שנות הקסם

עם יד על הלב, כמה מכם שלחו בשנים האחרונות גלוית שנה טובה למשפחה או לחברים? בימים שבהם שליחת הודעה "מרגשת" מסתכמת בהתלבטות בין אייקון של לב לאימוג'י של סמיילי מפריח נשיקה, המנהג שהיה מעלה חיוך על פני ילדים ומבוגרים במשך שנים כמעט חלף מן העולם. עניין של קידמה טכנולוגית משולבת בחוסר סבלנות.

מי שדווקא לא שכחו הם בני משפחת דורפצאון, המשפחה שהקימה ב־1934 את חברת "פלפוט" וממשיכה עד היום להוציא גלויות שנה טובה, כבר 79 שנים. את החברה הקים יהודה דורפצאון, יליד פרנקפורט. "הוא בא ממשפחה דתית, אבל הוא עצמו היה ציוני וביקר בארץ בפעם הראשונה בשנת 1933", מספר בנו מיכה (72), שחולק כיום את הבעלות על החברה עם אחיו, אלי (78) וחנן (75). 

"באותו ביקור, אבא שלי בדק שתי אופציות לפרנסה, אם יעלה לארץ - ייצור גלויות או עבודה במפעל הרהיטים של קרניצקי ברמת גן. אבא היה צלם חובב, וכשנוכח שאין בישראל מפעל לייצור גלויות ושהמוצר חסר לאנשים שחיים כאן, במיוחד לחיילי הצבא הבריטי שרצו לשלוח גלויות הביתה, החליט לחזור לגרמניה, לקנות ציוד ולפתוח עסק לגלויות בארץ ישראל".

 

 

נערה לתפארת 

"פרי גפן אדרת ונערה לתפארת" - זו הכותרת של גלוית שנה טובה משנת 1951, שצילם זולטן קלוגר. בתמונה נראית נערה צעירה נושאת ארגז ענבים ומחייכת חיוך רחב. המסר החלוצי חד וברור. גלויה נוספת בעלת אותו מסר, שגם אותה צילם קלוגר, היא "חלוצה בשדה שיבולים" משנת 1946. "הגלויה צולמה כמובן בשחור־לבן", נזכר מיכה דורפצאון, "ומי שצבעה בכחול, ירוק, אדום וצהוב את כל העותקים, בעבודת יד, היתה רוזה מאירצ'ק, אמה של השחקנית חנה מרון. היינו מביאים אליה ארגזים עם גלויות, והיא היתה צובעת אותן אחת אחת. אני זוכר במיוחד צביעה של גלויה של עולה חדשה מתימן, בשנות ה־50, כשהיא מדליקה נרות שבת". (צילומים: זולטן קלוגר)

דורפצאון רכש בגרמניה מכונת דפוס ולמד הדפסת תמונות וייצור גלויות בברלין ובדרזדן. "הנאצים כבר היו אז בשיא כוחם, ואבא למד את המקצוע מאיש אס.אס במדים, שאמר לו כל בוקר 'הייל היטלר'. למרות זאת, הוא התמיד בלימודים ובאותה שנה פגש גם את אמא, שנקראה אז טרוקה ושינתה את שמה לאחר מכן לטובה.

"הם עלו לארץ ב־1934, התיישבו בשכונת מונטיפיורי בתל אביב והקימו את 'פלפוט' - קיצור של פלשתיין פוטו. הציוד היקר שקנו נהרס תוך זמן קצר על ידי כנופיה של פורעים ערבים, אבל למזלם, היה בשכונת שרונה הסמוכה מכונאי גרמני שעזר בתיקון.

התחלות חדשות 

כפר הנוער הדסים הוקם בשנת 1944 על ידי קבוצת מורים ומחנכים מכפר הנוער בן שמן, והחל לקלוט בני נוער ב־1947. לכפר הגיעו בעיקר עולים חדשים, וגם צברים ילידי הארץ. "בשנת 1972 הודיעו לנו על טקס הבאת הביכורים, שעומד להתקיים במקום לפני חג השבועות, והחלטנו לצלם אותו לגלויה", מספר הצלם חנן דורפצאון. "צילמנו את הפרחת היונים, כסמל להתחלות חדשות". (צילומים: חנן דורפצאון)

"בהתחלה, רוב הלקוחות שקנו גלויות היו חיילים בריטים שהוצבו בארץ. אבל לאבא היה חשוב מאוד הקהל היהודי. כדי לרכוש את ליבם של אנשי היישוב הוא התחיל להסתובב בארץ, לצלם יישובים ואירועים היסטוריים ולהפוך את הצילומים לגלויות.

"כך נולד גם הרעיון של גלויות שנה טובה. אני חושב שהגלויה הראשונה שהוצאנו היתה תיעוד של הקמת יישוב חומה ומגדל ב־1937, אבל אל תתפוס אותי במילה".

כבוד הנשיא

ב־17 בפברואר 1949, שמונה חודשים אחרי הכרזת העצמאות, הושבע חיים ויצמן לנשיא הראשון של מדינת ישראל. עד אז כיהן ויצמן כנשיא מועצת המדינה הזמנית. טקס ההשבעה התקיים בבית הסוכנות היהודית בירושלים, כחלק מישיבתה השישית של מליאת הכנסת הראשונה. גלוית ה"שנה טובה" המתעדת את הטקס היתה מהמוצלחות שיצרה חברת פלפוט אי פעם ונמכרה במאות אלפי עותקים בארץ ובחו"ל.

ב־1937 עברו המשפחה והעסק להרצליה, שם שוכנים משרדי פלפוט עד היום. בשנות השלושים והארבעים נהג אבי המשפחה, יהודה, לצלם את התצלומים שהופיעו על הגלויות או לקנות תמונות מצלמים מובילים שעבדו אז בארץ, כמו זולטן קלוגר. בהמשך הפך הבן חנן לצלם המוביל של הגלויות. הוא חרש את הארץ בחיפוש אחר תמונות לגלויות. אלי הפך לגרפיקאי של החברה. בן הזקונים, יאיר, נהרג בשנת 1971 במהלך שירותו הצבאי, בעת פעילות מבצעית בגיזרת תעלת סואץ.

הצילומים שהתנוססו על הגלויות כללו אירועים היסטוריים - למשל, צילום השבעתו של הנשיא הראשון, חיים ויצמן; צילומים של יישובים, נופים ואתרים בארץ; ותופעות תרבותיות שונות - החל מעבודה חקלאית, דרך ריקודי הורה וכלה בעולה חדשה מתימן, המדליקה נרות שבת. הכל כדי להאדיר ולהעצים את הרוח הציונית.

ההורה, ההיא עם ההיי

צמד רקדני ההורה שבתמונה צולמו לגלוית שנה טובה בשנת 1954, כחלק מתיעוד התרבות הישראלית הצעירה, חיזוק "קיבוץ הגלויות" וביטוי לריקוד שסחף את כל תושבי המדינה הצעירה, עולים חדשים לצד תושבים ותיקים. ב־1958 הופצה גלויה נוספת, שצילם ירון מירלין, ובה נראית קבוצת רקדנים בקיבוץ דן, והיא היתה אחת הראשונות שצולמו בצבע. הצבעים שבתמונה חוזקו בבית הדפוס, כדי להקנות לגלויה כוח ושמחה. (צילום: ירון מירלין)

עם השנים החלו להופיע על הגלויות גם יצירות אמנות של ציירים מובילים, שתיעדו את החיים בארץ, או דימויים מתוך סידרת "סיפורי התנ"ך" של היינץ זליג. מאוחר יותר, החל משנות האלפיים, הצטרפו גם האייקונים הקלאסיים של ראש השנה - כמו רימונים, תפוחים, דבש ויונים מעופפות, כולם בצבעים רומנטיים עזים. אבי המשפחה נפטר בדצמבר 1995, והאם טובה שנתיים אחריו. את החברה מובילים היום אלי, חנן ומיכה, לצד בניהם, בנותיהם וחתניהם.

זריחה בעין גדי

צילומי זריחות רומנטיות היו אהובים על הקהל במשך כל השנים. את אחת התמונות היפות והנדירות צילם חנן דורפצאון בשנת 1952, במהלך טיול לאזור ים המלח ועין גדי, שעדיין לא היה מתויר במיוחד. "טיילנו במדבר יהודה בדרך לא דרך וחטפנו כמה פנצ'רים בג'יפ. הצילום נעשה במצלמת 'הסלבלט', שהיתה נדירה באותם ימים. חיפשתי מבעוד יום את העץ המתאים, בתקווה שזווית הזריחה תתלבש על צללית העץ. שיירת הגמלים הגיעה מצילום אחר, מה שנקרא אז טכניקת סנדוויץ'. באותם ימים לא היה פוטושופ". (צילום: חנן דורפצאון)

"אנחנו שומרים על המסורת ולא מפסיקים לייצר גלויות שנה טובה", אומר מיכה, "אם כי כמובן שבעידן הסמארטפונים, המכירות שלנו ירדו. עדיין, יש מספיק אנשים שאוהבים לשלוח גלוית שנה טובה אישית ומרגשת.  

"במשפחה שלנו זו כמובן מסורת לשלוח אחד לשני גלוית שנה טובה, ואנחנו שולחים גם לחברים. בשנה שעברה שלחתי לאחד מחבריי גלויה, והוא ענה לי בסמס שהיא ריגשה אותו מאוד ושאל איפה ניתן להשיג אחת כזו, כדי שיוכל לשלוח לי בחזרה.

עושים כבוד לחומה ומגדל

גלוית ה"שנה טובה" הראשונה המתעדת את הקמתו של יישוב חומה ומגדל הופצה בשנת 1937, כמה חודשים אחרי הקמת היישובים הראשונים. "אלה היו שנים שבהן היה חשוב לתעד ולהפיץ את בניין הארץ, כדי לתת ללוחמים כוח להמשיך במלאכה", מספר מיכה דורפצאון. "ב־1944 צילם אבא שלי את חצר חניתה, שהוקמה שש שנים לפני כן במסגרת חומה ומגדל והיתה שם נרדף לגבורה החלוצית והציונית, כי חבריה סבלו מהתקפות חוזרות ונשנות. הקיבוץ כבר היה מבוסס יחסית, ולראיה שתי המכוניות שחנו בחצר ביום צילום התמונה, אם כי אני לא בטוח שהן רכוש הקיבוץ".

"אגב, בקהילות היהודיות בחו"ל, במיוחד בארה"ב, נהוג הרבה יותר מאשר אצלנו לשלוח גלויות באירועים משפחתיים וחגים, ובפרט בראש השנה. כך שהרבה מהגלויות שאנחנו מייצרים נוסעות לחו"ל".

מלבד ייצור גלויות שנה טובה ומזכרות למטיילים ותיירים, הפכה פלפוט לאחת מחברות הדפוס המובילות בארץ. פרט למשרדים בהרצליה היא מחזיקה מפעל גדול בקרני שומרון ומייצרת יומנים, כלי כתיבה ומחברות, לוחות שנה, כוסות עם הדפסי ברכה, תיקים, מגנטים, מדבקות ועוד.

הילדים לטיס

בשנות החמישים הכינו בפלפוט גלויות מאוירות על פי שירי ילדים, ו"המוצלחת מכולן היתה 'רד אלינו אווירון'", נזכר מיכה דורפצאון. "הגלויה הזאת היתה ילדותית אבל גם גאה מאוד, והיא מגלמת בתוכה את החלום של כל ילדי ישראל אז, ואולי גם היום, להיות טייסים. בהקשר הזה, כדאי לשים לב לסמל חיל האוויר הישראלי על כנף המטוס".

 

פיסגת החרמון הזוהרת

ב־12 ביוני 1967, עם סיומה של מלחמת ששת הימים, הונחתו כוחות מחטיבת גולני על פיסגת החרמון וכבשו את ההר ללא קרב. מאז קיבל ההר הגבוה בישראל את הכינוי "העיניים של המדינה", ולא היה אפשר שלא להדפיס גלוית שנה טובה המתעדת את חיילי צה"ל הראשונים על ההר. את הגלויה צילם הביולוג ד"ר עוזי פז, המנהל הראשון של רשות שמורות הטבע. (צילום: עוזי פז)

מעברה דה לוקס

התמונה שבגלויה צולמה בשנת 1952 על ידי יהודה דורפצאון במעברה במרכז הארץ. נראים בה אוהלים "דה לוקס", שבהם היו חשמל ותאורה, ולצידה הופיע  הציטוט התנ"כי "מה טובו אהליך יעקב". מטרת הגלויה היתה לפאר את מפעל העלייה האדיר, אלא שמצבם של מאות האלפים שחיו במעברות היה רחוק מלהיות טוב. חיי העוני והדלות במעברות לא הונצחו, כמובן, בצילומים על גלויות ה"שנה טובה". (צילום: יהודה דורפצאון)
 

בחזרה ליריחו

בשנת 1967, אחרי מלחמת ששת הימים, החליט חנן דורפצאון לנסוע ליריחו ולצלם את בית הכנסת העתיק. "צילמתי את המוזאיקה שהיתה חלק מרצפת בית הכנסת. הכיתוב על הרצפה, 'שלום על ישראל', מסמל עבורי את החלום המלווה אותנו לאורך אלפי שנות ההיסטוריה. עוד בתמונה - מנורת שבעת הקנים, שופר ולולב. מוחמד, מבני ישמעאל, הדריך וליווה אותי באותו מסע". (צילום: חנן דורפצאון)

"חלק גדול מהעניין הוא המותגים המודפסים על המוצרים, ובתחום הזה יש תחרות גדולה", מסביר מיכה. "לנו למשל יש ב־30 השנים האחרונות זיכיון בלעדי על הדמויות של דיסני, כמו אנה ואלזה מהסרט 'פרוזן', שהן מאוד פופולריות. עם השנים, רכשנו גם זיכיונות לדמויות כמו הלו קיטי, סמי הכבאי, דמויות ממלחמת הכוכבים ועוד, ובשנה האחרונה רכשנו את הזיכיון לקלפי האיסוף של שחקני ליגת האלופות בכדורגל באירופה - הצ'מפיונס ליג - עם מסי, רונאלדו וכל הכוכבים". 

היי דרומה לאילת

העיר אילת, "אום רש רש" בשמה הערבי או "עציון גבר" בשמה התנ"כי, נכבשה במלחמת העצמאות והוקמה כיישוב בשנת 1952. גלוית שנה טובה שעליה צילום הימים הראשונים באילת הופצה כבר באותה שנה.

מצעד, גאווה

מצעדי צה"ל בימי העצמאות היו חגיגה שנתית, לצד הפגנת כוחה של מדינת ישראל הצעירה. המצעדים תועדו על ידי טובי הצלמים בארץ, כמו זולטן קלוגר, שצילם את מצעדי שנות החמישים ותמונותיו הודפסו על גלויות ה"שנה טובה". בתמונות ניתן לראות שלצד הטנקים הכבדים, חלק מהלוחמים עדיין רוכבים על סוסים, אם כי לצה"ל לא היה מעולם חיל פרשים רשמי. 

גלוית שנה טובה נוספת המתעדת מצעד צבאי הופצה בשנת 1966, אז נערך המצעד בחיפה וכלל מטס של 280 מטוסים והצגה ראשונה של טנקי "פטון", שנקנו מארה"ב. (צילומים: זולטן קלוגר)

 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו