"נלחם בקנאות על הזכות לטוס"

סא"ל (במיל') יהודה "פופקו" ארבל, חבר מחלקת הטייס של "ההגנה" ומוותיקי חיל האוויר הישראלי, הלך אתמול לעולמו והוא בן 91. ארבל פיקד על טייסת התובלה 103 וזכה לכינוי - "מר דקוטה". הלוויתו תתקיים מחר (ראשון) בבית העלמין בקיבוץ עינת בשעה 13:00.

"הוא היה איש מיוחד במינו, אהוב במיוחד ונערץ על כל מי שעבד בצמוד אליו. הוא גדל על אהבת הארץ וגידל אותנו על כך, וכבר מגיל צעיר מאוד היה רתום לעשייה", סיפרה ל"ישראל היום" בתו, מיכל. "הוא היה איש בעל השכלה כללית רחבה מאוד, אהב מוסיקה וטיולים, ומנגד לעולם שמר על צניעות ותמיד הקפיד להעניק יחס שווה לכולם". 

 

רק לו היה "תיק טייס"

על מומחיותו המקצועית כטייס סיפרה: "כשהיה יורד מטיסות והיה מזהה רעש לא תקין, הוא היה מצביע על חשש לתקלה – היו לעיתים מגחכים משלל הבדיקות שביצע, אולם לאחר שבדקו את מה שאמר, היו מאתרים את התקלות ומודים לו על איתורן".

יהודה ארבל עם רעייתו יונה // צילום: באדיבות המשפחה

חבר משפחה שהיה טייס גם הוא הוסיף כי "הוא נלחם בקנאות על הזכות לטוס, ורק לו היה "תיק טייס", שכלל ציוד מכונאים וכלי עבודה כדי לתקן תקלות בעת הצורך, באוויר או על הקרקע. הוא היה הטייס היחיד שהיה ניגש למטוס למעלה משעה לפני הגיחה – בכדי לבדוק את המטוס בעצמו".

 

השיחה עם בן גוריון

ארבל נולד בשם "פופקו" (ממוצא רוסי), ובתו סיפרה על האירוע בו שינה את שמו. ב-1952 אירעה רעידת אדמה בטורקיה, ובן גוריון הזמין את יהודה, שהיה אז מפקד טייסת תובלה להוציא טיסת סיוע לטורקיה. "אני רוצה קשרים טובים גם עם שכנינו המוסלמים ואנו נגיש סיוע שיכלול מטוס עם ציוד תרופות ושמיכות", כך אמר לו בן גוריון, סיפרה הבת. "כשציין את שמו - יהודה פופקו, בן גוריון המשיך ואמר לו 'אתה לא יוצא מהחדר עם השם הזה'. על הדלת של בן גוריון הייתה תלויה מפת ארץ ישראל ואבא שלי עצם את העיניים ושם את האצבע על המפה –  יצא על המקום 'ארבל', זה מצא חן בעיניו - וכך היה". 

עם היוודע הבשורה על מותו קיבלה משפחתו שורה רחבה של תכתובות ודברי הוקרה והספד מטייסים ונווטים שעבדו בצמידות אליו. "כולם מציינים איזו השראה אדירה הוא היווה עבורם ועד כמה היה צנוע ומיוחד", סיפרו בנותיו.

ארבל ז"ל הותיר אחריו אלמנה, יונה, שלוש בנות (יעל, מיכל ותמר), שמונה נכדים ושתי נינות.  

 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו