"רוצה להיות השר האתיופי הראשון"

כשח"כ אברהם נגוסה (הליכוד) בן ה־59 עלה לישראל עם רעייתו ובתו, הוא היה רק בן 27. בניגוד לעולים האחרים מאתיופיה שהגיעו באותה תקופה לישראל במבצע משה דרך מדבריות סודאן - במבצע מורכב מאוד שבוצע בהצלחה רבה בסיוע צה"ל - נגוסה הגיע מהודו (ראו מסגרת) ולא ידע מילה בעברית.

"הקליטה בארץ לא היתה קלה. ישר משדה התעופה בן־גוריון הביאו אותנו למרכז הקליטה בשכונת גילה בירושלים ושם התחלנו ללמוד עברית", הוא נזכר, "אשתי הצטרפה לתוכנית של משרד הקליטה ולמדה בבי"ס לאחיות, ואני התחלתי ללמוד עברית באולפן ובמכינה ללימודי תואר ראשון בעבודה סוציאלית באוניברסיטה העברית".

כבר בעת לימודיו באוניברסיטה החל בפעילות נמרצת להעלאתם ארצה של בני הפלשמורה שהתרכזו באדיס אבבה ובכפרים באתיופיה. הוא הקים את ארגון "מכנף דרום לציון" והיה פעיל בוועד הציבורי למען שארית יהודי אתיופיה. הוא מספר כי "אחרי שישראל חידשה את היחסים הדיפלומטיים עם אתיופיה ב־1989, הגיעו לאדיס אבבה אלפי משפחות שביקשו לאפשר להן לעלות לארץ. הייתי מיוזמי ההפגנות נגד הממשלה כדי להפעיל עליה לחץ שהניב פרי. ב־1991 בוצע מבצע שלמה, שבמסגרתו עלו לארץ כ־15 אלף איש, לאחר שבמבצע משה הועלו כ־8,000 נפש. כיום חיים בישראל 141 אלף מיהודי אתיופיה, מתוכם 55 אלף שנולדו בארץ".

מתי החלטת לעסוק בפוליטיקה?

"במהלך השנים שבהן פעלתי להעלאתם של יהודי אתיופיה לישראל, הוזמנתי לדיונים שהתקיימו בוועדת העלייה והקליטה של הכנסת כדי להציג את הבעיות של הקהילה. אחרי מבצע שלמה הגברנו את הפעילות כדי לאפשר לאלפים שנשארו שם להתאחד עם בני משפחותיהם בארץ. באותן שנים התחברתי לפוליטיקאים וב־1996 התפקדתי לליכוד, אבל בשל המשבר שפרץ במפלגה בעת ההתנתקות עזבתי את הליכוד והקמתי את מפלגת 'עתיד אחד'.

"בבחירות לכנסת קיבלנו כ־14 אלף קולות. ב־2009 חזרתי לליכוד והשתתפתי בפריימריז והגעתי למקום ה־30, אבל כשהוקמה הרשימה המשותפת עם ישראל ביתנו נדחקתי למקום ה־48. בבחירות לכנסת ה־20 שוב התמודדתי במשבצת של העולים, זכיתי במקום ה־27 וסו־סוף נכנסתי לכנסת". 

 

"לא סוגרים פערים ביום"

כמה יהודים נשארו באתיופיה?

"באדיס אבבה כ־3,000 איש ובגונדר כ־6,000, כלומר כ־9,000 בסך הכל, אבל משרד הפנים מעכב את העלאתם כי עדיין לא נסתיימו הבדיקות לגבי יהדותם. הם נדרשים להוכיח שנולדו לאם יהודייה. אני סבור שצריכים להקל עליהם בבדיקות ולאפשר להם לעלות על בסיס של איחוד משפחות, כי בני המשפחות שלהם בארץ. יש שם משפחות שהבנים והבנות שלהם משרתים בצה"ל".

מה מצבן של אותן משפחות?

"קשה מאוד. עד 2013 היתה לסוכנות היהודית נציגות באדיס אבבה, אבל כיום לא ניתן להם שום סיוע. מרביתם עזבו את הכפרים כדי לעלות לישראל והם מחכים באדיס אבבה. בני המשפחות שלהם בארץ שולחים להם כסף ממעט ההכנסות שלהם".

אשתקד ניהלת יחד עם ח"כ דודי אמסלם מהליכוד מאבק להעלאתם, ואף החרמתם את ההצבעות בכנסת. המאבק שלכם נכשל?

"דרשנו מהממשלה שתבצע את ההחלטה שקיבלה להעלות את 9,000 היהודים שנשארו באתיופיה בתוך חמש שנים. בעקבות המאבק שלנו החליטה הממשלה לאפשר השנה העלאתם של 1,300 יהודים, אבל הם עדיין לא הובאו בשל קשיים ביורוקרטיים. השנה הגיעו רק כמה עשרות בודדות של עולים".

העולים מאתיופיה מופלים לרעה לעומת עולים ממדינות אחרות?

"הם אינם מופלים לרעה מבחינת תנאי הסיוע. להפך, יש להם העדפה לטובה במשכנתאות. צריך לזכור שהקהילה מאתיופיה עברה מחברה מסורתית למודרנית ולכן יש פערים בחינוך, בכלכלה ובנושאים אחרים. אי אפשר לסגור את הפערים ביום אחד".

יש דעות קדומות בציבור הישראלי כלפי האתיופים?

"בהחלט. אנשים רבים רואים בהם אנשים פחות מפותחים, למרות שכיום לומדים כ־2,900 סטודנטים אתיופים במוסדות להשכלה גבוהה. הדעות הקדומות פוגעות מאוד בהשתלבות של בני הקהילה במקומות העבודה".

מדוע יש היתקלויות רבות של צעירים אתיופים עם המשטרה?

"אין לי הסבר לכך. החייל האתיופי דמאס פקדה, שתועד בסרטון וידאו כשהוא מוכה על ידי שוטרים במה שהצית בזמנו את מחאת העדה, הוא היום קצין בצה"ל. התנהגות השוטרים כלפיו היתה אכזרית. בעקבות המקרה הזה יזמתי חוק על שמו שמכונה 'חוק דמאס פקדה' לתיעוד מעצרים. הצעת החוק מחייבת את המשטרה להצמיד מצלמת גוף לשוטרים במדים כדי שתהיה הוכחה אם ביצעו מעצרים תוך שימוש בכוח מופרז. הפיילוט בחמש ערים היה מוצלח ועכשיו ההסדר יונהג בכל הארץ".

 

"70% מתגייסים לצה"ל"

אתה שבע רצון מקליטת האתיופים?

"אני מאוד אופטימי. לצה"ל, למשל, מתגייסים כ־70% מבני הקהילה, אבל יש עוד הרבה מה לעשות. לא באנו לארץ כדי לגור בשכונות מבודדות ובגטאות. בביקור שערכתי בכלא אופק לבני נוער התברר לי שכ־30% מהצעירים העצורים הם אתיופים. זה המון. אם אנחנו לא ניצור תוכניות לשעות שלאחר הלימודים, רבים מהם יהפכו לעבריינים".

מהן השאיפות האישיות שלך?

"אני האתיופי הראשון שנבחר להיות יו"ר ועדה בכנסת (נגוסה מכהן כיו"ר ועדת העלייה והקליטה), ואני מקווה שהשלב הבא יהיה שאתמנה להיות שר בממשלה ותהיה סוף־סוף נציגות לעדה שלנו. אני חושב שהתחום שיתאים לי ביותר הוא תחום הקליטה או החינוך".

•  •  •

ח"כ נגוסה: "השמיצו אותי בשל פעילותי למען העלאת הפלשמורה"

חה"כ נגוסה משיב מלחמה לטענות כי מעולם לא התגייר • "הוריי נקברו בירושלים - כיהודים"

ח"כ אברהם נגוסה דוחה את הביקורת החריפה שנמתחה עליו במהלך השנים בכלי התקשורת. הוא טוען כי "השמיצו אותי מסיבות פוליטיות כל מיני גורמים שהתנגדו לפעילות שלי למען העלאת הפלשמורה מאתיופיה".

הוא מתכוון בדבריו לפרסומים שונים שהיו, ובהם נטען שנגוסה הגיע לראשונה לישראל ב־1981 כתייר, בתוקף היותו פעיל מיסיון נוצרי באתיופיה. הושמעו נגדו טענות שהוא בן להורים נוצרים מיסיונרים, שאבות אבותיהם היהודים המירו את דתם בתחילת המאה ה־20. היו גם פרסומים שלפיהם מוסדות חינוך של הכנסייה באתיופיה מימנו את לימודיו בהודו, וכי מעולם לא התגייר.

מחאת יוצאי אתיופיה ב־2015 // צילום: קוקו

נגוסה מספר כי "לאחר לימודי התיכון באתיופיה התקבלתי לעבודה בבית יתומים של ילדים שאיבדו את הוריהם במלחמת האזרחים באתיופיה, מקום שעבדו בו קודם לכן ארגונים מיסיונריים. אחרי שעליתי לישראל העליתי גם את הוריי ארצה. הם היו יהודים שהשתייכו לפלשמורה וקבורים בבית קברות בירושלים כיהודים".

נגוסה מציין כי בתום עבודתו בבית היתומים באתיופיה הוא קיבל מלגה ללמוד במרכז הכשרה בהודו לניהול בתי יתומים. הוא שהה בהודו כשנתיים והגיש בקשה לעלות לישראל משום שהורי אשתו עלו מאתיופיה במסגרת מבצע משה בסוף 1984.

נגוסה מכחיש שלימודיו בהודו מומנו על ידי מוסדות של הכנסייה. "אלה השמצות ללא בסיס. נכון שבאתיופיה לא הייתי דתי, אבל בבואי לארץ עברתי הליך של גיור ומאז אני ובני משפחתי שומרי מצוות".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו