טליה פלד קינן || בת 46. עיתונאית ומגישת טלוויזיה. גרה בתל אביב, נשואה לגיל קינן, פסיכולוג, ואם לאלמה (16) ולאלישע [11]. יוצרת סרטים תיעודיים ומגישה את "עושות חשבון" (יחד עם סיון קלינגבייל) ואת "הכל כלול" (פעם בשבוע) בערוץ עשר (אפיק 14)
מתי בפעם האחרונה שמחת להיות ישראלית?
"לפני כחודש. הרגשתי גאווה ישראלית כשהוחלט שרב־סרן טולי תהיה האישה הראשונה שתפקד על טייסת. זאת תזכורת לנשים שהן כל הזמן צריכות להיאבק על מעמדן. שום זכות לא ניתנה לנו במתנה, על כל זכות נאבקנו - על הזכות ללמוד, לצאת לעבודה, להצביע בבחירות, על הכל, ואם לרגע נתעייף או נגלה שאננות, ניסוג לאחור. ובנוגע להתבטאויות נגד שירותן של נשים בצבא, לדעתי אלה מילים של גברים דכאניים וחשוכים, שרק מבקשים לעצמם עוד שליטה וכוח".
מתי בפעם האחרונה קרה לך אירוע משנה חיים?
"לפני 15 שנה. כשהבת שלי אלמה היתה בת שנה, נפצענו אני, היא ובן הזוג שלי בפיגוע בקניון ערים בכפר סבא. אלמה נפצעה בראשה ודיממה דימום מאסיבי, ורק כשהגענו לבית החולים מאיר הבנו שקרה לנו נס, ושלמרות הדימום הנורא - הפצעים שלה שטחיים. במשך שנה אחרי הפיגוע דמיינתי בתי קפה ואוטובוסים מתפוצצים, והייתי דרוכה כמו קפיץ. לאט־לאט עם השנים זה פוחת, אבל עד היום יש בי רגישות גדולה לרעש פתאומי ועד היום כל פיגוע הופך לי את הבטן".
מתי בפעם האחרונה החלפת קריירה?
"זה גם קרה לפני 15 שנה. לפני הטלוויזיה עבדתי כמנהלת משאבי אנוש בחברות הייטק שונות וגם בטבע. בראייה לאחור, זו החלטה שהתבשלה בי בעקבות הפיגוע. הקריירה הקודמת שלי היתה מאוד נוחה ומתגמלת, אבל לא מצאתי בה עניין. ואחרי הטראומה שעברתי הבנתי שהחיים קצרים, ואדם באמת חייב לחיות את חייו כאילו אין מחר, ולשאוף כמה שיותר למימוש עצמי ולמשמעות".
מתי בפעם האחרונה הלכת בעקבות הלב שלך?
"לפני כמעט 30 שנה. את גיל, הגבר של חיי, פגשתי כשהייתי בת 17, והתחתנו כשהייתי בת 22. באופן מפתיע אין לנו שישה ילדים. אני זוכרת שכל החברות אמרו לי, 'את משוגעת, איך את מתחתנת כל כך מהר?' אבל אני ידעתי שזה זה, והיה נראה לי טיפשי לחכות ולנסות בכוח דברים אחרים. הכרתי את גיל בערב יום כיפור. ירדתי לעיר בכפר סבא, ונפגשנו בדרך. עד אז הכרנו רק ברמת 'שלום, שלום', ובערב הזה, כששערי השמיים עדיין פתוחים, פתאום ראיתי את גיל באמת. הוא היה בן 20, ישבנו על המדרכה ולא הפסקנו לדבר. זה לקח איזה שעתיים. למחרת, במוצאי יום כיפור, הוא התקשר ויצאנו לדייט ראשון, ומאז הדייט הזה לא נפרדנו. הרבה פעמים אנשים מוותרים על אהבה ראשונה ואחר כך מתחרטים. אהבה ראשונה יכולה לבוא מוקדם, והיא נס. כל אהבה היא נס בעיניי. צריך הרבה מזל כדי למצוא את האחד שלך".
מתי בפעם האחרונה בכית?
"השבוע קרה דבר שלא קרה לי אף פעם קודם, ובכיתי בשידור חי. פשוט נחנקתי מדמעות ולא הצלחתי לדבר. זה היה ב'הכל כלול'. ראיינתי אישה שמתגוררת בדיור הציבורי, ועומדים לפנות אותה מהבית שלה אחרי שנים בדירה. משהו בנסיבות החיים הטרגיות שלה ובחוסר האונים המוחלט שלה אל מול המערכת שבר אותי לגמרי".
מתי בפעם האחרונה איבדת אדם אהוב?
"לפני כמעט שלוש שנים אמא שלי מתה מסרטן והגעגועים אליה קשים לי מאוד. אמא שלי ואני היינו קשורות מאוד, וההיעדרות שלה מלווה אותי. קשה לעכל אובדן של אדם קרוב ואני מדברת איתה בראש כל הזמן. המון חוויות שאני חווה אני יודעת מה היא היתה אומרת. מבחינתי הקול שלה עדיין פה".
מתי בפעם האחרונה שינית את המראה שלך?
"לפני שנה וחודשיים הפסקתי לעשן, עליתי עשרה ק"ג והמראה שלי השתנה כליל. למזלי, אני מקיפה את עצמי באנשים שאוהבים אותי בכל מקרה. אני יודעת שנשים חושבות לא מעט על שינוי המראה שלהן ועל ניתוחים למיניהם, ומבחינתי שכל אישה וגבר יעשו מה שבא להם. אפילו קצת בא לי לראות גברים עם שפתיים של ברווז ברחובות, זה יהיה שינוי מרענן. לצערי אני פחדנית. אולי הייתי עפה על עשרה ניתוחים במקביל, אם לא הייתי פוחדת".
מתי בפעם האחרונה חשבת על נושא ההטרדות המיניות?
"כל הזמן. חוויתי הטרדות מיניות לא פעם ולא פעמיים, ולאורך שנות העשרים שלי תמיד התחמקתי בנחמדות. כשהפכתי לאמא, בגיל 30, משהו השתנה בי, אולי כי נולדה לי בת. פתאום הצורך להגן עליה ולדאוג לה לעולם טוב יותר גרם לי להגיב באופן הרבה יותר תקיף ובוטה. אני חושבת שזה התפקיד שלנו כאימהות, לדאוג שתהיה תרבות שונה לחלוטין בהקשר הזה וללמד אותן את האסרטיביות הזו מגיל צעיר, כי לא לכל אחת זה בא באופן טבעי".
מתי בפעם האחרונה חזרת לבית ילדותך?
"אף פעם. נולדתי בעפולה, אך כשמלאה לי שנה עזבנו את העיר. גרנו שלוש שנים בקיראון, ואז עברנו לכפר סבא, ושם למעשה גדלתי. מאז לא חזרתי לבית בעפולה, וגם הבית בכפר סבא כבר לא ממש קיים, כי הוא נמכר אחרי שהוריי החליטו שהם לא אוהבים זה את זה והתגרשו בגיל 75".
מתי בפעם האחרונה לבשת מדים?
"ב־1990. הייתי מאבחנת פסיכוטכנית בצה"ל, שירתי בתל השומר בתפקיד שצייד אותי ביכולת לשאול שאלות, להקשיב לעומק ולהתחבר לאנשים ממקומות ומרקעים שונים. למדתי לצלול לתוך העולם שלהם ולזהות רבדים שונים בתשובה, כי זה אף פעם לא רק הטקסט המפורש וצריך להקשיב טוב למה שלא נאמר. בצבא בעצם נזרעו בי הזרעים הראשונים של הקשבה דוקומנטרית".
מתי בפעם האחרונה ניקית את הבית?
"אתמול. שאבתי את הבית. אבל פמיניזם זה לא רק על הנייר, זה למצוא בן זוג פמיניסט: אני מבשלת והוא שוטף כלים. אני מכבסת והוא מייבש. אני מסדרת ארונות והוא מסדר את הניירת. אני מטיילת עם הכלב והוא מקטר שיש כלב".
מתי בפעם האחרונה זרקת משהו מהעבר?
"כמעט אף פעם, אני לא מסוגלת לזרוק. אני אוגרת ואוגרת, לא קל לי להיפרד מדברים ישנים. לפעמים אני מוציאה בגדים ישנים של הילדים, מכניסה לשקיות ואז השקיות יושבות בבגאז' של האוטו. חצי מהבגדים של הילדים אני שומרת, כי אני לא מסוגלת להיפרד מבגדים שלהם".
מתי בפעם האחרונה קראת ספר?
"לפני שלושה שבועות סיימתי את הספר 'הירושה' של הסופר ההונגרי שאנדור מאראי. זה ספר מדהים, ספר על איזושהי המתנה מייסרת לאהוב ולתיקון שהוא צריך להביא איתו, ובעצם זה ספר על איך אנחנו כלואים בתוך האישיות שלנו. הרי אם יש דבר שהכי קשה להיחלץ ממנו, זה האופי שלנו. ספר חזק מאוד".
מתי בפעם האחרונה התמכרת לסדרת טלוויזיה?
"לפני חודש. עשיתי בינג' לסדרה 'שקרים קטנים גדולים', עוד לפני שהם זכו בכל הפרסים, ואני ידעתי שהם יזכו. זו פשוט סדרה מעולה. עכשיו אני בהמתנה לעוד בינג' ל'פאודה'. רק כשיהיו כל הפרקים אראה את הכל בבת אחת. אני לא מסוגלת לחכות שבוע לפרק, ולא ברור לי איך עשינו את זה כל החיים. אני מרגישה שאת הבינג' המציאו בשבילי".
מתי בפעם האחרונה עלית על מטוס?
"בדצמבר האחרון טסתי עם הבת שלי אלמה לפריז לחגוג את יום הולדת 16 שלה. זה היה כרוך במאבק פנימי, כי אני מפחדת לעלות על טיסה בלי כל המשפחה, ובמקרה הזה השארתי בבית את בני אלישע עם בעלי גיל. אנחנו בדרך כלל טסים כולנו יחד, ויצא לי לסרב לפחות ל־15 טיסות רק בגלל הפחד הזה. הפעם האחרונה שבה הרשיתי לעצמי לטוס לבד היתה לפריז עם הנשיא פרס, שטס לפגישה עם סרקוזי לפני כעשר שנים. בנסיעה ההיא הדחקתי את הפחד וגיליתי שהדחקה היא מנגנון מפואר שממעיטים בחשיבותו".
מתי בפעם האחרונה אהבת שיר חדש?
"אני עפה עכשיו על השיר של ריהאנה 'Love on the Brain'. אני שרה אותו להנאתי בקולי קולות באוטו ושמתי לי אותו בפלייליסט. שיר אדיר".
מתי בפעם האחרונה היית בהופעה?
"בחודש נובמבר. גררתי את גיל להופעה של ניק קייב והיה מדהים. היה שם בהופעה משהו מאוד טוטאלי ומהפנט. מפתיע אותי שהוא מסוגל בכל פעם לתת כזה שואו. הוא כישרון ענק".
מתי בפעם האחרונה עשית ספורט?
"אתמול עשיתי הליכה. אני בעיקר עושה הליכות, וכשאני צועדת תמיד באים מולי אנשים שרצים. התחושה שלי היא שכולם רצים, ויותר מזה, שאנחנו בעידן שבו כל אחד מרוכז בגוף שלו, בדופק שלו, בטבעונות שלו ובגרגירים שלו. אני חושבת שככל שהעולם בחוץ משתגע, כך אנחנו נהיים מרוכזים יותר בעצמנו. השחיתות גואה, אין שלום באופק, קשה לגמור את החודש, הדיור בשמיים, אז אנחנו מעדיפים להתעסק בלחץ הדם שלנו ובתלת־ראשי שלנו. נרקיסיזם כמילוט מפני העולם שמשתגע".
מתי בפעם האחרונה נכשלת?
"כל הזמן אני נכשלת. שלשום נכשלתי, ולא בפעם הראשונה. קמתי בבוקר עם החלטה לעשות שוב יום ללא פחמימות, ואם להודות על האמת - החזקתי מעמד בדיוק עד ארוחת הצהריים".
מתי בפעם האחרונה אמרו עלייך משהו לא נכון?
"אף פעם. כל מה שאומרים עלי נכון".
מתי בפעם הראשונה הרגשת שחוללת שינוי?
"ב־2007. הבנתי את הכוח שיש לנו, התקשורת, ביד, כאשר הכנסת שינתה את חוק טיפולי פוריות בעקבות כתבה שעשיתי ככתבת רווחה על פיטורי נשים שנמצאות בטיפולי פוריות. האפקטיביות של כתבה בת שתי דקות בחדשות, שבתוך שבועות מגיעה לשינוי בחקיקה, נתנה לי תחושה אדירה של סיפוק ושל שליחות".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
