דרשוביץ: מערכת המשפט הפכה לכלי בידי המפסידים בקלפי

מערכת המשפט בישראל ובארה"ב הפכה להיות כלי פוליטי בידי מי שמפסיד בקלפי - כך מזהיר פרופ' אלן דרשוביץ, המשפטן המוערך שהפך לשם דבר בתחום המשפט הפלילי וזכויות האזרח, בראיון מיוחד ל"ישראל היום".

אף שדרשוביץ חבר במפלגה הדמוקרטית, הוא מוכן לעשות את מה שכמעט אף אחד במפלגתו לא מעז: להגן על טרמאפ. לא משום שהוא תומך בו אלא משום שהוא מודאג מכך שחקירות פליליות הפכו למנגנון מפלגתי - למרות שהוא מוטרד מהתנהלותו הפוליטית־ציבורית של טראמפ.

"יש הרבה דברים שהוא עשה שמעלים סימני שאלה", אומר דרשוביץ, אך מכאן ועד הטחת חשדות פליליים הדרך ארוכה, לשיטתו. כעת מתכוון דרשוביץ להילחם בתופעה בזמן אמת, ומוציא לאור את ספרו החדש "Trumped up" - משחק מילים המשלב את שמו של הנשיא ה־45 ואת הביטוי "To Trump Up", שפירושו להמציא, בעיקר בהקשר של הטחת האשמות שווא. בספר טוען דרשוביץ כי הפוליטיקה בארה"ב עברה משפטיזציה מסוכנת בחסות התקשורת וההמונים, ולדבריו, גם בישראל יש סכנה כזאת - והיא הרבה יותר מוחשית בגלל שיטת הממשל השבירה. 

"יותר מדי כוח למפגינים"

"במקום להביע ביקורת (על מנהיגים; א"ל), מסתכלים על כל סעיף וסעיף בספר החוקים כדי לראות אם אפשר לפתוח בחקירה ולהעמיד לדין", מסביר דרשוביץ, בהתייחסו לחקירות סביב רה"מ בנימין נתניהו והנשיא דונלד טראמפ. לדבריו, חסידי התופעה מאלצים את מערכת המשפט לפעול לא לפי הכללים המקובלים, אלא לפרש את החוק בצורה כל כך רחבה עם משמעויות לא ברורות. "על המערכת לאפשר לתובעים לפעול באופן עצמאי לחלוטין, בלי לחץ. התחום היחיד שאסור שיהיה דמוקרטי הוא תחום קבלת ההחלטות של התביעה. שם ההחלטות צריכות להתקבל באופן מקצועי על ידי מקצוענים".

האם לדעתך יש קווי דמיון בדרך שבה מתייחסים לנתניהו ולטראמפ בפרשיות המשפטיות? 

"הטקטיקה (של המתנגדים; א"ל) היא דומה: להטיח אינספור האשמות, שאולי אחת מהן תידבק, ובינתיים נסיח אותו (את המנהיג; א"ל) ממה שהוא ניסה לעשות. מה שכה מסוכן בישראל הוא שכרגע יש סיכויים אמיתיים להתפתחויות בזירה הבינלאומית. נתניהו מנסה לנצל את הקרע הסוני־שיעי, הוא מצליח להגיע לכל מיני הבנות חיוביות עם מדינות סוניות ועם עוד מדינות כגון הודו, ועם מדינות אפריקה, ויש התקדמות כלשהי, קטנה ככל שתהיה, מול הפלשתינים, ויש מאמצים להסיח אותו מהדרך הזאת. המטרה שלהם היא למצוא משהו שיוביל להעמדה לדין. 

"יש עוד הבדל: באמריקה אי אפשר להעמיד לדין נשיא מכהן, וזה צריך להיות גם החוק בישראל. אם זה היה החוק בישראל, רבין היה נשאר בתפקיד, אולמרט היה נשאר בתפקיד... בישראל לא זו בלבד שאפשר להגיש כתב אישום נגד ראש ממשלה או נשיא מכהן, אלא שדי בהגשת כתב אישום מכל סוג שהוא, כדי שבפועל תיגמר לך הקדנציה. זה נותן הרבה מדי כוח בידי המפגינים ובידי התקשורת ובידי התובעים".

אז הם פוגעים בריבונות הממשלה ובדמוקרטיה? 

"היום יש כל כך הרבה לחצים על היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט. אני מכיר את מנדלבליט מאז שהיה במשרד פצ"ר והוא אדם שיכול לעמוד בפני לחצים... אך כשיש לך מול הבית מפגינים שצועקים עליך שאתה חייב להעמיד לדין, יש לזה השפעה אפילו בתת־מודע. משתמשים בדמוקרטיה בדרך הלא נכונה. היא משמשת לא למטרה שהיא נועדה, ללחוץ על תובעים".

אבל יש שיגידו שחייבים לחקור את הדברים, גם אם אין אינדיקציה להפרה ברורה של החוק. 

"אין לי שום בעיה שיחקרו מבחינתי. אין לי בעיה עם רוברט מולר (החוקר המיוחד שמינו לחקירת המעורבות הרוסית בבחירות ואת הקשרים לטראמפ; א"ל)... יש לי בעיה עם הרדיקלים שצועקים שמולר חייב למצוא פשעים, ושאם הוא לא מוצא פשעים, כנראה יש משהו לא תקין בהתנהלותו. אין לי בעיה שמנדלבליט יחקור, יש לי בעיה עם המפגינים שדוחפים אותו... ויש עוד גורמים חיצוניים שמבקשים לפעמים ללחוץ כדי להביא לשינוי במשטר... אני מאוד מודאג לגבי מצבה של הדמוקרטיה הישראלית, וזה לא קשור לנתניהו, זה קשור לכל ראש ממשלה שעשוי להיות שנוי במחלוקת בעתיד".

בעצם אתה אומר שיש משנה תוקף לחששות שלך בישראל, משום שפה כל מהלך - משפטי או פוליטי - של הפלת ראש ממשלה או התפטרותו מביא בדרך כלל לבחירות. 

"לכן זה יותר מסוכן בישראל".

לדעתך לטראמפ יש את היכולת החוקית לפטר את התובע הכללי ג'ף סשנס או רוברט מולר? 

"חוקית כן, אך אני חושב שזו תהיה טעות חמורה... בישראל השיטה שונה מאוד וכמובן ראש הממשלה אינו יכול לפטר את היועץ המשפטי לממשלה, ואני יודע שהוא לא יעשה את זה".

היית ממליץ לנתניהו להילחם בכתב אישום ולא להתפטר אלא אם כן יש הוראה מפורשת מבית המשפט? 

"אני קודם כל אמליץ לו להילחם קשה כדי שלא יהיה כתב אישום... דבר נוסף - אני לא סבור שהמסורת של התפטרות בעקבות הגשת כתב אישום היא מסורת בריאה במיוחד. כתב אישום אינו הוכחה. הוא פשוט אישום, לא צריך שיהיה לו את המשקל הזה כלל וכלל... הפיכת חטאים פוליטיים לפשעים זו טקטיקה חדשה יחסית שמסכנת את הדמוקרטיה... יש פה גם את עניין קריאת 'זאב זאב' - אם אתה כל הזמן אומר שכל הזמן יש שחיתות, אנשים בסוף לא יאמינו לך וזה יגרום לכך שמערכת המשפט תהיה הרבה פחות אפקטיבית".

ממה שראית בישראל ובארה"ב עד כה, יש משהו שנראה פלילי על פניו אצל טראמפ או נתניהו? 

"אני מלמד משפט פלילי במשך 50 שנה, ואני מאוד בקיא בכל החוקים, ואני לא מוצא כל הוכחה לאף טענה שהוטחה כלפי טראמפ שתהיה בגדר עבירה פדרלית". דרשוביץ לא מוצא סימנים לפלילים גם לגבי נתניהו, ואף מרחיב ומדגיש כי הדברים שמיוחסים לו לא אמורים להיחשב לבעייתייים בפוליטיקה. "כמו למשל השיחות שלו עם 'ידיעות אחרונות'. אפילו אם הן אכן התגוללו כמו שדווח, מה פלילי בזה? כל פוליטיקאי בהיסטוריה ניסה להגיע להבנות עם התקשורת... ובכל מקרה זה לא קרה. זה היה רק דיבורים. אם היו מנסים למצות את הדין עם פוליטיקאים רק על סמך מה שהם אומרים, כל הפוליטיקאים בעולם היום היו תחת חקירה... כך שאני לא חושב שבוצע אף פשע על ידי ראש הממשלה או על ידי הנשיא האמריקני".

דרשוביץ הביע את אותה עמדה כאשר מינו חוקר מיוחד עבור ביל קלינטון. בשנות ה־90 הוא תקף את העובדה שמינו חוקר בלי שהיתה מטרה ברורה ומנדט מוגדר. "הוא התחיל לחקור את פרשת ווייטווטר ובסוף כתב דו"ח על ההאשמות המיניות של קלינטון, שהיו טריוויאליות", מזכיר דרשוביץ, "זה באמת פגע בדמוקרטיה האמריקנית, והסיח את קלינטון מהפעולות החשובות שלו בתפקיד. רוב האמריקנים היום יגידו שזו היתה טעות לפעול נגד קלינטון (מבחינה משפטית; א"ל) וההיסטוריה תוכיח שזו היתה טעות לנסות לפעול (משפטית; א"ל) נגד ראש הממשלה נתניהו, ושזה הסיח אותו ממשימות חשובות, ושזה פגע בדמוקרטיה הישראלית".

החוצפה של עבדאללה

"האם המלך עבדאללה לא יודע מה קרה לירדן כאשר היתה לה את השליטה על האגן הקדוש? המלך חוסיין לא שם מגנומנטרים ומצלמות - הוא פשוט מנע מיהודים להגיע לכותל והפך את המצבות (בהר הזיתים; א"ל) למשתנות. איך הם מעזים לבקר את ישראל כשהיא מנסה להגן על מוסלמים ויהודים?... שהמלך עבדאללה יסתכל במראה ויפסיק להיות צבוע, ירדן צריכה את הסכם השלום הרבה יותר מישראל".

האם השגרירה תחזור לשם?

"אני חושב שכן. חסינות דיפלומטית קיימת בכל העולם. אני חושב שהמשבר יחלוף כי לשני הצדדים יש אינטרס. אני חושב שהמלך עבדאללה עושה הצגה, הוא מנסה לגרוף נקודות בציבור הפלשתיני בירדן... הנשק באל־אקצא אולי הופנה נגד ישראל, אך יום אחד יופנה גם נגד פלשתינים, ואל נשכח שסבא־רבא שלו נרצח שם בדיוק. והוא לא היה נרצח אם היו מגנומטרים".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו