ספרי הלימוד הופכים דיגיטליים, את לוח הכיתה מחליף טאבלט ואת יומן המורה מחליפה מערכת ממוחשבת שמאפשרת גם להורים להתעדכן בחיסורים, בהפרעות או בציון לשבח שקיבל הילד בשיעור. מערכת החינוך משנה את פניה, ובשנת הלימודים הקרובה (תשע"ז) יונגשו לא פחות מ־30,332 ספרי לימוד דיגיטליים. מדובר בגידול של 43 אחוזים לעומת השנה שחלפה, תשע"ו, אז הנגיש המשרד 21,216 ספרי לימוד.
מדובר בפרויקט משותף למשרד החינוך ולמשרד לשוויון חברתי, שם מובילים את התוכנית "ישראל דיגיטלית". בתוכנית התקשוב משתתפים כ־1,800 בתי ספר, ששם במקום לרכוש את מרבית הספרים, לתלמידים יש שם משתמש וסיסמה שבאמצעותה הם נכנסים למערכת שבה נמצאים ספרי הלימוד. התלמידים יכולים להתחבר למערכת באמצעות כיתת המחשבים בבית הספר, מהמחשב בבית או מהטאבלט שאיתו יגיעו לכיתה.
משרד החינוך הוא שרוכש את הזכויות על ספרי לימוד דיגיטליים ומנגיש אותם לתלמידים ולמורים ללא עלות. ספרי הלימוד מיועדים בעיקר לגילי יסודי וחטיבות ביניים בנושאים כגון ספרות, היסטוריה, מתמטיקה, לשון, גיאוגרפיה ועוד.
עופר רימון, מנהל מינהל תקשוב וטכנולוגיה במשרד החינוך, מסביר: "בעוד ספר הלימוד המודפס מכיל תוכן קבוע ומאפשר קריאת טקסט ותמונות בלבד, ספר הלימוד הדיגיטלי דינמי ומאפשר הנגשת מדיה עשירה באמצעות סרטונים, למשל. היתרון הוא למידה חווייתית ורלוונטית המותאמת לעידן המידע, וכן למידה זמינה מכל מקום, בכל זמן ובכל אמצעי קצה. נוסף על כך, התלמיד יכול לקבל משוב על תהליך הלמידה הן ברמת הכיתה והן ברמת הפרט".
התלמידים בעננים
משרד החינוך הוא לא שחקן יחיד. הורים שילדיהם לא נמצאים בתוכנית התקשוב הלאומית יכולים לרכוש באופן פרטי מנוי לספרים דיגיטליים. למשל, Classoos היא מערכת לימודים דיגיטלית מבוססת ענן, שמכילה קטלוג מלא של כל ספרי הלימוד בישראל בהתאם להנחיות משרד החינוך. בחברה טוענים כי עלות הספרים נמוכה בכ־50 אחוזים ממחיר ספרים מודפסים, והספרים הדיגיטליים ניתנים לשימוש באמצעות טאבלט או מחשב נייד.
גם הלוח והגיר או הלוח המחיק כבר מפנים את מקומם למרחבי למידה עתידיים: מדובר בכיתות חדשניות שמאובזרות במחשבי טאבלט, במסכי תצוגה ובמדפסת תלת־מימד. מרכז כזה, שהקימה "קדימה מדע" בבאר שבע, מיועד לתלמידי חטיבות ביניים שמגיעים אליו במסגרת שעות חינוכיות. בשיעור אין הרצאה פרונטלית של מורה אלא התלמידים מבצעים חקר עצמאי. הם לומדים לשתף פעולה בקבוצות עבודה, באופן דומה לקבוצות עבודה של חברות היי־טק.
האמצעים הטכנולוגיים מאפשרים להם לחפש מידע, לחלוק אותו עם חבריהם, לחקור ואף לשתף פעולה עם תלמידים בבתי ספר אחרים. הלמידה מבוססת פרויקטים, והתלמידים פותרים בעיות באמצעות מידע בענן, למידה שיתופית, התנסותית ועוד.
"אי אפשר בלי הטכנולוגיה"
גיא לוי, מנהל החדשנות במרכז לטכנולוגיה חינוכית (מט"ח), מסביר: "כניסת הטכנולוגיה ללמידה במערכת החינוך היא דבר מתבקש, כי כולנו - הילדים, ההורים והמורים - עובדים ולומדים היום עם המחשב, הטאבלט או הסמארטפון. אנחנו למעשה כבר לא יכולים לחיות בלי הטכנולוגיה, וזה לא רק כי אנחנו רוצים לראות תוצאות כדורגל בזמן אמת, אלא כי הקישוריות והזמינות מאפשרות לנו לקבל תשובה על כל שאלה שעולה וכל מידע או נתון הדרושים לנו - זה טוב לעולם העבודה וזה נכון לעולם הלמידה".
על ההשפעות השליליות שיש לטכנולוגיה, אומר לוי: "כל דבר שעושים צריך לעשות במידה. במחקר שנעשה כבר לפני כמה שנים ועסק בשימוש של מדיה על ידי ילדים, נמצא שהם משתמשים במדיה לסירוגין לאורך כל היום - חוץ מאשר בזמן בית הספר. נוסף על כך, בדקו מה השימושים והתברר שבארבע־חמש השנים האחרונות הצפייה של הילדים בטלוויזיה הולכת ויורדת ויש יותר שימוש אינטראקטיבי במשחקי מחשב ובאפליקציות במובייל, וזה מאוד משמעותי".
לדבריו, "צריך לעשות הבדל בין שימוש פאסיבי לבין שימוש אקטיבי ושיתופי, שיש בו מרכיבים מאוד משמעותיים של למידה ופיתוח מיומנויות הדרושות היום לחיים ולשוק העבודה. מערכות חינוך שלא יאמצו את זה פשוט יישארו מאחור".