אתר ההשמדה שמעולם לא הוכר על ידי בלארוס

 

במרחק כמה קילומטרים ממרכזה של מינסק, בירת בלארוס, בלב יערות מוריקים ושלווים, שוכן מאלי טרוסטינץ - אתר השמדה נאצי. מספר היהודים שנרצחו כאן גבוה ממספר נרצחי באבי יאר. למרות זאת, מאלי טרוסטינץ הוא חור שחור בתולדות השואה.

טקס ההנצחה במאלי טרוסטינץ. "נרצחו כאן יותר יהודים מכל מקום אחר" // צילום: REUTERS

שמו אינו ידוע ברבים כאתרי השמדה אחרים. אחת הסיבות לכך היא שהמשטר בבלארוס עדיין מסרב להכיר בשיוכו של מאלי טרוסטינץ לסיפורה הנורא והייחודי של השואה. המסורת הקומוניסטית הישנה שלפיה הנרצחים כאן היו "אזרחים תמימים של בריה"מ" עדיין תקפה במדינה זו, הנחשבת לדיקטטורה האחרונה באירופה.

מאמצע 1942, במקביל להפעלתם של תאי הגזים באושוויץ, הובאו לכאן עשרות אלפי יהודים מרחבי הרייך הנאצי - מגרמניה, מאוסטריה, מצ'כיה ומפולין, וכמובן מהגטו היהודי במינסק, והוצאו להורג, בדרך כלל בירי, אם כי נעשה גם שימוש במשאיות גז. במקום נרצחו גם אסירי מלחמה סובייטים ופרטיזנים, אך מטרתו העיקרית של אתר הרצח בין היערות היתה השואה. לקראת סוף המלחמה הרסו הנאצים את המחנה כחלק מהמדיניות השיטתית להשמדת הראיות לשואה. לכן מספרם של הנרצחים במקום - ולרוב גם זהותם, אינם ידועים. ההערכות נעות בין 200 אלף איש לחצי מיליון. 

בבלארוס מעלימים עין

מלחמת העולם השנייה הותירה את בלארוס מדממת יותר מכל מדינה אחרת באירופה: רבע מאוכלוסייתה, 2 מיליון איש ובהם 800 אלף יהודים, נרצחו. המדינה כולה הפכה לעיי חורבות. עם זאת, היו גם בלארוסים ששיתפו פעולה עם הכובשים הגרמנים. בלארוס הרשמית מעלימה מכך עין, כמו גם מהשואה, ודורשת מהעולם להכיר באסונה "הקולקטיבי".

מפת אתר ההשמדה הנאצי: מאלי טרוסטינץ

ביום שישי התרחש במאלי טרוסטינץ אירוע סוריאליסטי: נשיאי גרמניה ואוסטריה, פרנק־וולטר שטיינמאייר ואלכסנדר ואן דר בלן, שארצותיהם מימנו את הקמתו של אתר הנצחה באתר ההשמדה, הגיעו לחנוך את החלק השני של פרויקט ההנצחה המרשים, שאותו יזם האדריכל היהודי לאוניד לוין, שהלך לעולמו ב־2014 סמוך להנחת אבן הפינה לאנדרטה. 

משמרות כבוד של חיילים, ניצבים ששחזרו לאורך מסלול האנדרטה בין היערות, מ"כיכר החיים" דרך "שביל הקרונות" ועד לכיכר המוות הסמוכה לבורות הירי, נשים עוטות לבן נושאות יונות צחורות בידיהן וזמרי מקהלה לבושים בשחור, קידמו את פניהם. איש מהם לא נשא טלאי צהוב. מאבני הזיכרון שהוצבו במקום נעדרת עדיין המילה "יהודי". פסלים עם סממנים יהודיים, שנכללו בתוכניות האנדרטה ומומנו על ידי הגרמנים והאוסטרים, אינם. ממשלת בלארוס טוענת שהסיבה לכך היא היעדר משאבים כספיים. היעדר התייחסות לקורבנות יהודיים הביא את נשיא המדינה, ראובן ריבלין, להימנע מלהגיע לטקס. בעקבותיו הלכו גם נשיאי פולין וצ'כיה. 

שטיינמאייר אמר בנאומו: "המקום הזה שכן בסיומה של שרשרת פקודות, שלא סומנה על מפה כלשהי, אך היתה קיימת על מפת הפתרון הסופי של השאלה היהודית. החזרת המקום הזה למודעות ההיסטורית של אירופה היתה צעד שהיינו צריכים לעשותו מזמן".

בקרב הקהילה היהודית המקומית הדעות חלוקות. כולם מעריכים שהנשיא מתחיל הליך הכרה בשואת יהודי בלארוס. 

ואן דר בלן ציטט את ההיסטוריונית האוסטרית, פטרה רנטרופ: "במאלי טרוסטינץ רואים שהשואה לא היתה תהליך 'מכני' אלא שאנשים עמדו מאחורי המעשים הללו", והוסיף: "יותר מ־10,000 יהודים אוסטרים נרצחו כאן, יותר מבכל מחנה השמדה אחר". 

למרות זאת, לנשיא בלארוס, אלכסנדר לוקשנקו, עדיין היה קשה להודות שיהודי ארצו נרצחו במקום. "על יהודים מברלין, ברמן, וינה, דורטמונד, פראג וערים אירופיות אחרות נגזר ללכת פה בדרך המוות", הוא הצהיר, אך מיהר להוסיף, "כאן שוכן עפרם של אוכלוסייה אזרחית בלארוסית לוחמי מחתרת ושבויי מלחמה". 

בישראל ממתינים לראות כעת אם עד 21 באוקטובר, יום השנה ה־75 לחיסולו הסופי של גטו מינסק, שבו גרו כ־100,000 איש, תוסיף בלארוס לאתר ההנצחה את הסממנים היהודיים. מחוות הכרה שכזו תסלול את הדרך לביקור של הנשיא ריבלין במאלי טרוסטינץ.מקורבי המשטר מגדירים את טקס חנוכת אתר ההנצחה כ"שלב אחרון" בדרך להכרה.

אחרים אומרים בזהירות המתחייבת שהמשטר עשה צעד חיובי, אך חסרים עוד צעדים רבים. נשיא גרמניה, שטיינמאייר, מעריך שלפני חמש שנים כלל לא היה אפשר להעלות על הדעת טקס שכזה, והלחץ הגרמני והאוסטרי סייע לשנות את עמדת המשטר.

העדכונים הכי חמים ישירות לנייד: בואו לעקוב אחרינו גם בערוץ הטלגרם החדש שלנו

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו