למרות החשש מקרינה סלולרית: עיבוד נתונים שנעשה ברישום הסרטן במשרד הבריאות העלה כי לאורך 24 שנה – התקופה שבה נולדו והתפתחו הטלפונים הסלולריים – לא חלה עלייה בסרטן המוח בישראל.
האגודה למלחמה בסרטן בשיתוף משרד הבריאות, מפרסמים היום במסיבת עיתונאים את הנתונים המעודכנים בישראל לקראת יום הסרטן הבינלאומי, אשר מצוין בישראל ובעולם בשבוע הבא, ב-4 בפברואר.
תחת הכותרת "אנחנו יכולים, אני יכול" (We can, I can), מודגשים המסרים במטרה להניע אנשים לפעולה על מנת להפחית את נטל הסרטן בעולם ואת התמותה הגלובלית ממחלות הסרטן ב-25%.
מדובר בעיבוד נתונים ראשון בנושא זה מאז החל השימוש בטלפון סלולרי. לפי הבדיקה, בין השנים 1990-2014, השכיחות של גידולי מוח ממאירים בכל קבוצות האוכלוסיה – ערבים ויהודים – היתה יציבה. כך גם לגבי גליובלסטומה – גידול המוח השכיח יותר (40 אחוז מכלל 9,600 המקרים ב-24 שנות המחקר) והממאיר יותר.
כמו כן לא נראתה עדיפות לצד הגידול במוח (שמאל או ימין) – נתון שעשוי היה להעיד על קשר לצד ההחזקה של הטלפון.
כאשר נבחנו בנפרד מקרי תחלואה בגליומות שונות (סוגי גידולים שמקורם בתאי התמך במוח), אשר הם 86 אחוז מכלל גידולי המוח, נצפתה יציבות בגברים יהודים, נשים יהודיות ונשים ערביות. בקרב גברים ערבים נצפתה עליה בשנים 1990-2001, ואז מגמת יציבות משנת 2002 עד 2014.
"אילו נבעה העלייה מחשיפה לטלפונים ניידים, היינו מצפים לראות עלייה בתחלואה, בהינתן שהשימוש בטכנולוגיה הולך ומתפשט" // צילום: גטי אימג'ס
בגידולי מוח שפירים (בעיקר מנינגיומה) נמצאו מגמות שונות בקרב קבוצות האוכלוסיה: אצל גברים יהודים היתה יציבות ולאחר מכן ירידה של 4 אחוז בשנה; אצל נשים יהודיות חלה עליה מובהקת של 2 אחוז בתחלואה עד לשנת 2004, ולאחריה ירידה של 3.5 אחוז בשנה.
באוכלוסייה הערבית היתה עליה של 6-8 אחוז בשנים 1990-2008 ולאחר מכן התייצבות. לא נראה כי קיימת עדיפות לגידולים בצד ימין או בצד שמאל לכל אורך התקופה.
"בספרות המדעית נרמז כי יכול להיות קשר בין שימוש כבד ותכוף בטלפון נייד או טלפון אלחוטי לבין גידולים מסוג גליומות, אך בישראל אין עדות לעלייה בתחלואה בסוג זה של גידולי מוח בשני העשורים האחרונים", אמרה פרופ' ליטל קינן בוקר, סגנית מנהלת המרכז לבקרת מחלות והממונה על רישום הסרטן במשרד הבריאות.
לגבי נתונים שמעידים על עלייה בגידולי מוח ממאירים בגברים ערבים, מציינת פרופ' קינן-בוקר כי אחת ההשערות היא שמדובר בעליה בזכות שימוש בבדיקות הדמיה משוכללות. השערה אחרת היא שהשמנה בנשים קשורה למנינגיומה.
"אילו נבעה העלייה בעיקרה מחשיפה לטלפונים ניידים, היינו מצפים לראות עלייה קבועה בתחלואה, בהינתן שהשימוש בטכנולוגיה בקרב כל קבוצות האוכלוסייה הולך ומתפשט, ובפרט בקרב קבוצות הגיל הצעירות. בנוסף, מחקרים קודמים שהתמקדו בשימוש בטלפון נייד כגורם אפשרי להיארעות מנינגיומה, לא מצאו קשר". עם זאת, לדברי קינן-בוקר, "עדיין יש צורך בהמשך מחקר ומעקב, וחשוב ליישם את כללי הזהירות המונעת".
הסוכנות הבינלאומית לחקר הסרטן, IARC, הגדירה ב-2011 את השימוש בטלפון נייד כ"מסרטן אפשרי בבני אדם", ומחמת הזהירות המונעת הומלץ להפחית את החשיפה לניידים (למשל להרחיק את הטלפון מהגוף, בפרט אצל ילדים ובני נוער). משרד הבריאות בישראל אימץ הנחייה הזו.
מחקרים שבחנו את הקשר בין שימוש במכשירי טלפון ניידים לבין גידולים במוח ובמערכת העצבים המרכזית, נאלצו להתמודד עם אתגרים קשים כמו כימות החשיפה (מידת השימוש בטלפון הסלולרי, שמשתנה עם הזמן) שהתבססה לעתים קרובות על דיווח עצמי, וכן תקופה ארוכה של מחלות גידוליות (בין מספר שנים למספר עשורים) שלא מתגלות, מה שמקשה על זיהוי קשר סיבתי.
בשל אתגרים אלה ואחרים, תוצאות המחקרים עד כה אינן עקביות. ברובם לא נמצא עודף סיכון, אולם היו מחקרים שהצביעו על עודף בגידולי בלוטת הרוק, בגידולים על עצב השמע ובגליומות, בפרט במשתמשים הכבדים, ויותר בצד שבו נוטה המשתמש לאחוז בטלפון.
למרות הנתונים - תוצאות המחקרים עד כה אינן עקביות // צילום: גטי אימג'ס
המחקר על גידולים במוח הוצג כאמור במסיבת עיתונאים של האגודה למלחמה, בסרטן שבו הוצגו נתונים נוספים על תחלואה בסרטן בישראל: בישראל אובחנו ב-2015 כ-26 אלף חולי סרטן, ונפטרו כ-11 אלף. בגברים, סיבת המוות השכיחה היתה סרטן הריאה, ובנשים סרטן השד. בסוף שנה זו חיו בישראל כ-90 אלף חולי סרטן שאובחנו בשנים 2011-2015.
בגברים נצפית ירידה מובהקת סטטיסטית בהופעת סרטן: ביהודים מאז 2007 ובערבים מאז 2005. בנשים המגמה יציבה - ביהודיות מאז שנת 1990 ובערביות מאז 2005.
בהשוואה בינלאומית, שיעור ההיארעות (מספר החולים החדשים לשנה) של סרטן בישראל, גבוה מהממוצע במדינות ה-OECD.
מנכ"ל האגודה למלחמה בסרטן, מירי זיו, ציינה כי "על אף שישראל מובילה במספר חולי הסרטן החדשים שמאובחנים מדי שנה, יחסית לממוצע מדינות ה-OECD, הנתון המעודד הוא שישראל מדורגת נמוך מבין המדינות בשיעורי התמותה מהמחלה".
לדברי זיו, "עובדה זו נובעת ככל הנראה מהעובדה שהחולים בישראל מאובחנים בשלב מוקדם במחלות הסרטן השכיחות, בזכות תוכניות סריקה לאומיות שיזמה האגודה למלחמה בסרטן ובמקביל זוכים לטיפול מיטבי ברמה גבוהה, כך ששיעורי ההישרדות והריפוי גבוהים - וכתוצאה מכך שיעורי התמותה נמוכים יחסית".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו