מפלגת "הלייבור" הבריטית הצליחה בימים האחרונים ליצור בשורות הקהילה היהודית בממלכה המאוחדת קונצנזוס חסר תקדים: לראשונה התאחדו עשרות רבנים מכל זרמי היהדות הבריטית, שרגילים לא להסכים זה עם זה, ופרסמו מכתב פומבי, שבו הם מאשימים את מפלגת השמאל בהתנהגות "מעליבה ויהירה", ומבהירים: "האנטישמיות במגזרים מסוימים של 'הלייבור' הפכה לכה חמורה ונפוצה, שעלינו לדבר בקול יהודי אחד".
חברת פרלמנט מסיעת הלייבור, מרגרט הודג', יהודייה וחברת ממשלה לשעבר, הטיחה במנהיג מפלגתה, ג'רמי קורבין, בבית הנבחרים בלונדון: "מעשיך מראים שאתה אנטישמי וגזען". היא תעמוד לדין משמעתי על דבריה החמורים, בעוד שהליכים דומים לא תמיד ננקטו נגד מביעי דעות אנטישמיות במפלגה.
העילה להתפרצות המחודשת של סערת האנטישמיות ב"לייבור" היא דווקא דיון פנימי על אימוץ קוד התנהגות בסוגיית האנטישמיות. כלומר, מאמץ להסביר לחברי ה"לייבור" מהי אנטישמיות, לאחר שזו הפכה לתופעה שגרתית בשורות המפלגה, תחת הנהגתו של קורבין, איש השמאל הקיצוני האנטי־ישראלי.
הצעה לאמץ את הגדרת האנטישמיות של "הברית הבינלאומית לזיכרון השואה" נתקלה בהתנגדות גורמים אנטי־ישראליים ואנטי־ציוניים, שדרשו להוציא סעיפים המגדירים ביקורת מסוימת כלפי ישראל כאנטישמית. הנהגת המפלגה נכנעה ללחצים הללו. עבור הקהילה היהודית היה בכך אישור נוסף להשתלטות גורמים אנטישמיים על המפלגה. המריבה על "הגדרת האנטישמיות" מאיימת ליצור קרע במפלגה, דווקא בימים שבהם נראה שסיכוייה לחזור לשלטון הולכים וגוברים.
עלבון למוסלמים וליהודים
ההיסטוריון הבריטי דייב ריץ' (47), חבר במכון לחקר האנטישמיות באוניברסיטת בירקבק בלונדון, היה הראשון שחקר את תופעת האנטישמיות בלייבור. ספרו "הבעיה היהודית של השמאל", אשר מבוסס על עבודת הדוקטורט שלו, העלה לפני השטח בעיה, שרבים נטו להתעלם ממנה. בראיון ל"ישראל השבוע" מבהיר ריץ', שבעיית האנטישמיות בלייבור אינה מתמקדת רק באישיותו של קורבין אלא נוגעת למפלגה כולה.
"קורבין העביר את הקריירה הפוליטית שלו בחלקי השמאל הקיצוני, שבהם רעיונות אנטישמיים כלפי יהודים, ישראל והציונות היו מקובלים", מדגיש ריץ'. "מאז שהפך לראש מפלגת הלייבור, הוא ושותפיו מהשמאל הקיצוני מנהיגים את המפלגה. המספר הגדול של תומכים חדשים, או כאלה ששבו למפלגה, העביר רעיונות אלה מהשוליים של השמאל לזרם המרכזי של הלייבור".
כשהודג' אומרת שקורבין אנטישמי היא לא מטעה?
"היא אומרת שבמקום לנסות להבין מה קורבין באמת חושב על היהודים עמוק בתת־המודע, מספיק להסתכל על מעשיו, או ליתר דיוק היעדר מעשיו. הוא מנהיג את המפלגה במשך שנתיים, שבהן בעיית האנטישמיות הפכה לחמורה יותר, מוטמעת וממוסדת בארגוני השורש של המפלגה, והוא לא עשה מספיק להפסקת התופעה. בשלב מסוים צריך לשאול, למה הוא לא עושה זאת. אם זה קורה תחת ההנהגה שלו, הוא הופך שותף לדבר עבירה".
אולי זה כי סיכוייו להגיע לשלטון יגברו אם הוא יקבל את קולות המצביעים הערבים והמוסלמים שעשויים להזדהות עם עמדות כאלו?
"אני לא יודע אם אנטישמיות מדברת אל בוחרים מוסלמים, או אם אנשים בלייבור חושבים כך. אם הדבר כך, יהיה זה עלבון כלפי המוסלמים והיהודים כאחד. לכן, אני חושב שפחות חשוב לנסות להבין מה קורבין, עוזריו ומקורביו באמת חושבים. מספיק לבחון את מעשיהם. כל מה שהם עשו עד כה החמיר את הבעיה".
מה קורבין חושב על האנטישמיות?
"הוא חזר ואמר שהוא מתנגד לאנטישמיות. אני משוכנע שהוא באמת חושב שזה כך. אבל הראיות מעלות שהוא לא מבין את סוג האנטישמיות שצמחה תחת הנהגתו בשמאל ובשמאל הקיצוני. הוא הופיע לצד אנשים בעלי עמדות אנטישמיות, הביע תמיכה בבעלי עמדות אנטישמיות ובארגונים אנטישמיים. אז, או שאין לו מושג מה זו אנטישמיות, או שהוא שותף לדעות הללו. בכל מקרה, הוא אינו מסוגל להראות את ההנהגה אשר לה זקוקה הלייבור בהקשר לבעיה הזו".
ריץ' מספר כי יש אלפי דוגמאות לאנטישמיות בלייבור, הן בקבוצות פייסבוק שתומכות בלייבור ובקורבין, והן ברשתות חברתיות אחרות, אך גם במפגשי המפלגה. "אנשים מבטאים תיאוריות מזימה על הכוח הציוני, על השפעת חוגים פרו־ישראליים, משווים בין ישראל לגרמניה הנאצית. קן ליווינגסטון, שהיה ראש עיריית לונדון, אמר שהיטלר תמך בציונות והציונים שיתפו פעולה עם הנאצים. יש סיפורים על משפחת רוטשילד, על כך שישראל עומדת מאחורי התקפות טרור מבוימות, הכחשת שואה. כל המגוון של עמדות אנטישמיות מבוטא על ידי חברי הלייבור או תומכיה".
אלו בדרך כלל גישות אופיינות לפעילי ימין קיצוני.
"במשך זמן רב הלייבור היתה המפלגה הציונית והפרו־ישראלית ביותר בבריטניה. הכל השתנה החל משנות ה־80. מאוחר יותר, בגלל הרשתות החברתיות, עמדות שהיו נפוצות רק בקרב הימין הקיצוני, השמאל הקיצוני וקיצונים אסלאמיסטים התאחדו. תנועות קיצוניות מרקעים שונים מסכימות על דבר אחד: תיאוריות המזימה, שלפיהן יהודים עומדים מאחורי כל מה שהן לא אוהבות. הימין הקיצוני יאמר: 'אלו היהודים'. השמאל הקיצוני יאמר: 'אלו הציונים' או 'הלובי הישראלי'. אבל, זו אותה תיאוריית מזימה".
מדוע התופעה הזו כה חזקה בבריטניה?
"הסיבה העיקרית היא שהלייבור נשלטת כעת על ידי אנשים שבאים ממסורות פוליטיות הרבה יותר קיצוניות. אם משלבים את דעות ההנהגה עם דעות הפעילים בשטח, שמאמינים בתיאוריות מזימה, זה יוצר אווירה שבה אנטישמיות יכולה לצמוח ולהתפשט. ישנם גם היבטים אופייניים לבריטניה: השמאל הבריטי הוא בעל רגשות מאוד חזקים בנושא הפלשתיני בגלל ההיסטוריה הבריטית כמעצמה הקולוניאלית בפלשתינה".
יש קיצוניות פוליטית גם בבריטניה. ההיסטוריון דייב ריץ'
געגועים לבלייר ובראון
אז איך קרה שמפלגה סוציאל־דמוקרטית נפלה לידי שלטון של שמאל קיצוני? לדבריו של ריץ', "בעבר היה פיקוח חזק על מנגנון שיטת בחירת ההנהגה מצד חברי פרלמנט וחברי איגודי עובדים. זה שונה לשיטה שבה לכל חבר מפלגה יש יכולת בחירה. זה נתפס על ידי השמאל הקיצוני הבריטי כהזדמנות להשתלט על המפלגה. ההצבעה לברקזיט היתה פופוליזם ימני, והתמיכה בקורבין היתה פופוליזם שמאלי. בבריטניה שכנענו את עצמנו, שאנחנו חסינים מפני השפעת פוליטיקה קיצונית. השנים האחרונות הוכיחו, שזה לא נכון והפופוליזם שהיכה ברחבי אירופה וארה"ב היכה גם בבריטניה".
והיה כמובן המשבר הפיננסי.
"למשבר היתה השפעה כלכלית על אנשים אבל הוא גם העביר מסר שהדברים לא מתנהלים באופן הוגן, שיש אליטות שמתנהגות איך שבא להן ולא משלמות מחיר".
ריץ' מספר כי תשובתו לאלו שטוענים שהבעיה היא כלל לא אנטישמיות אלא אנטי־ישראליות, היא ש"השפה האנטישמית שבה נעשה שימוש בלייבור אינה קשורה כלל ליחס ישראל לפלשתינים. אלו התבטאויות על השואה, תיאוריות מזימה על הרוטשילדים, האשמת יהודי בריטניה שהם עובדים עבור ישראל. לעיתים קרובות ביטויי השנאה כלפי ישראל לא קשורים למעשים של ישראל אלא לתיאוריות מזימה או האשמת ישראל בהיותה גרמניה הנאצית. זו לא ביקורת פוליטית נורמלית. ביקורת על מעשי ישראל היא דבר מאוד נפוץ בבריטניה. אנחנו מדברים כאן על משהו שונה לחלוטין".
המשבר האחרון קשור גם לכך שהנהגת הלייבור לא מוכנה לאסור לקרוא לישראל מדינה נאצית.
"זו אחת מנקודות המחלוקת בין הקהילה היהודית והלייבור. הקהילה תומכת בהגדרת אנטישמיות של 'הברית הבינלאומית לזיכרון השואה', שבין היתר קובעת שהשוואת ישראל לגרמניה הנאצית זו אנטישמיות. יש קונצנזוס בעניין בקהילה היהודית. הלייבור מוכנה להסכים לכך שזה דבר פוגעני, אך לא אנטישמי".
מתי החל תהליך ה"גירושין" בין הלייבור וישראל?
"זה התחיל כחלק ממגמה כללית בשמאל במערב לאחר מלחמת ששת הימים. עם הזמן זה חדר ללייבור, ובמלחמת לבנון ב־1982 היה שינוי מדיניות ושיח על הנושא הישראלי־פלשתיני. בה בעת הממשלה השמרנית תחת מרגרט תאצ'ר התחילה לפנות יותר למצביעים יהודים, באופן שלא נעשה קודם בתולדות מפלגתה. שני המפנים הללו התרחשו במקביל. עם זאת, תחת ממשלות הלייבור של טוני בלייר וגורדון בראון, מ־1997 עד 2010, הלייבור היה עדיין מאוד פופולרי בקרב מצביעים יהודים. מאז, הלייבור והקהילה התרחקו זו מזו, אך לא היתה את התחושה של עוינות וסכסוך, שקיימת כעת. מה שקורה כרגע הוא חסר תקדים".
יש מרפא ליחסים הללו?
"אני אופטימי, לכן לעולם לא אומר שלא ניתן לתקן. אבל המפלגה השתנתה. במקום לחשוב על החזרת השעון לאחור, אנחנו צריכים לחשוב אילו קשרים ניתן לקיים איתה בעתיד".
חשיבה דו־ממדית
ריץ' מספר כי עלייתו האפשרית של קורבין לשלטון תשפיע לרעה על יהודי בריטניה ועל יחסי בריטניה־ישראל. "היחסים עם ישראל יידרדרו, ללא ספק. אם בוחנים את מה שקורבין אמר עד כה, הרי הוא תומך בהטלת אמברגו על מכירות נשק בין בריטניה לישראל, הטלת חרם על סחורות מהתנחלויות. זה יפגע ביחסים וזה המינימום שממשלה בראשותו תעשה.
"בקשר לקהילה היהודית: אנשים מודאגים מאוד, איך יהיו חייהם תחת ממשלת לייבור בראשות קורבין. קורבין אמר שאחד הדברים שממשלה בראשותו תעשה - יהיה להכיר במדינה הפלשתינית. זה יהיה צעד סמלי, שלא ישפיע על חיי יהודים בריטים. אבל, ייתכנו צעדים אחרים בהקשר לאבטחה, להעברת כספים לבתי ספר יהודיים, שעלולים ליצור שינוי משמעותי ולהשפיע על החיים היהודיים. איש אינו יודע מה יקרה".
הלייבור בלי קורבין תהיה ידידותית יותר ליהודים ולישראל?
"תלוי מי יבוא אחריו. קורבין הוא מנהיג של פרויקט שלם לשינוי המפלגה. ייתכן שיבוא אחריו מנהיג שיהיה מוכן יותר להתמודד עם האנטישמיות, או מנהיג שדברים מסוימים לא יהיו חשובים עבורו. אני לא בטוח שדברים ישתפרו, כי אין לדעת מי יבוא אחרי קורבין".
איך אתה מסביר את העובדה שמנהיג שמאל כקורבין מתייחס אל ארגוני טרור אסלאמיסטיים כאל תנועות חברתיות שיביאו שלום לעולם ולמזה"ת?
"כל דבר שהארגונים הללו עושים מתקבל בהבנה, רק כי הם מתנגדים לארה"ב. קורבין השתתף בתוכניות טלוויזיה בתחנות איראניות ורוסיות רשמיות, כי לפי ראייתו הם חלק מהגוש האנטי־אימפריאליסטי, שנאבק בדיכוי מערבי. העולם נחלק בעיניו בין אלה שיש להם כוח לאלה שאין להם. למערב, לארה"ב, לישראל, לציונות - יש כוח. החשיבה הפשטנית הזו גורמת לאנשים שאמורים להיות שמאלנים, לתמוך בזכויות נשים, להט"ב ולהתנגד לאנטישמיות, לתמוך בארגונים אסלאמיסטיים אנטישמיים, הומופוביים ומדכאים כמו חמאס וחיזבאללה".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו