רק לפני כחצי שנה, על פי הערכות הרופאים הבכירים שמטפלים בה, היתה מאיה דיטקובסקי, בת 53 מבת ים, "על סף מוות" ו"אבודה מבחינה רפואית". הם אף הודיעו לשתי אחיותיה שהיא תשרוד רק עוד כחודשיים. כמוצא אחרון, המליצו הרופאים למאיה על בדיקה חדשנית לאיתור הפרופיל הגנטי של הגידול הסרטני, ובעקבותיו המליצו על תרופה חדשנית. כיום, מאיה מתאוששת וחוזרת לחיות חיים מלאים.
בדצמבר 2016 אובחנה מאיה עם סרטן ברחם. מדובר בסוג סרטן נדיר ואלים מאוד, שלא מגיב לטיפול כימותרפי ולהקרנות, שאותם היא קיבלה, אך ללא הצלחה. כמו כן, אי אפשר היה להסיר בניתוח את הגידול, שרק הלך וגדל. מאיה סבלה מאוד מכאבים ומצבה רק הלך והחמיר. היא כמעט לא יכלה ללכת, רזתה ונחלשה מאוד.
לדברי ד"ר רונן ברנר, מנהל המכון האונקולוגי בביה"ח וולפסון בחולון, "מאחר שהסיכוי לתגובה לטיפול כימי אחר היה אפסי, מאיה נשלחה לבדיקה מולקולרית רחבה של הגידול באופן פרטי". על הבדיקה המליצה למאיה פרופ' טליה לוי, מנהלת היחידה לגינקולוגיה אונקולוגית בוולפסון. מדובר בבדיקת הפאונדשיין (Foundation), שמאתרת את השינויים הגנטיים של הגידול הסרטני אצל החולה ומאפשרת להתאים לו טיפול רפואי. הבדיקה נעשית באמצעות דגימה של רקמת הגידול או דגימת דם, והיא מבוצעת במעבדת החברה האמריקנית בבוסטון.
הבדיקה, שאושרה על ידי ה־FDA, לא כלולה בסל הבריאות ועלותה כ־16 אלף שקלים, שאותם שילמה מאיה מכיסה. מלבדה, יותר מאלף ישראלים עשו את הבדיקה בשנים האחרונות, רובם במימון הביטוחים הרפואיים הפרטיים ומיעוטם גם בסבסוד של הביטוחים המשלימים של חלק מקופות החולים.
לדברי ד"ר ברנר, "התוצאות של הבדיקה היו יוצאות דופן ומוזרות לפענוח... הצלבה של נתונים מגידולים סרטניים אחרים הובילה אותי למסקנה כי קיים סיכוי שגידול נדיר זה יגיב לטיפול באימונותרפיה, אז האופציה לטיפול זה הוצגה בפני ועדה אתית של ביה"ח, ששקלה את ההיגיון שבו ואת התועלת מול הסיכון, ואישרה את מתן ההתרופה. החולה קיבלה טופלה בקיטרודה (שכלולה בסל הבריאות אבל לא לסרטן הרחם; ר"ר), ואכן באופן שנראה כמעט כמו נס, הופיעה תגובה טובה מאוד. הגידול הצטמק, כאביה של החולה נעלמו והיא התאוששה".
ד"ר ברנר // צילום: יהושע יוסף
"היכולת להיות יצירתי"
ד"ר ברנר הוסיף כי "שלוש הדמיות רצופות מדגימות את המשך הצטמקות הגידול. כמו כן, טיפול אימוני מתאפיין בהרבה פחות תופעות לוואי מאשר כימותרפיה, ובחולה שלנו לא היו תופעות לוואי כלל. המקרה גורם להתרגשות בקרב הרופאים ומדגים את ההתקדמות האדירה שחלה ביכולת אבחון של מנגנוני פעולה של סרטן ובטיפול התרופתי בו, וגם את היכולת של רופא להיות יצירתי בתחום מורכב זה".
ואולם, הטיפול התרופתי בתרופת הקיטרודה לא כלול בסל הבריאות למחלת סרטן הרחם, ועד עכשיו הצליחה מאיה לממן את הטיפול מהביטוח הרפואי הפרטי שלה. אלא שהביטוח מוגבל מאוד בכיסוי שלו, ובקרוב היא כבר לא תוכל לממן את התרופה שמצילה את חייה. בעקבות זאת היא פנתה לקופת חולים מאוחדת, שבה היא חברה, בבקשה להמשיך לממן את התרופה, בצירוף המלצתו של ד"ר ברנר.
אלא שבקופת החולים סירבו משום שהתרופה אינה כלולה בסל התרופות. מבדיקה שערכה עו"ד יעל פרידל, המייצגת את מאיה, בקשתה לא הועברה לוועדת החריגים בקופה, אלא רק נדונה במוקד אישורי התרופות הרגיל של הקופה, שלרוב לא רשאי לאשר תרופות מחוץ לסל. בעקבות זאת כתבה עו"ד פרידל למאוחדת: "אין ספק כי הקופה מודעת היטב למשמעות של עיכוב של יותר משלושה חודשים בהבאת המקרה לוועדת חריגים, כאשר מדובר בחולת סרטן הנדרשת לטיפול מאריך ומציל חיים. לא ברור לי מדוע הקופה עושה כל אשר לאל ידה על מנת להקשות על חולים הנדרשים להתמודדות יומיומית לא פשוטה, גם ללא הכבדה מצד הקופה". בעקבות זאת היום אמור להתקיים דיון בבקשה של מאיה בוועדת החריגים במאוחדת.
ממאוחדת נמסר: "התיק קבוע לדיון בוועדת החריגים הקרובה וזו תדון באופן מקצועי בפנייה ותכריע על פי אמות המידה המחייבות".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו