מבחינתו של הזמר והיוצר גילי ויין הכל מתחיל ונגמר ביוטיוב. במשך שנים הוא העלה סגנונות שונים של מוזיקה ושירים שהפיק לבד בסגנון היפ-הופ, באמצעים לא מקצועיים במיוחד – אפילו באמצעות מיקרופון של "סקייפ" או בניית ביטים בסיסיים במחשב.
לקהל הישראלי הוא הגיח לאחרונה בגדול עם השיר "אל תשאלי", שהפך ללהיט אדיר בגלגלצ וביתר הפלייליסטים בתחנות הרדיו, וכמובן – מיליוני האזנות באינטרנט. הוא עבד עם סבלימינל והצל, סטטיק ועוד, אך מבחינתו ההתמקצעות במוזיקה חשובה דווקא דרך הרשת – שם הצפויות הן המדד והמשוב הבלתי אמצעי של הקהל, לא דרך עורכים או מגישים, הוא זה שמשפיע על דרכו.
"עברתי שינוי גדול מאוד מבחינת סגנון המוזיקה והעיבודים. בעשור האחרון עסקתי, תחת השם 'דיג'יי אונלי' במוזיקה שנועדה למועדונים. לעומת זאת, בשנה האחרונה החלטתי לקחת את המוזיקה שלי לכיוון קצת שונה. שינוי נוסף הוא שימוש בשמי, גיל ויין, ולא בשם הבמה שבו השתמשתי.
לפני כמה שבועות הוא פרסם שיר חדש בשם "סצנות" שעוסק באלוהים. אומנם, המילה הזו לא מוזכרת בפירוש, אך אין ספק למה הכוונה:
"אומרים שהחיים האלו סרט, אומרים לכל אחד פה יש תפקיד
אומרים הכול היה נראה אחרת, אם היינו קצת כותבים את התסריט
אבל יש במאי קוראים לו אתה יודע, והוא אחראי על כל השחקנים
את הבקשות שלך שומע, והאמת היא שבאלי גם לפגוש אותו לפעמים
ולדבר אתו על זמן, לדבר על אהבה" (מתוך "סצנות")
"השיר מתייחס לחיים האלו כאל סרט, כשאלוהים הוא הבמאי. לכולנו יש תפילות קטנות ובקשות מיוחדות, ופשוט הרגשתי שאליו אני צריך לפנות ולבקש את הדברים ה״פשוטים״ שהם בעצם הכי חשובים. השינוי מבחינת המוזיקה בא לידי ביטוי גם בתחומים שונים בחיים האישיים שלי: בשגרה, בשאיפות.
עוד בערוץ יהדות:
- בחסידות הקיצונית מתכננים: הפגנת ענק נגד חגיגות ה-70
- בית ספר בריטי צנזר הומואים ומחשופי נשים
"בדרך זו, אני מרגיש שהחיים האלו הם כמו סרט, שסיטואציות בחיי היום יום שלנו מרגישות כמו ״סצנות״ ושיש במאי שמתכנן הכל וזה הבורא. אני חושב שאם הייתי פוגש אותו אלו הדברים שהייתי מבקש. אני לא אומר במפורש שהבמאי בשיר הוא אלוקים ואני שמח שאנשים הבינו למי הכוונה".
למרות שמדבריו ניתן להבין שמדובר באדם דתי, הוא מבהיר שלא כך המצב. גם בהודו, שם שאבו רבים מהאמנים את ההשראה לשירים מסוג זה, הוא לא היה. "אני לא חושב שצריך להיות בהודו כדי להקשיב לעצמך ולגלות את עצמך", הוא אומר ומספר על היכרותו עם עולם היהדות. "הייתי בגן דתי. אני פחות זוכר אבל ההורים תמיד אומרים לי שהייתי מאוד מחובר לשירים, ושהייתי יודע את הכל בעל פה מסתובב בבית ושר שירים של שבת. פתאום כשאני מדבר על זה אני מרגיש שיש לזה המון השפעה על המוסיקה שלי היום, מבחינת הלחנים".
ויין מציין כי רבות מההקלטות והעריכה עדיין נעשות באמצעים ביתיים. "כל השירים שאני כותב ומפיק, והעבודה הארוכה מבחינת ההקלטות, העריכה, העיבודים, הסקיצות והביצוע נעשו במסגרת עצמאית שלי – אולפן ביתי ואפילו דרך סקייפ. אני חושב שיוטיוב היא הפלטפורמה לשמוע סגנונות מוזיקה שונים ולגלות תכנים חדשים בתחום זה".
"בעיני יוטיוב הוא בדיוק כמו הרדיו והטלוויזיה, רק שאתה בוחר את הפלייליסט בגלל האופציות הבלתי מוגבלות. דווקא בגלל התחרות העזה, מרגש יותר לגלות שאנשים בוחרים כך לשמוע את השירים שלי".
לדבריו, התגובות שהוא מקבל נלהבות. "תמיד משמח שאנשים שונים אוהבים את המוזיקה ושהיא מדברת לקהלים שונים, בהם גם הציבור הדתי. קיבלתי המון תגובות מעניינות לשיר "סצנות". היו כאלו שאמרו שרק אחרי שהם שמעו את השיר כמה פעמים הם הבינו על מה השיר מדבר והזדהו איתו. הם גילו שזה מעין שיר תפילה וזה בדיוק מה שהתכוונתי לעשות כשכתבתי את השיר".