דו"ח בנק ישראל: כחלון ונתניהו יכולים לחייך – ישראל במצב כלכלי מצוין

מבחינה כלכלית שנת 2016 הייתה הטובה ביותר בארבע השנים האחרונות מאז 2012 וצמחה בשיעור 4%, ב-1.2% יותר מהתחזיות המוקדמות – כפול משיעור הצמיחה של כלכלת ארה"ב, פי 2.3 יותר מהצמיחה של ה-OECD ופי 2.5 יותר מהצמיחה של גוש האירו. כך עולה מדו"ח בנק ישראל שנמסר הבוקר (רביעי) לנשיא המדינה ולראש הממשלה על ידי נגידת בנק ישראל קרנית פלוג. 

יצוין, כי בשנת 2015 המשק צמח רק ב-2.5% ובשנת 2014 ב-3.2% בלבד. שיעור האבטלה בישראל ירד מרמה של 7.1% בשנת 2011 לשפל היסטורי של 4.8% בלבד ברמה השנתית, ול-4.3% בלבד ברבעון האחרון.

במקביל, התוצר לנפש זינק מרמה של 120,500 שקלים ב-2011 ל-143,000 שקלים ב-2016 – עלייה של 22,500 שקלים לנפש. בנוסף, החוב הציבורי צנח לשפל היסטורי של 62.8% מהתוצר לעומת 68.8% מהתוצר ב-2011. מספר המועסקים עלה לשיא היסטורי של 3.74 מיליון איש. לראשונה לאחר קיפאון השכר הריאלי למשרת שכיר, הנתון עלה אשתקד ב-2.6%.

 

היא לא מהאו"ם: ניקי היילי היא התגלמות הקו הפרו־ישראלי בממשל האמריקני • פרשנות

חשד: רב מוכר ממרכז הארץ אנס והטריד מינית

טרגדיה בבסיס ביה"ס למודיעין

כלכלת ישראל חזקה במצב של תעסוקה מלאה

כלכלת ישראל רשמה עודף עצום של 12.4 מיליארד דולרים בחשבון השוטף במאזן התשלומים ב-2016 ועודף חסר תקדים של 56 מיליארד דולרים במאזן התשלומים מאז 2011.

לפי הנתונים, המשק הישראלי צמח מאז 2011 בשיעור כולל ומצטבר של 21.6% יותר מכול מדינות ה-OECD, חוץ מסין והודו. הצמיחה לנפש צמחה מאז 2011 בשיעור מצטבר של 14.2%. הצריכה הפרטית הכוללת עלתה מאז 2011 בשיעור כולל של 25.2%, והמשמעות שרמת החיים של הישראלים מאז 2011 בשיעור מדהים של 17.8 אחוזים.

הצמיחה בישראל בולטת ביחס להאטה בצמיחה של מדינות ה-OECD וביחס לגוש האירו. למשל, הצמיחה לנפש עלתה בממוצע בשנים האחרונות ב-1.9% בממוצע בשנה – לעומת 0.8% בארה"ב, 1.1% ב-OECD ו-1.3% בגוש האירו. רמת התוצר לנפש הגיעה אשתקד ל-36,800 דולרים – והיעד המוצהר של שר האוצר משה כחלון וראש הממשלה בנימין נתניהו לעלות למקום 18 ברמת התוצר לנפש ב-OECD הינו בהישג יד.

"הפחתת מיסים תרמה לצמיחה"

בפעם הראשונה בנק ישראל מודה כי הפחתת מס הכנסה והגדלת ההוצאה הציבורית על ידי שר האוצר משה כחלון תרמו לצמיחה הגבוהה בשת 2016. בפעם הראשונה בבנק ישראל גם מודים, כי הצעדים של כחלון להורדת יוקר המחייה פעלו להעלאת היעילות, הפריון ורמת החיים. עוד מודים בבנק ישראל כי הצעדים של כחלון הוליכו לירידה באי השוויון לפי ההכנסה הכלכלית ולשיפור וצמצום מדדי העוני לפי מדד ג'יני.

אבל במדדי העוני והפערים הכלכליים והחברתיים ישראל עדיין מדורגת במקום האחד לפני צ'ילה שממוקמת במקום האחרון באי שוויון ובפערים כלכליים. אפילו בארה"ב מצב העוני והפערים הכלכליים יותר טוב מזה בישראל.

עוד מתברר כי במצב הפערים הכלכליים לא רק שמצבה של ישראל לא השתפר הוא הורע. בדירוג של מדינות ה-OECD ישראל ממוקמת במקום ה-11 בשליש התחתון של הדירוג. במדד אי השוויון והפערים בשכר בין העשירון העליון לעשירון התחתון גרוע יותר וגם במדד זה ישראל ממוקמת במקום האחרון לפני צ'ילה במקום האחרון. ישראל גם מדורגת במקום האחד לפני האחרון בצעדים ובפעולות שהממשלה והאוצר עושים כדי לחלץ אנשים ומשקי בית מעל לקו העוני.

מס דירה שלישית תייקר את שכר הדירה

דו"ח בנק ישראל קובע כי מס דירה שלישית שנכנס לתוקף בינואר 2017 צפוי להוזיל את מחירי הדירות בטווח הארוך – אבל בטווח הקצר המס יוביל להתייקרות שכר הדירה, כאשר משכירי הדירות יגלגלו חלק מהמס בסך 18,000 שקלים לשנה על השוכרים.

למרות כל פעולות הממשלה והאוצר, מחירי הדירות האמירו בשנה שעברה ב-6.3% ובשנתיים בשיעור כולל של 14.2% במצטבר. מנגד, שכר הדירה התייקר אשתקד בשיעור הנמוך ביותר בעשור האחרון. לפי הנתונים, בנטרול האינפלציה, מחירי הדירות זינקו מאז 2011 בשיעור מצטבר של 40.7%. שכר הדירה בנטרול האינפלציה זינק בשיעור מצטבר של 17.9% במצטבר.

סיכון ברכישת דירות

בנק ישראל מתריע מעלייה בסיכון האשראי הן של רוכשי הדירות, הן של הבנקים והן של הקבלנים, של חברות הבנייה ושל קבלני הביצוע. זאת בשל העלייה המתמשכת בריביות על המשכנתאות מזה כשנה וחצי.

"העלייה בריביות על המשכנתאות הובילה לעלייה בסיכון רוכשי דירות, לעלייה בסיכון האשראי של קבלנים ושל חברות בנייה", נכתב בדו"ח. בנוסף, העלייה בריביות על המשכנתאות הוליכה כבר על פי הנתונים להתייקרות עלות רכישת דירה בכ-200,000 שקלים בתוך שנה ומעלה מאז ינואר 2016.

העלייה בריביות על המשכנתאות הוליכה כבר גם לצמצום הביקושים לדירות מגורים, להאטה בשיעור 15% בקצב נטילת משכנתאות חדשות ולהפחתת גובה המשכנתא הממוצעת מ-640,000 שקלים ל-554,000 שקלים בלבד.

מילה טובה על "מחיר למשתכן"

ביחס לתכנית "מחיר למשתכן" עולה מהדוח כי התכנית עשויה להוליך להוזלת מחירי הדירות בטווח הרחוק. במסגרת התוכנית נרשמו כבר 75,000 זכאים.

אבל, כדי להוזיל את מחירי הדירות על הממשלה והאוצר להגדיל בצורה משמעותית את ההיצע של דירות מגורים. עם זאת ראוי לציין כי רבים מהזוכים הם משפרי דירות שבבעלותם דירת מגורים ורבים מהזוכים מתגוררים במרכז הארץ ובאזורי הביקוש ללא כוונה לעבור להתגורר בפריפריה, "רבים מהזוכים שזכו בדירות מרוחקות ממרכז הארץ ומאזור מגוריהם יעדיפו להעמיד את דירות מחיר למשתכן להשכרה". נכתב בדו"ח.

לפי הנתונים, תוצר ענף הבנייה גדל אשתקד ב-5.4 יותר משיעור עליית התמ"ג הכולל של המשק שעלה ב-4%. התחלות הבנייה עלו מ-47,000 בשנת 2014 להיקף של 52,400 בשנת 2016.

היקף התחלות הבנייה כולל שיפוצים עלה לשיא היסטורי של 73,200 דירות. אבל מכירת דירות הצטמקה ב-6.4% לרמה נמוכה של 29,618 דירות בלבד. זהו נתון מדאיג שמצביע על עלייה בסיכון האשראי ובקשיי מימון ותזרים מזומנים של קבלנים וחברות בנייה ש"תקועים" מלאי דירות לא מכורות בהיקף שיא של 112,400 דירות.

הפער הגדול בין סך הדירות הנמוך שנמכרו ובין המלאי העצום של דירות שהקבלנים וחברות הבנייה לא מצליחים למכור, מאותת על צפי לנפילות של קבלנים וחברות בנייה.

 מתוך נתוני בנק ישראל 2016 

דברי נשיא המדינה ראובן ריבלין עם קבלת הדו"ח: "מצבה הכלכלי של ישראל טוב – אך ישנן נקודות חולשה לכלכלה הישראלית, עלינו לעקוב בערנות אחר התהליכים ולהמשיך קדימה, לשפר ולהוביל, אני מאמין בחשיבות השמירה על עצמאותו של הבנק המרכזי בין אם בקביעת המדיניות המוניטרית, בייעוץ הכלכלי לממשלה, או בפיקוח על יציבות המערכת הפיננסית. צריך לצמצם את הפער בין כלכלת ההייטק לכל השאר על ידי השקעה בתשתיות, בחינוך ובמתן כלים לחברות ולאנשי עסקים מהכלכלה המסורתית, ולא לאפשר קיומן של שתי כלכלות נפרדות".

תגובת ראש הממשלה בנימין נתניהו: "התמונה של המשק הישראלי שעולה מהדו"ח הזה ומדו"חות אחרים שאנחנו מקבלים היא טובה מאוד. ישראל היא כלכלה שמנוהלת היטב וצומחת היטב והצמיחה זה הבסיס לשאר הדברים שאנחנו רוצים לעשות. קודם כל, הורדת אי השוויון, שילובם של אנשים בעבודה זה גורם מרכזי, העלאת השכר - שזה חדשות טובות, זאת אומרת, גם ירידה באבטלה וגם עלייה בשכר זה שילוב טוב מאוד שמתבצע במדינת ישראל, אבל אנחנו חייבים להבטיח את המשך הצמיחה ושאר המשאבים שאנחנו רוצים לתת לתשתיות, לחינוך, על ידי הבטחת המשך הצמיחה וזה בעצם היעד העיקרי שלנו, כולל על ידי פתיחת שווקים חדשים עצומים ברחבי העולם. זה בסוף מגיע לכיס של האזרח הישראלי - בהפחתת יוקר המחיה, במקומות עבודה, אנחנו מייצרים מאות אלפי מקומות עבודה במהלך השנים האלה ונמנעים מהמכות האיומות של האבטלה ההמונית שאנחנו רואים אצל מבוגרים וצעירים במיוחד במדינות אירופה. אז ישראל במובן הזה היא כלכלה חזקה, אנחנו נדאג שהיא תהיה עוד יותר חזקה".

תגובת נגידת בנק ישראל ד"ר קרנית פלוג: "המצב המאקרו-כלכלי של כלכלת ישראל הוא טוב. הצמיחה חזקה, בוודאי בהשוואה למצבן של מדיניות אחרות. שוק העבודה חזק, האבטלה נמוכה. אנחנו רואים ירידה באי-השוויון בהכנסה ברוטו, כלומר ההכנסה מעבודה בעיקר בגלל שאנשים עובדים יותר, בגלל שבמשקי הבית יש יותר משפחות עם שני מפרנסים".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו