לפעמים אתה שואל את עצמך אם הם רציניים. מה, המפגינים האלה לא מבינים, שהם תקעו לעצמם אתמול גול עצמי לחיבורי הקורות? זה מסוג המקרים הקלים. אין מה להתלבט. אתה לא צריך לאסוף מקורות, היסטוריה של הפגנות, וציטוטים מפסקי דין של בג"ץ. עצם ההפגנות בזמנו בפתח תקווה נגד היועץ המשפטי מנדלבליט כבר היו חציית קו אדום. לא היה לזה תקדים, אבל בגלל סוג המפגינים: מיוחסים, אנשי ממסד המדקלמים נגד השחיתות וראש הממשלה. טושטשו הקווים. הוזזו קורות השער. הכל כדי להכיל את הפגנות הרעשים והסיסמאות, שכאשר הן מופנות נגד היועץ המשפטי ולמעשה מול ביתו הן אינן לגיטימיות. אבל ניחא. בג"ץ חיבק את המפגינים. שינה טעמו מעתירה להפטרה.
אבל אמש אירע פשוט פיגוע התאבדות עם חגורת נפץ בשירותי שדה. הכל עף לכל הכיוונים. וזה מצחין. ודביק. ולא נעים. אני מתפלא על אלדד יניב שנתן לזה לקרות. אוהבים אותו או לא, לפחות אי אפשר לקחת ממנו את העובדה שהוא איש מחושב שיודע לנהל ולהתנהל. או שזה מראה שהעניינים יצאו משליטתו.
אבל בסופו של דבר אלו סימפטומים של מחלה חשוכת מרפא שכבר רשומה בספרים: היא נקראת BHD - Bibi Hatred Disorder. כלומר, התנהגות מופרעת שנובעת משנאת נתניהו חולנית, וגולשת גם אל סף ביתו של אביחי מנדלבליט. יש עדויות כיצד גברים ונשים בגיל העמידה מתקדשים לקראת ההליכה במוצאי שבת, שבת אחר שבת, להפגנות המחאה. בין אם זה פתח תקווה או תל אביב או יהופיץ. זה כמו עלייה לרגל לבית המקדש. אולי מדובר בבודדים, אבל שמעתי אפילו על ההתרגשות המלווה בחלחלה ארוטית לקראת המחשבה שאי שם בקצה שדרות רוטשילד היא תפגוש את מני נפתלי ותלחץ את ידו.
כך שמאורע כזה, אם הוא נובע משנאה אותנטית כלפי ראש הממשלה וכל מי שמונה על ידו לתפקיד ממלכתי, יכול להוביל גם לפעילות קיצונית יותר. התקפה כזאת על יהודי דתי ההולך לבית הכנסת במוצ"ש, ועוד אומר קדיש על אמו, מסווגת ברשומות כאנטישמיות. ידוע שבמשך תקופה ארוכה נמנע היועץ מנדלבליט מללכת לבית הכנסת במוצאי שבתות בגלל אספסוף הכיכר. אבל מעבר לכך, מה שקרה אמש פשוט מדאיג. אפשר להניח שיהיו גינויים מקיר אל קיר.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו