מאבק לאומי: פרו מתגייסת עבור כוכב הנבחרת

צילום: אי.פי // "אני לוחם" אמר גררו (משמאל). מדינה שלמה מאחוריו

כ־5,000 אנשים צעדו אתמול ברחובות לימה, בירת פרו. הם יצאו מקמפו דה מרתה, עברו דרך שדרת 28 ביולי, משם חתכו לרחוב ארקיפה ואת המסלול סיימו באצטדיון הכדורגל הלאומי.

את הצעדה ארגנו באופן ספונטני לפני כשבוע, אז ה־CAS (בית הדין הגבוה לספורט) האריך ב־14 חודשים את ההשעיה של כוכב הנבחרת פאולו גררו, בגין שימוש בחומרים אסורים.

הפרואנים, ולא רק הם, אינם מוכנים לקבל את הגזרה האכזרית, שמשאירה את הכוכב הכי גדול שלהם מחוץ למונדיאל הראשון זה 36 שנים. תחושת אי צדק גורמת להם לצאת לרחובות תחת הסיסמה "העולם רוצה את פאולו גררו בגביע העולמי", ושעון החול שמתקתק הופך את המאבק למורט עצבים ומסוכן לבריאות.

"ההורים שלי, שניהם בני 70, לא מצליחים לישון מרוב דאגה", הסביר השבוע הקורבן, "הם הדבר הכי חשוב לי ואני לא מסוגל לראות אותם כך".

הסיפור הזה התחיל בכוס תה. לטענתו של גררו, היא היתה מזוהמת ולכן התגלו שרידי קוקאין בבדיקה שנערכה לפני משחקי המוקדמות מול ארגנטינה וקולומביה בשלהי השנה שעברה. החלוץ של פלמנגו טען לחפותו, ופיפ"א קיבלה זאת ואף קבעה "שלא היה ניסיון לשפר יכולת עם חומרים אסורים".

העונש, שעמד תחילה על שנה בחוץ קוצץ לחצי, מה שהיה מאפשר לגררו לקחת חלק בגביע העולמי. אלא שבנקודה האופטימית הזאת נכנס לתמונה ה־CAS, וקבע שבכל זאת יש סעיפים של הזנחה, שמחייבים אותם להאריך את ההשעיה.

גררו במדי פרו // צילום: אי.אף.פי

"הכל היה מתוכנן"

בשלב הזה כל החסמים הוסרו. "הכל היה מתוכנן", קבעה אמו פטרולינה, כשעוד היתה בריאה, והאשימה את כל מי שרק אפשר בעוול שנעשה לבנה. "הוא גמור", זעקה, "אנחנו חווים את הכאב הגדול של חיינו".

בראיון טלפוני, גררו באמת נשמע כמו אדם שחלומו נופץ. "15 שנים אני משחק בהתמדה, מגיל 19 אני מייצג את הנבחרת ונלחם למענה. לחשוב שאני לא יכול לייצג אותה במונדיאל בגלל חוסר צדק שכזה - אני פשוט עצוב ומרוסק".

גררו, מלך שערי פרו בכל הזמנים, זכה מהרגע הראשון לתמיכה מקומית אדירה - מנשיא המדינה, מרטין ויסקארה, דרך ג'פרסון פארפאן ועד אחרון האוהדים. חוסר הצדק שבהחלטת ה־CAS זועק כל כך לשמיים, שלאחרונה הצטרף למאבק ה־FIFPRO, ארגון השחקנים העולמי.

"אנחנו דורשים לבטל את העונש שמכתים קריירה שלמה", נכתב במכתב ששלחו לפיפ"א. "אני לוחם", אמר השבוע גררו, כשמו כן הוא, וכעת נותר לחכות ולראות אם יצליח לנצח את הקרב החשוב של חייו.