60 שנים חלפו מאז ייבוש ימת החולה, אבל בשבועות האחרונים החלה המועצה לשימור אתרי מורשת להעיר מתנומתה את ההיסטוריה הנשכחת והבלתי נתפסת של הימים שקדמו לייבושה.
במסגרת פרויקט של המועצה המקומית יסוד המעלה להקמת פארק לרווחת הציבור, ביקש ראש המועצה אילן אור לשחזר את מזח הדייגים של קיבוץ חולתה שנבנה ב־1950 ושימש את הענף, שאז עוד היה העוגן הכלכלי העיקרי של הקיבוץ הצעיר.
"היום אין כבר ים, אין דגים, אין סירות. תארי לך שמזח כזה מתעורר יום אחד, הוא צובט את עצמו ואומר, הלו, מה קורה פה. בטח היה פה איזה יצור רע שנקרא אדם", אומר ל"ישראל היום" עמרי שלמון, מנכ"ל המועצה לשימור אתרי מורשת. "היפה הוא שבתוך המזח הזה מסתתר סיפור ענק שיש ממנו תמונות וזיכרונות".
המזח של קיבוץ חולתה // צילום: ארכיון קיבוץ חולתה, באדיבות המועצה לשימור אתרי מורשת
התמונות והזיכרונות שמגובים בדוקומנטים מארכיון קיבוץ חולתה, מקבלים גם הם רוח חיים בדמות אנשים בשר ודם הנמנים היום עם ותיקי האזור אשר גדלו כילדים על גדות הימה שנעלמה כבר לפני עשורים רבים מהנוף.
"המזח נחנך חודשיים בלבד לפני שהטרקטור הראשון עלה על הקרקע לצורך ייבוש הימה, אבל אנשים לא האמינו שזה באמת יקרה. מי היה יכול להאמין שמייבשים את הים, שהוא הבסיס של חולתה, מקור הפרנסה העיקרי, מקור הגאווה, מקור חיי התרבות והנוף הייחודי", משחזר אמנון לוין, חבר קיבוץ חולתה שהיה בן 10 כשמזח הדייגים נחנך.
"החיים שלנו פשוט התייבשו"
קיבוץ חולתה היה למעשה כפר הדייגים העברי הראשון בארץ והוא נוסד בשנת 1937. ברבות השנים עלה שלל הדיג של הקיבוץ שהפך למקור גאוותו, ומזח הדייגים שהחל להיבנות בשנת 1950 כלל מסילה שעליה הוסעה קרונית שאליה היו פורקים הדייגים את מרכולתם. באמצעותה הוסע השלל מהסירות שעגנו במזח אל החוף.
כמו הכנרת גם הגדה המזרחית של ימת החולה גבלה עם סוריה. מזח הדייגים שנבנה בצורת האות ר' במטרה להגן על הסירות מפני סופות השרקייה (רוחות מזרחיות) שימש נמל הבית של היאחזות הנח"ל האסטרטגית דרדרה, שהיתה היישוב המזרחי ביותר בגליל העליון. "הסורים נאבקו איתנו על זכויות הדיג בימה, והיה חבר קיבוץ אחד שנהרג מירי של חיילי המשטר הסורי", משחזר לוין.
עפרה אשכנזי היתה בת 8 בלבד כשהסתיים פרויקט ייבוש ימת החולה עם פיצוץ הסכר שהוקם בדרומה. "אלה תמונות שאי אפשר לשכוח", היא משחזרת. כל החיים שלנו שהתבססו על דיג פשוט התייבשו פשוטו כמשמעו".
בשבועות האחרונים סיימה כאמור המועצה לשימור אתרי מורשת את השלב הראשון בשחזור ושימור מזח הדייגים. "היוזמה המבורכת של ראש מועצת יסוד המעלה לשחזור המזח מאפשרת לו להחיות את הסיפור שהלך וגווע", מסכם אורי בן ציוני, מנהל מחוז צפון של המועצה לשימור אתרי מורשת.
