חוק הגיוס מעורר מחדש את השיח סביב אופי הגיוס לצה"ל. שוויון הזכויות והחובות שאינו מאוזן בישראל גורם לרבים לחשוב שהגיעה העת לסיים עם "צבא העם" ולעבור לצבא מקצועי. אולם מצבה הגיאו-אסטרטגי של ישראל בצד המתחים החברתיים מחייבים הבנה - אנו עדיין זקוקים ל"צבא העם", לבטח בעתיד הנראה לעין.
דוד בן גוריון ייסד את צה"ל כצבא העם ממספר סיבות, המרכזיות שבהן היו הסביבה מרובת האתגרים הביטחוניים בצד אוכלוסייה קטנה. לכך נוספה עוד סיבה מהותית אחת - צה"ל אמור להיות מנגנון סוציאליזציה, שהופך את תערובת התרבויות לזהות ישראלית.
מאז חלו שינויים רבים, בסביבה, בחברה ובצבא. צה"ל היום הוא טכנולוגי מתמיד, עובדה שגורמת לרבים לחשוב כי זה הזמן לעבור מאופי מיליציוני לאופי מקצועי ומתמחה.
אלו הטוענים כך שוכחים את שני ההיבטים המהותיים: הסביבה המזרח תיכונית רחוקה מלהיות יציבה, ורמת הסולידריות בחברה הישראלית זקוקה, אפילו מאוד זקוקה, למנגנון החיברות הזה, שנותר אולי היחיד שמייצר הזדהות קולקטיבית כמעט מלאה. צה"ל בתצורתו כצבא העם הוא עדיין מדורת השבט שלנו.
אותם משבחי הצבא המקצועי מספרים לנו שזה יחסוך בעלויות. הטענה הזו לא מבוססת על דבר זולת משאת נפשם לעשות שינוי רדיקלי בלתי הפיך במנגנון הכל כך חשוב הזה.
אולם הבעיה הגדולה שעומדת בפני אלו המצדדים בצבא העם היא הקושי של שימורו נוכח אי השוויון הבעייתי מאוד בחובה הזו. האחוז היחסי של האוכלוסיות שמסורתית לא משרתות הולך וגדל, ומכאן שבעוד דור מודל הגיוס יעמוד בפני משבר. העניין הזה עלול להוביל אותנו בכל כורחנו למודל מקצועי, שגם יגרום לירידה משמעותית באיכות כוח האדם שתתנדב, תופעה שקרתה בכל הצבאות המערביים שהחליטו לעבור למודל הזה.
חשוב לומר שבשלב הזה הצעדים שעושה הממשלה בכדי לשמר את צבא העם לא מספיקים, חובת הגיוס על הציבור החרדי אינה מספיקה, וגם אין אלטרנטיבה מהותית של שירות לאומי, שעדיין לא מהווה חובה עבור אלו הפטורים מגיוס.
יציבותו של מודל צבא העם מותנית מאוד במוטיבציה של הצעירים להתגייס. בשנים האחרונות המגמה בנושא הזה תנודתית ורבים טוענים כי היא בירידה, בייחוד בגיוס לשירות קרבי, שגורר אחריו לפחות 15 שנות מילואים.
צריך לומר ביושר – 1,900 שקלים בחודש ללוחם בחובה ו-5% הנחה בארנונה למילואימניק זו בדיחה לא מצחיקה. את הלוחמים יש להוקיר יותר. הם ומשפחותיהם נושאים בביטחון האמיתי של המולדת. המדינה חייבת לעשות צעדים עמוקים ומשמעותיים עבור הלוחמים האלו, אחרת נגיע למשבר שכאמור עשוי להוביל אותנו לשינוי בלתי הפיך למודל שאינו מתאים, אינו נכון, ואף יקר יותר.
צה"ל חשוב לכולנו, הוא פוליסת הביטוח של החיים שלנו כאן. הדרך בה הוא מטופל בהקשר הנידון אינה רצינית ובטח לא תואמת את חיוניות המנגנון הביטחוני והחברתי החשוב ביותר במדינת ישראל.
הכותב הינו מפקד חטיבת שריון לשעבר, כיום חוקר יחסי צבא וחברה. מחבר הספר "האדם שבטנק"
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
