תושבי דרום ת"א נגד החלטת בג"ץ: "מרגישים שקברו אותנו חיים"

אנשי המאבק של תושבי דרום תל אביב הגיבו היום להחלטת בג"ץ בסוגיית המסתננים והביעו ביקורת קשה על ההחלטה. שפי פז, ממובילות המאבק, אמרה במסיבת עיתונאים: "אנחנו מנהלים מאבק על החיים שלנו והקיום שלנו במשך עשר שנים. ממשלת ישראל מחוקקת חוקים ובג"ץ פוסל ומסרס. הפעם קיווינו שבאמת יש הסכמים סגורים עם מדינות אפריקאיות, אבל בג"ץ כהרגלו שוב סירס ועיוות. בג"ץ לא יכול להגיד מצד אחד מדינות העולם השלישי בטוחות ואפשר להרחיק אליהן, ומצד שני להגיד 'אין לכם דרך לעשות את זה'".

אריאל זכריה אמר כי "יציאה מרצון לא תהיה, אי אפשר להוציא בכפיה וכאשר בג"ץ מבטל את הסנקציות נגמר הסיפור, אנחנו מרגישים שקברו אותנו חיים, בג"ץ לא שם עלינו, זכויות האדם של המסתננים שפה חשובות מכל הזכויות שלנו, העם אמר את דברו וממשיך להגיד כל הזמן, העם רוצה להרחיק אותם מכאן". 

"אנחנו מודיעים לכם", אמר דורון אברהמי, פעיל נוסף במטה המאבק. "אנחנו נמשיך להפגין מול ביתה של מרים נאור, כל שבת, עד שהשופטים הנאורים מרחביה וכל השכונות היקרות, אנחנו הריבון, העם הוא הריבון ולא הם. אנחנו מצפים לחוק חדש שיאפשר להחזיר אותם למדינות עולם שלישי".

אברהמי אמר עוד כי "בג"ץ לא מקשיב לרחשי העם, העם לא רוצה את המסתננים, אנחנו רוצים לחיות כאן בביטחון, בשקט, לא לזה ציפינו כשהקמנו כאן מדינה. זאת המדינה שלנו ואין לנו מדינה אחרת. יש מדינות אפריקאיות שיכולות לקבל אותם. הם לא פליטים ולא מבקשי מקלט הם מהגרי עבודה. אנחנו לא רוצים אותם פה, אני רוצה ללכת ברחובות עם הילדים שלי בשעות הלילה, אני רוצה שבנות ישראל יגיעו לתחנה המרכזית בלי פחד, למה אנשים מפחדים ונועלים את הרכב שלהם כשהם מגיעים לאזור? המאבק הזה הוא לא רק של תושבי דרום תל אביב הוא של כל עם ישראל, אם לא נבין את זה היום, מחר ומחרתיים זה יהיה מאוחר מדי".

 

לא ניתן להרחיק ללא הסכמה

הרכב מורחב של חמישה שופטי בית-המשפט העליון פסק היום (שני) בשאלה אם ניתן להרחיק מסתננים למדינה שלישית ולהחזיקם במשמורת בשל אי-הסכמתם להרחקה.

לאחר שמיעת טענות הצדדים, הוחלט פה-אחד כי אין מניעה עקרונית להרחיק מסתננים למדינה השלישית. בית-המשפט קבע כי לא הוכח שהמדינה השלישית אינה בטוחה, אם התקיימו כל התנאים הפרוצדורליים הנדרשים לצורך הרחקה וכי המנגנונים שהנהיגה המדינה לביקורת ולפיקוח על הליך ההרחקה ועל היחס שלו זוכים המורחקים במדינה השלישית מספקים בעת הנוכחית. 

לצד זאת קבע בית-המשפט פה-אחד כי לא ניתן לראות באי-הסכמתם של מסתננים להרחקה למדינה השלישית משום העדר שיתוף-פעולה עם הרחקה ובו ניתן להחזיקם במשמורת מעבר ל-60 ימים. פסק-הדין העיקרי נכתב על-ידי הנשיאה מרים נאור, בהסכמתם של המשנה לנשיאה (בדימוס) אליקים רובינשטיין ושל השופטים אסתר חיות, חנן מלצר ויורם דנציגר.

הנשיאה נאור ציינה כי סמכותו של שר הפנים להרחיק זרים מישראל חלה לא רק על הרחקתם למדינות מוצאם, אלא גם על הרחקתם למדינות שלישיות. יחד עם זאת, בהעדר הסכמתם לא תבוצע הרחקה בכפייה למדינה זו: "מוחזק במשמורת שעומד על דעתו ואומר עד העלייה למטוס שאין הוא מוכן להיות מורחק... לא יגורש בכפייה." 

הנשיאה נאור עמדה על כך שהרחקה למדינה שלישית צריכה להתבצע בהתאם לסטנדרטים המקובלים לכך לפי המשפט הבינלאומי. סטנדרטים אלה כוללים שלושה תנאים שצריכים להתמלא כדי שניתן יהיה להרחיק אנשים למדינה שלישית מסוימת: על המדינה השלישית להיות מדינה בטוחה, צריכים להתקיים תנאים פרוצדורליים להבטחת קיומו של הסדר ההרחקה ויש לכונן מנגנוני ביקורת ופיקוח נאותים על ההסדר.

 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו