בספרו הנפלא של ז'ול ורן "מסביב לעולם ב־80 יום" מציע פיליאס פוג לעוזרו הצעיר פספרטו לא לקפוץ למסקנות, או שהן יקפצו עליך...
וזה בדיוק מה שהוכח אתמול, כאשר במבצע משותף של ה־FBI ושל משטרת ישראל נעצר חשוד באיומים על מוסדות יהודיים בארה"ב וברחבי העולם. ומה לעשות, לא רק שהוא לא ניאו־נאצי, לא חבר בקו־קלוקס־קלן, ואפילו לא ג'יהאדיסטי - הוא בכלל ישראלי, שנולד בארה"ב, יהודי רחמנא ליצלן, והחשד הוא כי גם אביו סייע לו במשימה הבזויה.
הייתם מאמינים?
אבל מה שמדהים בסיפור "האנטישמיות החדשה באמריקה" שהיא נופחה על ידי התקשורת הישראלית והפכה לכתב אישום נגד הנשיא טראמפ - עוד לפני שהעובדות נבדקו.
להזכירכם, העצור הראשון באיומים על מוסדות יהודיים בארה"ב היה בכלל עיתונאי אפרו־אמריקני, חואן תומפסון, עיתונאי לשעבר שנעצר בארה"ב בחשד שהיה אחראי לשיגור שמונה איומים, ככל הנראה במטרה להפליל את חברתו לשעבר.
נודה על האמת: אנטישמיות בעולם ובאמריקה תמיד היתה. לצערנו, תמיד חיללו היכן שהוא בתי קברות יהודיים ובתי כנסת. יש אנטישמיות. עובדה. אבל בעידן אובאמה צברה תאוצה דווקא האנטישמיות של השמאל, יחד עם ה־BDS. במהלך נשיאות אובאמה התרחשו כ־7,000 תקריות אנטישמיות בארה"ב, ולא קמה זעקה. לאף אחד אין מונופול על אנטישמיות. זהו נגע ישן, שלא יורד מאיתנו. בדיוק כפי שהיהודי ישרוד את אויביו, שרק מתחלפים בכל דור ודור.
מה שברור עתה הוא שהניסיון לקשור בין ממשל טראמפ לאנטישמיות היה פסול ולא נכון. קוראים לזה אג'נדה. מעצר הצעיר מאשקלון הוא עובדה שמפילה את הבסיס לרוב הדברים שפורסמו ונכתבו בנושא. זוכרים את שער "7 ימים" בעיתון "ידיעות אחרונות"? "להיות יהודי בטראמפלנד" זעקה הכותרת, ובכותרת המשנה נאמר "מונולוגים מצמררים ממי שחשו על בשרם את האנטישמיות החדשה באמריקה".
אחרי הראיון שלי עם טראמפ היה לנו סמול־טוק קצר שבו דיברנו על הנושא. דיברנו על יהדות בתו, על הקידוש אצלה בבית. ראיתי עד כמה הוא חש קירבה והערכה לעם היהודי, לחתנו, לנכדיו.
נכון, יש אלמנטים אנטישמיים בארה"ב. תמיד היו. אבל לא ברור עדיין מי חילל את הקברים היהודיים. אולי ניאו־נאצים, אבל אולי סתם ונדאלים.
אתמול, כשסיפרו לי במהלך ביקור בבודפשט כי צעיר ישראלי הוא החשוד כאחראי לאיומים על מאות מוסדות יהודיים בארה"ב, לא ידעתי אם לצחוק או לבכות.