אנשי צד"ל החיים בישראל עוקבים בדריכות אחרי הפרסומים בתקשורת הלבנונית, שהפכו, עבורם, לשיחת היום בשבועיים האחרונים.
הבחירות, שצפויות להתקיים במאי הקרוב, הביאו את נשיא לבנון הנוצרי, מישל עאון, לצאת ביוזמה להעניק חנינה לעשרות אלפי אסירים מהפלגים השונים, ובהם אנשי צד"ל - שרבים מהם נוצרים - ובתנאי שלא רצחו, אנסו או פגעו בביטחון המדינה מאז הנסיגה מלבנון במאי 2000.
"הפעם זה נראה רציני", מסביר רימון אבו־דאהר (63), צד"ליק המתגורר היום בקריית שמונה. בשיחה עם "ישראל היום" הוא מספר כי כבר קרוב ל־18 שנים הוא "יושב על המזוודות" ומחכה לרגע כזה. "שנה אחרי הנסיגה נסראללה איפשר לאנשי צד"ל לחזור ללבנון, ואלה שחזרו נשפטו לשנה עד 15 ואפילו 17 שנות מאסר, אבל הפעם מדברים על חנינה, שלפיה כל מה שקרה עד מאי 2000 פשוט יימחק", הוא אומר, "כרגע יש בלבנון הרבה ויכוחים סביב היוזמה, אבל אני מתפלל שהדיבורים יהפכו למעשים".
בשונה ממרבית אנשי צד"ל, אבו־דהאר הותיר את אשתו וארבעת ילדיו בלבנון והגיע לישראל לבדו. ב־2003 עבר תאונת דרכים קשה בעיר מגוריו, ומאז הוא מתפרנס מקצבת ביטוח לאומי בגובה של כ־2,500 ש'. "כל הילדים שלי התחתנו בזמן שהייתי בישראל והפכו בעצמם להורים", הוא מוסיף, "לא הייתי בחתונה של אף אחד מהם. מאז, נולדו לי חמישה נכדים שעד היום לא זכיתי להכיר אותם. אני כבר בן 63, מה יעשו לי? יהרגו אותי? אז שיהרגו אותי. לא נשאר לי מה להפסיד, עם קצבת הנכות שלי כאן אני גם כך בקושי מצליח לחיות בישראל. ככה לפחות אהיה עם המשפחה ואהנה מהנכדים שלי".
"אין להם ממה להתפרנס שם". אמנון לויה // צילום: גיל אליהו/ג'יני
"לבנון עזבה אותנו"
אמנון לויה, היסטוריון ומדריך טיולים שעוסק בשיקום צד"לניקים, מסביר כי בשונה מאבו־דהאר, הדילמה בקרב אנשי צד"ל רבים אחרים היא מורכבת הרבה יותר. "רבים מאנשי צד"ל שירתו 18-15 שנים בלבנון. לרובם אין מקצוע, ומכאן שחלק גדול מהם התפרנס בישראל מעבודות שמירה". לדבריו, "הם אומרים שלא יחזרו ללבנון כי אין להם ממה להתפרנס שם עכשיו. מה גם שמי שהיה אז צעיר, כבר מבוגר מדי כיום כדי להיקלט בצבא לבנון".
ועדיין, לדברי לויה, היוזמה מעוררת סערה אדירה בקהילת אנשי צד"ל בקריית שמונה. "המשפחות שלהם, שחיות בלבנון, לוחצות עליהם ואומרות שהן ימכרו את רכושן וישיגו עזרה כספית ממשפחותיהם על מנת לתמוך בהם", הוא אומר.
מנגד, הסערה הציבורית הביאה אתמול את העמותה ליוצאי צד"ל ובני משפחותיהם לפרסם פוסט בפייסבוק, שלפיו הם דוחים מכל וכל את היוזמה. "אמרנו שאנחנו לא רוצים חנינה. המדינה שלנו צריכה לבקש חנינה מאיתנו", אמרה דוברת העמותה, ג'ולי אבו־ערג', "ממשלת לבנון היתה זאת שעזבה אותנו, ואמרה לנו בעצמה 'פנו לישראל'. ישראל עזרה לנו ומאז היתה ברית הדמים בינינו".
אבו ערג' אומרת שגם אם המהלך ייצא לדרך, היא מתקשה להאמין כי רבים יחזרו ללבנון. "אנחנו כבר 18 שנים כאן, ילדי צד"ל וביניהם אני, גדלנו כאן. מבחינתנו אנחנו מבקשים מממשלת לבנון להתנצל - לא בשביל לחזור, אלא בשביל הצדק ההיסטורי".