שנתיים אחרי שהוציא רמי פורטיס את האלבום "תולדות הכותרת", הוא משחרר שיר חדש, "הצדפה המהבהבת", סינגל ראשון מתוך אלבום חדש . האלבום, "מדור פיות", ייצא בחודשים הקרובים.
הפעם, מבטיח פורטיס, מדובר באלבום שונה לחלוטין, שיעסוק באהבה ובריקוד החיים. "את האלבום הזה כתבתי והקלטתי עם עוד שתי צעירות נחמדות ומוכשרות להפליא בשם נעה איילי, שמנגנת בצ'לו ושרה, ודני עבר הדני, שמנגנת בקלידים, אלקטרוני וגם שרה", מספר פורטיס. "יחד איתן היה גם ג'ו נווה, שהפיק את האלבום. אני הרי תמיד הייתי בפרונט, ואני מרגיש שהאלבום הזה הוא אקספרימנטלי בדרך מסוימת, כי ביקשתי לראות מה קורה אם דמויות אחרות שרות במקומי. כתבתי את האלבום מתוך מחשבה שלא אני הולך לשיר אותו אלא הבנות. זה אלבום שלא עוסק בגבריות אלא בנשיות.
"אני חושב שבכל הגברים מסתתרת אישה ובתוך כל אישה מסתתר גבר. מצאתי שהדמות שכותבת בי כל השנים היא יותר נשית מגברית, ושחררתי אותה. לא היתה לי שום בעיה עם זה. אני עדיין אוהב נשים, לא יצאתי מהארון (צוחק) אבל כן הבנתי פתאום מה זו דמות נשית מבחינתי. אני חושב שהאלבום הוא אזוטרי על גבול הפנטזיה".
יש מצב שהקהל שרגיל לרוקנרול שלך לא יאהב את השינוי?
"המזל הגדול שלי הוא שיש לי קהל נהדר. רוב הקהל שלי אוהב מאוד שאני עושה טוויסט בעלילה. האלבום הזה מבחינת סאונד לא דומה בכלל לאלבום הקודם, שהיה יותר גיטרות ויותר בועט.
"בעוד חודש אהיה בן 63. עברתי שינוי גדול מאוד בחיים שלי בשש השנים האחרונות. אני ואשתי נפרדנו אחרי 30 שנה, עברתי כאפה רפואית, שעשתה לי גם טוויסט בעלילת חיי, ותפיסת העולם שלי השתנתה. נשארה תמצית פורטיס, אבל ההוא שהיה - הלך. היום הרבה יותר נוח לי לשחרר כנפיים ולכתוב על כל מה שעולה בדעתי. בשבילי כתיבה היא חופש ואני רוצה לנצל אותו. נמאס לי להתעסק ביום־יום של החיים שלנו. פוליטיקה, למשל, מאוד משעממת אותי".
אחרי שלקח חלק בשתי עונות של ריאליטי הכישרונות "אקס פקטור" - בחירה שגרמה לרבים להרים גבה - מזדכה פורטיס על כיסא השופט ולא ימשיך לעונה הבאה. "בתקופה האחרונה הייתי עסוק כל כולי בעשיית האלבום", הוא מסביר את הצעד. "הייתי בתוכנית שתי עונות, היה לי אחלה, ביליתי, הכרתי עולמות חדשים. מאוד נוח לי להישאר באזור הנוחות שלי, אבל דווקא מאלה שביקרו אותי ואת ההחלטה להשתתף בתוכנית - אני מבקש שיתייחסו אלי כאל אנתרופולוג, חוקר בנשמה. הלכתי לראות מה קורה בעולמות שלא הכרתי. לא הכרתי את התוכנית הזאת קודם לכן, אין לי טלוויזיה, והז'אנר המוזיקלי שם היה לי זר, ובכל זאת התאקלמתי נהדר. אבל אני צריך לעשות עוד דברים בחיים וכבר ממשיך לכתוב את האלבום הבא".
• • •
חיפוש ללא הפסקה • ביקורת מוזיקה
"הצדפה המהבהבת" נשמע כאילו פורטיס שיחרר בי־סייד של אחד הסינגלים מהאלבום "תולדות הכותרת". האסתטיקה המוזיקלית, הטון, הטקסט - כולם משדרים את אותה התמה ששלטה באלבום המטאפיזי ההוא. אפשר לדבר על שוני קטנטן בהפקה, אבל הוא נמצא בשוליים ולא מאפיל על השאר. השוני הבולט, לפחות עבור אלה שעוקבים מקרוב אחרי התופעה הזו שמכונה פורטיס, הוא ההעמקה של פורטיס אל תוך עולמות הנסתר והלא נודע.
לצד הדימויים הפסיכדליים והנופים הסוריאליסטיים שהוא יודע לתאר טוב כל כך, הוא מביא גם רפרנסים לספר הזוהר, מאתגר את השדות המגנטיים של כדור הארץ ומעביר מסר מנחם עבור כולנו. ברור מאוד שלא כל הטיעונים שלו תקפים מדעית, ושהתזות שלו נשאבות בעיקר מהזיות מוחו הקודח. הוא מערבל יחד, במינונים משתנים, פיזיקה ויהדות, אסטרונומיה ואבסורד, ארקא (אחת משבע הארצות שלמטה) וקרקע.
ההעמקה הזו של פורטיס אל תוך עולמות ההגות והדימויים המורכבים שיוצאים ממנה, מחייבת ניקוי חלקי של הרקע: הגיטרות לוקחות צעד אחורה ומפנות עוד מקום למקלדות ולכלי המיתר, והשירה זוכה למיסוך עדין. התוצאה היא שיר שלא יהפוך ללהיט הופעות או לאחד מהמנוני הרוק עתירי האוקטן של פורטיס, אלא פרק חדש בתולדות החשיבה הפורטיסית - זו שמסרבת להכיר בגבולות, זו שמחפשת לעצמה ללא הפסקה עולמות חדשים, זו שבאופן אובססיבי מתרחקת מהמוכר והידוע לטובת צלילים מאיזשהו יקום מדומיין וקסום.
סער גמזו