תיק הררי

לא ברור ממה נהנה יותר אבנר הררי, מי שנחשב בעבר למחסל מספר 1 בישראל. האם אלה חודשי החופש הנדירים שבין מאסריו התכופים, או שמא השהות מאחורי הסורגים היא שמפיקה ממנו את היצירתיות? בשבוע שעבר הוא הובא לבית המשפט המחוזי בתל אביב, כולו מחויך, כדי לדון בעתירה שהגיש נגד שירות בתי הסוהר. הררי מבקש לקבל לתאו באבו כביר שתי מנות של ירקות טריים במקום גבינה משולשת. 

רק לפני כשנה וחצי שוחרר הררי ממאסר וניסה לבנות קריירה של זמר, במקביל לפתיחת חנות ירקות בהרצליה. לפני ארבעה חודשים הוא נעצר שוב, בחשד להטמנת מטעני חבלה נגד מפורסמים. בכתב האישום, שהוגש נגדו ב־24 במארס, נטען כי הוא ניסה להפחיד את הזמרת מרגלית צנעני בהנחת מטען על מכוניתה, משום שסירבה להשמיע את שירו "דף חדש" בתוכנית רדיו בהגשתה. בנוסף הוא מואשם כי היה שותף לניסיון החיסול של כדורגלן הפועל רמת השרון קובי מוסא, אולם המניע לפרשה וזהות המזמינים נותרו עלומים. איש הביצוע של הררי, כך נטען, היה אבישי בן דוד, קרוב משפחתו ובעל עבר פלילי בתחום עבירות הרכוש. 

מעיון בחומר הראיות, המתפרסם כאן לראשונה, מתברר כי החקירה ביחידה המרכזית (ימ"ר) של מחוז תל אביב נפרשת על עשרות אלפי דפים של עדויות, מזכרים, דו"חות עוקבים, הקלטות סתר, תמלילים, מידע מודיעיני ותרגילי חקירה יצירתיים. החוקרים תפסו את בן דוד על חם, כשהוא מניח מטען חבלה מתחת למכוניתו של מוסא, והצליחו לקשור אותו לכאורה גם להנחת צינורות נפץ במכוניתו ובחצר ביתו של איש העסקים מאיר שמיר. על פניו נראה כי הראיות נגד הררי הן נסיבתיות בלבד. 

רבים מעדי התביעה בפרשה הם אנשי תקשורת וסלבריטאים, המשדרים לצידה של צנעני ברדיו לב המדינה, ובהם העיתונאי בוקי נאה, עו"ד ארי שמאי, כוכב הריאליטי אלירז שדה, הזמר ליאור פרחי והמגיש אליקו. אין ספק שהידוענים יספקו שואו לא שגרתי בבית המשפט, אולם מגרסאותיהם במשטרה עולה כי הררי ביקש מהם להשמיע את שיריו אך מעולם לא איים עליהם או פעל נגדם באלימות.

בעצת סנגורו, עו"ד איתן סבג, שמר הררי על שתיקה רועמת בחקירתו. 41 שנים במאסר ושעות רבות של ישיבה מול שוטרים הפיקו ממנו רק גלגולי עיניים, פיהוקים תכופים ומבטים מושפלים. את גרסתו המלאה, כך הבטיח, ישמיע בבית המשפט. 

אבנר הררי בבית המשפט. "פעם מרגול היתה זועקת לשמיים על אפליה. היום היא הגיעה לאן שהגיעה ושכחה מאיפה היא באה" // צילום: גדעון מרקוביץ'

הררי (63) מצא את עצמו לראשונה במאסר בשנת 1974, בעת ששירת כנהג צבאי של השופטים דליה דורנר, חנה שרון ואליהו מצא, וגנב רכב חירום כדי להסתובב בו בתל אביב. אחרי שריצה מאסר של שבע שנים חבר לקבוצת שודדים שכונתה בתקשורת "כנופיית אוּנו", על שם הפיאט ששימשה אותם למילוט. מאז הוא מבטיח בכל הזדמנות לחזור למוטב. 

למשך תקופה קצרה, באמצע שנות השמונים, נראה היה שהוא מנסה לעמוד במילתו. הוא הקליט כמה שירים, ובמקביל פתח משרד לייצוג זמרים, יחד עם שושנה אלפרון, נצר למשפחה הידועה. את צנעני הכיר בשנת 1986, כשהסבו לאותו שולחן במסיבת יום הולדת של הזמר ניסים גרמה. הררי התרגש. הזמרת עשתה באותם ימים את הפריצה הגדולה שלה כשהופיעה ב"סיבה למסיבה", תוכנית הבידור בהגשת רבקה מיכאלי.

"הערצתי אותה", סיפר הררי לאחרונה לאחד ממקורביו. "היא היתה אם כל הזמרות ואני הייתי בתחילת דרכי, ותיכננתי להוציא אלבום ראשון. שנתיים אחר כך נפגשנו שוב במופע שהתקיים בירושלים לזכרו של זוהר ארגוב, שנפטר שנה קודם לכן. שנינו הופענו באותו אירוע, אני שרתי את 'ים של דמעות'. אחר כך הופענו גם במועדון 'החווה' בצומת ירקונים ובתוכניות רדיו. 

"שרנו יחד גם במועדון המתבן בבורסה ברמת גן. זה היה ב־1989, ובמקרה גם היתה שם מסיבת יום הולדת לפנינה רוזנבלום. ביקשתי שיצלמו אותנו ביחד. במהלך השנים לא היה לנו קשר רצוף, עד לפני חצי שנה. בגלל מערכת היחסים הטובה, הרשיתי לעצמי להתקשר אליה, כמו גם לשדרים אחרים ברדיו, ולבקש שתשדר שירים שלי". 

צנעני מגישה את התוכנית היומית "פה זה לא אירופה" ברדיו לב המדינה. הררי, כך עולה מחומר החקירה, התקשר אליה ארבע פעמים במהלך נובמבר ודצמבר 2016. כל אחת מהשיחות נמשכה כחצי דקה. באחת מהן היא הפנתה אותו אל העורך המוסיקלי, עופר איינשטיין. בסופו של דבר, השיר שלו לא שודר בתוכניתה. 

בבוקר יום שלישי, 10 בינואר, יצאה צנעני מביתה באזור, אספה חבילה מהדואר ונסעה לתחנת לב המדינה בראשון לציון. ב־14:00 סיימה שעתיים של שידור ונסעה בחזרה לאזור. היא החנתה את מכוניתה, ביואיק לבנה, בחניון הפתוח מול קניון פרל סאדאב ונכנסה למסעדת "ברטו". עשר דקות אחר כך, ב־14:27, הרעיד את הסביבה פיצוץ אדיר. צנעני מיהרה החוצה והבחינה כי מכסה המנוע במכוניתה התקמט ועשן מיתמר ממנו. באוויר עמד ריח חריף של עשן וגומי שרוף.

חבלני המשטרה שהוזעקו למקום קבעו כי מדובר באירוע פלילי. בין מכסה המנוע לחלון הם מצאו שרידים של מטען צינור, שבשני קצותיו הוברגו פקקים מוזהבים. על הכביש נמצאו שרידים של מקלט אלחוטי, שלימד כי הפיצוץ נעשה בעזרת שלט רחוק. 

•  •  •

לאחר הפיצוץ קיוותה צנעני כי שמה לא ישתרבב שוב למדורי הפלילים, כפי שהיה ב־2011, כשהורשעה בסחיטה באיומים של אמרגנה, אסף אטדגי (וריצתה על כך שישה חודשי עבודות שירות). היא זומנה לעדות במשטרת מרחב איילון והתיישבה המומה מול החוקר, רס"מ יחזקאל שאולי. 

חוקר: "האם הבחנת שמישהו עוקב אחרייך?"

צנעני: "אין לי שום עניין עם אף אחד. אף אחד לא איים עלי ולא פנה אלי".

חוקר: "מישהו ניסה להזהיר אותך היום, מה תגובתך?"

צנעני: "זה מפליא אותי. על מה יזהירו אותי, ריבונו של עולם?"

חוקר: "האם התבקשת להשמיע ברדיו שיר או זמר מסוימים?"

צנעני: "לי יש משנה סדורה. אני אומרת לאנשים שיש עורך מוסיקלי, ושיתקשרו לרדיו. זו בקשה לגיטימית, ומעולם לא היה לי ויכוח עם מישהו בעניין הזה". 

חוקר: "האם נכון להיום יש לך סכסוך עם מישהו?"

צנעני: "אין לי סכסוך עם אף אחד". 

חוקר: "במידה והיית יודעת מי הניח לך את המטען, האם היית מספרת למשטרה?"

צנעני: "ודאי שכן". 

באותו יום, ב־18:57, קיבלה צנעני הודעת סמס: "פה זה לא אירופה, פה זה ישראל! זה היה פרומו. אם תגיעי לרדיו, את והבן שלך מתים!". מנהל התחנה, אבי בן בסט, קיבל הודעה שבה נכתב: "אבי ערב טוב. שתדע שאנחנו אוהבים אותך, אבל אם מרגלית תמשיך להגיע לרדיו, אנחנו נעשה אותה ואת כל העובדים אוכל לעורבים! זה יהיה סדרתי! אתם לא תעשו איפה ואיפה עם זמרים".

האיומים חיזקו את ההשערה כי מאחורי האירוע עומד זמר מתוסכל, שהחליט ללמד את צנעני לקח בשיטות הנהוגות בעולם התחתון. למחרת מסרה הזמרת עדות נוספת ונשאלה על קשריה עם העבריין מיכאל חזן, שהורשע עימה בפרשת אטדגי. צנעני סיפרה כי מדי פעם הוא שולח לה הודעות חג שמח, וכי התקשר אליה גם לאחר הפיצוץ במכוניתה. 

מיד לאחר עדותה הוציאה המשטרה צו איסור פרסום על החקירה, אבל עבורה זה היה מאוחר מדי. היא פנתה בטרוניה לראש צח"מ איילון, רפ"ק חיים בן חמו. "צנעני טענה שלכאורה היא מצטיירת בתקשורת כמקושרת לעבריינים ומבקשת שנפרסם שהיא הקורבן", כתב בן חמו בְמזכר, "השבתי שאיננו מנהלים דיאלוג עם התקשורת, ואנחנו לא אחראים למה שהם מפרסמים". 

מזכר זה הוא אחד מעשרות שנכתבו רק בפרשת צנעני. יחד עם חומרי חקירה נוספים ניתן להבחין כיצד מאותו רגע טוותה המשטרה את החוטים והצליחה לקשר לכאורה את בן דוד, ולאחר מכן גם את הררי, להטמנת המטענים.

המפגש ב־1989 במועדון ״המתבן״. מימין לשמאל: מרגלית צנעני, יוסי סיאס, סמי טהרני, אבנר הררי; יושב ליד המיקרופון: ג'קי מקייטן // צילום באדיבות סמי טהרני

הרמז הראשון סופק ביום הפיצוץ. בסביבות השעה 19:00 נתפס בן דוד על ידי שוטר תנועה בעת שנסע על קטנוע שחור, מסוג ימאהה טימָקס, לכיוון ביתו בראשון לציון. השוטר הבחין כי לוחיות הרישוי חתוכות כך שחסר חלק מהמספר, ורשם לבן דוד זימון לבית המשפט לתעבורה בפתח תקווה.

הדו"ח לא עורר בתחילה עניין מיוחד, ובינתיים אספה המשטרה דיסקים של מצלמות האבטחה בקניון סאדאב. מהסרטונים עלה כי שתי דקות לפני הפיצוץ יצא מהחניון קטנוע טימקס שחור, ועליו רוכב במעיל שחור, שנעל נעליים שחורות עם סוליות לבנות. ברגע הפיצוץ נקלט שוב אותו רוכב, הפעם בנסיעה בנתיב הנגדי.

זו היתה פריצת הדרך הראשונה. כעבור יומיים גבו החוקרים עדות משוטר התנועה.

ההתפתחות השנייה היתה מפתיעה. שלושה ימים לאחר האירוע, ב־13 בינואר, הופיע הררי בכתבת טלוויזיה בערוץ הראשון ודיבר על צנעני. "חבל, ממש חבל. לא נעים", אמר הררי למצלמות. "יש שדרני רדיו שצריכים להבין ולזכור מאיפה הם באו. פעם היא היתה זועקת לשמיים על אפליה, שלא משמיעים אותה ואת הזמרים המזרחיים. היום היא הגיעה לאן שהגיעה ושכחה מאיפה היא באה. כנראה שמישהו בז'אנר או בתעשייה החליט שהוא צריך להעיר את ה..."

בהמשך סיפר: "התקשרתי למרגול, אמרתי לה שעשיתי שירים יפים ושתשמע אותם. אמרה לי, 'אין בעיה, חמוד'. אחרי כמה ימים התקשרתי ושאלתי אם שמעה. אמרה לי שכן, שזה נחמד, ותשמיע בתוכנית". 

כשנשאל אם צנעני אכן שידרה את שיריו, פרץ הררי בצחוק. "לא השמיעה, מה אני אעשה?". הוא הוסיף כי ייתכן שהפיצוץ נועד להעביר לה מסר: "לא נראה לי שהתכוונו לפגוע בה. בחיים שלנו זאת גם דרך מקובלת. אנחנו חיים בג'ונגל. העולם הוא ג'ונגל והאנשים חיות. אם לא תטרוף, תיטרף".

פרשנותו האישית של הררי משכה את תשומת לב החוקרים, אולם הם התרכזו עדיין בבחינת המטען במכוניתה של צנעני. דוחות מז"פ הובילו לכיוון חקירה נוסף: גודל צינור הברזל, שיטת ההכנה, סוג חומר הנפץ, המקלט האלחוטי והפקקים המוזהבים היו זהים לשני המטענים שהופעלו נגד איש העסקים מאיר שמיר ב־8 וב־20 בדצמבר 2016. 

באותו רגע אוחדו שני התיקים תחת צוות אחד ביחידה המרכזית של מחוז תל אביב. החוקרים בחנו את סרטוני מצלמות האבטחה מהזירות והתמקדו בקטנוע השחור, שנראה בכל הסרטונים כשמספר הרישוי שלו חתוך, מכוסה או משוכפל. התמונות שופרו באמצעים מיוחדים, והחוקרים השוו אפילו בין השריטות שעל מעטפת הפלסטיק. בכל הזירות נראה רוכב באותה קסדה שחורה ובאותן נעליים שחורות.

החיבור לרוכב הקטנוע שקיבל דו"ח היה מהיר. מדו"חות המודיעין של המשטרה עלה כי מדובר באבישי בן דוד. תשומת הלב התמקדה בו ובמפגשיו עם הררי. איכון הטלפונים הסלולריים שלהם העלה כי שעה לפני הפיצוץ במכונית של צנעני כיבו שניהם את המכשירים. כחצי שעה לאחר האירוע ניסה בן דוד להתקשר להררי ללא הצלחה, ורק בניסיון הרביעי, ב־13:08, הוא תפס אותו. השיחה ביניהם נמשכה 16 שניות. את תוכנה רק הם יודעים. 

•  •  •

כדי לבסס דפוס פעולה אצל הררי, זימנה המשטרה לעדות שדרים נוספים מאותה תחנה. הראשון היה אלירז שדה, שהגיע ב־16 בינואר, וסיפר כי הוא מקבל לא פעם פניות מזמרים.

חוקר: "האם מישהו מהעולם הפלילי ביקש שתשמיע שיר מסוים?"

שדה: "כשהתחלתי לשדר, פנה אלי אבנר הררי וביקש שאשמיע שיר של הבן שלו, איתי. אמרתי לו שיפנה לעורך המוסיקלי. זו היתה בקשה לגיטימית". 

חוקר: "קיבלת אי פעם הודעות מאיימות על אי השמעת זמר מסוים?"

שדה: "בחיים לא. אני לא מתקרב לאנשים האלה". 

חוקר: "מעבר לשיחה הזו, אבנר שוחח איתך שוב?"

שדה: "הוא התקשר בקשר לעסק שלו בנושא ירקות, כי גם אני בעניין הזה". 

אחרי שדה התייצבו בחקירה גם השדר הוותיק אליקו כהן והזמר ליאור פרחי. עדויותיהם הסתיימו במהירות, לאחר שהתברר כי הררי לא ביקש מהם להשמיע את שיריו. "פעם אחת הוא התקשר לחבר מרשת ג' וביקש לדבר איתי", נזכר פרחי. "יכול להיות שהוא אמר שיש לו שירים. הררי אמר שהוא עוד מעט משתחרר, ושיעשה מוסיקה. בהרגשה שלי, הוא רצה שאכיר אותו". 

חוקר: "קיבלת ממנו איומים או מסר אלים?"

פרחי: "ממש לא. בגלל התופעה הזו בחרתי לא להשמיע מוסיקה עכשווית". 

יומיים אחר כך הגיע לחקירה עו"ד ארי שמאי, שהותקף לפני כתשע שנים בפתח התחנה. בתחילת עדותו ציין כי זמרים פונים אליו בבקשה לשדר את שיריהם, אולם מעולם לא איימו עליו.

חוקר: "השמעת פעם שירים של עבריינים, או שעבריינים פנו אליך?"

שמאי: "הזמר היחיד עם עבר פלילי שהשמעתי זה אבנר הררי". 

חוקר: "הוא הכריח אותך, איים עליך, או שהשמעת שירים שלו מתוך פחד?"

שמאי: "לא, בחיים לא".

חוקר: "למה אתה משמיע שירים של הררי?"

שמאי: "כי הוא זמר טוב, וגם הבן שלו, אבל פחות". 

חוקר: "האם היו שיקולים זרים בבחירת השירים?"

שמאי: "מעולם לא. אני לא סופר אף אחד". 

בוקי נאה. "התקשרו אליי שתדלנים" // צילום: ורד אדיר

את העדות המשעשעת בפרשה סיפק העיתונאי והפרשן לענייני פלילים בוקי נאה, ב־22 בינואר. לפני שנתיים הוא שידר ברדיו לב המדינה את תוכניתו "שוטרים וגנבים" יחד עם ענבל גבריאלי, בתו של העבריין לשעבר עזרא גבריאלי.

"כשעבדתי ברדיו התקשרו אלי שתדלנים רבים כדי שאשמיע שירים של זמרים", סיפר נאה. "את רובם אני לא מכיר. היו מספר אנשים מבית סוהר, והיו עבריינים שפנו אלי כשתדלנים. עם כמה מהם זה הגיע לשלב של איומים.

"הסברתי לכל המאיימים שקוראים לי בוקי נאה, ומעולם לא הפחידו אותי, לא הצליחו לאיים עלי ולמען כבודו של המתקשר ולמען כבודי, כדאי שנסיים את השיחה". 

חוקר: "היו מקרים שהאיומים עברו לפס מעשי?"

נאה: "שמי בוקי נאה, ואני כתב פלילים זה 33 שנים. במהלך החיים היו עלי איומים, הונחו ליד דלת ביתי ראשים של בעלי חיים ופינצ'רו לי את האופנוע. כאנקדוטה הייתי אומר למתקשרים 'תיזהר אדוני, אני אגיד אותך לגבריאלי והיא תשלח אליך את המשפחה שלה'". 

חוקר: "היה לך קשר למרגול, או ידוע לך על איומים כלפיה בנושא השמעת שירים?" 

נאה: "אין בינינו קשר, אבל אחרי הפיצוץ היתה לי שיחה עם אדם שמקורב אליה, והוא אמר לי שהכיוון הוא שמישהו איים עליה בגלל שירים ברדיו".

חוקר: "האם חלק מהשתדלנות והאיומים כלפיך קשור גם לגורמים שפעלו מול מרגול?"

נאה: "אין לי מושג. דיברתי בכתבה בטלוויזיה, והופיע בה גם אבנר הררי. אני בקשר איתו 30 שנה. הוא מהפסיכופתים שבכל פעם שיש ברדיו מקרה רצח, שואל מיד 'מי זה, מי זה?'. הוא פסיכופת לענייני פלילים. הוא לא היה מעז לאיים עלי בחיים. אם זיכרוני אינו מטעה אותי, השמעתי שיר של הבן שלו במסגרת תוכנית על כנופיית אוּנו, שאבנר היה בתוכה". 

•  •  •

בימ"ר הבינו שהחשדות נגד הררי לא יוכלו להתבסס על עדויות השדרים, והחליטו לבצע לבן דוד תרגיל חקירה ראשון. מאחר שידעו כי עסק בעבר בשיווק תוספי מזון לספורטאים, המציאו חקירה פיקטיבית הנוגעת לשיווק סטרואידים. כדי להסיר חשד מהתיק האמיתי, נקבע כי לחיפוש בביתו בראשון לציון יגיע בלשים ממרחב איילון. 

ב־25 בינואר, בשעה 06:30 בבוקר, הם נקשו על דלת הבית, כשבידם צו בית משפט לחיפוש אחר סמים. בפתח עמדו בן דוד ואשתו, קטרין. מדו"חות הפעולה בתיק עולה כי השוטרים בדקו בסלון, במטבח ובחדר השינה, שם מצאו תוספי מזון המסייעים להפחתה במשקל. בנוסף הוחרמו 26 אלף שקלים, לפטופ ושבעה טלפונים ניידים.

באחד הטלפונים, השייך לבן דוד, נמצאה הודעה תמוהה, שנשלחה לקרוב משפחתו ביום הפיצוץ במכוניתה של צנעני, בשעה 18:13. "אם אני לוקח מכשיר ישן, שולח הודעה ושובר את הכרטיס ומכניס כרטיס אחר, נראה לך שהמכשיר מסומן או רק כרטיס הטוקמן?". קרוב המשפחה ענה שיברר, אולם לא חזר עם תשובה.

בן דוד הועבר לתחנת בת ים, ובעת ששהה בחקירה, צולם הקטנוע שלו בחשאי על ידי חוקרי הימ"ר. התמונות הושוו לאלו שנלקחו ממצלמות האבטחה. 

במקביל, בדקה מחלקת הסייבר של המשטרה את היסטוריית הגלישה של בן דוד באינטרנט. החוקרים למדו כי במשך כמה חודשים הוא נכנס לאתרים המלמדים כיצד להכין מטעני נפץ וקרא על מושגים כמו מגנזיום, אמוניה ניטראט, חומצה חנקתית וטריאצטון, המשמשים להכנת פצצות. בנוסף בדק כיצד ניתן לגלות מצלמות סתר, ואילו חנויות מוכרות חומרי נפץ לפירוטכניקה.

החוקרים יכלו לעצור את הררי ובן דוד על סמך הראיות שהצטברו בידיהם, אבל החליטו להמתין לשעת כושר. החל מ־30 בינואר היו השניים במעקב תמידי של היחידה הסמויה. מדו"חות העוקבים עלה כי בן דוד נוהג לתצפת על אצטדיון הכדורגל ברמת השרון ועל ביתו של אחד הכדורגלנים, קובי מוסא, בהרצליה.

עוד בטרם הוברר במה מדובר, חלה התפתחות בחקירה מכיוונו של הררי. ב־5 בפברואר הוא נסע למשרדו של מנהל רדיו לב המדינה, אבי בן בסט, שאותו הכיר דרך אחיו, יגאל הררי, העובד בתחנה כאיש שיווק מיום הקמתה לפני כ־20 שנה. 

"אבנר התקשר והודיע שהוא מגיע לבקר", סיפר בן בסט בעדותו בימ"ר. "הוא שאל על מרגול, אז יצאתי החוצה וקראתי לה למשרד. אמרתי לה שמישהו רוצה לומר לה שלום. היא נכנסה ואמרה 'מה העניינים? מה המצב?' דיברו קצת על נוסטלגיה. מרגול היתה נסערת בגלל אירוע משפחתי. הם דיברו שתיים־שלוש דקות באווירה טובה והלכו". 

חוקר: "על מה דיברו?"

בן בסט: "שהם הופיעו בעבר עם זוהר ארגוב". 

חוקר: "מחומר החקירה עולה שבאותו מפגש הררי ביקש להשמיע שירים שלו".

בן בסט: "לא בנוכחותי. לא דובר בפגישה על שום שיר". 

על רשמיו של אותו מפגש סיפר הררי לעו"ד איתן סבג. "לחצתי לה יד, ולא הזכרתי את השירים אפילו בחצי מילה", טען. "למה שאפגע בה? אני מעריץ אותה. היא לוחמת למען המוסיקה המזרחית ובנתה את עצמה בעשר אצבעות. אנחנו מאותו ז'אנר, וגם אני מרגיש לוחם צדק.

"השיחות בינינו בטלפון היו לבביות, וביקשתי שתשמיע אותי. ואם לא, אז לא נורא. קיבלתי את זה באהבה. זו לא בושה כשלא משמיעים זמר, ובטח לא סיבה לפגוע. הרי ידוע שזמרים דוחפים את עצמם. בשביל מה הם שרים, בשביל עצמם במקלחת? זו מלחמת קיום. יש היום יותר זמרים מקהל, וכל אחד רוצה את הבמה שלו".

ב־8 בפברואר, שלושה ימים לאחר המפגש בתחנת הרדיו, בוצע לבן דוד תרגיל. החוקרים אספו מסניף דואר בעירו ארבע חבילות של מוצרים שהזמין דרך האינטרנט. הקופסאות נפתחו בזהירות, תועדו, נבדקו והוחזרו לדואר. בשלוש מהן נמצאו מוצרי קוסמטיקה עבור קטרין, והרביעית הכילה ארבע שקיות קירור. מומחה של מז"פ קבע כי בשקיות יש חומצה חנקתית ושתנן, ששילובם יחד יכול לשמש בסיס להכנת חומרי נפץ מאולתרים.

הררי עם עו"ד איתן סבג בשבוע שעבר בבית המשפט, במהלך העתירה נגד שב"ס // צילום: אריק סולטן

בבוקר 17 בפברואר יצא בן דוד מביתו לכיוון אצטדיון רמת השרון. בסביבות השעה 9 הוא החנה את מכוניתו השכורה, כששתי מכוניות לפניו עומדת מרצדס שחורה השייכת למוסא. בן דוד לא הבחין בשוטרי יחידת העיקוב מסביב, וגם לא בשני בלשי מפלג הסמים מהימ"ר, קובי ושחר, שהצטרפו לפעילות. 

בדו"חות הפעולה ציינו השניים כי הבחינו בבן דוד מתכופף ליד המרצדס, כשלראשו כובע צמר וידו הימנית עטויה בתוך כפפה שחורה. לאחר ששב על עקבותיו, הם יצאו ממקום מחבואם וקפצו עליו. "אבישי נראה מופתע", ציינו בדו"ח. "תפסנו אותו בידיו והשכבנו אותו על הרצפה תוך צעקות 'לא לזוז'. אבישי לא התנגד". 

בן דוד הוכנס לניידת הסמויה, ושחר ניגש לרכב של מוסא וגילה כי למרכב, מתחת למושב הנהג, מוצמד מטען צינור. הוא הזעיק לזירה חבלנים, שמצאו כי הכפתור על המקלט האלחוטי בפצצה נמצא על מצב "מופעל". על צרור המפתחות של המכונית השכורה נמצא שַלט לבן עם אנטנה. 

מאותו רגע היה ברור למשטרה שצריך לעצור גם את הררי, מחשש לכאורה לשיבוש הליכים. הררי נעצר כעבור זמן קצר בפתח תקווה. הוא נלקח למשרדי היחידה המרכזית, וסירב לשתף פעולה. רק פעם אחת התרגז על קצין החקירות, פקד דן יואלי, שהעלה את נושא השיחות בינו לבן דוד. "לא תוכל להפיל אותי במלכודת שלך", אמר. "אתה מפברק דברים ומבלף בילופים. זה לא מעניין אותי בכלל מה אתה אומר. זה הכל אתה מתלהב מעצמך".

גם בן דוד שתק בחקירות, אולם במשטרה החליטו שוב לעשות לו תרגיל. ב־18 בפברואר נעצרה גם אשתו קטרין, ויומיים אחר כך הושיבו אותה החוקרים עם בעלה באותה ניידת, כדי שישוחחו. התרגיל הצליח מעבר למשוער.

השיחה בין בני הזוג הובילה את החוקרים לדירת מסתור בבניין שבו התגוררו. בדירה נמצאו אמצעי חבלה שונים, בהם אקדח, מטען צינור עם פקקי פליז מוזהבים וחומר נפץ מרסק מסוג RDX, הזהה לזה שהוטמן במכוניתו של מוסא. במקום נמצאו גם נעליים שחורות עם סוליות לבנות.

בעקבות הארכת מעצרה של אשתו, נשבר בן דוד. ב־22 בפברואר הוא הודה כי הציוד בדירה שייך לו, אולם הכחיש כל קשר להטמנת המטענים אצל שמיר, צנעני ומוסא. הוא סיפר שקנה את אבקות השריפה בכפר קאסם, ואילו את האקדח מצא בתוך תיק בחוף פלמחים. לגבי הימצאותה של האמוניה, המשמשת מרכיב בחומץ נפץ, סיפק בן דוד הסבר יצירתי וטען כי נועדה לדישון ערוגת נענע שרצה לחפור בחצר הבניין. 

נוסף על האמל"ח המגוון, נמצאה בדירה ראיה קריטית: טלפון נוקיה ישן השייך לבן דוד, שממנו יצאו הודעות האיום לצנעני ולבן בסט.

•  •  •

עם מעצרם של בן דוד והררי זימנה המשטרה את צנעני לעדות אחרונה. במילים ציוריות ובסגנון דיבור אופייני, היא סיכמה את הפרשה בפני פקד שלמה גיא מהיחידה המרכזית.

"אני לא יודעת מי הניח את המטען, גם אתם לא יודעים. אתם עדיין חוקרים. אני קוראת בעיתון, קוראת את חדשות הפלילים, ואני ניזונה מזה. לא תמיד מה שכתוב בחדשות על ידי כתבי הפלילים הוא נכון". 

חוקר: "האם את מפחדת מאז המקרה?"

צנעני: "אני לא רק מפחדת, אני מבועתת. היד שלי דואבת, אני לא ישנה בלילות. אני לא כזאת 'ענטרית', גיבורה. אני קמה עייפה, נפשי מפוזרת ורוחי רעה עלי. אשכרה, זאת האמת. אני לא יכולה לשאת את זה יותר, בייחוד שלא עשיתי דבר לאיש. מאז גם ביטלו לי הופעות, במין מחשבה מוטעית שאני קשורה לדבר פלילי. זה לא טוב וזה כואב לי.

"אני לא אפליל אף אדם שאינני יודעת דבר אשם עליו. אני במצב רוח רע. קשה לי להקליט דברים חדשים, בריאותי מידרדרת, ואין לי דחף של יצירה. אני פועלת כאוטומט, גם בקושי אוכלת". 

חוקר: "בידינו שיחות טלפון בינך לבין אחרים, מהן עולה כביכול שידוע לך מי ולמה שמו לך מטען. מהי תגובתך?"

צנעני: "מה אני אשמה? אז יש לכם שיחות. יש כל מיני סברות ודיבורים, ואני לא יודעת להצביע על זה אשכרה". 

במהלך עדותה מתייחסת צנעני לראשונה לתפיסתם של שני הנאשמים. "זה דבר שפורסם בעיתונות ובטלוויזיה, שנתפסה חוליה של מטעני חומר נפץ בביתם של אנשים מפורסמים, והמשטרה טוענת שזאת חוליה שנוהלה על ידי אבנר הררי".

בשלב מסוים היא נשברת מהשאלות הרבות ואומרת לחוקר: "סיים את זה כבר, אני לא יכולה יותר. קשה לי עם זה. אמרתי כל מה שאני יודעת, ואני לא מסתירה דבר. אני ניזונה מהפרסומים, ולא יודעת אם זו אמת או לא. לא יכולה יותר לשמוע, זה מלחיץ אותי. בעיניי הסיפור הזה יותר נסתר מאשר גלוי". 

החוקר לא מוותר: "בידי המשטרה סמס שקיבלת מאדם מסוים ובו איום. האם ידוע לך מי שלח אותו ולמה?"

צנעני: "קיבלתי אותו כמה שעות לאחר הפיצוץ, שזה מוזר, דרך אגב. אני חושבת שצריך לאיים קודם, אם יש היגיון בטירוף הזה. אני לא יודעת מי שלח ולמה". 

חוקר: "במהלך חקירתך בעל פה סיפרת על מפגש בינך לבין הררי במשרדו של בן בסט. האם אבי סיפר לך על המפגש ועל תוכנו?" 

צנעני: "השאלה שלך לא נכונה. אבי נכנס אלי לשידור, ואמר לי שבסיומו אכנס לחדרו. סיימתי סמוך לשעה 14:00. דפקתי בדלת, ואבי פתח אותה. אז ראיתי את אבנר הררי יושב שם. הוא אמר לי יפה שלום, קם וקד קידה. החלפתי איתו מילות נימוס, אני אפילו לא זוכרת על מה. התקשקשנו, אבל הייתי חייבת ללכת בגלל נסיבות משפחתיות. אמרתי לאבנר שהוא נראה הרבה יותר צעיר ממה שחשבתי. דברי הבל. דברי דא והא. הלכתי לדרכי וזהו". 

חוקר: "האם אבנר ביקש ממך במפגש להשמיע אותו בתוכנית?"

צנעני:"בחיים לא. בהן צדק". 

עו"ד שי רודה. "מרשי כופר באישומים המיוחסים לו"  // צילום: גדעון מרקוביץ'

אבישי בן דוד מואשם בקשירת קשר לביצוע פשע, ניסיון רצח, ייצור נשק, ניסיון להרוס נכס בחומר נפיץ, הכנת עבירה בחומרים מסוכנים, סחיטה באיומים, נשיאת נשק, החזקת נשק ואיום בכתב לרצח. הוא עצור בכלא ניצן.

אבנר הררי מואשם בקשירת קשר לביצוע פשע, בניסיון לרצח, בייצור נשק ובסחיטה באיומים. הוא שוהה כיום באגף 1 באבו כביר, בתא לארבעה, אם כי בתאו רק עוד אסיר אחד, המואשם בייבוא סמים. בכל בוקר הם מתעוררים ב־05:30 וממתינים למסדר. אחריו נכנס הררי להתקלח. בסביבות השעה 07:00 מוגשת לו ארוחת בוקר, ובסיומה הוא יוצא לחצר. בצהריים הוא הולך לקנטינה וקונה מצרכים. מבשל על פלטה חשמלית בחצר חומוס ופול, ואחר כך טוחן אותם בעזרת מזלג או פחית שימורים.

החל מהשעה 17:00 מחויבים העצורים לשהות בתאים. אז קורא הררי עיתונים ועובר על חומרי הראיות בתיק המשפטי. לרוב הוא מוותר על ארוחת הערב הבשרית. בבית המעצר אין כיבוי אורות, והררי נשאר ער עד 01:30 לפנות בוקר וצופה בטלוויזיה, בעיקר בחדשות או בערוץ הרוסי. במהלך מאסרו האחרון בכלא רימונים הוא למד את השפה באמצעות קלטות, ומאז פיתח חיבה לסדרות רוסיות. 

לעצורים יש אפשרות לשוחח בטלפון הציבורי פעמיים ביום, בכל פעם שלוש שעות. הררי מנצל את הזמן במלואו ומתקשר לבני משפחתו, לעורך דינו ולחבריו. עם כולם הוא מדבר על הפרשה. "אני והמשטרה זה כמו חתול ויחב"ל" הפך למשפט השגור בפיו.

"הם עשו עלי סיבוב", אומר הררי לבני שיחו. "כנראה שחסרו להם יחסי ציבור, וחיפשו להעלות את הרייטינג דרכי. זה תיק תקשורת. אני גימיק, מביא להם פרסום.

"החוקרים שאלו אותי מי עומד מאחורי הפיצוצים, אז זה אומר שהם בעצמם מבינים שזה לא אני. כל מי שיראה את הראיות יחשוב כמוני. אין אף אחד שם שאומר עלי משהו רע". √

tala@israelhayom.co.il

תגובות

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו