קמפוס הטרור של חמאס

פאדי אל־בטאש, איש חמאס ומהנדס החשמל העזתי שחוסל בשבת שעברה בקואלה לומפור, בירת מלזיה, היה אמור לצאת למחרת היום לטורקיה, המארחת על אדמתה את משרדי חמאס ופעיליו. בטאש, שעל פי הערכות מודיעין היה מעורב בפיתוח רקטות ומל"טים לטובת חמאס, עמד בקשר עם אנשי האחים המוסלמים בטורקיה ועם בן דודו, ד"ר חאלד אל־בטאש, בכיר הג'יהאד האסלאמי ברצועת עזה. על פי גרסת קרוביו, ביקורו המתוכנן בטורקיה נועד לצרכים אקדמיים־מדעיים בלבד.

גם איש חמאס מוחמד א־זווארי, מהנדס תעופה שהתמחה בפיתוח כלי טיס בלתי מאוישים עבור ארגונו ועבור ארגון חיזבאללה, חוסל בתוניסיה בדצמבר 2016. א־זווארי, תומך של תנועת "א־נהדה" האסלאמיסטית, עמד אף הוא בקשר עם חוגי האחים המוסלמים בטורקיה, ועל פי דיווחים ערביים, חמישה ימים בלבד לפני חיסולו, שב משם. 

השבוע, כמו ב־2016, ייחסו מקורות זרים את החיסול למוסד הישראלי. אז כהיום, בחרה ישראל בשתיקה ודבקה במדיניות של ערפול מוחלט.

סיפורם של ואסים קוואסמה, תושב חברון, ושל פעיל חמאס נוסף מאזור חאן יונס, מספק עדויות נוספות על פעילות הטרור בציר החמאסי של טורקיה־מלזיה, בהבדל אחד: במקרים הללו ישראל נמנעה מעמימות. להפך: קוואסמה, שגויס לחמאס כשלמד כסטודנט באוניברסיטה האסלאמית במלזיה, נעצר, הואשם, הורשע (לאחר עסקת טיעון) ונידון ל־15 חודשי מאסר. הפעיל מחאן יונס, שנשבה על ידי ישראל במהלך מבצע צוק איתן, נשלח למלזיה בערך באותה תקופה במסגרת קבוצה עזתית כדי להתאמן שם בהטסת מצנחי רחיפה. המטרה היתה להכשיר את חברי הקבוצה לבצע פיגועים בישראל. 

כתב האישום המקורי שהוגש נגד קוואסמה, בצירוף פרטים מחקירתו, מלמד כיצד חמאס מקיים פעילות חברתית ותרבותית ענפה בקרב הסטודנטים של האוניברסיטה האסלאמית העולמית במלזיה, שהיא אוניברסיטה מלזית ממשלתית, וכיצד סטודנטים ומרצים פלשתינים שותפים לוועדות שמונחות על ידי חמאס.

במקרה של קוואסמה, כמו בעוד הזדמנויות שלא פורסמו, שולבו בפעילות החברתית־תרבותית באוניברסיטה גם פעילות חשאית וגיוס לזרוע הצבאית של חמאס. מאוחר יותר נשלחו המגויסים הטריים לקורס הכשרה בטורקיה, שם גם צוידו בסכומי כסף והוחזרו לפעילות ביהודה ושומרון. 

על פי שב"כ, עד אפריל 2015 גויסו בדרך זו כ־40 סטודנטים פלשתינים לזרוע הצבאית של חמאס. בשלוש השנים האחרונות, נעשה ניסיון לגייס בדרך דומה עשרות נוספים. 

קוואסמה אישר בחקירתו, כי עוד במהלך שהייתו במלזיה נשבע אמונים לחמאס, וכי במהלך ההכשרה שעבר בטורקיה, האזין להרצאות של פעילי חמאס ובהם מי שהיה ראש מנגנון חמאס בחו"ל, מוחמד נזאל. על פי מידע שפרסם מרכז המידע למודיעין וטרור, בטקס ההשבעה לחמאס של קוואסמה במלזיה נטלו חלק לפחות שני מרצים, פעילי חמאס ששהו שם באותה עת: ד"ר מען ח'טיב (מרצה באחת האוניברסיטאות במלזיה, "האחראי על זירת מלזיה" מטעם מפקדת חו"ל של חמאס) וד"ר רדואן אלאטרש, אף הוא מרצה באחת האוניברסיטאות שם. בחורף 2013 ביקר באותה אוניברסיטה גם חאלד משעל, שעמד אז בראש הלשכה המדינית של חמאס. 

 

פוסטר של אל־בטאש מחוץ לבית משפחתו בעזה // צילום: אי.אף.פי

 

בטאש, שחוסל בשבת שעברה על ידי שני אופנוענים כשהיה בדרכו לתפילה במסגד סמוך לביתו, פעל והרצה במלזיה במסגרת אוניברסיטה אחרת: המכון הבריטי־מלזי של אוניברסיטת קואלה לומפור. גם בטאש, שלא היה רק מדען אלא גם מוסלמי אדוק ואמאם במסגד אלעבאס, לא הסתפק בפעילות מדעית ו"העשיר" את הסביבה האקדמית שלו בפעילות תרבותית וחברתית מבית מדרשו של חמאס. הארגון עצמו לא הותיר ספק במי מדובר, ולאחר החיסול זיהה את בטאש, יליד ג'באליה שברצועה, כאיש חמאס וכמי שסייע לו. ראש ממשלת מלזיה, אחמד זאהד חמידי, הבהיר אף הוא לאחר חיסולו של בטאש כי "היה פעיל בארגונים פלשתיניים".

ציר טורקיה־מלזיה של חמאס, שמגולם בהתנהלותם של בטאש וא־זווארי שחוסלו ושל קוואסמה שישב בכלא הישראלי, ממש כמו הקשר המתהדק של טורקיה עם חמאס (כפי שפורסם בכתבה במוסף זה ביולי 2017) - מטריד את גורמי הביטחון.

 

"עוד הרבה הפתעות"

המעטפת למערכת הקשרים הטורקית־מלזית היא המעטפת האידיאולוגית של ארגון האחים המוסלמים, שארדואן, נשיא טורקיה, קרוב אליו מבחינה רעיונית. חאלד משעל, שמאז שהודח מראשות חמאס עוסק בהידוק הקשר בין ארגונו לבין טורקיה וקטאר, הוא ידיד קרוב של ארדואן. משעל התגאה רק לאחרונה בקמפיין "השיבה" החדש של חמאס ברצועת עזה והצהיר כי הרצועה "הפתיעה את הכיבוש הישראלי במשהו חדש, וכי יש באמתחתה עוד הרבה הפתעות". 

הקשר המלזי־טורקי הודגם כבר במהלך המשט המפורסם של ספינת המרמרה ב־2010. 21 פעילים פרו-פלשתינים ממלזיה היו על המרמרה. שישה פעילים מלזים נוספים היו על גבי הספינה רייצ'ל קורי, שהשתתפה אף היא במשט המרמרה. ראש ממשלת מלזיה נג'יב רזאק ביקר ב־2013 ברצועת עזה בלוויית כמה משריו והתקבל שם על ידי מי שעמד אז בראש ממשל חמאס, איסמעיל הנייה. במהלך הביקור פקד רזאק גם את רכבו של אחמד אלג'עברי, ראש הזרוע הצבאית של חמאס, שחוסל על ידי צה"ל בנובמבר 2012. 

מלזיה, אגב, מכחישה אז והיום כל מעורבות או סיוע לטרור. היא גם מכחישה כל קשר לזרוע הצבאית של חמאס, או מעורבות בגיוס סטודנטים פלשתינים שלומדים במלזיה לשורות הארגון. על פי הגרסה הרשמית של מלזיה, שרוב תושביה מוסלמים ושאין לה יחסים דיפלומטיים עם ישראל, היא תומכת בעניין הפלשתיני בפן המוסרי באמצעות סיוע הומניטרי, ויש לה היסטוריית קשרים טובים עם ההנהגה הפלשתינית.

עדות נוספת מהחודשים האחרונים שמלמדת על ניסיונות בלתי פוסקים של חמאס לגייס לשורותיו מדענים, ניתנה על ידי חמאס עצמו בחודש ינואר האחרון. על פי הודעת חמאס, המדען העיראקי טהא מחמד אלג'בורי, שהודה כי סייע לחמאס לשפר את יכולות שיגור הרקטות מרצועת עזה לישראל, פותה על ידי המוסד הישראלי להגיע לפיליפינים. לטענת חמאס, חברה אירופית־אסיאתית, שהתגלתה כחברה פיקטיבית שפועלת בשירות המוסד, הציעה לאלג'בורי להגיע למנילה, שם נחטף על ידי סוכני המוסד ונחקר על ידיהם. 

אלג'בורי הובא בסופו של דבר בידי משטרת הפיליפינים לדיון בבית המשפט וגורש בחזרה לטורקיה, שם עבד בעבר כיועץ צבאי של חמאס. טורקיה הסגירה אותו לעיראק בטענה הפורמלית שתוקף האשרה שלו פג.

 

ממנהרות למל"טים

חמאס, מכל מקום, עקבי בניסיונותיו לרתום את הקדמה הטכנולוגית לצרכיו הצבאיים. כבר ב־2009 החל הארגון, בסיוע איראן וסוריה, להבריח כלי טיס קטנים מסוגים שונים באמצעות מנהרה מתחת לציר פילדלפי. שלוש שנים אחר כך, ב־16 בנובמבר 2012, במהלך מבצע עמוד ענן, הנחית חיל האוויר מכה קשה על מערך הייצור והפיתוח של כלי הטיס הבלתי מאוישים של חמאס. על פי ישראל, הותקף והושמד אז מחסן מל"טים של חמאס, שהיו בשלבי פיתוח מתקדמים, בעלי יכולות תקיפה מדויקות ויכולות איסוף מודיעין איכותי.

בקיץ 2014, במהלך מבצע צוק איתן, עצר צה"ל באזור חאן יונס פעיל חמאס ששירת ביחידה מיוחדת של גדודי עז א־דין אל־קסאם. האינפורמציה שסיפק לחוקריו איששה מידע שהיה בידי מערכת הביטחון על אודות יכולת הפעולה האווירית שחמאס מנסה לפתח. גם פעיל זה סיפר כי נשלח למלזיה כדי להתאמן בהטסת מצנחי רחיפה, במסגרת קבוצה שמנתה כ־15 פעילים מגדודים ברצועה. "אימנו אותנו שם במצנחי הרחיפה לקראת ביצוע פיגוע חדירה לישראל", הוא הודה בחקירתו.

 

האוניברסיטה האסלאמית במלזיה // צילום: אי.אף.פי

 

באותם ימים, חדר מל"ט של חמאס לישראל ויורט על ידי חיל האוויר. אירועים דומים נרשמו גם ביוני 2015 ובספטמבר 2016. בפברואר 2017 הפיל חיל האוויר כלי טיס לא מאויש של חמאס שטס מהרצועה לים התיכון. כלי הטיס הופעל כחלק מניסוי של פעילי הזרוע הצבאית. 

בשנים האחרונות חמאס אינו מסתפק רק במל"טים, ומשלב באימוניו גם רחפנים. במקומות שונים בעולם נצפו אנשי חמאס כשהם מבקרים בתערוכות בינלאומיות של כלי טיס זעירים ורחפנים. בישראל משערים שאין מדובר בתחביב בלבד; חמאס פעיל גם באינדונזיה בניסיון לגייס אנשי אקדמיה וסטודנטים לפיתוח אמצעי לחימה שישדרגו את יכולותיו.

הפנייה של חמאס לכיוון פיתוח של כלי טיס ללא טייס, שיבצעו משימות סיור, פיגוע או התרסקות עם חומרי נפץ בישראל - מגיעה במקביל לכישלונו בתחום המנהרות. ככל שישראל חשפה יותר מנהרות טרור וקידמה את בניית קיר הבטון הענקי עתיר החיישנים לאורך רוב הרצועה, פנה חמאס לכיווני פעולה אחרים ולמעשה ניסה להמציא עצמו מחדש. התחום האווירי הוא כיוון אחד, שאליו כאמור היו קשורים א־זווארי ואל־בטאש, שעל פי דיווחים זרים חוסלו על ידי המוסד.

עכשיו פונה חמאס, בהשראה איראנית ובסיוע טורקי, לקמפיין השיבה ולצעדות הגדר, שמעסיקות בשבועות האחרונים הן את ישראל והן את הזירה הבינלאומית. אדריכל הקמפיין הוא הגנרל קאסם סולימאני, מפקד כוח קודס, שאחראי לפעילות משמרות המהפכה האיראניים מחוץ לגבולות איראן. אם בראשית הדרך בלטה בארגון צעדות השיבה מעורבותם של ארגוני חוץ לא־ממשלתיים, פרו־חמאסיים, הרי עתה חמאס אינו מסתתר עוד מאחוריהם ומקבל אחריות על הנעשה.

מנקודת מבטו של חמאס, ההמונים על גבול הרצועה הצליחו להחזיר את עזה לסדר היום הבינלאומי; לשוות למאבק הפלשתיני אופי "עממי"; לצייר את חמאס ולא את הרש"פ כגורם שמוביל את המאבק הפלשתיני; להביך את ישראל בזירה הבינלאומית; ואולי לתקוע מקלות בגלגלי "עסקת המאה" שממשל טראמפ טרם התייאש ממנה.

 

אסטרטגיית "הגבול החם"

לצעדות השיבה על הגדר מול הגבול הישראלי - שמבחינת חמאס כאמור מצטיירות כהצלחה - אבות רבים. יוני בן מנחם, עמית וחוקר במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה, מעריך בנייר שפרסם לאחרונה, כי תנועת חמאס מתכננת להפוך את קמפיין "השיבה" לאינתיפאדה חדשה על גבול רצועת עזה עם ישראל. בן מנחם סבור כי מדובר "באסטרטגיה איראנית שנועדה ליצור 'גבול חם' ברצועת עזה, ולסכל את 'עסקת טראמפ' ואת ההתקרבות בין ישראל למדינות ערב". 

סא"ל (מיל') יוני דחוח הלוי, אף הוא איש המרכז הירושלמי, מציין כי בראש הוועדה הלאומית של תהלוכת השיבה עומד ח'אלד אל־בטאש, מראשי הג'יהאד האסלאמי ברצועת עזה. אל־בטאש הוא כאמור בן דודו של המהנדס שחוסל לפני שבוע במלזיה. 

 

קרבה אידיאולגית לאחים המוסלמים. ארדואן // צילום: אי.אף.פי

 

במהלך הפגנות הגדר שהחלו במארס ושמתוכננות להגיע לשיאן במחצית "יום הנכבה" - במועד זה גם מתוכננת העברת שגרירות ארה"ב לירושלים - נהרגו עד כה 40 פלשתינים ונפצעו מאות. מבדיקה פרטנית שערך "מרכז המידע למודיעין וטרור" עולה כי 32 מתוך 40 ההרוגים בהפגנות, היו פעילי טרור או מזוהים עם ארגוני טרור, בעיקר עם חמאס ופתח. תשעה מהם היו פעילי הזרוע הצבאית של חמאס, עשרה השתייכו לפתח ועוד ארבעה לחזית הדמוקרטית, לג'יהאד האסלאמי ולחזית העממית. עוד תשעה זוהו כבעלי זיקה לארגוני טרור, ולגבי שמונה הרוגים לא זוהתה שייכות ארגונית כלשהי ולכן ניתן להניח שמדובר באזרחים.

במקביל, פרסם ממר"י כי חמאס משלם כספי סיוע למשפחות ההרוגים והפצועים בצעדת השיבה, בסך 3,000 דולר למשפחת שאהיד ומאות דולרים לפצוע.

נוכחות ילדים ובני נוער בצעדות השיבה היא טרגית. לא פעם - כפי שמוכיחים צילומים - הם משמשים מגן אנושי למבוגרים. השבוע הגיש ארגון "שורת הדין" תביעה לבית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג נגד ראשי חמאס על שימוש בקטינים מתחת לגיל 15 ו"חיולם", בין היתר במסגרת הפגנות הגדר.

בהקשר זה, ראוי לציין את שמו של פתחי חמאד, חבר הלשכה המדינית של חמאס, ובעבר "שר הפנים" מטעם הארגון. חמאד הוביל עם עמיתיו להנהגה הנייה, סינוואר והגנרל תאופיק אבו נעים, את קמפיין השיבה, וחמאד גם היה האיש שתיאר בעבר את השימוש שחמאס עושה באזרחים כמגינים אנושיים. בפברואר 2008, על רקע עופרת יצוקה, הצהיר: "העם הפלשתיני פיתח שיטת הרג משלו. עבורו המוות הפך לתעשייה, ובה הנשים מצטיינות. הוא הפך נשים, ילדים, קשישים ומוג'הידין למגינים אנושיים. אלו כמו אמרו לאויב הציוני: אנו חושקים במוות, כפי שאתם חושקים בחיים". 

בימים שבהם התקשורת העולמית מאשימה את ישראל ברצח מוחמד איוב, נער בן 15 שנורה בראשו למוות ביום שישי שעבר ממזרח לג'בליה, כדאי לזכור גם את פילוסופיית המוות של חמאד, אחד ממנהיגי צעדת השיבה על הגדר בעזה, שאמורה להתחדש היום, יום שישי. 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו