בדרכו לדינר לכבוד יום הולדתו ה-80 של הרב עדין שטינזלץ, שכונה בעבר מגדולי האינטלקטואלים היהודיים כיום, כאורח הכבוד, נאלץ הרב לורד ד"ר יונתן זקס, לעצור פעמים רבות על מנת ללחוץ את ידי המעריצים.
בגיל 70, עם רקורד כרב הראשי של בריטניה, הוא נהנה מעמדה שאליה לא מגיעים רבנים רבים – הערצה חוצת יבשות, ובעיני רבים הוא נחשב כאחד הרבנים הנחשבים בעולם. במהלך השנה הוא עורך פגישות רבות עם רבנים מכל הזרמים ועם אישי דת מרחבי הגלובוס – ביניהם גם האפיפיור.
ריאיין: חנן גרינווד // צילום: משה בן שמחון
בריאיון ל"ישראל היום", הוא מתריע מפני האנטישמיות ההולכת וגוברת, ומנגד מנסה להרגיע את הרוחות ולהבהיר כי הקצר שבין יהדות התפוצות לישראל אינו כה גרוע כפי שהוא נשמע. במילים חריפות הוא מאשים כי ישנם כאלו שמניעים את הקרע משיקולים של כוח ואגו, ולא ממניעים אידיאולוגים טהורים, שניתנים להסדרה.
"הלכנו לגלות שלוש פעמים – בימי יעקב, בבית ראשון כשלאחר שלושה מלכים בלבד המדינה התפצלה, ובבית שני, כשלפי יוספוס פלביוס היהודים בתוך החומות היו עסוקים יותר במלחמות פנימיות מאשר בקרבות עם האויב מחוץ לשער. האם אנחנו באמת רוצים להוכיח את דברי הייגל שאמר "לומדים דבר אחד מההיסטוריה – שלא לומדים כלום מההיסטוריה"? כל הוויכוחים בנוגע לקרע כזה או אחר הן דוגמאות לרצון לכוח. היהודים איבדו את האמנות שבוויכוח ומנסים לפתור בעיות באמצעות הפעלת כוח. זה משעמם, לא יהודי ולא יצירתי. האם הם מוכנים להשתנות? סביר להניח שלא. אבל הוויכוחים האלו לא מובילים לשום מקום.
"מנסים לפתור בעיות באמצעות הפעלת כוח" // צילום: מירי צחי
"אין בעיה שאי אפשר לפתור ביהדות, אבל קודם צריך לרצות בכך. שואלים כמה פסיכולוגים צריך כדי להחליף נורה. התשובה היא "רק אחד" אבל קודם כל הנורה צריכה להשתנות. כל הבעיות פתירות אם הצדדים יסכימו להשתנות. צד אחד לא יקבל כל מה שהוא רוצה, ואם רק נעצב מחדש חלק מהנושאים שבמחלוקת נפתור את כולם".
על הנייר זה נשמע מעולה, אבל בינתיים נראה שהקרע רק הולך ומחריף. יכול להיות שעברנו את נקודת האל-חזור בנוגע לקשר בין האורתודוקסים, הרפורמים והקונסרבטיבים?
"לאנושות יש בעיה – אנחנו מעדיפים להילחם את המלחמה הקודמת. השנה יחול יום השנה ה-200 לפתיחת בית הכנסת הרפורמי בהמבורג. הם היו הראשונים שקראו לבית כנסת "מקדש" כי הם אמרו לגמרניה שהם לא צריכים ללכת לירושלים לבנות מקדש. שהם בבית. הקרבות האלה כבר לא בתוקף. למה אנחנו צריכים לוותר על היהדות כדי להפוך לגרמנים טובים? זה לא רלוונטי. הצעירים היום רוצים לדעת איך לגדול רוחנית ואיך להתחבר ליהודים אחרים. אני מעוניין בקרבות של מחר – לחבר את המדיה והטכנולוגיה החדש, לתקשר באמצעות הדברים הללו. יש שם כרגע השפעות כל כך מזיקות על צעירים ואנחנו רוצים להשתמש בהם לטוב.
"בניגוד לדתות אחרות, יהודים מאמינים ב"תיקון עולם ו"בחרת בחיים". כל דת אחרת מקבלת שהעולם הוא טרגדיה ומלא בכאב, אבל היהדות היא דת של מחאה. אנחנו לא מקבלים רעב, מחלות ואטימות כדבר מובן מאליו. זה מה שידבר אל הצעירים, כי אף אחד לא יסכים עם הפוליטיקה של ישראל, כמו שאף אחד לא יסכים עם הפוליטיקה של ארה"ב. פוליטיקה היא מפרידה. תתמקדו בדברים אחרים".
הריאיון המלא:
בתקופה האחרונה הולכת וגוברת האנטישמיות באירופה, על רקע גל המהגרים שהגיע למדינות השונות. בכיר יהודי בגרמניה אמר לאחרונה שאינו ממליץ להסתובב עם כיפה במרכזי ערים וגילויי אנטישמיות נחשפו שוב ושוב במפלגת הלייבור הבריטית. הרב זקס מגנה מכל וכל את התופעות הללו ומזהיר כי אין זה השיא של התופעה.
"ב-16 השנים האחרונות הזהרתי לגבי התופעה. יכולתי לראות אותה מתקרבת. זה היה קטן אז, אבל יכולתי לראות איך זה יהפוך לגרוע יותר ויותר. לא ראינו את הגרוע מכל עדיין. לראשונה מזה הרבה זמן יהודים שואלים אם להישאר בבריטניה, וזה רציני. אבל אמרתי באופן ברור לפרלמנט האירופי – זו לא בעיה שנוגעת רק ליהודים. אם זה לא בטוח להיות יהודי ברחובות אירופה זה לא בטוח לבן אדם כלשהו. אנטישמיות היא תמיד אזהרה מוקדמת למשהו מאוד מסוכן שמתרחש באוכלוסייה. השנאה מתחילה ביהודים אף פעם לא נגמרת בהם, וזה משהו שכל אחד צריך להיות מודאג לגביו. ההנהגה האירופית מבינה את זה, אבל השאלה אם יש לה שליטה על הרחובות".
יש לא מעט אנשים בקהילה היהודית בממלכה שקוראים לג'רמי קורבין להתפטר בעקבות ההתבטאויות והגילויים האנטישמיים. גם אתה שותף לקריאות האלו?
"הוא הפוליטיקאי היחיד שאמרתי שאני לא מוכן להיפגש איתו, אבל אני לא חושב שהוא יתפטר אז לא אקרא לכך. אף פעם אל תילחם במלחמה שתפסיד בה. אני לא מאשים אותו באנטישמיות אבל כן באי הבנה של צרכי ודאגות הקהילה היהודית". הרב זקס מבהיר בעניין זה כי "בריטניה אינה מדימה אנטישמית בהגדרתה. היא הייתה פעם מנהיגת התופעה ואף הייתה המדינה האירופית הראשונה שגירשה יהודים, אבל מאז הפכה למנהיגה עולמית של סובלנות. אבל זה היה סוג של טאבו אחרי השואה, והטאבו הזה נשבר. אנחנו לא הולכים בשקט – הקהילה היהודית ואני נלחמים בזה ואנחנו ננצח".
לאחר גל המחאות בעזה לפני כחודש פורסם סרטון שבו נראו כמה עשרות צעירים כשהם אומרים קדיש לזכר ההרוגים הפלשתינים מול הפרלמנט הבריטי. הנושא גרר זעם כבד בקהילה היהודית בממלכה, והיה אף רב שהשווה אותם ל"קאפו" בשואה. הרב זקס מצדו לא מתרגש מהמראות ומצהיר כי התמיכה בישראל בממלכה גדולה מתמיד.
"הקהילה אוהדת ישראל בצורה חסרת תקדים. הבעיה היא שקבוצות קטנות יכולות לקבל תשומת לב באמצעות מחאה מסוימת. כמה הם מונים בקהילה היהודית? פחות מאחוז", בתשובה לשאלה אם היה מופתע הוא עונה בחיוך אירוני. "אף פעם לא למדנו איך לא לפגוע בעצמנו, אבל לא הייתי לוקח את זה באופן דרמטי".
"רוב היהודים בבריטניה יודעים שישראל היא הבית של העם היהודי ושבלעדיה היינו חוששים מהצל של עצמנו. אנחנו יודעים בבירור מול מה ישראל מתמודדת. אתם גרים במדינה מוקפת בחיזבאללה, חמאס ואיראן שעושה מאמצים משמעותיים להגיע לנשק גרעיני. אתם לא גרים באמצע פלורידה. מיעוט קטן עושה דברים מטומטמים ואנשים כועסים על זה. אל תיקחו את זה כדוגמה מייצגת לקהילה".
"מיעוט קטן שעושה דברים מטומטמים". קדיש מול הפרלמנט הבריטי // צילום מסך
בשנים האחרונות, מאז פרש מתפקידו כרב הראשי של בריטניה, עוסק הרב זקס בנאומים והרצאות, לצד כתיבת ספרים בנושאים נפיצים על סדר היום. בין היתר, כמייצג של רבני התפוצות, הוא עוסק בסוגיות לא פשוטות, כדוגמת הגיור. בשנה האחרונה קובלים רבים מהרבנים בעולם כי הרבנות מחזיקה ב"רשימות שחורות" של רבנים שפסולים לטענתם בגיור. הרב זקס מצדו, מבהיר כי הוא תומך בהסדרת הנושא ולא מאמין ברשימות שכאלו.
"בבריטניה יש סטנדרטים גבוהים מאוד של גיור וכך גם דרך ארגון רבני אירופה. בארה"ב אין גוף שעשה זאת, וזה נצרך. העולם היהודי רוצה גוף מרכזי, כי אנשים זזים ממקום למקום ואנשים רוצים שהסטטוס היהודי יהיה מוסדר. מעין אמריקן אקספרס מוזהב – אפשר להשתמש בו בכל מקום. הגיע הזמן להסדיר את הנושא, אבל לעשות זאת בסטנדרטים שנוכל לחיות על פיהם - למשוך אנשים פנימה במקום להרחיק אותם. דיברתי עם אחד הסוציולוגים החשובים בארצות הברית, פרופ' רוברט פטנום, שסיפר שנולד כנוצרי אבל שהם רואים הכל באופן אינדיווידואלי. לעומת זאת, היהדות רואה הכל דרך הקהילה, ולכן הוא התגייר. האם אנו רוצים לומר שאנחנו לא רוצים אותו? אם מישהו דופק בדלת צריך לפתוח לו אותו, יחד עם היותנו ישרים בנוגע לדרישות היהדות.
"אין רשימות שחורות, להפך. קח לדוגמה את נושא השחיטה. הסמכתי כל שנה את השוחטים שלנו מכיוון שלא רציתי שהממשלה תגיד שהיא רוצה לאסור את השחיטה כי הם לא מוסמכים. יהודים הם אנשים גלובלים ולכן גם צריך ארגונים כאלו. לא בדרך של רשימה שחורה, אלא בכוון של סטנדרט יהודי שמכבד את ההלכה ובאותה נשימה את כבוד בני האדם".
גם בנוגע לניסיון לאסור את השחיטה ואת ברית המילה במדינות שונות באירופה, הוא עונה בביטול. "היו קמפיינים כאלו במשך שנים. יש לנו קואליציה חזקה של ארגונים יהודים שנלחמים בקרב הזה, ויש למתנגדים סיכוי לנצח רק במדינה שיש בה מעט מאוד יהודים, כדוגמת איסלנד. הדברים הללו יגיעו כל כמה שנים – נלחם וננצח".
הרב זקס מחזיק בגישה שנויה במחלוקת יחסית בקרב היהדות, שדוגלת באופן כללי בהפרדת דת ומדינה. "אני מאמין שיהדות הייתה הראשונה שהתעקשה על הפרדות – מלך הוא לא כהן גדול, ולהפך. כשמלכים שברו את הכללים הללו היה כעס רב. הדת שייכת לאזרחים, לא למדינה", הוא אומר. עם זאת, הוא מדגיש כי אינו מעוניין לעסוק בנושא בישראל מכיוון שאינו גר פה.
נדמה כי מאז שפרש מתפקיד הרב הראשי של בריטניה הרב זקס עמוס מתמיד. בביקור זה יקבל תואר ד"ר לשם כבוד מהטכניון, הוא השתתף בערב לכבודו של הרב שטינזץ ש"פתח את הדלתות ללימוד לכל יהודים", והוא כבר שוקד על כתיבת ספר נוסף. כמו כן, הוא צפוי בעתיד הקרוב לפתוח בכתיבת פרשנות חדשה לתנ"ך, שתפורסם בהוצאת הספרים "מגיד-קורן". במקביל, נפגש יחד עם הרב בני לאו, עם נשיא המדינה ראובן ריבלין, לקראת פתיחת פרויקט 929 של התנ"ך בשפה האנגלית.
"פתח את הדלתות ללימוד לכל יהודים". עם הרב שטיינזלץ // צילום: מירי צחי
במקביל לפרויקטים הללו, ימשיך הרב זקס בפעילותו לחיבור הצעירים והקשר בין מדע ליהדות. "היהודים מבריקה בתחום המדע ובתחום היהדות אבל לא בחיבור של שני הדברים יחד. אמרתי פעם שיש גאונות בשני צידי המוח אבל משהו מקולקל באמצע והתוצאה היא כשל באישיות. אבל אפשר לתקן – לכמעט כל דבר במדע יש השלכות חיוביות ליהדות. אפשר להשתמש ביהדות ובטכנולוגיה על מנת לשפר את האנושות. כבר כעת ישנם הרבה יהודים במהפכה – מארק צוקרברג, סרגי ברין, לארי פייג' ורבים נוספים. אנחנו צריכים להמשיך להוביל את הדרך לאנושות בטכנולוגיה".
אם אני לוקח אותך עשור קדימה – איך אתה רואה את היהדות?
"'צפה לבלתי צפוי". יש חילונים שמחפשים רוחניות ויש אנשים בעדה החרדית שמתחילים לצאת ולקבל את האוכלוסייה הרחבה. איך הכל יקרה? לא יודע. אבל אני מאוד מתרגש. דברים טובים יתרחשו בשנים הקרובות ואני חש בזה. אני חש שבני נוער היום יותר אידיאליסטים
מאשר לפני עשרים שנה. באותו הזמן הם מאבדים אמון בחלק מהמוסדות. אם תדבר עם אנשים צעירים הם כבר לא בטוחים שהם סומכים על ממשלות או תאגידים גדולים. יש להם סטנדרטים ערכיים גבוהים והם עובדים קשה. אני חושב שנראה מהם דברים גדולים. אבל לא עשינו מספיק. לגשת אליהם ולהקשיב להם.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו