רמי דנוך: "אני ודקלון אף פעם לא היינו ברוגז"

לא נס ליחם: 50 שנה חלפו מאז יצא אלבומה הראשון של להקת צלילי העוד, אותה להקה שבה כיכב גם יהודה קיסר, ושהיתה מהלהקות החלוצות בזמר המזרחי ששילבה כלי נגינה מזרחיים ומערביים וניגנה בחפלות, בחתונות ובמועדונים. אבל אם תשאלו את רמי דנוך (73), סולן הלהקה, הפופולריות שלהם בקרב הדור הצעיר רק הולכת ומתעצמת במהלך השנים.

בראיון ל"ישראל היום" מספר דנוך על ההופעות גם היום, על המוזיקה הישראלית שהשתנתה, על הבת פרלה שהפכה לכוכבת, וגם על היחסים המורכבים עם הקולגה הוותיק דקלון.

"אנחנו חוגגים 50 שנות יצירה, יצאנו לסיבוב הופעות בכל הארץ, וברוך השם ממלאים אולמות. בהופעות שלנו לא תראו עיבודים חדשים לשירים ותיקים", הוא מגלה, "אנחנו נאמנים למקור, לא משנים כלום, שרים כמו שהקלטנו פעם ושרנו פעם, אותו הדבר, אחד על אחד, והקהל מגיב לזה בצורה מדהימה.

"בשבוע שעבר הופענו במועדון בתל אביב, בני נוער עלו על הבמה ורקדו איתנו ואני מודה שהופתעתי מהדור הצעיר. גם כשהופענו בבארבי, במסגרת 'חתול בשק', עלינו לבמה בהפתעה מול יותר מ־1,000 צעירים במועדון והיה מדהים. אני, ותיק בעולם המוזיקה, ממש התרגשתי שם. אני מרגיש שאנחנו זוכים להערכה, אני מקבל אותה מהקהל שלי, בעיקר קהל מבוגר, אבל גם הדור הצעיר נחשף למוזיקה שלנו ואוהב. לאן שאני הולך ברחוב אני מקבל תגובות טובות מאוד".

יש מחשבה להקליט חומרים חדשים?

"אני כל הזמן מקליט. עשיתי עם גבי ברלין בעודו בחיים כמה מחרוזות. הקלטתי את השיר 'אלתרמן עם סלסולים' שמספר על העבר של שירי העוד, וגם היום אנחנו ממשיכים. היום כבר לא מוציאים אלבומים, מוציאים סינגלים, ואנחנו כל הזמן בעבודה. הקלטנו עכשיו את השירים 'חסידה צחורה' ו'סורו ממני' בסגנון בלוז".

הרבה שנים עברו מאז פרצתם. מה אתה חושב על מה שקורה במוזיקה הישראלית היום?

"אני לא מתחבר למה שקורה היום במוזיקה המזרחית והים־תיכונית, זו כבר לא המוזיקה שעשינו פעם, זה יותר מוזיקת פופ, ממש, ועם כל הכבוד לזה שהם מצליחים ועיני לא צרה באף אחד, אני מרגיש שהם התרחקו מאוד מהמקורות של הזמר הים־תיכוני. כנראה רוצים להיכנס לשוק, לז'אנרים נוספים, אבל שכל אחד יעשה מה שטוב לו".

ספר לי על הספר "אבני דרך" שהוצאת.

"זו בעצם ביוגרפיה שמגוללת את כל שנות הקריירה שלי, 60 שנות זמר, מאז שהייתי ילד. אני מספר שם הכל. רציתי לספר את הסיפור, שאנשים יידעו מי זה רמי דנוך ומי זו להקת צלילי העוד שהיתה מחלוצות הזמר המזרחי בארץ. הספר נמכר גם בסטימצקי וגם בהופעות שלנו".

"גאה בפרלה"

אי אפשר שלא לדבר על פרלה, הבת שלך.

"קודם כל היא ילדה בת, ואתמול ביקרתי אותה באיכילוב וראיתי את הנכדה החמודה, זוהר. יש לי כבר נכדים ונינים, והלידה שלה מאוד ריגשה אותי, היא עברה טיפולים וזה לא היה קל אבל ברוך השם הכל בסדר. אני עוקב אחרי כל מה שהיא עושה וגאה בה. היום בהופעות כולם אומרים הינה אבא של פרלה. כולם מדברים על סאפיר, הדמות שלה. היא פופולרית ברמות שגם אני לא האמנתי. אין לי מילים".

במשך שנים זכור סכסוך מתוקשר בין חברי להקת צליל העוד ללהקת צלילי הכרם, שבה כיכב דקלון. במשך יותר מ־45 שנה דווח על נתק ביניהם, עד שב־2018 הכריזו השניים על פיוס והופיעו יחד במופע משותף בכל הארץ. למרות הדיווחים והסיקור התקשורתי לאורך השנים, טוען דנוך כי מדובר בהגזמה ובניפוח של יריבות בין חברות תקליטים, בעוד בין השניים מעולם לא שרר נתק.

"אני ודקלון אף פעם לא היינו ברוגז, זה הכל הצהובונים. המלחמות היו בין חברות התקליטים, אנחנו לא רבנו, וכשנפגשנו צחקנו ודיברנו, אז הדיווח הזה היה לא נכון. אני ודקלון עשינו מופע יפה מאוד ביחד, ולצערי בדיוק באה הקורונה והורידה אותו. אחרי הקורונה דקלון כבר לא חזר להופיע בגלל מצבו הרפואי וחבל לי, אבל אנחנו חברים ואני אוהב אותו".