הבחירה הדרוזית

האווירה ברחובות הכפרים הדרוזיים ברמת הגולן אינה מבשרת על האירוע ההיסטורי שעתיד להתרחש בהם - בחירות מוניציפליות לראשונה מאז כיבוש הרמה במלחמת ששת הימים. החגיגה הדמוקרטית שמתרגשת על העדה הדרוזית, אינה מובנת מאליה. 

"לפני שבועיים התקיימה בנבי יעפורי (קבר קדוש דרוזי בצפון הגולן) פגישה של כל השייח'ים של הכפרים ונציגות של התושבים הפרו־סורים עם מנכ"ל משרד הפנים, בניסיון לשכנע אותו לתמוך בעמדתם לביטול הבחירות", מסביר עו"ד פהד ספדי מהכפר מסעדה. את משרדו מעטרים דגלי ישראל ותמונותיהם של מנהיגי המדינה בעבר ובהווה: ראובן ריבלין, שמעון פרס, מנחם בגין ודוד בן־גוריון.

"זאת היתה הפעם הראשונה אי פעם שאנשים מהאגף הפרו־סורי נפגשו עם מנכ"ל משרד ממשלתי. יש ויכוח סוער בין תומכי הבחירות למתנגדים, שמתקיים בעיקר בפייסבוק, באתרים המקומיים ובכינוסים. אלה שבעד הבחירות, בעיקר הצעירים, אומרים שזה הליך דמוקרטי חשוב ושהגיע הזמן לקחת את גורלנו בידינו. המתנגדים מבקשים לשמור על הסטטוס קוו של המועצות שמשרד הפנים נהג למנות עד היום. הם אומרים שהם סורים ושאין מקום שכלל התושבים ישתפו פעולה עם ישראל".

אפילו המשטר הסורי מצא לנכון להתערב, ולאחרונה הגיש תלונה חריפה לאו"ם בטענה כי קיום בחירות באדמה כבושה מהווה הפרה בוטה של החוק הבינלאומי. עבור השייח'ים זו היתה זריקת עידוד, ובאסיפה בנבי יעפורי איימו שיטילו חרם דתי וחברתי על כל מי שייקח חלק בבחירות - מועמדים ומצביעים כאחד.

עו"ד נבי חנג'ר ממג'דל שמס לקח את גל ההתנגדות צעד נוסף קדימה והגיש עתירה לבג"ץ נגד שר הפנים אריה דרעי ומנכ"ל משרדו, בדרישה לבטל את הבחירות המוניציפליות בכפרו. לטענתו, הבחירות הדמוקרטיות אינן חוקתיות מאחר שהן פוגעות בעקרון השוויון. לפי נתוני מרשם האוכלוסין, מתוך כ־24 אלף דרוזים החיים בארבעת הכפרים ברמת הגולן, רק 917 מחזיקים באזרחות ישראלית ובידם גם האפשרות להיבחר (לעומת היתר שרשאים רק לבחור). בימים הקרובים תגיש גם התנועה לשוויון זכויות ומינהל תקין בכפרים הדרוזיים עתירה לבג"ץ, בדרישה לדחות את הבחירות למועד שבו הכפרים יהיו בשלים יותר למהלך הדרמטי - הן במישור הסוציו־פוליטי והן לטובת תיקון אי־הסדרים שהיו טרם פיזור המועצות והבראתן מהגירעונות, שהגיעו לעשרות מיליוני שקלים. 

"העתירה שלי היא לא ייצוגית, ואני מדבר בה בשם עצמי כתושב מג'דל שמס", מסביר עו"ד חנג'ר, "הטענה המרכזית שלי היא שאלה בחירות דמוקרטיות רק למראית עין. אנשים מתבקשים לבחור, אבל ליותר מ־95 אחוזים אין זכות להיבחר. אני, כתושב, מרגיש שעושים עלי סיבוב ושרובנו לא רוצים את הבחירות. המצב הסוציו־פוליטי לא מאפשר קיום בחירות, וזה רק יגרום למתח לא רצוי".

עו"ד ספדי, התומך בקיום הבחירות, חושב כי העתירה לביטולן לא תעבור את מבחן בג"ץ: "בית המשפט לא יסתכן ביצירת תקדים לאור המצב במזרח ירושלים. ערביי מזרח ירושלים, כמו מרבית הדרוזים בגולן, מחזיקים בתושבות קבע ולא באזרחות ישראלית, ומכאן יש להם זכות לבחור אבל אין להם זכות להיבחר. אתה לא יכול מצד אחד לסרב לקבל מהמדינה אזרחות, ומצד שני להסכים להיות ראש רשות. השאלה הראשונה שבג"ץ ישאל תהיה האם מישהו מכם ביקש אזרחות והמדינה סירבה לו? הוא יגיד שבחירות דמוקרטיות הן זכות, ואנחנו לא שוללים זכות".

נדים ספדי, אחיו של פהד, חושב כי יש לשקול לאשר גם לתושבים שאינם מחזיקים באזרחות ישראלית להתמודד לראשות המועצות: "רוב התושבים שעובדים עם השב"כ ומשמשים משת"פים של ישראל לא מחזיקים באזרחות ישראלית. השב"כ מנע מהם לקבל אזרחות כדי שלא ינודו מהחברה, כי אם יידעו שהם פרו־ישראלים יזרקו אותם מכל הפגנה ואירוע קהילתי. למה שלא יאפשרו לאקדמאי שאין לו אזרחות להיבחר אם הוא תושב טוב, משלם מסים ואוהב את המדינה?"

 

רגל פה, רגל שם

מאז כיבוש רמת הגולן ביוני 1967, הביעו הדרוזים תושבי הכפרים הכבושים את נאמנותם למולדתם הסורית. נאמנות זו התחדדה ביתר שאת עם החוק לסיפוח הגולן לשטחה הריבוני של ישראל בדצמבר 1981. המדינה ביקשה לחלק לתושבים תעודות זהות כחולות ולהעניק להם אזרחות ישראלית, אולם רובם הגיבו בהצתת התעודות שחולקו להם, נוסף על שביתת מחאה שנמשכה חצי שנה והכרזת השייח'ים המקומיים כי מי שיסכים לשתף פעולה עם "הישות הציונית" ישלם בחרם דתי וחברתי. 

"אנחנו כמו תפוח עם שני חצאים, יש לכולנו משפחות גם כאן וגם בסוריה", מסביר איש הדת יוסוף סבאג, חבר בוואקף של מג'דל שמס, "ב־1967 הסורים אמרו שאנחנו בוגדים. למה? הרי כל המוסלמים עזבו בזמן המלחמה, ואנחנו היחידים שנשארנו ברמת הגולן. עשינו את זה בגלל שאנחנו לא עוזבים את אדמתנו, אבל בסוריה אמרו 'בטח אתם משת"פים של ישראל'. ב־1982, כשהתנגדנו לקבל אזרחות מתוך נאמנות לסוריה - הכל התהפך.

 

"בחירות דמוקרטיות רק למראית עין". עו"ד נבי חנג'ר // צילום: אייל מרגולין/ג'יני

 

"זקן דרוזי אחד מסוריה אמר לי בזמנו: היינו במצב גרוע מאוד, ועכשיו כל היחס אלינו השתנה. המשטר הסורי אמר לנו, 'כל דלת, אפילו דלת הנשיא, תיפתח בפניכם כי הוכחתם לעולם שאתם לא תהיו בוגדים'. אז עכשיו ממשלת ישראל דורשת מאיתנו לבחור ולהמליך עלינו דווקא את מי שקיבל אזרחות ישראלית, אלה שנידינו מהחברה?"

מאז שנות ה־80 ועד מלחמת האזרחים בסוריה, גמלו ממשלי משפחת אסד לדרוזים בצפון הרמה על נאמנותם. בשלהי שנות ה־80 נפתח מעבר הגבול קוניטרה לטובת צעירים דרוזים מהרמה שיצאו ללמוד בחינם באוניברסיטה של דמשק וזכו לדיור ואף לדמי כיס חודשיים מהממשל על מנת להקל את מחייתם היומיומית. שייח'ים יצאו לביקורים באתרים הקדושים לעדה בסוריה, חולים קשים הורשו לצאת לטיפולים רפואיים במחירים נמוכים והחקלאים נהנו מיצוא של כל יבול התפוחים שלהם לשוק הסורי. 

אבל הקרבות העקובים מדם והשתלטות כוחות האופוזיציה על חלקים נרחבים מהגולן הסורי, גרמו להפסקה כמעט מוחלטת של תנועת הסטודנטים מהרמה הישראלית, בשל הסכנה שארבה במדינה השכנה. הצעירים הלכו והשתלבו במוסדות אקדמיים בישראל, וגם יצוא התפוחים הופסק עם כיבוש מעבר קוניטרה על ידי ארגון הטרור ג'בהת אל־נוסרה. 

האפקט החברתי של מלחמת האזרחים הגיע לאחד משיאיו עם ההסרה החלקית של החרם הדתי והחברתי שהטילו השייח'ים ב־82' על התושבים שקיבלו אזרחות ישראלית. בניגוד לעבר, גם מי שהתאזרח החל לקבל הזמנות לשמחות ולאירועים, ותושבים הגיעו לנחם אותם על פטירת קרוביהם בהפגנת נוכחות בלוויות. התוצאות לא איחרו להגיע, ובמהלך שנות המלחמה הלך ונסק מספר התושבים שהתאזרחו במאות אחוזים. 

 

חוזרים להאמין בסוריה

לצד כל אלו, במהלך השנה שקדמה להחלטת שר הפנים לקיים בחירות, הגיע מספר העתירות שהוגשו נגד משרדו למספר שיא: לא פחות מ־12 עתירות הוגשו בדרישה ליישם את נוהל חילופי המועצות הממונות וניהולן. האחרונה שבהן נמחקה אחרי שהשר דרעי הודיע כי יפזר את המועצות וימנה במקומן ועדות קרואות שיכינו את המועצות לבחירות הדמוקרטיות הראשונות בכפרים הדרוזיים בגולן.

"זאת הצגה, הכל למראית עין", אומר סלמן פח'ראלדין, מנהל מרכז אלמרסד לזכויות האדם ברמת הגולן, "יכול להיות שהם מנסים לתת לגיטימציה לכיבוש ולהפוך אותו לכיבוש מרצון. אין כאן דמוקרטיה, אין חופש בחירה, אין שוויון הזדמנויות לכולם. להשחיל את רעיון הבחירות בדיוק לתוך הסערה הסורית - יש בזה הרבה זדוניות".

לאחרונה, עם הישגיו של אסד בסוריה ושינוי המגמה לטובתו, חלה ירידה בהיקף התושבים שמבקשים אזרחות ישראלית, ונדמה שהדרוזים פחות סקפטיים לגבי מולדתם. עו"ד ראמי אבו ג'בל, מנהל עמותת "חרמון" - התנועה לשוויון זכויות ומינהל תקין, שכאמור צפויה אף היא להגיש עתירה לבג"ץ לדחיית הבחירות - מסביר: "אנשים ראו את מה שאנשי דאעש עשו לתושבים ואת ההשתלטות שלהם על סוריה וסלדו משייכות למדינה במציאות שנוצרה. אבל זה כבר השתנה. עם החזרת השליטה לידי אסד, אנשים התחילו לרחוש אמון מחדש למדינה. אני מרגיש את זה בעיקר בשנה האחרונה".

ברשתות החברתיות הצהירו כבר כמה תושבים בכל אחד מארבעת הכפרים על החלטתם להתמודד על ראשות המועצה. אחד מהם הוא עבאס אבן עואד (48), נשוי ואב לשלושה, שלמרות רוחות החרם שחזרו לנשב בעוצמה בכפרים הצהיר בימים האחרונים כי יתמודד לראשות מועצת בוקעאתא.

"יש לחץ מהשייח'ים, ולראשונה מאז תחילת מלחמת האזרחים בסוריה החרם הוחזר", אומר עואד, "בשנה האחרונה בבוקעאתא התושבים שהתאזרחו שוב מנודים. כל המבוגרים שעברו את גיל 50 מתנגדים לבחירות מהסיבות שלהם, אבל כל הצעירים צמאים כבר לשינוי. הם רוצים דרכון במקום תעודת מעבר. רובם אומרים: נולדנו פה, אנחנו חיים פה, נישאר נאמנים לסוריה אבל אנחנו גרים פה בישראל. גם אני אשאר נאמן למולדת, אבל אני חי פה. צריך לקדם את הכפר ופשוט לחיות את החיים שלנו פה. הגיע הזמן להתקדם עם העולם ולממש גם אצלנו בגולן את הדמוקרטיה".

אחד מתושבי בוקעאתא, בשנות ה־40 המוקדמות לחייו, מסכם בהצהרה שלמרות האיומים בחרם הוא ייצא לבחור: "אני לא סופר את השייח'ים. הם קיבלו החלטה בלי לשתף את הצעירים. מאז ומתמיד הם מקבלים החלטות ומפיצים אותן, כמו מדינה דיקטטורית".

ממשרד הפנים נמסר בתגובה לעתירה לבטל את הבחירות כי המשרד "פועל לקיום בחירות בהתאם וכמתחייב מהוראות החוק. נגיב לעתירה בבית המשפט". 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו