גם מי שעקב אחרי הכדורגל השוויצרי בחצי אוזן, ידע לספר שבאזל היא הקבוצה הגדולה במדינה. זה בהחלט נכון, הרי הדאבליסטית המכהנת זכתה בשמונה אליפויות ברציפות וה־12 במילניום הנוכחי, ולזה הוסיפה שבעה גביעים באותו פרק זמן ולא מעט הופעות מכובדות בליגת האלופות, לרבות ניצחונות על מנצ'סטר יונייטד, צ'לסי ומנצ'סטר סיטי.
בקרוב מאוד המידע הזה יהיה לא נכון. יאנג בויז ברן, שניצחה אמש 2:4 את סנט גאלן, מחזיקה בפער של 16 נקודת על באזל שבעה מחזורים לסיום (לבאזל משחק חסר). לפני חודש וחצי הדיחה את האלופה בחצי גמר הגביע וכעת היא במרחק נגיעה מהיסטוריה משולשת: אליפות ראשונה מאז 1986, גביע ראשון מאז 1987 (תשחק בגמר מול ציריך) ודאבל ראשון מאז 1958.
כדי להבין את גודל ההישג צריך להכיר את הפתגם של תושבי ברן: "SCB (קבוצת ההוקי) היא הקבוצה של המדינה, יאנג בויז (קבוצת הכדורגל) היא הקבוצה של העיר". כלומר, את הגאווה מביאים מחליקי הקרח שזוכים באליפויות למכביר, את כאב הראש מביאים שחקני הכדורגל שמפשלים תדיר.
הפאשלות הרבות, שכללו עליות ומורדות, תקוות מנופצות והפסדים כואבים, גרמו לאוהדי הקבוצה להיזהר ממנה כמו מאש. הם סוחבים איתם צלקות מגמר הגביע ב־2009 שבו איבדה הקבוצה יתרון 0:2 והפסידה 2:3 לסיון, ומזה ב־2006 שבו הפסידו לאותה יריבה מהנקודה הלבנה. לזיכרונות הכואבים האלה התווסף לפני שנה וחצי משבר ניהולי שבסיומו פוטר המנהל המקצועי פרדי ביקל, והנה המתכון המושלם לפסימיות.
יאנג בויז חוגגת עם האוהדים. לאט ובזהירות האוהדים חזרו להאמין בקבוצה // צילום: אי-פי-איי
לא היה קל להמיר אותה באופטימיות, אבל כמה אנשי מפתח הצליחו. הראשון הוא המנהל המקצועי החדש ושחקן העבר כריסטוף שפיצר, ששחרר שחקנים יקרים ואסף כישרונות צעירים שאיתם עושה המאמן האוסטרי אדי הוטר פלאים. יאנג בויז משחקת התקפי ופתוח, לראיה משחקה אמש, כאשר כבר כבשה העונה 68 שערים לעומת 46 של באזל. כוכבי הקבוצה הם גיום הוארו הצרפתי, לשעבר בפ.ס.ז', ומיראלם סולימאני הסרבי, ששיחק באייאקס, אך הסגל מאוזן להפליא. ארבעה שחקנים כבשו 12-10 שערים והמאמן נוהג לבצע רוטציות.
לאט ובזהירות האוהדים חזרו להאמין בקבוצה. ממוצע הקהל אמנם עומד רק על 18,500 צופים למשחק, אך בשבועות האחרונים הסטאד דה סוויס מלא ב־32 אלף אוהדים. השיא הגיע בניצחון על באזל בחצי גמר הגביע, שבו יאנג בויז היתה טובה בהרבה ולאחריו חגגה את מה שמסתמן כהעברת השרביט. "אין שום סיבה שנפחד מהם", אמר סולימאני; "יש בקבוצה הזאת אווירה מיוחדת וטוב לראות את האוהדים נשאבים לתוכה", הוסיף המאמן הוטר.
המשבר של באזל, שאיבדה 19 מ־30 הנקודות האפשריות לאחר פגרת החורף, עזר כמובן, אך יאנג בויז ראויה לכל השבחים ולמיקומה בטבלה. אחרי שלוש עונות רצופות שבהן סיימה במקום השני, הקבוצה מברן רוצה את התואר, אך מסרבת לחגוג אותו בעקבות צלקות העבר.
בעונת 2009/10 יאנג בויז החזיקה ביתרון של 13 נקודות אך הפסידה את האליפות לבאזל, שלא איבדה את התואר מאז. "כולנו זוכרים את האכזבה ההיא", אמר בתחילת החודש ראש העיר אלק וון גראפנריד, "הפעם לא ניתן לזה לברוח מהידיים שלנו". זה לא אמור לברוח ליאנג בויז, שזקוקה כעת לחמש נקודות בשבעה מחזורים ולניצחון אחד בגמר הגביע כדי לחגוג, אך ההיסטוריה העגומה שלה מחייבת אותה להיזהר.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
