הפרקליטות ביקשה היום (רביעי) להטיל עונש של 12 שנות מאסר בפועל על מוטי ממן, בן 72 מאשקלון, שהורשע על סמך הודאתו, בביצוע עבירות של מגע עם סוכן איראני וכניסה למדינת אויב ללא היתר. זאת לאחר שנפגש על אדמת איראן עם סוכני מודיעין, שביקשו לגייס אותו לבצע פעולות נגד ישראל.
ההודאה הגיעה לאחר שיחות גישור בין הפרקליטות לסנגורו של הנאשם בהובלת נשיא בית המשפט, בני שגיא. הסניגור עו"ד אייל בסרגליק טען כי מדובר בבקשת ענישה "מגוחכת".
יש לציין כי הרשעתו של ממן הייתה הראשונה במהלך מלחמת "חרבות ברזל", מבין תיקים נוספים בהם הגישה הפרקליטות כתבי אישום חמורים נגד אזרחים ישראלים אשר גויסו על ידי סוכנים איראניים במטרה לפגוע במדינת ישראל ובאזרחיה.
ממן, כזכור, נאשם שנפגש על אדמת איראן עם סוכני מודיעין, נכנס פעמיים לאיראן, ובמהלך הפגישות עם הסוכנים האיראנים דן באפשרות ביצוע פעולות טרור בשטח ישראל, בין היתר על-רקע רצון משטר האייתוללות לנקום את חיסולו של איסמעיל הנייה בטהרן.
הנאשם בריגול לטובת איראן בבית המשפט | איליה יגורוב
התובע, עו"ד מיכאל כהן, אמר כי מתחם הענישה הראוי לעמדת המדינה הוא בין 9 ל-14 שנה, והם מבקשים עונש של 12 שנות מאסר. עו"ד כהן הוסיף כי "יש סוגיה מרכזית אליה ביהמ"ש יצטרך להידרש. והיא מה מידת השפעתה של ביצוע העבירות בהן הורשע הנאשם במהלך מלחמת חרבות ברזל על מתחם העונש ההולם.
"התביעה מגיעה עם עמדה עונשית לא פשוטה. סיפור המעשה מתחלק לשני חלקים. ישנו מהלך האירועים שקדמו לכניסתו הראשונה לאיראן. התביעה חייבת לומר שמאותה נקודת זמן הוא פעל מבצע כסף ולא מניע אידאולוגי. מטרתו הייתה להשיג עסקה כספית טובה. זה מה שעמד בבסיס האירועים וזה המניע היחיד.
"אם התיק הזה היה מוגש רק על האירוע הראשון היינו בעולם אחר. יכול היה הנאשם לומר: פיטרו אותי. קירבו אותי לגבול בתואנות כלכליות ו'דגו' אותי. ניהלו איתי מגעים על אף שלא ידעתי מה צפוי לי. בסך הכל רציתי לקבל כסף במחיר כניסה למדינת אויב מספר אחד של מדינת ישראל. אבל הבנתי שאותה הרפתקה הייתה צריכה להסתיים.
"למרבה הצער לא כך היה. לאחר שהנאשם הבין היטב מה מטרת המגעים שקיימו איתו המודיעין האיראני, הנאשם יוזם מפגש נוסף. הנאשם מגיע באופן מתוכנן לטורקיה. מקיים על אדמת טורקיה שיחות, כאשר הוא מודע לכך שהוא עתיד להיכנס לאיראן ולבצע עבירות פליליות ביטחוניות".
לדברי הפרקליט, הנסיבות האלה מחמירות את נסיבות ביצוע המעשים. "הנאשם בחר בחירה מושכלת ומודעת להמשיך בקיום המגעים, ולחצות את הגבול פעם נוספת לאיראן. הכניסה לאיראן בעלת פוטנציאל לנזק עצום. הוא יכול היה להיחטף ולגרור את המדינה לצרה צרורה".
הפרקליט ציין כי אמנם לא נגרם נזק למדינה וממן גם לא פעל לבצע בדיקות לביצוע המטלות שביקשו האיראנים. "בסוף מתקיים משא ומתן כספי ממשי במטרה להוביל לחיסול דמויות בכירות ביותר, כשחלק מהשיח מלמד שהנאשם מתייחס ברצינות לדברים. כשמבקשים ממנו לחסל את ראש הממשלה ושר הביטחון, והוא מסביר שמדובר במטלה שלא ניתן לבצע בגלל האבטחה סביב האישים. ואז מדברים על מטלות שהנאשם כן יכול לבצע".
לפי הפרקליטות לא ניתן לשלול שהדברים היו מבשילים לכדי מעשה. "בהיבט של פוטנציאל הנזק - יש פוטנציאל גדול ביותר. הסיכון למימוש נגדע רק עם מעצרו. הנאשם לא יכול לטעון שהוא גדע את המגעים".
עוד אמר כי "בתקופה מאז ה-7 באוקטובר אנו עדים לתופעה קשה של ביצוע מקרי ריגול עבור המשטר האיראני על אדמת ישראל. כמות החקירות וכתבי האישום בפועל עלו. ישנו צורך חיוני וממשי בהרתעת הרבים מביצוע עבירות נוספות כאלה. זה עתיד להיות גזר הדין הראשון בעבירות כאלה, כך שתהיה השפעה למתחמי הענישה בתיקים אחרים".
"קובעים רף ענישה חדש על חשבונו"
הסנגור, עו"ד אייל בסרגליק ביקש להקל עם הנאשם. עו"ד בסרגליק ציין כי מדובר במעשה מטופש, שלא היה על רקע ביטחוני. הוא הוסיף כי הפגישה השנייה בוצעה שכן חשש לסרב לה, ולא נגרם נזק ממשי במעשיו: "אי אפשר לקבוע רף ענישה חדש על גבו של הנאשם. אין לתת לכך את היד".
הוא טען כי בקשת הפרקליטות היא מופרכת, והעונש הראוי הוא חצי שנת מאסר בפועל עד 3 שנים. "תביעה הוגנת לא יכולה לבקש עונש מנוגד לדין. מענישים אדם על פי מעשיו בלבד. לא על בסיס מעשים של אחרים".
מטעם ההגנה העידו בניו של ממן, שעל שמם ותפקידם הוטל איסור פרסום. בנו הבכור אמר כי "שירתי בצבא 30 שנה. מ-7 באוקטובר עשיתי 200 ימי מילואים. הוא תמך בי בצבא כלוחם. הוא חחנך אותנו להיות בנח אדם. הוא חינך אותנו לאחריות ואמת. ולראיה הוא הודה. הוא עשה מעשה שלא ייעשה. לא כך חינך אותנו. היחידים בהם פגע זה הוא והמשפחה. לא במדינת ישראל ולא בביטחון של מדינת ישראל.
ממן אמר בסוף הדיון כי "אני מצטער צער עמוק. אני מתחרט חרטה מלאה ושלמה מעומק נפשי. לא קל לי. עשיתי טעות איומה. כל מה שעשיתי בשביל המדינה נמחק בדקה אחת. זה מצער אותי להסתכל על הפנים של הילדים והנכדים שלי. אני לא יודע כמה שנים נותרו לי לחיות. אני מקבל מכות יום יום מהסוהרים. אני מקבל אוכל חצי מבושל. אני מרגיש שאני עומד למות. אני מבקש מכבודו סליחה שעשיתי מה שעשיתי.
"עשיתי זאת בטיפשות. הורגלתי לעבור גבולות על ידי כוחותינו. יש פה תקשורת ואני רוצה לומר, ילדים, אל תעשו טעויות ואל תשתפו פעולה עם האיראנים. הם מפלצות. אתם תסבלו.
"תרחם עליי. שירתי את המדינה שלי. סבא שלי נהרג למען המדינה. האחים והילדים שלי שירתו. אני אוהב את המדינה שלי. לא סיפרתי קמצוץ ממה שעשיתי בעולם, איך הצלתי יהודים. חודשים ושנים שכבתי בלבנון. בשביל המדינה שאני אוהב. סליחה מכל מדינת ישראל. אם עשיתי נזק, אני מצטער. זה לעולם לא יחזור על עצמו. הטעות נעשתה מטיפשות. לפעמים אני חושב עדיף לי לא לצאת מבית סוהר ולא לעמוד מול החברים והילדים".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו