ממשלה באווירת נכאים: ראשת ממשלת בריטניה תרזה מיי הציגה אתמול ממשלת מיעוט חדשה שתאפשר לה להיאחז בשלטון, קצת יותר משבועיים אחרי שבחירות הבזק שהימרה עליהן כדי להגדיל את כוחה הובילו לאיבוד הרוב השמרני בפרלמנט. ממשלת המיעוט מתבססת על הסכם עם מפלגת ה־DUP, מפלגה פרוטסטנטית מצפון אירלנד המונה עשרה חברי פרלמנט.
הסכם השותפות בין המפלגה השמרנית ל־DUP אמנם אינו הסכם קואליציוני מלא, אך כן מחייב את המפלגה הצפון־אירית לתמוך באג'נדה של מיי בהצבעות חשובות בפרלמנט, לרבות בענייני היציאה מהאיחוד האירופי, התקציב, ביטחון לאומי ובסוגיות מרכזיות שהוזכרו בנאום המלכה בשבוע שעבר.
בתמורה לתמיכה זו תעביר לונדון לפחות מיליארד ליש"ט לצפון אירלנד בשנתיים הקרובות ויוענקו הטבות נוספות לקהל הבוחרים של המפלגה הצפון־אירית. בשל ייחודיות ההסכם יהיה צורך לאשר אותו מחדש בפרקי זמן קבועים. "ההסכם הזה יאפשר לנו לעבוד ביחד לקידום האינטרסים של כל בריטניה, ייתן לנו את הוודאות הדרושה במסע שלנו אל מחוץ לאיחוד האירופי ויעזור לנו לבנות חברה חזקה יותר וצודקת יותר בבית", אמרה מיי, וציינה כי הכספים שהובטחו לצפון אירלנד עשויים לעזור בשימור היציבות בפרובינציה.
עם זאת, מבקרי ההסכם טוענים כי הוא עשוי דווקא לפגוע בפרובינציה. הסיבה: "הסכם יום שישי הטוב" משנת 1997, שהביא לפיוס מוצלח יחסית בין קתולים לפרוטסטנטים בשני העשורים האחרונים, אוסר על הממשלה בלונדון להתייצב לצד מחנה כזה או אחר בצפון אירלנד, ובכלל זאת לצד מפלגת ה־DUP, מפלגה מרכזית במשחק הפוליטי בפרובינציה.
בד בבד, כדי להפיג את החששות מהשלכות היציאה מהאיחוד האירופי, חשפה אתמול מיי את התנאים שתהיה מוכנה להעניק לאזרחי האיחוד.
במסגרת התוכנית, אזרחים שגרו בממלכה למשך תקופה ארוכה יקבלו סטטוס של תושבות קבע עם תנאים זהים למעשה לתנאים המוענקים כיום לאזרחי האיחוד, לרבות בענייני עבודה ומגורים, אך חלקם ייאלצו לעמוד בקריטריונים שונים ולעבור "תקופת מבחן". כמו כן, אזרחי האיחוד שיזכו בתושבות קבע יוכלו להביא גם חברי משפחה נוספים לגור בממלכה.
בתוך כך, למרות ניסיונה של מיי לפזר את הערפל בנוגע לפרישה מהאיחוד, המגזר העסקי ממשיך להראות סימנים של עצבנות: אתמול נודע כי ענקית הביטוח Lloyd's of London תקצץ כ־10 אחוזים מכוח העבודה שלה בבריטניה, כחלק מרפורמה מבנית בחברה.