המשבר באיראן מחריף: קריאות תיגר בפרלמנט והסכם אסטרטגי שעשוי להתבטל

המצב הכלכלי המחריף באיראן הגיע לפרלמנט, הגוף הניצי יותר במדינה האסלאמית, וזה הצביע היום ברוב סוחף על פיטוריו של שר הכלכלה עבדלנאסר חממטי. את המהלך הוביל הפלג הקיצוני בראשות סעיד ג'אלילי שהאשים את הממשלה שמינה הנשיא פזשכיאן במשבר. דיונים קודמים על דרישת הפיטורים הביאו למריבות קשות בפרלמנט והישבות פוצצו, היום רוב מכריע הצביע בעד ההדחה, ובמה שנראה כקריאת תיגר לא רק על ראש הממשלה פזכשיאן אלא על השליט העליון חמינאי המעניק לראש הממשלה גיבוי.

הלחץ של האגף הניצי גרם לעוד נטישה של דמות מתונה יחסית. סגן הנשיא לעניינים אסטרטגיים, ג'אוואד זריף, מי שבתפקידו כשר החוץ הצליח להביא את המערב לחתום על הסכם הגרעין ב 2015, הודיע ביום שני על פרישתו. הוא נימק את המהלך במה שכינה "מסע של איומים, השמצות שקרים והשפלות" כלפיו וכלפי בני משפחתו מצד יריביו הפוליטיים. עזיבתו מחלישה עוד יותר את פזכשיאן שלא מצליח לקדם שום רפורמה כלכלית או אחרת אל מול הפלג הניצי, אבל הוא בהחלט פותח את הפה נגדם.

בדיון בפרלמנט סיפק נשיא איראן כמה אמירות מעניינות. הוא הודה בפה מלא כי בשל העיצומים הגוברים הספינות האיראניות נתקלות במצוקה ומיכליות הנפט לא מצליחות למצוא דרך אל יעדיהן. איראן לדבריו נמצאת כעת במצב קשה יותר מאשר בזמן מלחמת "איראן-עיראק" שארכה שמונה שנים. הוא גילה עוד כי קטאר, עיראק וטורקיה נמנעות מהעברת כספים שהן חייבות לאיראן בשל החשש מהעיצומים על המוסדות הפיננסים שלהן.  

וכאן הגיעה האמירה המעניינת באשר לחילוקי הדעות בצמרת המשטר. פזכשיאן אמר כי למרות המצב הכלכלי המחמיר איראן לא מסכימה למו"מ עם ארה"ב, כי כך החליט לדבריו המנהיג העליון חמנאי, אף שהוא עצמו, הנשיא האיראני, חשב שדיאלוג מול ארה"ב הוא הדרך הטובה יותר. "אני באופן אישי מאמין בדיאלוג, ואני אמשיך לעשות זאת", הצהיר פזכשיאן במהלך ישיבת ההדחה. "עם זאת, אנחנו נעמוד בעמדה שהמנהיג העליון נקט לגבי אמריקה עד הסוף, ולא נעשה שום דבר אחר"

פזכשיאן יותר מרומז בכך על האשמה האמיתית במצב הכלכלי, מדיניותה מחרחרת המלחמות של איראן ופרויקט הגרעין שלה, אלא שלכך לא היה זכר בדיון עצמו. אפילו להיפך.

המהומה הזו בפרלמנט נגרמה כאמור בעקבות היעילות של מדיניות הלחץ הכלכלי המקסימלי האמריקני. משרד האוצר האמריקני הטיל עיצומים על עוד 30 אישים וחברות הקשורים ל"צי הצללים" המסייע לאיראן להבריח נפט ליצוא ולעקוף את האמברגו. בין הגופים שברשימה, חברות שיווק ושינוע נפט מהאמירויות, מהונג קונג, הודו וסין. כן הוטלו עיצומים אישיים על ראש חברת הנפט הלאומית של איראן ועל מנהלי חברות מסופי הנפט שבנמליה. שר האוצר סקוט בסן אמר כי "איראן ממשיכה להסתמך על רשת מפוקפקת של ספינות, משלחים וברוקרים כדי לההמשיך את יצוא הנפט שלה ולממן את הפעילות המערערת את היציבות באזור".

והלחץ הזה הביא לירידה של ממש, של לפחות  40% לפי ההערכות, ביצוא הנפט האיראני בחודש ינואר, משמע אובדן הכנסות של מיליארדי דולרים לאוצר האיראני. והירידה הזו נמשכה גם בפברואר אף שאין עדיין נתונים מדוייקים. שערו של הריאל האיראני ממשיך לקרוס והוא הגיע היום ל-940 אלף ריאל לדולר כשהמשמעות היא המשך ההתייקרויות בכל המוצרים לאזרחים.

ואם זה לא מספיק, הודו קרובה מאוד להחלטה לבטל את חוזה פיתוח הנמל האיראני צ'באהאר בשל העיצומים האמריקנים ומדיניות הלחץ הכלכלי המקסימלי. נרנדרה מודי ראש ממשלת הודו בבעיה.

בתחילת החודש, שבוע לפני פגישתו עם נשיא ארצות הברית טרמפ, פרסם הבית הלבן צו נשיאותי המחיל מחדש עיצומים על נמל שאהיד בהשטי בצ'באהאר שבאיראן, וקובע כי כל מי שנמצא בקשר מסחרי עם הנמל מועד לעיצומים אמריקאים חמורים. הצו הזה התפרסם רק 9 חודשים לאחר חתימת הסכם רחב היקף בין הודו לאיראן על פיתוחו של הנמל, הנמצא בקצה המזרחי של איראן על חוף האוקיינוס ההודי. הנמל אמור היה לשמש בסיס הסחר העיקרי של הודו במסחר עם מרכז אסיה ועם מדינות המזרח התיכון ומזרח וצפון אירופה.

באופן מפתיע, במסיבת העיתונאים לאחר פגישת מודי וטרמפ לא דובר על הנמל הזה והצו הנשיאותי, אלא על קידום רעיון המסדרון המסחרי הודו-מזה"ת-אירופה  (IMEEC) מהודו דרך נמלי האמירויות ירדן סעודיה וגם ישראל, בואכה לאירופה.

לא ברור לחלוטין מה כן היה בפגישה אבל נראה שטרמפ ניסה לשכנע את מודי לוותר על הנמל האיראני שבו התכוונה הודו להשקיע 370 מיליון דולר, ובמקום זאת להגדיל את הסחר דרך האמירויות. טרמפ מן הסתם הבהיר כי בשל עתידה הכלכלי והפוליטי המעורפל בשל העיצומים והלחץ הכלכלי, מוטב להימנע מהקשר עם המשטר האיסלמיסטי הקיצוני, ובעיקר כשיש חלופה זמינה שכבר מקיימת סחר בהיקפים גדולים עם הודו.

תשובתו של מודי לא התפרסמה אבל כלי התקשורת בהודו מדווחים על התלבטות גדולה בניו דלהי הבירה, אם לוותר על הנמל האסטרטגי. מודי למרות ידידותו עם ישראל, רכש לאורך שנים נפט איראני במחירים מוזלים אמנם ובתשלום בעסקאות חליפין של סחורות במקום בכסף, כדי להימנע מעיצומים. בשנים האחרונות צומצמה מאוד רכישת הנפט האיראני, אבל קשרי הסחר לא נותקו והודו משמשת שוק גדול ליצוא האיראני ומשווקת אליה סחורות הכוללות מיכון ומוצרי טכנולוגיה.

לפי מחקר של ד"ר לורן דגן עמוס ממרכז בגין סאדאת, הודו גוזרת יתרונות כלכליים רבים מהסכם נמל צ'אבאהר שכן שדרוג הנמל יביא להפחתה של כ-60% בעלויות המשלוח ויצמצם במחצית את זמן המשלוח מהודו למרכז אסיה. בנוסף, הנמל יאפשר סחר מהיר וזול יותר בכ-30% של הודו עם רוסיה, בהשוואה לנתיב תעלת סואץ המסורתי ולכן אמור להגדיל את הסחר בין הודו לבין רוסיה.

כעת לפי מקורות אמריקנים ורמזים בתקשורת ההודית, מודי קרוב להחלטה להשעות לפחות לזמן מה את העסקה עם איראן לפיתוח הנמל בצ'באהאר, והאיראנים דורשים ממנו הבהרות לכך. אם העסקה תבוטל יאבדו האיראנים מקור הכנסה נוסף של מאות מליוני דולרים בשנה, תמלוגי הסחר דרך הנמל, וגם פגיעה בסחר בינה לבין הודו ומדינות אחרות.

ובתוך כל זה צבא איראן ומשמרות המהפיכה מצויים בכוננות גבוהה כבר ימים ארוכים לקראת תקיפה אפשרית של מתקני הגרעין, על ידי ישראל, אולי בשיתוף ארצות הברית.