סבסטיאן קורץ עשה בשבוע שעבר היסטוריה כפולה: תחילה, כשמונה לקנצלר הצעיר ביותר בתולדות אוסטריה, ולראש הממשלה הצעיר ביותר בין מדינות העולם המערבי. ובהמשך, כשכלל בקווי היסוד של ממשלתו הטרייה הכרה אוסטרית מפורשת באופייה היהודי של מדינת ישראל ובאשמתה של אוסטריה ביחס לשואה.
התקדים הפוליטי הזה, במדינה שבמשך עשרות שנים התחמקה מלהודות באחריותה לשואת יהודי אירופה, הוא בעל חשיבות מיוחדת לנוכח הרכבה של ממשלת קורץ: מפלגתו השמרנית של הקנצלר בן ה־31 הקימה קואליציה עם "מפלגת החופש" הימנית־לאומנית, שישראל נמנעה עד כה מכל קשר רשמי עימה בשל קשרי העבר שלה לזרמים נאציים ופשיסטיים. ממשלת ישראל הודיעה כי תמשיך לפי שעה להימנע מכל קשר עם שרי "מפלגת החופש", ותעקוב אחר מעשיה של הממשלה החדשה בטרם תחליט על שינוי עמדה.
בראיון ראשון לתקשורת הישראלית לאחר מינויו לקנצלר - שיפורסם ביום שישי הקרוב במוסף "ישראל שישבת" - מביע קורץ הבנה לעמדה הישראלית בכל הנוגע לקשרים עם מפלגת הימין הלאומני בארצו. "אני מכבד את זה", הוא אומר בלשכתו המפוארת בווינה, "זאת האחריות שלי לפעול להפגת החששות. אני מאוד מעריך את ראש הממשלה בנימין נתניהו, יש לי קשר חברי איתו. אני מאוד מקווה שאוכל להסיר את הספקות הקיימים".
ואיך אתה מתכוון לעשות זאת, אני שואל אותו.
קורץ ובת זוגו, סוזנה טיר. רוח צעירה בפרלמנט // צילום: אי.פי.אי
"ראשית, באמצעות טיפוח קשרים טובים עם ישראל ועם הקהילה היהודית", משיב קורץ, "אני אנהל שיחות, ואני מקווה שבאמצעות העבודה שלנו נוכל לשכנע את ישראל. קווי היסוד של הממשלה הזאת, בראשותי, הם הראשונים בהיסטוריה של אוסטריה שמכירים באופן ברור באופייה היהודי של ישראל. כממשלה, שמנו לנו למטרה להציע לצאצאי הקורבנות של הנאצים הקלות בהשגת אזרחות אוסטרית. יש לי מודעות חזקה לכך שבגלל ההיסטוריה שלנו יש לנו אחריות גדולה, ואני רוצה לעמוד בה. קווי היסוד של ממשלתי נותנים לכך ביטוי. כקנצלר אוסטריה יש לי עניין לא רק בקשרים טובים עם ישראל, אלא בכך שאוסטריה תהיה שותפה ובעלת ברית של ישראל".
בישראל התאכזבו מאוד מכך שהממשלה האוסטרית החדשה, המצהירה על ידידותה לישראל, הצביעה באו"ם לפני שבוע נגד ההחלטה האמריקנית
להכיר בירושלים כבירת ישראל. "ההצבעה שלנו בעניין ירושלים בעצרת הכללית של האו"ם לא היתה בשום אופן הצבעה נגד ישראל או נגד ארה"ב", מבהיר קורץ, "אנחנו דבקים בעמדתו של האיחוד האירופי, שקובעת כי עתידה של ירושלים חייב להיקבע במשא ומתן ישיר בין ישראל לבין הפלשתינים".
אני מזכיר לו שנכון להיום אין עמדה אירופית מאוחדת בעניין וכי לא מעט מדינות מהאיחוד - שלא כמו אוסטריה - לא תמכו ביוזמה הטורקית לבטל את החלטת ההכרה האמריקנית.
"נכון", משיב הקנצלר, "אך בה בעת אין עד כה מדינה מהאיחוד שהעבירה את שגרירותה לירושלים".
כשאני ניגש לברר אם יש סיכוי שאוסטריה תהיה הראשונה לעשות זאת, הוא משיב ב"לא" נחרץ.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו