בתחילת שנות ה־80 הגיעו המוזיקאים אילן וירצברג ושמעון גלבץ לביתה של יונה וולך בקריית אונו במטרה למצוא חומרים ליצירה משותפת. ב־1982 הנפיקו השניים את אחת מיצירות המופת של המוזיקה הישראלית בכל הזמנים: האלבום "בציר טוב" ובו לחנים לשיריה של וולך.
ב"מפלצת האיילה", שהלחין ושר אילן וירצברג, משולבת אווירה פנטסטית מערבית עם אלמנטים אפריקאים בכלי הקשה ואלמנטים אוריינטלים בגיטרה. מדובר באחד השירים הפחות מוכרים באלבום, וללא ספק אחד היהלומים שבו.
את השיר "יונתן" הלחינו וירצברג וגלבץ ביחד, והיה ברור להם שמדובר בשיר קאנוני, מכונן. החרדה, הזרות והקורבנות מצד אחד אל מול הפנטזיה והיצירתיות מצד שני - כולן נוכחות בשיר הזה.
וירצברג וגלבץ, יחד עם וולך עצמה, בנו באלבום זה פרשנות מוזיקלית ועיבודית מפוארת לשירים, שעומדת עד היום בשורה הראשונה של המוזיקה הישראלית. "בציר טוב" הוא יצירה חלוצית במישורים שונים: שילוב מדהים בין שירה להלחנה, שירים שהם גם פזמונים וגם שירה "אמיתית", ושירים שעוסקים בתשוקות, בהזיות ובחרדות.
מוזיקלית והפקתית יצרו וירצברג וגלבץ יצירה שהקדימה את זמנה בעשרים שנה לפחות. ואולי בעצם עדיף היה ל"בציר טוב" לצאת קודם, כאשר ספיחי שנות ה־60 הסוריאליסטיות עדיין רלוונטיים איכשהו. ובשורה תחתונה: "בציר טוב" הוא השילוב האידיאלי בין שירה למוזיקה. נקודה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
