"ליגת הצדק" הוא סרט רע. אין חזון שמנחה אותו. אין בו מיליגרם של מקוריות, תשוקה או אישיות. והוא כל כך מתאמץ לעטות על עצמו את הנוסחה ה"קלילה" וה"משעשעת" של אולפני מארוול ולשכנע אתכם שהוא "כייפי" שזה פאתטי.
במשך רוב הזמן גיבוריו נראים חסרי חשק, ובמשך רוב הזמן הצפייה בהרפתקאותיהם הגנריות, הטרחניות והאינפנטיליות היא מטלה שממש לא מתחשק לך (או להם) לבצע. התוצאה אמנם אינה ביזארית, מגוחכת ומלאת פאתוס כפי שהיתה ב"באטמן נגד סופרמן", והיא גם אינה נחותה, מעליבה ובלתי קוהרנטית כפי שהיתה ב"יחידת המתאבדים" (הפיאסקו הגדול של DC קומיקס מהקיץ שעבר). אך "ליגת הצדק" רחוק שנות אור מלהיות סרט גיבורי על מבדר ששווה את הזמן שלכם. במיוחד כאשר לוקחים בחשבון את הפוטנציאל האדיר של המיזם ואת כמות הכישרון, הכסף והמאמץ שהושקעו כדי לממש את הפוטנציאל הזה.
הסיפור ממשיך מהמקום שבו "באטמן נגד סופרמן" הסתיים. שנה לאחר מותו של סופרמן (הנרי קאוויל), כדור הארץ נמצא תחת איום של השמדה. באטמן (בן אפלק) ווונדר וומן (גל גדות) מנסים לגייס עוד כמה גיבורים כדי שאלה יסייעו להם להביס את כוחות הרשע. במשך יותר מחצי סרט אנו זוכים לצפות בהם מנסים לשכנע את בן הים אקווה מן (ג'ייסון ממואה), את איש הרובוט סייבורג (ריי פישר) ואת הנער המאוד זריז פלאש (עזרא מילר) "לעשות את הדבר הנכון" ולהצטרף לצוות.
בינתיים, נבל-על מהחלל שעונה לשם סטפנוולף תר אחר שלוש קופסאות קסם שיאפשרו לו להשמיד את האנושות. שתיים כבר נפלו לידיו. האם יצליח להשיג את השלישית בטרם חבורת הגיבורים שלנו תגרום לו להצטער על כך שנולד?
מעבר לכך שהנבל הממוחשב נראה כאילו נלקח מסדרה מצוירת לילדים, המזימה שלו גם זהה לחלוטין לזו של תאנוס בסרטי "הנוקמים" (רק ששם מדובר באבני פלא ולא בקופסאות). נקודות הדמיון ל"הנוקמים" לא עוצרות שם כמובן, ונראה שניתן לתת את הקרדיט לכך לתסריטאי-במאי ג'וס ווידון, הארכיטקט הראשי של מארוול, שנקרא להציל את הסרט מידיו של הבמאי זאק סניידר בשלב מתקדם של ההפקה.
עם זאת, למרות שהאווירה כאן בהחלט מבודחת יותר, אין ב"ליגת הצדק" אפילו רגע אחד שיפתיע או ירגש אתכם, והפרצוף המשועמם וחסר האונים של אפלק (שכבר הצהיר שהוא מעוניין למצוא דרך אלגנטית להיחלץ מהתפקיד) צפוי לשקף את תחושת הקהל. ממואה ומילר, מצידם, עושים את המיטב כדי להותיר רושם חיובי, אך קשה לומר שהם הצליחו לגרום לי לרצות לצפות בסרטים שלמים בכיכובם.
ומה עם גל גדות, אתם שואלים? ובכן, אם היא לא מעוניינת שיתחילו לקרוא לה "גל גבות", כדאי שתתחיל להשתמש בחלקים נוספים של פרצופה על-מנת להביע רגשות, כי בינינו, "הפרצוף הנחוש" כבר די מיצה את עצמו. באותה הזדמנות, אולי מישהו גם יכול להסביר לה שהיא לא חייבת להגיש את כל השורות שלה באותה אינטונציה עייפה? קצת גיוון לא יזיק. חוץ מזה, היא מדהימה!
בתוך כל זאת, דווקא סופרמן הוא זה שיוצא מההריסות ללא פגע. בעיקר משום שההשתתפות שלו מוגבלת לחופן סצנות, אבל גם משום שהקו הסיפורי המפויס שלו מהווה מעין תיקון לעוול הגדול שנעשה לדמותו ב"באטמן נגד סופרמן".
על כל פנים, "ליגת הצדק" הוא כישלון לא מלהיב, ואחרי חמישה (!) סרטים, היקום הקולנועי של DC נראה במצב גרוע ורעוע מאי פעם. כמה קשה יכול להיות לעשות את מה שמארוול עושים? הרבה יותר קשה ממה שזה נראה, מסתבר.
ציון: 4