מסוגל? איזה ביטחון מקנה הממשלה לאזרחיה? זו שאלה העומדת לפתחה של הממשלה, בטח שמתיימרת להיות ניצית.

פשרה עם חמאס היא פגיעה בהרתעה, היא מעבירה מסר ברור שאנו חוששים מפני עימות, ושאנחנו עושים כל שניתן כדי להימנע ממנו. האסטרטגיה הזו אולי הייתה נכונה בתחילת ממשלת נתניהו לפני שמונה שנים, תחת ההבנה שבוחנים את המצב. אך כיום, אחרי כמעט עשור של ממשלת ימין, כשבוחנים את המצב בדרום כהווייתו, ניתן לומר ביושר שהמצב לא השתפר במהות, ומה שהיה הוא שיהיה.

הכותב הינו מפקד חטיבת שריון לשעבר, כיום חוקר יחסי צבא וחברה, מחבר הספר "האדם שבטנק"

העדכונים הכי חמים ישירות לנייד: בואו לעקוב אחרינו גם בערוץ הטלגרם החדש שלנו!

 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו