לפני ארבע שנים, כשנתניהו חיפש נגיד חדש לבנק ישראל, הוא הציע את התפקיד לפרופ' יוג'ין קנדל. מה יותר הגיוני מלהציע את התפקיד למי שעשה את הדוקטורט שלו במימון באוניברסיטת שיקגו, לימד במשך שמונה שנים באוניברסיטת רוצ'סטר וכבר אז שימש היועץ הכלכלי לראש הממשלה ויו"ר המועצה הלאומית לכלכלה במשרד ראש הממשלה.
בראיון ל"ישראל היום", שמתקיים במשרדי "סטארט־אפ ניישן סנטרל" שיושבים בקרן הון־סיכון JVP בירושלים, פרופ' קנדל עונה בישירות האופיינית לו: "אני לא מתאים לתפקיד הזה. ד"ר קרנית פלוג (נגידת הבנק; ע"ב) מתאימה יותר ממני. אני לא יודע לדבר בדיפלומטיות הדרושה, אני אומר מה שאני חושב באופן ישיר - עובדה שעלולה לפגוע בשווקים. בנוסף, ההיכרות שלי עם מערכות הבנק שטחית בלבד. פלוג צמחה מתוך הבנק".
במהלך הראיון אני מבין יותר ויותר למה קנדל התכוון בדבריו. גם כשיועץ התקשורת שלו זז באי נוחות, הוא לא מהסס לומר את כל מה שעל ליבו בעניין מתווה הגז, כלכלת ישראל, הוועדים הגדולים, התרבות הישראלית ועוד.
זו אולי הסיבה שפרופ' קנדל לא מצא עצמו בעשייה הפוליטית ואפילו לא בפקידות הבכירה וכיום, מלבד היותו פרופ' מן המניין באוניברסיטה העברית, הוא מוביל את המיזם הענק "סטארט־אפ ניישן סנטרל", שנבנה סביב הנרטיב של הספר "סטארט־אפ ניישן, אומת ההיי־טק" (ספרם של דן סינור ושאול זינגר, עברית בהוצאת מטר, על "הנס הכלכלי של ישראל").
את המיזם מממן המיליארדר האמריקני פול סינגר, ממניעים ציוניים. הרעיון הוא לקדם הסברה ציונית באמצעות שיתופי פעולה בתחום החזק שלנו - יזמות טכנולוגית, או כפי שקנדל מעדיף לכנות את התחום - תעשייה מחדשת.
המיזם שבראשו עומד קנדל אוחז את השור בקרניו: תעשיית ההיי־טק הישראלית היא אכן חרב פיפיות. כפי שהוא מעיד בראיון, היא תעשייה שאינה קשורה במקום. מרבית העובדים בתחום לא זקוקים לבית מלאכה, הם יכולים להעביר את המשרדים שלהם לכל מקום בעולם, בהתראה קצרה.
"היה עלול להיגרם נזק קטסטרופלי". הפגנה נגד מתווה הגז // צילום: אורן בן חקון
חברות טכנולוגיה בעולם עושות את זה יום־יום, בהתאם לכיוון הרוח שמייצרות הממשלות במדיניותן. כשאני שואל את קנדל אם "סטארט־אפ ניישן סנטרל" עוסקים גם בלובי מול משרדי הממשלה ליצירת תנאים מתאימים לגידול הענף, הוא מופתע מהשאלה.
"אנחנו רק צריכים לשקף למשרדים את ההשלכות של ההחלטות שלהם על הענף". הוא מסביר שהוא יכול לראות את המיזם בקלות כיחידה במשרד ראש הממשלה, כי הראייה שלו ממלכתית לחלוטין. לכן הוא לא צריך לעשות לובי.
חממה לבריחת מוחות?
הראיון הזה, כאמור, בהחלט מצביע על חרב הפיפיות של הענף. השיח הציבורי השלילי שנוצר סביב הצלחה, עושר, יזמות, מדאיג את פרופ' קנדל, כפי שהוא צריך להדאיג כל אזרח בישראל. לדבריו, ההצלחה של ענף אחד יכולה להיות קטר משמעותי שמעלה את רמת החיים של המדינה כולה, אך היא גם עלולה להיות הרסנית.
ברור שחלק מהחששות לעתיד שקנדל מעלה הם למעשה בעיותינו בהווה. הטכנולוגיה העילית עלולה להיות חממה לבריחת מוחות, כמו שהיא יכולה להיות אבן שואבת ליהודים ממדינות רווחה. עליית הפריון לעובד בענפי הטכנולוגיה עלולה להגדיל את הפערים החברתיים, כפי שהיא עשויה להיות זרז להעלאת תפוקת העובדים בענפים האחרים.
הצמיחה בענף בעשורים האחרונים עלולה להיטשטש נוכח צמיחת הענפים האלה במדינות אחרות שהתמקדו בהם, אך היא עשויה להיות פתרון לבעיית הצמיחה בארץ ולעודד את הממשלה ליצור תנאים לגידול הענף.
הענף הזה צריך לגדול הן במספר החברות והן בגודלן. אחד מחומרי הגלם של הענף, והחשוב שבהם, הוא כוח האדם. לאחרונה הוגדלו התקציבים לחינוך טכנולוגי ולעידוד לימוד מוגבר של מתמטיקה, כבר מחטיבות הביניים ובתי הספר התיכוניים.
קנדל סבור שצריך לסייע לצעירים גם בהכוונת לימודים. "אם מישהו מאוד רוצה ללמוד ביולוגיה, לדוגמה, וזו שאיפתו, אז שילמד ביולוגיה. אבל הנתונים של סטודנט כזה מתאימים גם ללימודי מחשבים והנדסה. יכול להיות שאם יהיה לסטודנט הצעיר את כל המידע על אפשרויות התעסוקה בעתיד, והוא יידע שבוגר ביולוגיה ישתכר מחצית מבוגר מקצוע טכנולוגי, זה אולי ישנה את בחירתו".
שאלה נוספת העולה מהראיון היא השימוש בקידום הטכנולוגיה הישראלית ככלי הסברה. יזמים ישראלים שאיתם דיברתי טוענים שהכיוון הזה נכון. כלי התקשורת בעולם יוצרים מצג שלפיו ישראל היא מדינת צבא, שעיקר עיסוקה הוא כיבוש ולוחמה.
תנועות החרם, ה־BDS, שכוללות גם תומכים ישראלים, תורמות בתורן לאותו מצג שווא. כל ניסיון להכחיש את הדברים משחק לידיהן. רק הבלטת המיקוד האמיתי של ההוויה הישראלית עשויה ליצור את הרושם הנכון, ובעקבותיו את הגישה החיובית לישראל.
"הפסדנו מיליארדים"
בשיחתנו אנו מדברים גם על הסוגיה המורכבת ומרובת ההיבטים - רכישות הדולרים המסיביות של בנק ישראל. לשאלתי אם הוא רואה היגיון בהמשך רכישות הדולרים המסיביות של בנק ישראל, עונה קנדל כי "אני זוכר שקיימנו ישיבות חירום של הפקידות הבכירה בתחום, כשהדולר הגיע ל־3.3 ופחדנו שהיצוא שלנו יקרוס. לא רואים את זה מייד, יש פער של שישה חודשים בין ירידה בשער ועד שרואים את הפגיעה בשווקים. אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו לאבד לקוחות בחו"ל.
"כשהשקל מתחזק אנחנו פחות אטרקטיביים, וכשלקוח עוזב חברה ישראלית זו פגיעה לצמיתות. קשה מאוד להחזיר לקוח, גם כשהשקל שב לשער הקודם. חלק מהפתרון הוא רכישה מסיבית. מלבד זאת, יש חשיבות לנכסי מט"ח למדינה. זה גם הרעיון ב'קרן לאזרחי ישראל' שיזמנו (קרן שתוקם בפועל אחרי שיצטברו הכנסות למדינה של מיליארד דולר מרווחי הגז; ע"ב). גם הקרן הזו תחזיק במט"ח והיא גם מעין רשת ביטחון למצבי אסון, כמו רעידת אדמה".
ואם כבר מזכירים את הגז הטבעי, הפרשה הזו לא גרמה לך הרבה נחת.
"בדקתי את העניין. בכל המדינות המפותחות אין עוד תקדים לכך שאיש אחד, הממונה על ההגבלים העסקיים במקרה שלנו, ללא כל 'בורד', מקבל החלטות בעלות משמעות לאומית אסטרטגית מהמעלה הראשונה. ההתעקשות שלו (פרופ' דיוויד גילה, הממונה לשעבר על ההגבלים העסקיים; ע"ב) אילצה את הממשלה לבסוף לפעול לפי סעיף 52 לחוק ולאכוף אותו. הרי הוא פעל מתוך שיקול צר של הגבלים עסקיים, בלי להיות מחויב לתמונה הכללית, לטובת הכלכלה הישראלית".
כיום אתה עוסק בשכנוע חברות להגיע לישראל. פרשת הגז בוודאי לא עומדת לזכותנו.
"ירינו לעצמנו בשתי הרגליים ווידאנו שוב ושוב את הפגיעה. האווירה הציבורית שקמה והאמירות הפופוליסטיות שהביאו את הממשלה לחזור בה מהסכמים היו עלולות ליצור לנו נזק קטסטרופלי. אני רוצה להגיד לך באופן חד־משמעי שאם ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר יובל שטייניץ לא היו נעמדים בנחרצות ופועלים לטובת כלכלת ישראל, גם כיום לא היה זורם שום גז.
"גם כך העיכוב שנגרם בהשקעות ובאספקת הגז הסב לממשלה אובדן הכנסות של 10-5 מיליארדי דולרים. זה כמעט תקציב הבריאות, או החינוך - לא משהו שאנחנו יכולים להרשות לעצמנו להפסיד".
אז מה יש לך לומר למשקיעים מהעולם שאליהם אתה פונה, ולכל אלה שאתה מציע להם שיתופי פעולה?
"אני מסביר להם שהגז הוא עניין ייחודי, ובתחום הזה המדינה הרבה יותר מאפשרת ותומכת. יש לנו חוק עידוד השקעות מאוד אטרקטיבי. ובכלל, המטרה שלנו היא שכשמשלחת עוזבת את ישראל היא תעשה זאת בהבנה שאין לה ברירה, היא לא יכולה להרשות לעצמה שלא לשתף פעולה עם הטכנולוגיה הישראלית. במרבית המקרים הם נוחתים בבן־גוריון בתמיהה מה אנחנו עושים פה. אבל הם פוגשים אותנו וחוזרים בתודעה שונה לגמרי".
ובאמת, אי אפשר לוותר עלינו?
"כיום 9.3% מהעובדים בארץ מועסקים בענף הטכנולוגיה העילית - זה השיעור הגבוה ביותר בעולם. חברות בכל העולם מתעניינות בעובדים הישראלים בתחום, כי יש לנו את הכישורים הדרושים והמדינה השקיעה בהכשרה ובידע. זו עובדה שאנחנו מובילים בחדשנות בעולם.
"במערכת שלנו, ה'פיינדר', רשומות 5,200 חברות ישראליות ומדי חודש יש 60 אלף כניסות, מחציתן מחוץ לישראל, שמחפשות ומתעניינות בטכנולוגיות ובפתרונות שיש לחברות כאן להציע. אנחנו מזהים בעיקר עניין מארה"ב, מהודו ומבריטניה, אבל למעשה מכל העולם. לא מדובר בהכרח באוהבי ציון, אלא בחיפוש פתרונות שאפשר למצוא אצלנו".
יש לך דוגמה כזו?
"לאחרונה חיברנו בין חברת ענק הודית, שיש לה נציגויות ב־36 מדינות בעולם - קבוצת SAR, לבין אחת החברות הישראליות שנרשמו ל'פיינדר' שלנו. מתברר שמדובר בחברה קטנה ומעניינת מחיפה, שבה רשומים ארבעה שותפים - שני יהודים ושני ערבים. החברה ההודית עוסקת בטכנולוגיות לטיהור מים, טכנולוגיות של אנרגיה נקייה, תחבורה נקייה ועוד.
"אנחנו הבאנו את מייסד החברה והנשיא שלה, רקש מלהוטרה, שהגיע לישראל לראשונה בחייו. הפגשנו אותו עם כמה גורמים ולבסוף נוצר קשר עסקי בין חברת הטכנולוגיה הישראלית לבין הענקית ההודית. מדובר בהסכם של עשרות מיליוני דולרים".
"דוגמה נוספת היא חברת AXA - ענקית הביטוח הצרפתית. ארגנו להנהלה הבכירה שלהם ביקורים בארץ וחשפנו בפניהם טכנולוגיות מקומיות. לפני כחודשיים הם החליטו בעקבות החשיפה שלנו לטכנולוגיות המקומיות, להקים משרד לאיתור טכנולוגיות ביטוח בישראל.
"יש כבר כתריסר עובדים במשרד הישראלי שלהם, וכעת יש לחברות טכנולוגיה כאן אפשרות למכור טכנולוגיות וליצור שיתופי פעולה עם ענקית ביטוח. גם 'בנק אוף ניו יורק מֶלון' המנהל נכסים בטריליוני דולרים, נחשף לטכנולוגיות הישראליות באמצעותנו, ויש עוד דוגמאות רבות".
"נתק בין תפוקה לשכר"
העונג לראיין את קנדל נובע מהידע המקיף ומהיושרה שלו. בניגוד לכלכלנים רבים שמתמקדים בכשלי שוק, ואולי בדומה לרופאים, שתפיסת עולמם מוטה מעצם העובדה שהם מטפלים בבעיות, קנדל ממוקד בבנייה. הוא רואה את החיוב בעשייה, באנשים ובעסקים.
כך, למשל, הוא מצר על הביקורת המשתלחת בהנהלת "טבע". "אחרי הרכישה הגדולה האחרונה שלהם, עיתונים פרגנו להנהלה ורצו להעניק למנכ"ל פרסים. כשעלה ספק שהרכישה היתה טעות מיהרו לזרוק עליהם בוץ. כך יוצרים סביבה מאוד בעייתית לניהול. צריך לאפשר למנהלים לטעות", הוא אומר.
כשאני שואל את קנדל על האתגרים שלנו, הוא עונה כי "יש בישראל שתי כלכלות, וקטר הצמיחה של ישראל הוא הענף המחדש, הטכנולוגי. זה מה שמעניין את העולם בישראל. אלא של־60% מהאוכלוסייה אין בכלל נגישות לענף הזה, ו־90% לא מועסקים בו. האתגר הוא להגדיל את הנגישות ולהרחיב את מספר המועסקים בענף הזה.
"זה חיוני מסיבות רבות, גם כדי ליצור איזון בחברה כאן, וגם כדי שהענף הייחודי הזה ישרוד בארץ. אם הוא לא יגדל הוא יצטמצם. יש איומים על הענף הזה, חברות רבות בעולם מחפשות ומעודדות ישראלים לבוא לעבוד אצלן, ובכלל, כשמנכ"ל של חברת טכנולוגיה ישראלית עובר לעבוד בחברה בחו"ל, החברה מאבדת את האחיזה שלה בארץ.
"בסן פרנסיסקו לא רוצים את גוגל ופייסבוק". מטה גוגל, קליפורניה // צילום: גטי אימג'ס
"הסיבה שאנשים נשארים פה, חוץ מזה שזו המדינה שלהם ונוח להם לחיות במקום שהם קשורים אליו, היא שיש כאן סביבה טכנולוגית גדולה, כמו בסן פרנסיסקו. אבל אם הסביבה הזו תקטן היא תיגמר. אנחנו חייבים לדאוג לצמיחה שלה.
"האתגר של יתר הענפים הוא הפריון. הפריון בישראל נמוך ב־30% מהמקובל במדינות המפותחות, וזה כשמחשבים את הממוצע יחד עם ענפי הטכנולוגיה המאופיינים בצמיחה גבוהה מהמקובל בעולם. יש ענפים שבהם התפוקה של עובד ישראלי עומדת על חצי מהתפוקה של עמיתו במדינות המפותחות.
"הייתי חבר בוועדת גרמן, שבדקה את תקציבי מערכת הבריאות, וראיתי את ההשוואות בין חדר ניתוח ציבורי לחדר ניתוח פרטי. בציבורי התפוקה הרבה יותר קטנה. אם לא נגדיל את הפריון לעובד נהיה בבעיה. יהיה קיטוב גדול יותר בחברה. שוב, כמו בסן פרנסיסקו, שם כבר ממש לא רוצים את גוגל ופייסבוק.
"הענפים המצליחים האלה יוצרים מעמד של עובדים עשירים שמסוגלים לשלם יותר ומייקרים את המחיה לכולם. הפערים צריכים להצטמצם משני הכיוונים - גם להגדיל את ענפי הטכנולוגיה וגם להגדיל את הפריון של יתר הענפים".
זה מה שמסביר את יוקר המחיה בארץ?
"אני לא חושב כך. הדיור בארץ יקר בשל טעויות בתכנון בעשור שהתחיל ב־1998. לדעתי, הצעדים שנעשו בשנים האחרונות יביאו להוזלה בהמשך. אבל כשמסתכלים על יוקר המחיה זה לא רק המחירים בסופר והדיור, זה גם חינוך, בריאות וסעיפים נוספים.
"אם מסתכלים על כל הסל, אז ישראל לא יקרה יותר ממדינות מפותחות אחרות. אבל, כאמור, יש סיכון שאם הקטר של הכלכלה, תעשיית הטכנולוגיה העילית, לא יגדל - עלול להיווצר מצב של 5% מועסקים בענף ו־95% שמקנאים בו. זה יהיה מאוד לא בריא לחברה ולכלכלה".
איך אפשר להגדיל את הפריון לעובד כשלפחות מחצית מהעובדים מוגנים בהסכמי קביעות?
"באופן אירוני משהו, המשכורות הגבוהות של עובדי חברת החשמל ועובדי הנמלים, למשל, תורמות לפריון, שכן הפריון נמדד לפי הכנסות. אבל אתה צודק שזו הבעיה, מכיוון שאם מודדים למשל את התפוקה של נמל בישראל מול תפוקה של נמלים במדינות מפותחות רואים שתפוקת נמל בישראל עומדת על חצי מהמקובל.
"הבעיה היא הנתק בין התפוקה לשכר. הרי אין לנו בעיה עם זה שעובדים ירוויחו יותר ובלבד שיצדיקו את המשכורת שלהם. מהנדס גרמני, למשל, מרוויח יותר ממהנדס אמריקני - אבל גם התפוקה שלו גבוהה יותר. בנוסף, הממשלה צריכה לתת יותר אמון בתעשיות, להפחית את הרגולציה. אני לא מבין למה מוצר שנושא תווי תקן מכמה מכוני תקנים בעולם צריך לעבור את כל תהליך התקינה בארץ".
"סטארט-אפ ניישן סנטרל": חשיפה עולמית, ללא עלות
"סטארט־אפ ניישן סנטרל" (SNC) הוא מיזם ללא מטרות רווח שמטרתו לקדם הסברה ישראלית בעולם באמצעות שיווק טכנולוגיות ישראליות. את המיזם מנהל פרופ' יוג'ין קנדל, במימון פול סינגר, מיליארדר אמריקני ממוצא יהודי שמנהל את קרן הגידור "אליוט מנג'מנט", והקצה למיזם עשרות מיליוני דולרים.
במיזם מועסקים כ־50 עובדים במשרדים בתל אביב ובירושלים (בירושלים במשרדים של קרן ההון־סיכון JVP, שהוקמה על ידי אראל מרגלית, ובתל אביב במשרדי "מיינדספייס"). לאחרונה רכשה SNC בניין ברחוב לילינבלום בתל אביב, המתוכנן להיות בית לקהילת התעשייה המחדשת, ולחשוף אותה ללקוחות ולשותפים פוטנציאליים בעולם.
בשלוש השנים האחרונות חיברה SNC 635 חברות ישראליות עם לקוחות ב־40 מדינות. הלקוחות כוללים תאגידים, ממשלות וארגונים ללא כוונות רווח.
במהלך 18 החודשים האחרונים נוצרו 68 התקשרויות בין קבוצות זרות לחברות ישראליות, מה שהוביל ל־25 הסכמי התקשרות ראשוניים (POC).
SNC יזמה התקשרויות שהביאו להקמת שלושה מרכזי חדשנות בישראל, של גופים זרים גדולים, מה שמגדיל את האפשרויות לחשיפת חברות ישראליות לעולם. בחודש הבא תושק גרסה חדשה למערכת "פיינדר" של המיזם, פלטפורמה לחשיפת חדשנות התעשייה הישראלית. כל חברה טכנולוגית מוזמנת להירשם למערכת, ללא כל עלות. כך החברה משיגה חשיפה וסיכוי גבוה לחיבור עסקי עם לקוחות בעולם.
הפלטפורמה אוספת ומארגנת מידע מקיף על ה"אקו־סיסטם" הטכנולוגי הישראלי. נכון להיום, "פיינדר" מציגה מידע מפורט על כ־6,000 חברות טכנולוגיה ישראליות פעילות, משקיעים, תוכניות האצה ותאגידים רב־לאומיים הפועלים בארץ.
נתוני ה"פיינדר" מנוהלים על ידי צוות המחקר של "סטארט־אפ ניישן סנטרל", המכיל עשרה אנליסטים המתמחים במגזרים שונים ובתחומים שונים. הפלטפורמה מאפשרת ליזמים עצמם לעדכן את הנתונים בדפי החברה שלהם ולהגדיל את הסיכוי ליצירת שיתופי פעולה.
הצוות מוסיף 150 חברות חדשות בחודש ומעדכן יותר מ־1,000 פרופילים, דבר שהופך את הפלטפורמה לעדכנית, המדויקת והסמכותית ביותר בעולם, הממוקדת בחברות סטארט־אפ ישראליות ועוקבת אחר פעילותן. מהניסיון עד כה עולה שהחיפושים מחו"ל מתבצעים בתחומי סייבר, בריאות דיגיטלית, טכנולוגיות כספים וטכנולוגיות מידע. החיפושים מתמקדים בעיקרם בחברות המציעות פתרונות לעסקים.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
