לפני כמה ימים כתבתי כאן טור על חברת ספאם אוף ועל פרוטוקול דיון בבית המשפט של אחד מלקוחותיה, אחרי הטור שכתבתי העירו את תשומת ליבי לעוד שורה ארוכה של פסקי דין בעניינה של אותה חברה, ומכאן תשפטו בעצמכם
כך למשל, נדונו כשישים תיקים שאוחדו לדיון מאוחד בפני בית המשפט לתביעות קטנות בהרצליה, בפני כבוד השופט השופט אמיר ויצנבליט, במסגרת ת”ק 59642-12-16 אננבורג ואחרים נ’ גיל גלוגובר, שקבע כדלקמן:
“ניתן לסבור כי תובע שהסתייע בחברת “ספאם אוף” המתנגד לייצוגו של הנתבע על-ידי עורך דין שייצגו בעשרות תביעות מאוחדות שהוגשו נגדו, אף לוקה בחוסר הוגנות. מחד גיסא, אותו תובע הסתייע בגורם מקצועי שיסייע לו בהגשת התביעה. באמצעות אותו גורם מקצועי לקח התובע הבודד חלק במהלך מתואם נגד הנתבע, שננקט על-ידי עשרות תובעים נוספים כמוהו. מאידך גיסא, כשמבקש אותו נתבע כי יינתנו בידו כלים מספקים כדי להתמודד עם אותן עשרות תביעות על סכומן המצטבר הגבוה כגון ייצוג על-ידי עורך-דין, משנה התובע את עורו מאדם שהוא חלק מקבוצה כוללת שנקטה במהלך נרחב ומתואם, לתובע הטוען כי הוא בודד ויחיד ולא יהיה כלכלי מבחינתו לשכור עורך-דין גם כן. אם כן, אות ו תובע מבקש ליהנות מיתרונות הסיוע המקצועי, ההתאגדות וחוכמת ההמונים כשהדבר נוח בעיניו, ומיתרונות פיצול התביעות וראייתו כתובע נפרד ומובדל מחבריו כשהדבר נוח בעיניו.
אף ניתן לסבור כי הדבר עולה לכדי שימוש לרעה בכלי הדיוני של התביעה הקטנה. ומנקודת מבט נוספת: אם התובעים שהגישו תביעתם באמצעות “ספאם אוף” לקחו חלק באותו מהלך מתואם באמצעות “גורם צללים” שסייע להם בהגשת התביעה , אין זה ברור מדוע אין הם יכולים לשתף פעולה פעם נוספת וגם לשכור יחדיו עורך-דין מטעמם שייצגם אם מבקש הנתבע שיותר לו להיות מיוצג
אוסיף, כי אף שהחלטתי הראשונה בנושא הייצוג ניתנה נוכח העובדה שאחד התובעים בתביעות שלא הוגשו בסיוע ספאם אוף הוא עורך-דין, הרי שלאחר שקילה ומחשבה, איחוד עשרות התיקים שמרביתם הוגשו בסיוע “ספאם אוף” הוא הטעם העיקרי למסקנתי שיש להיעתר לרצון הנתבעים.”..
בת”ק 26251-11-16 (נתניה) קמחי נ’ כוכבית סטארפון ואח’ (באיחוד דיון), החליט כב’ השופט הרווי גרובס:
“”להסדר בין התובעים לבין החברה יש טעם לפגם והוא גובל בהטעיה ומירמה. התביעות נמחקו.
בת”ק 54358-09-16 (ב”ש) אמזלג נ’ דדוש, כב’ השופטת דרורה בית אור נקבע:
“ספאם אוף היא חברה בע”מ וחברה אינה יכולה לתבוע בבית המשפט לתביעות קטנות. אשר על כן התביעה תמחק ללא צו להוצאות”.
בת”ק (רחובות) 32151-09-16, אושרי נ’ אגש ייעוץ פיננסי ואח’, כב’ הרשם הבכיר אייל דוד, קבע:
“השירות הניתן ע”י ספאם אוף אינו מתמצה בשירות טכני כפי שעולה מאתר המרשתת של ספאם אוף אלא מדובר בחברה מסחרית אשר מכינה את כתבי התביעה, מבצעת מעין מחקר משפטי, מגישה מעין ‘תצהירים’ וראיות נוספות לתמיכה בתביעתם נוכח הגמול הכספי המופיע בהם””
בת”ק (חדרה) 42711-03-17 זיסו נ’ המרכז הישראלי, כב’ השופט יניב הלר, עוד קבע:
“במקרה הטוב, מעורבותה של “ספאם אוף” בתיק זה, כעולה מתגובתה-שלה, היא התערבות בהליך שאינה צד לו, וביצוע פעולות (כגון הגשת בקשה לדחיית דיון) בשם מי שלא הותר לה לייצגו. כל זאת, אף אם אקבל כלשונה את טענת “ספאם אוף” כי החתימה על על כתבי בי-הדין, ושלה התכחשה התובעת, היא חתימה שהועברה באמצעים אלקטרוניים על ידי התובעת, עניין המוביל כשלעצמו לתהייה נוספת – מי התיר לחברת “ספאם אוף” לעשות שימוש בחתימה אלקטרונית מעין זו ובאופן זה, ולכאורה בלא עמידה בתנאי חוק חתימה אלקטרונית, התשס”א-2001.
וכך, מתייצבת תובעת לדיון, אינה יודעת או אינה זוכרת מי הגיש איזו בקשה בשמה ואינה מודעת לתוכן כתבי הדין המוגשים לתיק, ומי שעוקב אחר המהלכים בתיק, בודק האם הצד השני זומן כדין ויוזם ומגיש בקשה לדחיית מועד דיון תוך שימוש שאינו ברור בחתימת התובעת, היא חברה מסחרית שכלל לא אמורה להיות צד להליכים, אף עורכת עם התובעת חוזה התלוי בתוצאותיהם…
אלא שגם לשם השגתה של תכלית מוצדקת יש לפעול באופן הגון; וכמאמר הדרשה המיוחסת לרבי מקוצק על הפסוק “צדק צדק תרדוף” (דברים ט”ז 20): “צדק צדק – מכאן שגם את הצדק יש לרדוף בצדק”.
מעורבותה הפעילה של חברה מסחרית בענייננו, לרבות בהגשת בקשות בשם התובעת, שמופיעה לדיון מבלי כל ידיעה על בקשות אלה, לא ניתן להצדיקה בשום פנים ואופן, היא פוגעת הן בהליך התביעה הקטנה והן בתכליתו של חוק התקשורת.
במקום לעודד תביעות מוצדקות נאלץ בית המשפט, חדשות לבקרים, להתמודד עם תביעות שלא ברור מי עומד מאחוריהן, ועם תובעים שלא ברור עד כמה הם צד אמיתי ומעורב בהליך. במקום להעניש ולהרתיע את העבריינים על חוק התקשורת מכלה בית המשפט זמן יקר על סינון “טרמפיסטים”, תובעים שאינם יודעים מימינם ומשמאלם באשר להליך שעליו הם חתומים, וחברה מסחרית הבוחשת בהליכים לא לה”.
ועוד כמה מאמרים שכתבתי:
עו”ד נועם קוריס- נוסחה למיליון הראשון
עו”ד נועם קוריס - דברים שנראים לגוגל אותו דבר
עו"ד נועם קוריס כותב על איגוד האינטרנט ועל לשון הרע
עו”ד נועם קוריס: תקנון בחינם לאתר אינטרנט
עו"ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות' עורכי דין עוסק במשפט מסחרי ובדיני אינטרנט מאז שנת 2004.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו