מחדל המלחמה בעישון: התוכניות לא קודמו, כמות המעשנים עלתה

כך מטפל משרד הבריאות בנזקי העישון: משרד הבריאות כמעט חדל מקידום חקיקה ופעולות למניעת עישון, סגן שר הבריאות יעקב ליצמן נפגש עם חברות הטבק ללא דיווח לציבור, סגן השר ואנשיו קיבלו החלטות שהשפיעו על רווחי חברות הטבק ללא שיתוף אנשי המקצוע או בניגוד לדעתם. התוצאה - מגמת הירידה במספר המעשנים בישראל נעצרה מאז 2013 ואף החלה לעלות.

כך עולה מדו"ח מבקר המדינה, השופט (בדימוס) יוסף שפירא, שעקב אחרי פעולות משרד הבריאות בכל הקשור למניעת עישון, שמוגדר על ידי ארגון הבריאות העולמי כגורם המוות המשמעותי ביותר, שניתן למניעה.

נתוני התמותה והתחלואה מעישון נותנים משנה תוקף לביקורת של יוסף שפירא. ב-2016 נפטרו בישראל כ-8,000 בני אדם מתחלואה שנגרמה מעישון, מהם כ-800 עקב חשיפה לעישון כפוי. עלות הטיפול במחלות הקשורות בעישון בשנת 2016 הייתה לפחות כ-3.7 מיליארד ש"ח. בתחילת שנות השבעים של המאה העשרים חלה ירידה בשיעור המעשנים, ואולם משנת 2013 נבלמה מגמת הירידה ואף חלה עלייה בשיעור המעשנים. הירידה בשיעור המעשנים הגיעה לשיא בשנת 2013, (18.7 אחוז מעשנים) אך מאז עלה שיעור המעשנים עד לכ-22.5% (כ-1.6 מיליון איש) בשנת 2016.

ברקע בדיקת מבקר המדינה, מתנהלת ביחידת להב 433 של המשטרה חקירה בחשד למעשים פליליים. בחדשות 2 דווח שהחקירה נפתחה בעקבות תחקיר של חיים ריבלין, שחשף מפגשים של סגן שר הבריאות יעקב ליצמן, אנשי לשכתו ואנשי מקצוע במשרד הבריאות עם חברות טבק וקידום ענייניהן.

בתרשים: הירידה בשיעור המעשנים הגיעה לשיא בשנת 2013. מאז עלה שיעור המעשנים עד לכ-22.5% (כ-1.6 מיליון איש) בשנת 2016. הנתונים: נתוני משרד הבריאות מתוך דו"ח המבקר.

בביקורת עלה כי ליצמן, כסגן שר הבריאות וכשר, התנגד ליישום כמה פעולות שמטרתן הייתה לצמצם את מספר המעשנים. כך למשל, בדיון על מיסוי סיגריית ה-IQOS, מוצר העישון החדש של פיליפ מוריס, בו הוחלט שלא מדובר בסיגריה - דבר שהתיר פירסום של המוצר, שיווקו ללא אזהרות על האריזה וכמובן מיסוי מקל. דיון זה נעשה מבלי לשתף את היועצת המשפטית של המשרד, שהתנגדה למהלך.

ליצמן השיב למבקר שלא ידע על חוות דעת שכזו מצד היועצת, והמבקר בחר לקבל זאת וציין "אי-הזמנת גורמים מקצועיים לדיון מקילה את קבלת ההחלטות, שכן היא מסירה התנגדויות אפשריות".

בנוסף, אישר ליצמן לחברת פיליפ מוריס לארוז פקטים באריזת צלופן שקופה ללא סימון כנדרש בחוק עם אזהרה לפיה "העישון הורג". זאת, בניגוד לחוות דעת משפטית של המשנה ליועץ המשפטי של משרד הבריאות כי אריזה כזו מנוגדת לחוק. מצב זה נמשך מאז 2012.

העוזר פעל במקום אנשי המקצוע

במקרים אחרים פעל מוטי בבצ'יק, עוזר שר הבריאות הדומיננטי, במקום גורמי המקצוע במשרד הבריאות. כך למשל, בעקבות שיחה עם בבצ'יק נמנע המשנה למנכ"ל, פרופ' איתמר גרוטו, לפעול נגד מכירת סיגריות פטורות ממכס לנוסעים בטיסות פנים בדיוטי פרי, בשדה התעופה המתוכנן שליד אילת.

פרופ' גרוטו כבר הכין מכתב ובו עמדתו שיש להחיל מס על מכירת סיגריות בדיוטי פרי בשדה התעפה באילת, אך בעקבות שיחה עם בבצ'יק גנז את המכתב ונמנע מלפעול. בסופו של דבר פורסם המכרז של רשות שדות התעופה כאשר מכירת סיגריות ומוצרי טבק תהיה פטורה ממס.

 

קיפאון במלחמה נגד העישון // צילום (אילוסטרציה): יהושע יוסף

כמו כן, נמתחה ביקורת על החלטתם של המשנה למנכ"ל משרד הבריאות, פרופ' איתמר גרוטו (אז ראש שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות) ועוזר שר הבריאות מוטי בבצ'יק, לאפשר פירסום ופטור ממס לסיגריות ה-IQOS, החלטה שהייתה מנוגדת לדעת אנשי המקצוע וגורמים משפטיים במשרד והתקבלה בלעדיהם. בהמשך בוטלה ההחלטה בעקבות עתירה לבג"ץ.

המבקר ציין כי מדובר ב"החלטות שקבלתן היא בסמכות הגורמים המקצועיים במשרד, הרי שהיה על מר מוטי בבצ'יק להימנע מלהתערב בקבלת החלטות אלה". בתשובתו מסר בבצ'יק כי מעולם לא נתן הוראות לאנשי המקצוע במשרד, אלא שימש איש קשר בין השר לחלק מעובדי המשרד.

הפגישות של ליצמן שהוסתרו

ביולי 2015 נפגש ליצמן, אנשי לשכתו ואנשי המקצוע עם נציגי חברת הטבק BAT, בדצמבר 2016 נפגשו ליצמן וגרוטו עם נציג פיליפ מוריס ובמרץ 2016 נפגש גרוטו עם נציגי פיליפ מוריס. זאת, בניגוד לאמנת הטבק עליה חתומה ישראל, הקובעת שיש לצמצם מפגשים כאלו וחובה לפרסם את קיומם אם התקיימו. "על מקבלי ההחלטות ליידע את הציבור על פגישותיהם עם נציגי חברות הטבק, מכיוון שחשיפה לציבור של פגישות כאלו יש בכוחה למנוע מחברות הטבק להפעיל לחץ על מקבלי ההחלטות לקבל החלטות שאינן עולות בקנה אחד עם הצורך בשמירה על בריאות הציבור. כמו כן, הסתרת הפגישות עם חברות הטבק נוגדת את הצורך החיוני בשקיפות", כתב המבקר.

סגן השר ליצמן. השיחות עם נציגי חברות הטבק לא דווחו לציבור // צילום: נעם ריבקין פנטון

מיסוי היא אחת ההתערבויות היעילות בצמצום העישון. לפי ארגון הבריאות העולמי, כל העלאת מס  של 10 אחוז מקטינה את הביקוש לסיגריות ב-4 אחוז. ב-2011 אישרה הממשלה תוכנית למלחמה בעישון ובה המלצה להתאים את שיעורי המס על מוצרי הטבק השונים, ועל פי המבקר הגורמים הרלוונטיים לא פעלו בהתאם לכך. בשנים שחלפו מאז אף שר אוצר לא יישם זאת, ושר האוצר כחלון אף הביע התנגדות לכך.

"עמדת שר האוצר וסגנו, לפיה אין להעלות את המס על טבק לגלגול מנוגדת לתכנית הלאומית שעליה החליטה הממשלה", מציין המבקר. המבקר גם מזכיר בדו"ח את התוצאה - עלייה מתמדת במכירת טבק לגלגול, שאינו ממוסה.

קיפאון במלחמה למניעת העישון

דו"ח מבקר המדינה מראה עוד כיצד מאז 2011 עשיית משרד הבריאות בתחום מניעת העישון כמעט מוקפאת, וכיצד גורר שר הבריאות וסגן השר ליצמן רגליים בכל הקשור ליישום תוכנית לאומית לצמצום העישון ונזקיו, ופועל בניגוד לאמנה הבינלאומית לפיקוח על הטבק שלה שותפה ישראל מאז 2005.

כך למשל, מאז 2012 לא הושלם הליך החקיקה האוסר על עישון במקומות ציבוריים. מאז 2011, אז נקבע בהחלטת ממשלה שיופץ "תוך 90 יום"  תזכיר לתיקון חוק הגבלת הפרסומת והשיווק של מוצרי טבק, ההליך לא הושלם. בנוסף, קובע מבקר המדינה, כי לא נקבעו מאז מגבלות חדשות על פרסום ושיווק של מוצרי טבק. החלטת הממשלה לסמן אזהרות גרפיות מרתיעות על אריזות הסיגריות לא יושמה, למרות שכל התוכניות הללו אושרו, כאמור, בהחלטת ממשלה ב-2011.

המבקר מצא שבניגוד להחלטת הממשלה לא הוקמה יחידה מקצועית למאבק בעישון ומשרד הבריאות מסר שישנם רק שני תקנים לנושא, וכי "מספר רב של אנשים עוסקים בנושא באופן קבוע". מבקר המדינה העיר כי "חלוקת משימות בין מספר רב של עובדים באגפים שונים, בלי שבראשם עומד גורם הנושא באחריות, אינה מאפשרת טיפול ממוקד בתופעת העישון ועלולה להביא לנקיטת פעולות אקראיות בלתי מתוכננות ובלתי מתואמות". ואכן, נמצא כי משימות שקבע משרד הבריאות בתוכנית העבודה שלו בנושא העישון לא כללו יעד כמותי שיש להשיגו, ובפועל כלל לא בוצעו.

"משרדי הממשלה הרלוונטיים ובראשם משרד הבריאות, אינם פועלים למיגור תופעת העישון בקרב הציבור כמתחייב על פי החלטת הממשלה והאמנה. מדיניות הממשלה מיושמת חלקית בלבד, ופעולות שבכוחן לצמצם את תופעת העישון אינן מיושמות. המאבק לצמצום העישון  דל במעשים ואינו מערכתי", נכתב בדו"ח.

גורמים שנחשפו לגרסאות קודמות של הדו"ח ציינו כי מדובר במסמך מרוכך ומסורס לעומת המקור. לסיכום, מצוין בדו"ח: "ממצאי הביקורת מלמדים שאף ששר הבריאות עצמו סבור שיש לנקוט צעדים לצמצום תופעת העישון, הוא עצמו מקל בעניין הפרסום והשיווק של מוצרי הטבק. שנִיות זו ניכרת גם בפעולות משרד הבריאות".

תגובות 

ממשרד הבריאות נמסר: "המשרד למד את הדו"ח ופועל לתיקון הנדרש ולמלחמה אפקטיבית בעישון בשטח. המשרד נאבק בתופעת בעישון במספר אפיקים: חקיקה בנושא מניעת עישון ואכיפת החוק במקומות ציבוריים, הגבלת הפרסומת והשיווק של מוצרי טבק (המשרד תומך בהתעת החוק של ח"כ איתן כבל), עבודת מטה להקמת מוקד טלפוני לגמילה מעישון, המשרד הקצה 1.5 מיליון שקל לשני סרטוני פרסומת ערבית 'העישון הוא לא טרנדי'.

"בתקופה הנוכחית פועל המשרד במספר רב של חזיתות על מנת להילחם בעישון. לצד הפעולות הנזכרות לעיל, פנה שר הבריאות לשר האוצר על מנת להשוות את המיסוי על טבק לגלגול לסיגריות. כמו כן – בשורה התחתונה, המשרד הכריז על מוצרי אייקוס כמוצר טבק לכל דבר ועניין".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו