התעשייה האווירית הגישה היום (ראשון) לבית המשפט המחוזי בלוד תביעה על סך כ-303 מיליון שקל נגד קבוצת מבטחי לוויין התקשורת עמוס 6, שהתפוצץ בחודש ספטמבר 2016 על כן השיגור. קבוצת המבטחים שכוללת את לוידס, פלתורס ומארש ביטחה את הלוויין שיוצר על ידי תעשייה אווירית בפוליסת טרום-שיגור על סך 236 מיליון דולר ועוד 43.1 מיליון יורו.
עד עתה שילמו המבטחים לתע"א כ-215 מיליוני דולרים, אולם לטענת החברה מגיעים לה עוד כ-62 מיליוני דולרים. המבטחים טענו בפני התע"א, לגבי יתרת תגמולי הביטוח שהם מסרבים לשלם, כי הם לא קיבלו הודעה לגבי שינוי שנעשה באופן עריכת ניסוי מנועים לטיל השיגור (ניסוי המכונה "Static Fire Test"); כי השינוי שנעשה הוא בגדר החמרת סיכון בגינה היו גובים פרמיה נוספת אם היו יודעים עליו וכי לאור האמור יש להפחית מכלל התשלום המבוטח את יתרת תגמולי הביטוח.
התעשייה האווירית סבורה כי אין ממש בטענת המבטחים, כי אין ספק אמיתי שתגמולי הביטוח מגיעים לה במלואם, וכי אי תשלום יתרת תגמולי הביטוח הינה התנהלות הנגועה בחוסר תום לב מצד המבטחים. בין הטעמים לעמדתה זו של התע"א, ניתן למנות את העובדה שמדובר בפוליסת "כל הסיכונים", אשר במסגרתה אירוע של אובדן גמור (Total Loss) של הלוויין, מכל סיבה שהיא, מכוסה במלואו, ובפוליסה אין כל החרגה רלוונטית.
פיצוץ הלווין התרחש בשעת תדלוק
הסיבה היא שאירוע פיצוץ הלוויין התרחש בשעת תדלוק, טרם תחילת הניסוי, ותדלוק ("Fueling") מכוסה במפורש בפוליסה, שהיא פוליסת טרום-שיגור אשר מבטחת את כל הסיכונים עד מועד השיגור ("Lift-Off"); וכן מטעמים רבים נוספים אשר מפורטים בכתב התביעה.
ממילא, כפי שהתע"א הראתה בכתב התביעה, כל הגורמים הרלוונטיים, ובכלל זה פלתורס, מארש והמבטחים, קיבלו הודעה אודות הניסוי וידעו מבעוד מועד כי הוא עתיד להתבצע. בהקשר זה אף ראוי להוסיף, שעל פי החוק הודעה שנמסרה לסוכן הביטוח כמוה כהודעה שנמסרה למבטח, ואין מחלוקת שהודעה כזו נמסרה.
התע"א עשתה ניסיונות רבים כדי להימנע מתביעה ולקיים הליך גישור בהשתתפות כל הצדדים אך הליך הגישור שהתקיים לא צלח, ומשכך היא נאלצת להגיש את התביעה לבית המשפט כאשר מטבע הדברים בנסיבות אלו היא תובעת את יתרת תגמולי הביטוח בצירוף הריבית המקסימאלית הקבועה בחוק.